חיפוש שאלה מתוך המאגר
חיפוש שאלות ותשובות במערכת
השתמש בטופס להלן לצורך חיפוש במערכת
שאלות אחרונות
ללא נושא
זה לא הלכה ממש. זה על יחס לגוי. במידות הראיה, בפרק אהבה, הרב קוק מתאר את הצורך לאהוב את כל העמים, האנושות, העולם. בסעיף א' הוא מדבר על אהבת כל המעשים. סעיף ה' ו-ו' מברים על אהבת כל העמים. עם זאת, במסכת עבודה זרה יג: אומרים ש"גויים ורועי בהמה דקה לא מעלים ולא מורידין" (חוץ מגרסאות צנזורה שבה זה עכו"ם). וכך גם נפסק ברמב"ם. מילא אם לא היה חובה להציל. אבל יש ציווי לא להציל! זו אהבה? שמא מדובר על אהבה נוצרית שמשננת "פיס אנד לוב" תוך כדי שהיא רוצחת את כולם? נראה מההלכה שיש חובה לא לשנוא אך גם לא לאהוב. מאיפה הרב קוק הביא את החובה לאהוב את כל העמים ואיך זה מתיישב עם ההלכה? סליחה אם השאלה קצת ארוכה או מתריסה. אשמח אם תשיבו לי [email protected] . תודה, יעקוב.
שלום
ראה במאירי גמ' ע"ז (כו, א ) שמדובר דווקא באומות עע"ז הקדומות וכ"כ הרמב"ם (עכו"ם י, א) שלא מצילים עע"ז שנא' ולא תחנם ולא מרפאים אותם אלא"כ הוא גר תושב שמצווים להחיותו .
לגבי חיוב האהבה – אפשר ללמוד תנ"ך ולראות שגדולה הכנסת אורחים של אברהם אבינו יותר מהקבלת פני שכינה – גם אם הם גויים שמשתחווים לאבק רגליהם …
וכך חזון אחרית הימים כי ביתי בית תפילה יקרא לכל העמים – ואהפוך אל כל העמים שפה אחת וכך התפלל שלמה לה' שישמע את תפילת הגוי שיעלה לרגל וכו' וכו'
וכמו שכתב ריה"ל בספר הכוזרי שישראל באומות כלב באברים ובוודאי שיש עניין לאהוב את שאר האיברים….(אלא"כ יש בהם נמק…)
במקום בקשת מחילה עדיף לוותר על ההתרסה…
2014-08-23 17:46:11
ללא נושא
`שלום וברכה! רציתי לשאול את כב' הרב על שימוש בסלייסר בשבת. ראיתי ושמעתי מכמה רבנים שאסרו, משום 'טחינה בכלי' וגם משום עובדין דחול. רציתי לשאול מה דעת הרב בעניין. באופן ספציפי, המכשיר שברשותי משמש לחיתוך ירקות במשך השבוע, אך אנו לא קוצצים בו ירקות דק אלא סלט גדול יחסית. אם כך, האם יהיה מותר להשתמש בו בשבת באותו אופן, ואם אסור – מדוע, במה הוא שונה מסכין לחיתוך ירקות? תודה רבה!
ולהלן הסבר ומקורות ע"פ ספר פניני הלכה מאת הרב אליעזר מלמד שליט"א
2014-08-21 23:43:16
ללא נושא
לרב שלום שיש נושא בהלכה שרוב מהפוסקים אומרים שהוא מדרבנן וכמה פוסקים אומרים שהוא מדאורייתא האם בנושא הזה צריך להקל או להחמיר? ולמה? תודה רבה
שלום
באיסור דאורייתא צריך לחשוש לדעת המחמירים (במיוחד אם הם פוסקים חשובים) כי ספק דאורייתא לחומרא.
2014-07-29 09:19:32
ללא נושא
שלום רב חכם רציתי לשואל בבקשה לגבי משיח שמעתי מרב חכם ממכון מאיר שמשיח זה תהליך שעולם בא לתיקונו האם זה סותר את הגישה שמשיח הוא אדם שעתיד לתגלות כמו משה רבנו .??
שלום
זה לא סותר.
כמו שאומרת הגמ' במסכת ברכות שהיו מתלמידי הלל שהיו ראויים לנבואה אלא שדורם לא היה זכאי
והסביר ריה"ל שהמעלה של הנביא תלויה במצב הרוחני של כלל ישראל.
