חיפוש שאלה מתוך המאגר
חיפוש שאלות ותשובות במערכת
השתמש בטופס להלן לצורך חיפוש במערכת
שאלות אחרונות
שאלה הלכתית הנוגעת לימנו בצבא:
חיילים צה"ל במצב מלחמה – סמוך ליישובים יהודים העוסקים בגידול חקלאי של פירות, דגן, קטניות וירקות. האם עליהם להפריש תרומות ומעשרות בטרם יאכלו מהפירות? האם הם צריכים לבקש ראשות או שיכולים לקחת – כי מלחמה? ומה הדין בשני המקרים? תודה רבה!
- גם במצב מלחמה אסור לחיילים לקחת פירות ללא רשות, וגם במצב מלחמה צריכים החיילים להפריש תרו"מ מפירות שוודאי לא הפרישו מהם. בהקשר לכך עיין בפניני הלכה העם והארץ פרק ד סעיף ח. אתה יכול לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה.
- בלי קשר לחיילים – דין פירות שאדם לוקט מהשדה (בין אם הוא בעל השדה ובין אם הוא אדם אחר שביקש ממנו רשות לקטוף פירות מהשדה), האם חייב להפריש מהם לפני שיאכלם: אם הפירות גדלים בשדה שכל אחד יכול להיכנס אליה ולא בחצר שמורה, מותר לאכול מהם דרך ארעי (כלומר מעט פירות ולא הרבה) בעת קטיפתם, בלא להפריש תרו"מ. ואם הפירות גדלים בחצר שמורה, שאין אדם זר רשאי להיכנס אליה, מותר לאכול מהם רק פירות שנאכלים בבת אחת – כגון ענב אחד או תאנה אחת בכל פעם. אבל אם יקטוף שני גרגירי ענבים או שתי תאנים, או פרי גדול שאין אוכלים אותו בבת אחת, כתפוח או כתאנה גדולה, כבר בקטיפתם הם מתחייבים בתרומות ומעשרות. אבל אם קוטף מהפירות בחצר שמורה בעודנו על העץ יכול לאכול מהם דרך עראי, כדין שדה שאינה שמורה לעיל. דין זה הובא בפניני הלכה כשרות א' פרק ח סעיפים ז-ח כפי שכתבתי לך בפעם הקודמת ששאלת שאלה זו…
2021-05-05 10:29:53
מנהגים
שלום הרב, רציתי לשאול, מה דעת הרב בעניין מנהגי האשה לאחר הנישואים? האם מחוייבת מדינא לעבור למנהג הבעל? האם הבעל יכול למחול? תודה
בדברים שקשורים לאסור ומותר, עוברת לגמרי למנהג בעלה. ואילו בדברים שנוגעים למנהג בלבד, כגון נוסח התפילה, יכולה להמשיך לנהוג כמנהג בית אביה עד שילדיה יגדלו.
מקורות לעיון מפניני הלכה (אפשר לקרוא מהספרים מתוך האתר של פניני הלכה):
1.
הלכות פסח פרק פרק ט – קטניות
ג – בני זוג מעדות שונות
שאלה נפוצה, מה יעשו בני זוג שאחד מהם בא ממשפחה שנהגה איסור קטניות והשני ממשפחה שאוכלת קטניות. כתב על כיוצא בזה אחד מגדולי הראשונים, רבי שמעון בן צמח דוראן (תשב"ץ ג, קעט), שדבר פשוט הוא בלא ספק, שלא יתכן שישבו שניהם באופן קבוע על שולחן אחד, ומה שמותר לזה אסור לזה. ולכן האשה צריכה לילך אחר מנהגי בעלה, שאשתו כגופו. וכן למדנו שכאשר בת ישראל מתחתנת עם כהן, דינה ככהנת והיא אוכלת בתרומה, ובת כהן שהתחתנה עם ישראל דינה כישראלית שאסור לה לאכול בתרומה. ומדיני כהונה למדנו עוד, שאם הבעל נפטר ואין לה ממנו בן או בת – תחזור למנהג בית אביה, ואם יש לה ממנו בן או בת – תמשיך במנהגיו. ואם תתחתן – תנהג כבעלה (אמנם בין ישראל לעמים הולכים אחר האשה, שהאם קובעת את ייחוס ילדיה כיהודים ולא האב).