2014-07-29 08:27:12
ללא נושא
שלום כבוד הרב!האם מותר להתאמן אימונים שגרתיים בנגינה בתשעת הימים? תודה רבה!
שלום
מותר למורים לנגינה להמשיך ללמד נגינה עד שבוע שחל בו תשעה באב, מפני שאין בלימוד נגינה שמחה לא למורים ולא לתלמידים. ומנגד אם יפסיקו יגרם הפסד למורים, וגם התלמידים יזדקקו אח"כ למאמץ נוסף לחזור למסלול הלימודים, ואולי יצטרכו עקב כך שיעורים נוספים. וטוב שילמדו בשלושת השבועות ניגונים עצובים (ציץ אליעזר טז, יט). ואם ממילא המורים והתלמידים רגילים לעשות הפסקה ברצף לימודיהם, אם אפשר, טוב שיעשו את ההפסקה בשלושת השבועות.
ולהרחבה ומקור התשובה ראו בספר פניני הלכה מאת הרב אליעזר מלמד שליט"א באתר ישיבהhttp://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?cat=393&id=412&q=
2014-07-28 15:36:31
ללא נושא
בס"ד שלום לכבוד הרב הרב כתב בפניני הלכה בהלכות שבת (חלק א' פרק טו סעיף ה') שמותר לילדים לפרוס שמיכה על כסאות כדי ליצור שם אוהל להסתופף בתוכו, אם עשו זאת בשינוי דהיינו שמתחו תחילה את השמיכה באוויר ואח"כ הכניסו את הכסאות תחתיה. אולם המשנה ברורה כתב (סימן שטו ס"ק כ) שכל ההיתר של העשייה בסדר הפוך הוא רק כאשר אינו מתכון בעשייתו לשם אוהל שתחתיו אלא לתשמיש אחר על גביו מלמעלה, ורק ממילא נעשה כמו אוהל למטה, אבל אם פורס סדין לשם אוהל אסור אף בלא מחיצות.
שלום
נחלקו הפוסקים האם היתר הוא גם באהל.
לנו"ב תני' ל ; ערוה"ש שטו, י ; גר"ז שטו, יג לאוהל אסור.
ולפמ"ג א"א ח; בה"ל שטו; חזו"א נב,ו; שש"כ כד, יג מותר
ובמ"ב שטו, כז שעה"צ לה שהתיר לפתוח חופה אע"פ שכוונתו לשם אוהל.
ומאחר מדובר באוהל עראי שאיסורו מדרבנן ובפרט לילדים מתחת לגיל מצוות אפשר להקל.
וראה גם בספר אהל עראי סימן כב שדן בזה
2014-07-26 21:09:38
ללא נושא
בס"ד שלום לגבי ההלכה " ח – באיזה מקרים מותר לברך "שהחיינו" ההלכה מפרק ח – מנהגי שלושת השבועות. " לפי הפוסקים שמותר לברך שהחיינו בשבת. האם אני יכול ללבוש בגד חדש לפני כניסת שבת (לדוגמא ביום שישי כאשר אני כבר מתלבש בבגדי שבת אבל עוד לא קיבלתי את השבת) ולברך עליו שהחיינו(בגד שאני צריך ללבוש גם בשבת וגם בימות החול – לדוגמא חגורה חדשה שאני שמח בה)? או שאני יכול ללובשו רק בשבת ממש? וכן האם קבלת תוספת שבת נחשבת גם כן לעניין היתר זה?
שלום
צריך שהברכה לא תהיה בזמן פורענות אלא בזמן שמתאים לאמירת "שהחיינו וקיימנו לזמן הזה
ולכן יברך לאחר קבלת שבת או לאחר השקיעה – שאז הוא עדיין שמח בלבישת הבגד (קובץ דרכי הוראה ב, כב) .
2014-07-25 15:29:23
ללא נושא
שאלה : כשמחזירים ס"ת להיכל כיצד צריכים להיות מופנים פני הספר לכיוון המוביל או לכיוון פני הציבור תודה
שלום
יותר מכובד כלפי הציבור
2014-07-24 13:00:37
ללא נושא
שלום כבוד הרב, בספרו כתב הרב בהלכות ספר תורה כי אעפ שישנם שינויים בספרי תורה בין תימנים לספרדים/אשכנזים לכולי עלמא ניתן לקרוא בספר שאינו כתוב כמנהג העדה. מכיוון שהנני מבני העדה התימנית ראיתי לנכון לציין במחילה מכבוד הרב, כי המהריץ בספרו חלק הדקדוק על הפסוק ויהיו בני נוח כותב שספר תורה שאינו כתוב בו כך הינו פסול. כמו כן הסכים לדעתו גם בר פלוגתא שלו (אמנם לא מאותו הדור) הרב יוסף צוביירי זצ"ל בשות ויצבור יוסף בר. נתקלתי בהיתר אחד של הרב בן שלמה בספרו הלכות צבא המציין כי ניתן לצאת ידי חובה ונדמה לי שנסמך על הרב קפאח בפירושו למשנה תורה. אודה לבירור כוונת הרב בספרו. בכבוד רב, לירן.
שלום
ראה בשו"ת דברי חכמים (לרב שלום יצחק הלוי) סימן כז שדן בזה והתיר, והסביר שכוונת מהרי"ץ שם הייתה לעמודד בפרץ כנגד אלו שחשבו לשנות ולהגיה בספרי תימן בניגוד למסורת אך לא נתכוון לפסול ספרי תורה הכתובים מראש ועד סוף לפי מסורת ידועה ופוסקים מפורסמים – דור אחרי דור.
מעין זה כתב מהרי"ץ גם לגבי ספרי תימן הקדומים שהיו בהם שינויים בצורות האותיות שלדעת הרבה פוסקים הם מעכבים – וגם לגבם דן ממהרי"ץ עם הרד"מ וכתב שאין לפסול את הספרים הישנים או להימנע מלהשתמש בהם – גם אם לכתחילה ראוי לכתחילה לכתוב כדברי הפוסקים.
2014-07-21 11:14:27
ללא נושא
מה יעשה אדם שנמצא באמצע תפילת העמידה ונשמעת אזעקה, אבל האדם נמצא בעיר שיש סיכוי מאד קטן שהטיל יפול בעיר ומישהו יפגע ?
ילך למרחב מוגן מפני שהליכה אינה נחשבת להפסקה גדולה, והשהיה מחוץ למרחב המוגן תטריד את כוונתו כשם כמו שכתב במשנה ברורה שאם נחש שאינו ארסי מתקרב אליו, והדבר טורד את כוונתו, אף שאין בכך פיקוח נפש, רשאי ללכת למקום אחר כדי להמשיך להתפלל שם בכוונה (מ"ב קד, י).
וכן אם עומדים סביבו אנשים או ילדים שמדברים עד שאינו יכול לכוון, אם יוכל לרמוז להם והם ישתקו, מוטב שירמוז להם, שהרמיזה נחשבת הפסקה קלה יותר. אבל אם לא ישמעו לו, ילך למקום אחר וימשיך להתפלל. וכן רב שממתינים לו עד שיסיים את תפילתו, והדבר טורד את כוונתו, רשאי לרמוז להם שיתחילו בחזרת הש"ץ (מ"ב קד, א).
אגב דומני שמידת הסכנה לא נמדדת לפי האדם הפרטי אלא יחסית לציבור כולו כך שאם הרבה אנשים לא ייכנסו למרחב מוגן – סיכוי הפגיעה הכללי נעשה גבוה ויש בזה פגיעה בחוסן הציבורי
בברכה אייל משה
2014-07-15 10:22:29
ללא נושא
האם מותר לי להמשיך ולהשתתף בהתעמלות אירובית בימי בין המצרים על אף המוזיקה הקצבית המושמעת שם? (ההתעמלות נועדה הן לשמירה על כושר והן לזמן איכות עבור עצמי)
עיקר האיסור לשמוע כלי זמר הוא בשירי שמחה השייכים לריקודים ומחולות, אבל שירים רגילים, וק"ו עצובים, אינם אסורים.
לכן אם זו מוזיקה קצבית של התעמלות אירובית ולא של ריקודים ומחולות מותר ומר"ח אב צריך להחמיר
ולהלן הרחבה ומקורות לתשובה מספר פניני הלכה מאת הרב אליעזר מלמד שליט"א
ועייני בספרים באתר ישיבהhttp://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?cat=997&id=8674&q
בברכה הרב אייל משה
יש אומרים שכמו שאסור לשמוע כלי זמר בהופעה חיה בשלושת השבועות, כך אסור לשומעם דרך מכשירים חשמליים ביתיים כדוגמת רדיו וטייפ, ורק שמיעת שירים בלא ליווי של כלי זמר מותר בספירת העומר ובשלושת השבועות. וכן הורו כמה מגדולי הפוסקים (אג"מ יו"ד ב, קלז; יחו"ד ו, לד). ויש מי שאסר אפילו שמיעת שירים בלא ליווי תזמורתי באותם ימים (ציץ אליעזר טו, לג).