הוסיף הרב פיינשטיין לבאר (אג"מ או"ח א, קנח), שדין האשה כדין מי שעובר לגור במקום שהכל נוהגים בו באופן שונה מכפי שהיה רגיל, שאם בכוונתו לגור שם תמיד, עליו לבטל את מנהגיו הקודמים ולנהוג כמנהג אנשי מקומו החדש (עפ"י שו"ע יו"ד ריד, ב; או"ח תסח, ד, מ"ב יד). וכן אשה שנשאת לבעלה, הרי היא כמי שעברה לביתו לתמיד, ולכן עליה לנהוג כמנהגיו.
לפי זה, אשה מבנות יוצאי אשכנז שנישאה לבן יוצאי ספרד, יכולה לאכול קטניות בפסח, ואינה צריכה לעשות התרת נדרים.[1]
[1]. באג"מ או"ח א, קנח, מוכיח שדין זה מהתורה, שכן מצינו שהתורה פטרה אשה נשואה מלמלא חובת כיבוד הורים, מפני שמצוות כיבוד הורים דורשת שאם יהיה צורך לילך להלבישם ולהאכילם – תלך, וכיוון שחובת האשה לביתה קודמת, פטרה אותה התורה מחובה זו (שו"ע יו"ד רמ, יז. כמובן שכאשר אין התנגשות, מצווה גדולה עליה לכבד את הוריה). הרי שלפי זה מקומה של האשה מהתורה בבית בעלה.
עוד כתב שם שאינה צריכה התרה. וכן משמע ממ"ב תסח, יד, שהעובר ממקום למקום חייב לנהוג כבני מקומו החדש, ומשמע שכיוון שזו ההלכה אינו צריך לעשות התרה. וכ"כ בכה"ח תסח, מג. ועוד, שבמקום דוחק לא קיבלו האשכנזים שלא לאכול קטניות, ולכן בשעת בצורת ולחולה מקילים (מ"ב תנג, ז). וכן אם יהיו שני מנהגים שונים בבית אחד בוודאי שיש בזה צער. ואמנם בסדפ"כ טז, יג, כתב שצריכה לעשות התרה, ובחזון עובדיה עמ' נו והערה י', כתב שטוב שתעשה התרה. אולם למעשה אינה צריכה התרה, וכן המנהג.
2.
הלכות תפילה פרק ו – נוסחי העדות
ג – דין מהגרים וקהילות שנדדו ממקומם
בעבר, כאשר המרחק בין הקהילות היה גדול, אשכנזים התגוררו באשכנז, ספרדים בספרד ותימנים בתימן, כל מי שעבר להתגורר במקום אחר, היה נגרר אחר מנהג מקומו החדש, והיה עליו לנהוג כמותם בענייני הלכה ותפילה. וכן מצינו משפחת 'אשכנזי' שנוהגת במנהגי ספרדים, ונקרא שמה 'אשכנזי' מפני שהיגרה מאשכנז לספרד. וכן משפחות שהיגרו מספרד לאשכנז, קיבלו עליהם מנהגי אשכנז. ואף אם במשך הזמן היגרו אנשים רבים מקהילה אחת לאחרת, עד שבמשך הזמן נהפכו לרוב, כל זמן שבאו כיחידים, הרי הם בטלים בקהילה שאליה באו, וכולם צריכים לנהוג כמנהג המקום (שו"ע יו"ד ריד, ב; או"ח תסח, ד; מ"ב יד).
וכן דין אשה שנישאה לבעל מעדה אחרת, שהיא נחשבת כמי שהיגרה לקהילתו, ועליה לנהוג כמותו, בין להקל בין להחמיר. ואינה צריכה לעשות התרת נדרים לשם כך (אג"מ או"ח א, קנח).[1]
[1]. אמנם אם אין הדבר מפריע לבעלה, יכולה להמשיך להתפלל כמנהגה הישן (הליכות שלמה א, הערה ז). אבל טוב שתעבור לנוסח בעלה עד שילדיה יגיעו לגיל חינוך, כדי שלא יתבלבלו בנוסחם מכך שהוריהם מתפללים בנוסחים שונים (תפילה כהלכתה ד, הערה ד).
3.
הלכות כשרות – המתנה בין בשר לחלב
פרק כו הערה 3 – כאשר יש שוני בין מנהגי משפחות האיש והאשה, נכון שהאשה תנהג כמנהג משפחת בעלה, וכפי שלמדנו בתורה לעניין אשת כהן שאוכלת בתרומה כמותו.
2021-05-04 08:13:07
צאצאים של כהן וררושה
שלום. מה דינם ילדים שנולדים מיחסים של כהן וגרושה ? הם הם נחשבים ממזרים ? האם הם פסולי חיתון?