אולם יש שהקילו לשמוע בימים אלו כלי זמר דרך מכשירים חשמליים, מפני שמה שכתבו האחרונים לאסור הוא דווקא לשמוע הופעה חיה של נגנים, שיש בזה חגיגיות, אבל בשמיעת כלי זמר דרך רדיו או טייפ אין כל כך חגיגיות. ואמנם, כשהחלו לייצר את מכשירי הרדיו והטייפ הראשונים, היתה שמחה בשמיעת הניגונים דרכם, אולם כיום שהכל רגילים לשמוע בכל עת מוזיקה על ידי מכשירים חשמליים, אין בזה כל כך שמחה, וממילא אין איסור לשומעם בשלושת השבועות.
ועוד, שיש לחלק בין ניגונים של שמחה לניגונים רגילים. שרק ניגונים של שמחה ראוי לאסור בימים אלו, אבל ניגונים רגילים, וקל וחומר ניגונים עצובים, אין לאסור בשלושת השבועות. וכן למדנו (שבת קנא, א) שבעת ההלוויה עצמה נהגו להביא חלילים ולנגן בהם כדי לעורר צער ובכי על הנפטר, והיה זה בכלל מצוות לוויית המת. מכאן שאין איסור גורף על שמיעת כלי זמר, אלא האיסור בימי אבלות הוא לשמוע ניגונים של שמחה. וכן שמעתי מאבי מורי, שלא רק שמותר להשמיע שירים עצובים על החורבן בליווי כלי זמר דרך הרדיו בתשעת הימים אלא שיש בזה מעלה, שעל ידי כך הלבבות מתעוררים יותר להתאבל על החורבן.
ה – הלכה למעשה
נראה למעשה לפי הדעה המקילה, שיש לחלק את השירים לשלושה חלקים. האחד הוא שירי שמחה, כדוגמת שירי חתונה. השני, שירים שאין בהם לא שמחה מיוחדת ולא עצב מיוחד, ובכללם רוב השירים כיום, וכן רוב היצירות הקלאסיות. השלישי, שירים עצובים כדוגמת שירי אבל על אדם שמת או על החורבן.
מתחילת שלושת השבועות, יש להימנע משמיעת החלק הראשון, והוא שירי שמחה. ומראש חודש אב, יש להימנע גם משמיעת החלק השני האמצעי, ורק את החלק השלישי הכולל שירים עצובים מותר לשמוע. וכן נהג ערוץ שבע לשדר בשלושת השבועות שירים רגילים שאין בהם שמחה, ובתשעת הימים לשדר שירים עצובים שמזכירים למאזינים את האבל על חורבן בית המקדש.
עוד נראה, שכאשר שומעים מוזיקה בקול רם, גם כאשר היא סתמית, העצמה נותנת לשיר חגיגיות, והרי הוא נעשה כשיר שמחה. לכן גם שירים שמותר, אין לשמוע בקול רם
בין האוסרים לשמוע כלי נגינה מרדיו הם: אג"מ יו"ד ב, קלז, ובאו"ח א, קסו, נטה לחומרא לאסור שמיעת כלי זמר בזמן הזה. וביחו"ד ו, לד, אף שהתיר לשמוע כלי זמר בזמן הזה, אסר לשמוע כלי זמר מרדיו וכדומה בספירת העומר ושלושת השבועות (אמנם בע"פ התיר לערוץ שבע כדי שלא לבטל את הפינות התורניות). ובציץ אליעזר טו, לג, אסר בימים אלו אף שמיעת שיר מהרדיו בלא כלי זמר. ועיין בפסקי תשובות תקנא, יג. אולם סברות המקילים חזקות. ובמיוחד שמנהג איסור שמיעת כלי זמר ומחולות בימים אלו נזכר לראשונה באחרונים, ואין על כך תקנה קדומה. כיוצא בזה העלה בשו"ת חלקת יעקב א, סב, ששמיעת רדיו וטייפ אינה בכלל הגזירה (או מנהג האבלות), כיוון שלא היה באותם זמנים. ע"כ. אלא הדין תלוי בשמחה שבדבר. וכן אפשר ללמוד ממה שהתירו האחרונים ללמוד נגינה בימים אלו, מפני שאין בזה שמחה, הרי שהכל תלוי בשמחה. ומהר"ם שיק יו"ד שסח, התייחס לחילוק שבין ניגון של שמחה או עצב, שניגון של עצב אינו אסור בימי אבל. וכן משמע מלשון הרמב"ם בהל´ תעניות ה, יד, כשעוסק באיסור ניגון אחר החורבן: "וכן גזרו שלא לנגן בכלי שיר וכל מיני זמר… אסור לשמוח בהן ואסור לשומען מפני החורבן". לפי זה נראה שעיקר האיסור לשמוע כלי זמר הוא בשירי שמחה השייכים לריקודים ומחולות, אבל שירים רגילים, וק"ו עצובים, אינם אסורים
2014-07-14 20:48:08
ללא נושא
שלום וברכה האם מותר לי לעסוק בספורט לשם הנאה בלבד לפי ההלכה?
מותר.
בעשיית ספורט גם אם הוא לצורך הנאה יש צד של מצווה כמו שכתב הרמב"ם ´היות הגוף בריא ושלם – מדרכי השם הוא´.
אבל בתור עיסוק – להקדיש לזה זמן רב נראה שאסור כי יש בזה היגררות אחרי תרבויות זרות וגם ביטול תורה שנאמר והגית בו יומם ולילה.
בעבר היו הילדים לומדים יום מלא כל השנה. וכבר בגיל צעיר היו מרגילים אותם ללמוד כל היום ומעט בלילה, כדי שהרגלי הלימוד יקבעו בנפשם (שו"ע יו"ד רמה, יא, שו"ע הרב ת"ת א, א). וברור שהיו הפסקות למשחקים וכדומה, אבל כעיקרון רובו הגדול של היום היה מנוצל ללימוד. וכך נהגו בישראל מתקופת הבית השני ועד קרוב לימינו.
ולא רק שהיו לומדים כל היום, אלא הלימודים התקיימו בכל ימות החול שבשנה, ורק בערבי שבתות וחגים היו מקצרים את יום הלימודים כדי להתכונן לשבת ולחג.
על ידי לימודים מוגברים אלו היו היהודים ידועים בכל העולם כעם חכם ונבון המוציא מקרבו גאונים בעלי שם.
עלינו לערוך כיום חשבון נפש עמוק, כיצד התדרדר החינוך היהודי במדינת ישראל, עד שרוב ילדי ישראל לומדים בסך הכל כארבע עד חמש שעות ביום, ובנוסף לכך קרוב לשלושה וחצי חודשים בשנה הם נמצאים בחופשה. לא פלא שבמצב כזה מתרבה הבערות, ואיננו מצליחים לטפח כשרונות מצויינים הן בחכמת התורה והן במדעים השונים.
עובדה היא שמתוך יהודי התפוצות רבים זוכים בפרסי נובל למדע, ואילו מבני הארץ פחות. גם האונברסיטאות בארץ, למרות הצלחתן היחסית, עוד לא זכו להגיע לרמה הגבוהה של האונברסיטאות הטובות בעולם, ששם יהודים מובילים את המחקרים החדשים. אין זאת אלא מפני שהלימוד אינו תופש אצלנו את המקום הראוי לו.
על כולנו מוטלת האחריות להחזיר העטרה ליושנה, ולהעלות את החינוך והלימוד לראש סדר היום. בכשרון הלימוד היהודי טמון פוטנציאל אדיר, שכל השקעה בו כדאית. אם נשקיע מאמצים ומשאבים למען החינוך לתורה ולמדע, נזכה לגדל ולטפח כאן תלמידי חכמים ומדענים גאונים, וכל יהודי העולם ירצו לעלות לארץ כדי להיות שותפים לפיתוח הכשרון והיצירה הרוחנית הישראלית. ואף הגויים יאמרו עלינו: "רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה" (דברים ד, ו). ויתקיים בנו חזון הנביאים: "והלכו גוים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר ה´ ואל בית אל-הי יעקב ויורנו מדרכיו ונלכה בארחתיו, כי מציון תצא תורה ודבר ה´ מירושלים" (מיכה ד, ב).