לא ממזרים ולא פסולי חיתון גמורים. דינם נקרא חללים, אם זה בן אינו נחשב כהן ולכן אינו עולה ראשון לתורה ואינו מברך ברכת כהנים, ומותר לו לשאת גרושה וליטמא למתים. ואם זו בת אינה יכולה להתחתן עם כהן.
2021-05-04 03:10:54
תפילה
אין לי יכולת להתפלל תפילת שמונה עשרה. בדכ אני אומרת ברכות השחר, ברוך שאמר ו3 פרשיות ראשונות של שמע ישראל. רציתי לדעת אם זה בסדר
לפי ההלכה, אף שכל דבר שאישה תאמר בתפילה הוא טוב, אישה חייבת רק בברכות השחר ובתפילת עמידה, ופטורה מפסוקי דזמרה ומקריאת שמע. ובוודאי שאין דבר כזה לומר רק את ברכת 'ברוך שאמר' ללא מזמור אחד לפחות של ההללויות, כדוגמת 'אשרי יושבי ביתך' ולסיים בברכת ישתבח. לכן הנכון הוא שאם זמנך קצר, תאמרי את כל ברכות השחר כולל ברכות התורה, ואת תפילת שמונה עשרה, אפילו בישיבה. בזה את חייבת. אם את נשואה עם ילדים, את יכולה להקל ולהסתפק בברכות השחר, ולהוסיף להם מה שאת רוצה.
כדאי לך לקרוא מעט מתוך הספר פניני הלכה תפילת נשים. בתחילת פרק ב' מובאת ההלכה לגבי תפילת נשים. ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה.
בברכה.
אורן מצא. רב בישיבת הר ברכה.
2021-05-03 02:17:39
מעשרות בצבא
חיילים שתופסים קו/מלחמה – סמוך ליישובים ערבים \יהודים.העוסקים בגידול חקלאי של פירות, דגן, קטניות וירקות. האם עליהם להפריש תרומות ומעשרות בטרם יאכלו מהפירות? אשמח לפירוט כמה שניתן
כדי לדעת את ההלכה כראוי אתה צריך לקרוא מתוך פניני הלכה כשרות א' פרק ח סעיפים ז-ח – דין פירות שקוטפים דרך ארעי. סעיף י – דין פירות של גוי.
2021-04-28 07:27:08
כשרות סירים
שלום, אני גר עם כמה שותפים דתיים. כולם דתיים מבית דתי, אבל אף אחד לא באמת יודע הלכות כשרות בצורה מעמיקה. השאלה היא האם יש דברים שאני צריך לשים לב אליהם או שבאופן כללי אני יכול להשתמש בכלים שכולם משתמשים בהם, לאכול מהאוכל שכולם מכינים (לפעמים אחד מכין לכולם) והכל בסדר. למשל שמתי לב שהם לא הכי מקפידים כשהם מבשלים / מטגנים במחבת חלבי אם יש סיר בשרי על הכיריים באותו זמן או שלפעמים שמים סיר חם על משטח שלא לגמרי נקי או ששמים תבנית בתוך תנור אחרי שהתבנית הייתה על שולחן לא נקיה שיש עליה פירורי אוכל מכל מיני סוגים וכל מיני דברים כאלו. למשל בבית של ההורים שלי לא היה את הדברים שכתבתי עכשיו, באופן כללי היה הפרדה בבישולים והכל היה נקי. אני גם לא מומחה בשום צורה לענייני כשרות פשוט זה שונה מאיך שאני רגיל בבית של ההורים ורציתי לדעת אם זה בסדר ואפשר "לזרום" ולא להתחיל להכנס לפרטים שונים וכל עוד שיודעים אלו כלים בשריים ואלו כלים חלביים הכל בסדר או שיש דברים מהותיים שאני צריך לשים לב אליהם, להעיר עליהם עד לכדי אי אכילה וכדומה. תודה רבה!
שאלה טובה. 'לזרום' – לפי דבריך, זה לא נראה מתאים. אבל גם לא להיות בלחץ. אין דבר כזה לאכול על שולחן מאכלי חלב כשאכלו עליו בצהרים מאכלי בשר בלי לנקותו בינתיים. אין דבר כזה להניח תבנית בשרית על שולחן שאכלו עליו חלבי, או להניח סיר בשרי על מדף במקרר שאולי מלוכלך משאריות חלב. צריך שבמטבח יהיה צד של בשרי בלבד וצד של חלבי בלבד, בלא ערבוב בלי הצדדים, כיון שהשיש פעמים רבות אינו נקי לגמרי. אמנם במקרים רבים בדיעבד המאכל יהיה מותר, אבל כיון שאינך בקיא בפרטים, כמו רוב האנשים, צריך למנוע זאת מראש על ידי סדר ונקיון במטבח, וכן במקרר.