ולהלן הרחבה מספר בינה לעתים מאת הרב זאב סולטנוביץ שליט"א ועיין בספר באתר ישיבה
http://www.yeshiva.org.il/midrash/Hmidrash.aspx?cat=552&page=4&rc=60
בברכה אייל משה
2014-07-06 06:19:33
ללא נושא
שלום צדיק… הרב אצלנו חבדניק מרביץ תורה בצורה מדהימה גמרא הלכות וכו".. רק מה שמפריע לי שהרב אומר את המשפט הכל מרבי האם מותר להגיד משפט זה..? מותר להתפלל במקום זה..?
שלום
אפשר לשאול אותו מה כוונתו .
ברכה איל משה
2014-06-29 08:53:55
ללא נושא
בס"ד שלום לרב הגאון הרב אליעזר מלמד שליט"א. אני מראש הרב מבקש מחילה מכבוד תורתו אם ח"ו איכשהו אפגע ברב, גלוי וידוע לפני בורא שמים וארץ שזו ממש לא כוונתי. אז בבקשה שהב ימחל אם איכשהו דברי יפגעו. הדברים נאמרים מתוך לב די מהסס ומתוך מבוכה גדולה.. אנו רואים ברב ב"ה את אחד מפוסקי הציונות הדתית והציבור התורני בארץ ישראל, וזאת משום שמחד הרב עסוק כל כולו בהוויה היום-יומית הישראלית ומאידך אין זה פוגע ( כך נראה בעינינו לפחות..) במורשתו הרבנית ובכח ההלכתי שלו, לא לצד הקולא ולא לצד החומרא. לפני כמה ימים- הרב פרסם את פסקו שמותר לקחת כסף מ"הקרן לידידות", בטוח אני ששיקוליו עמו ואין אני בא אלא להאיר את עיני ועיני סובבי.. אך ככל הידוע לי רוב ככל גדולי הדור האחרון וזה שלפניו פסקו שאסור, ביניהם הרב מרדכי אליהו והרב שפירא. נראה בעיני הקטנות שזה סוג של "סגולת ישראל" של דורנו- והאם בכאלו עניינים לא יחידי סגולה שבדור (כדוגמת הרב אליהו והרב שפירא) צריכים להכתיב את התנהלותנו? וכמובן שאם אני טועה בפרטים שאמרתי אני אשמח מאוד לשמוע שזה כך, זה מה שמפורסם בשם הרבנים הנ"ל ועוד.. ובכל מקרה אשמח לשמוע גם אם לא טעיתי בפרטים- את דעת הרב יותר לעומקה. ושוב- מחילה מכבוד הרב ומכבוד תורתו. אלפי סליחה אם פגעתי/זלזלתי בלשוני. המוקירו,
שלום
א. לצערנו העיסוק בסוגיה זו נעשה אובססיבי ומלווה בשקרים ולשון הרע כך שמאד ייתכן שהתמונה שהוצגה בפני הרבנים זצ"ל הייתה מעוותת ושקרית.
ב. בכל סוגיה ציבורית מה שקובע הוא קודם כל מה שאומרת התורה, תורה שבכתב ותורה שבע"פ
ועליהם הרב מלמד שליט"א ביסס את פסיקתו לאור דבריהם של יחידי הסגולה שבדורות האחרונים הראי"ה והרצי"ה זצ"ל (דברים שבכתב ודברים שבע"פ).
ואתה שלום וכל אשר לך שלום .
אייל משה
2014-06-26 05:20:21
ללא נושא
לגבי עיניין לימודי חול והריא הריב״ש כותב שהרמב״ם למד את כל התורה כולה ״ואין להביא ראיה מהרמב״ם ז״ל כי הוא למד קודם לכן כל התורה כולה בשלמות, הלכות, אגדות, תוספתא, ספרא, ספרי, כוליה, תלמודא, בבלי וירושלמי…״ וכך גם הנצי״ב ״ וכל גדולי תורה שהמה גם חכמים בלימודי חול אלא שנתעסקו בלימודי חול – אחרי שכבר נתגדלו בתורה אבל ביחד אי אפשר להגיע לתכלית הלימוד…״ וגם נכד הגר״א אומר שהגר״א אומר ללמוד לימודי חול אחרי שכבר גדל בלימודו ״ שלא יכנס עד שימלא כרסו בתורה ומצוות״ ועוד…
שלום
כמה אנשים אתה מכיר שלמדו את "כל התורה כולה בשלמות, הלכות, אגדות, תוספתא, ספרא, ספרי, כוליה, תלמודא, בבלי וירושלמי".?