אני ממליץ לך לקרוא בנחת פרקים כה, לא והילך מתוך הספר פניני הלכה כשרות ב'. ניתן ללמוד ממנו דרך האתר של פניני הלכה. היתרון בלימוד הוא שגם אם לא תהיה בקיא, הדברים יהיו אצלך יותר במודע, ותדע מתי לשאול ואיפה לראות את התשובה בספר.
2021-04-27 16:25:34
שבת
1. לא מצאתי התייחסות בספר פניני הלכה התייחסות לנושא של הכנת שוקו בשבת מבחינת כללי בישול לכאורה לא אמור להיות מותר בכלי שני מדין שאין בישול אחר אפיה/ צליה? 2. אשה שמקבלת שבת בהדלקת נרות לאחר הברכה ולא תעשה מלאכה אך רוצה כן לשתות עד כמה דקות לפני השקיעה. מה תעשה?
- לדעת הרב מלמד אין להקל בשום דבר להכינו בכלי שני, אלא אפשר להקל בכל דבר שאין אנו יודעים שהוא מקלי הבישול, להכינו בעירוי מכלי שני. כלומר לשים את השוקו בכוס ריקה, למלא כוס אחרת מים חמים מהמיחם, ולשפוך אותה לתוך הכוס עם השוקו.
- צריכה להקפיד לשתות לפני ההדלקה.
2021-04-25 20:15:56
השאלת ספר מבית מדרש
שלום רב! אני לומד בישיבה, ובבית המדרש יש כמות רבה של ספרים. ישנם כמה ספרים שיש בבית המדרש, אך בביתי אין. שאלתי היא, האם מותר לי להשאיל ספר כלשהו לשבת(כשידוע לי שביום שבת אף אחד לא נמצא שם, ולכן אין שימוש בספרים), ולהחזיר אותו מיד ביום ראשון (כך שאין אדם מפסיד לימודו כתוצאה מכך)? *יש לציין שהספר שאני מעוניין להשאיל, ערכו מועט(20 ש"ח, כך שאם יקרה משהו, אוכל להחזיר את אותו הספר, אפילו חדש). האם מותר להשאיל גם ללא בקשת רשות?
צריך לבקש רשות. עיין פניני הלכה ליקוטים ב' ד, ט מתוך האתר של פניני הלכה.
2021-04-22 13:04:24
ביכורים לעומת תרומה גדולה
שלום, רציתי לדעת מהם ההבדלים בין מצוות ביכורים להפרשת תרומה גדולה. להבנתי, זה נראה שבכל פעם שקוצרים/קוטפים את התבואה/יבול, בעל השדה גם מסמן חלק מהפירות בתור הביכורים, וגם מפריש חלק מהם לתרומה גדולה, ואז הוא עולה איתם לירושלים כדי ליתנם לכהן. אז לכאורה זה נראה די דומה ואני מנסה להבין מדוע התורה חייבה את שניהם, מה נפקא מינה פה? מדוע יש מצוות מקבילות, למרות שקיים בהם שוני בפרטים?
יש כמה וכמה הבדלים. וביניהם: 1. ביכורים הם רק בפירות שבעת המינים. 2. מצוות ביכורים תלויה בבית המקדש דווקא, כולל טקסיות תוך מקרא הפסוקים. 3. מקום אכילת הביכורים בתוך חומות העיר ירושלים בלבד. ועיין פניני הלכה כשרות א' פרק ז.
2021-04-22 06:35:13
בגריות
שלום כבוד הרב אני לומד בישיבה תיכונית וחשקה נפשי ללמוד תורה . האם לעבור לישיבה קדושה? אני מפחד שלא העשה בגרות לא יהיה לי פרסה לכשהיה גדול. אם הרב אומר לעשות אז כמה?
הדבר הנכון הוא למצות כל שלב בחיים עד הסוף – אתה כעת בישיבה תיכונית ובה צריך לשלב קודש וחול. חשקה נפשך בתורה – אז תלמד הרבה תורה – תשקיע בלימוד הגמרא שגם כך אתה צריך ללמוד, וכן בלימוד תנ"ך וכו'. אבל כדאי מאוד להשקיע גם בלימודי החול כמה שאתה יכול כדי להגיע להישגים טובים, לא רק כדי שתהיה לך פרנסה, שזו סיבה חשובה מאוד, אלא גם כי הלימודים הללו מועילים מאוד ללימוד התורה, אלו חוכמות העולם שברא הקב"ה ואינם מנותקים ממנו יתברך, כמבואר בפניני הלכה ליקוטים א' א, טו והילך (אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה).
2021-04-19 20:58:19
שבת
הרב כתב בפניני הלכה בשם הרב אויירבך שמותר להחזיק אוגר בשבת [למי שרגיל בכך ואינו מקצה דעתו ממנו] רציתי לשאול לפי"ז האם מותר להחזירו לכלובו בשבת, שהרי אם עצם החזקתו מותרת [מצד דיני מוקצה] א"כ ק"ו שיהיה מותר להחזירו לכלוב, כי עצם תפיסתו ביד – אין לך צידה גדולה מזו? אשמח אם הרב מלמד או מישהו בשמו יענה לי , תודה רבה
ההיתר הוא לטלטלו ולהשתעשע בו, ולא לתופסו כדרך צידה. לכן דין הכנסתו לכלוב או תפיסתו לשם צידה, נידון על פי כללי צידה הרגילים.
2021-04-17 23:01:15
תחנון
1. האם הרב מלמד אומר היום תחנון במנחה ? (ב' באייר תשפ"א) 2.האם יש מקום להבין את אלו שאומרים תחנון היום במנחה ?
- לא
- להבין אחרים תמיד כדאי גם אם הם טועים
2021-04-14 11:42:05
יום העצמאות
לגבי יום העצמאות האם אדם שמסתפר ביום העצמאות או לקראתו צריך לכוון שזה בשביל החג? או כייון שהיום עצמו מתיר אז אפשר חופשי? ואם צריך לכוון – נער חילוני שרוצה להסתפר. עדיף שיעשה זאת ביום העצמאות?
אדם שמסתפר דווקא לקראת יום העצמאות באופן טבעי מכוון שזה בשביל החג, אחרת למה עושה זאת דווקא כעת.
2021-04-14 09:32:48
גילוח
שאלה דומה. מה הדין אם האירוסין שבוע הבא? האם יהיה מותר לאדם שמתארס להתגלח?
אם הוא חושב שאין זה מכובד שיראה כך ורוצה להקל, הוא יכול, אלא אם כן רק הוא יהיה שם מגולח ואביו וחמיו יהיו עם זיפים של ספירת העומר.
2021-04-13 17:20:59
גילוח
שלום וברכה אדם שיש לו אירוסין מחר בערב. יכול להתגלח לקראת האירוסין מחר כיוון שזה גם ערב יום העצמאות(שמותר להתגלח לקראתו)?
גם בלי האירוסין היה יכול להתגלח לכבוד יום העצמאות
2021-04-13 17:19:27
שמיעת שירים
שלום הרב האם מותר לשמוע שירים שמחים תוך כדי ספורט ע"מ להמריץ? (והאם הדין שונה במי שלא יכול בלי?)
פניני הלכה זמנים ג, ח – אפשר לקיים חוג אירובי שעיקרו לצורך התעמלות, אבל ישתדלו להחליש את המוזיקה, כדי שיהיה ניכר שהיא לצורך התעמלות ולא לשמחה.
אם כן התשובה לשאלתך היא שמותר, אך אם אפשר למצוא מנגינה (ללא זמר) שאינה שמחה אלא ממריצה, עדיף.
2021-04-12 14:12:52
השרית ירק עלים בשבת משום בורר
שלום וברכה, ראיתי שמותר להשרות ירק עלים בשבת כי התולעים לא נחשבות נפרדות מהירק. השאלה האם מצד שיש גם חול על הירק והוא נברר כך מהחסה מותר להשרות?
אם כוונתך בשריית הירק לברור את החול, אכן הדבר אסור. אך כיון שבפועל בכל מקרה תצטרך לשטוף את הירק היטב לאחר שרייתו, אין כל כך משמעות לברירת חלק מהחול בשעת השרייה, וממילא רבים אינם מכוונים לכך כלל, ומותר הדבר כפי שמותר להוציא שקית תה מעל הכוס, למרות שטיפה אחת לפחות תצא ממנה לתוך הכוס. וכפי שמותר למי שאין לו כף אחרת, להוציא מאכל מתוך מרק בעזרת כף מחוררת, כל שאינו מתכוון לברור את המאכל מהנוזלים. יסוד דין זה בשו"ע סעיף ח ובמ"ב ובה"ל שם, ובהרחבות לפניני הלכה על סעיף יג, ה (ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה).
2021-04-08 06:35:57