כמה אנשים למדו חצי או שליש מזה?
ובכל זאת אמרו חכמים שחייב אדם ללמד את בנו אומנות – כלומר מקצוע
לפי דבריך זה אמור לקרות בסביבות גיל מאה – מאתיים….
אבל את לימוד מקצוע צריך להספיק עד גיל 20 – 24 שאז חייב אדם לשאת אישה וכתב הרמב"ם שצריך שיהיה לו ממה להתפרנס.
ולכן צ"ל שדברו על חכמות חיצוניות – כגון פילוסופיה או אומנות ושאר מדעים תיאורטייים ולא לגבי לימוד מקצוע.
בברכה אייל משה
2014-06-25 13:30:37
ללא נושא
שלום כבוד הרב? האם היה קיים פעם נוהג יהודי עתיק של כתיבת ספרי תורה על עור צבי? נאמר לי שכך היה נהוג בימי התנאים. עור הצבי יקר מעור הבהמה שמיועד לספרי תורה והאם על כן ספר תורה או תפילין שנכתבו על קלף מעור של צבי מהודרים יותר?
שלום
לא שמעתי על מנהג כזה – מבחינה טכנית – קשה לצוד כמות גדולה כ"כ של צבאים …
מבחינת ההלכה מותר כמו שאומרת הגמ' שבת (קח, א) "למען תהיה תורת ה' בפיך " (שמות יג, ט) מן המותר בפיך.
וכתבו כתבו סמ"ג (עשה כב) ותרומה (רז) שעור השליל (עובר שלא יצא לאויר העולם) מן המובחר כי לא נעשה בו תשמיש ועורו רך ודק.
והסביר הרמ"ע מפאנו שמאחר ועדיין לא יצא לאויר העולם אינו מקבל "דין". ואם אין שליל עדיף עור העוף – שרוחות קדושה נושבות בו ולכן דמו טעון כיסוי
ואח"כ יש עדיפות לחיה – ואם אין אז עור בהמה.
וכ"כ בשו"ע (לב, יב) יהיה הקלף מעור בהמה וחיה ועוף הטהורים, אפילו מנבילה וטריפה שלהם, אבל לא מעור בהמה וחיה ועוף הטמאים, דכתיב למען תהיה תורת ה' בפיך (שמות יג, ט), ממין המותר לפיך, ולא מעור דג אפילו הוא טהור, משום דנפיש זוהמיה.
בברכה אייל משה
2014-06-24 11:32:17
ללא נושא
הרב פרסם לפני כשנה ב"רביבים" שהוא מכין פניני הלכה לציבור המסורתי והחילוני. אשמח לדעת אם יש פרקים מוכנים ברשת, ומתי הספר אמור לצאת לאור.
שלום
התכנון קיים לעת עתה הוא נדחה בפני ספר בהלכות אישות – "שמחת הבית וברכתו"
בברכה אייל משה
2014-06-21 18:47:14
ללא נושא
שלום ברצוני לדעת מי רשאי הלכתית להחזיק את מוטות החופה. האם אח/אחות החתן/כלה או לחילופין חבר ספק גוי. אשמח לתשובתך
שלום
אני לא מכיר הגבלה הלכתית,
באופן כללי כדי לרומם את המעמד ואת הברכה משתדלים שהלוקחים חלק בטקס החופה יהיו אנשים טובים ומכובדים.
בברכה
2014-06-20 13:03:29
ללא נושא
שלום רב אני נמצא כרגע בגיל ההתבגרות ולמרות מאמצים רבים יש שבועות שבהם אני חוטא הרבה בטומאת העיניים. האם לרב יש המלצה בשבילי? תודה
שלום
נראה לי שהדרך הטובה היא למצוא דרך שלא תבוא אותך לידי ניסיון ואז ההתמודדות תהיה קלה יותר,
זאת אומרת לזהות את השלב שקודם לחטא – ולא להגיע אליו,
ואמרו חכמים ששעמום מביא לידי זימה לכן אם אתה מזהה זמנים ונקודות חולשה -כדאי שתמלא אותם בתוכן חיובי אחר וכך לא תבוא לידי חטא.
וגם אם עדיין לא הצלחת להינצל לגמרי יש ערך גדול לצמצום החטא.
בברכה אייל משה
2014-06-17 15:57:40