חיפוש שאלה מתוך המאגר
חיפוש שאלות ותשובות במערכת
השתמש בטופס להלן לצורך חיפוש במערכת
שאלות אחרונות
כיסוי ראש מלא אל מול פאה
שלום רב לרבנים. לפי הרב מלמד שליטא למסקנה מה עדיף מטפחת לכיסוי הראש שמוציאים ממנה שיעור שתי אצבעות או פאה נורית? תודה רבה לרבנים על כל העזרה.
המנהג הרווח כיום של אלפי נשים צדיקות להוציא מעט משיער הראש, לכן זה עדיף על פאה נוכרית שבפועל בציבור שלנו המנהג הרווח להחמיר בזה.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2025-12-02 11:24:46
פלאפון- מוקצה
שלום הרב, כמובא בפנה"ל שבת שפאלפון נייד הוא כלי שמלאכתו לאיסור ומותר לצורך גופו ומקומו, ולכן אם הוא מפריע ועושה רעש מותר להעבירו למקום אחר, אך יש מכשירים שבהירות המכשיר מתבהרת יותר או פחות לפי מקום שהמכשיר נמצא. לדוגמא כאשר הוא נמצא במקום חשוך ואז כשהוא מרעיש ומפריע מעבירים אותו לחדר אחר שהוא מואר ואז בהירות המכשיר מעצמו מתבהרת אוטומטית האם עדיין יהיה מותר בשבת להעביר את המכשיר?
קודם כל יש לציין שפלאפון הוא כלי שמלאכתו לאיסור שמותר לטלטלו לצורך גופו ומקומו רק אם לא נחשב עבור האדם כמוקצה מחמת חסרון כיס, כלומר שאינו מקפיד עליו מאוד, כגון שנותן לילדיו הקטנים לשחק איתו.
לגבי שינוי בתאורה – במקום הצורך אפשר להקל, שכן מדובר על פסיק רישא דלא ניחא ליה באיסור דרבנן, ואם יעשה זאת בשינוי זה בתרי דרבנן (החלשת התאורה בפלאפון ודאי דרבנן, הגברתה לדעת הרב מלמד אסורה מהתורה כמבואר בפרק חשמל בשבת, אבל מכיוון שמעביר בשינוי אפשר להקל). ואם לא בטוח יהיה שינוי בתאורת המסך, מותר לכתחילה כדין 'אינו מתכוון'.
אביא לך את הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
יד. כלי שמלאכתו לאיסור שבעליו מקפיד להשתמש בו רק למלאכתו ולא לדברים אחרים, שמא יינזק או יאבד, הרי הוא מוקצה מחמת חסרון כיס, ואסור לטלטלו גם לצורך 'גופו' ו'מקומו'. לכן אסור להשתמש בסכין שחיטה לחיתוך מאכלים, או לשים מצלמה או כלי נגינה על דפים כדי שלא יעופו. וכן דין מחשב נייד, פמוטים יקרים, שטרות כסף, מסמכים מסחריים חשובים, כרטיס אשראי, קלף של סופרים, בד יקר שנועד לתפירה. והכל לפי הקפדת בעל החפץ.
דבר שאינו מתכוון ופסיק רישא
ז. המתכוון לעשות דבר מותר, אך ייתכן שתיעשה מלאכה אסורה שאין כוונתו לעשותה וגם אין ודאות שתיעשה – מותר לו לעשות את הדבר המותר. לפיכך, מותר לגרור בשבת ספסל על קרקע קשה כדי להעבירו ממקום למקום, למרות שרוב הסיכויים שרגלי הספסל יעשו חריץ בקרקע. וכן מותר לרוץ על גבי עשבים גם במקום שרוב הסיכויים שיגרום לעקירתם. כלל זה נקרא 'דבר שאינו מתכוון', והוא מותר בכל התורה כולה ולא רק בהלכות שבת.
ח. כאשר ברור שתוך כדי גרירת הספסל יֵעשה חריץ בקרקע, אסור לגרור את הספסל. וכן אם ברור שתוך כדי ריצתו יֵעקרו עשבים, אסור לרוץ שם. כלל זה נקרא 'פסיק רישא' (פס"ר), והוא אסור בכל התורה כולה. אם נוח לו בתוצאה האסורה (פס"ר 'דניחא ליה') והיא אסורה מהתורה – עבר על איסור תורה. ואם אין לו עניין בתוצאה האסורה (פס"ר 'דלא ניחא ליה'), כיוון שלא התכוון לעשותה, עבר על איסור מדברי חכמים. וכאשר גם האיסור שיֵעשה אסור רק מדברי חכמים וגם אין לו עניין בו (פס"ר דלא ניחא ליה בדרבנן), אפשר להקל בשבת במקום הצורך.
ט. כאשר ברור שפעולתו תגרום לעשיית איסור, ורק במקרה לא צפוי האיסור לא יֵעשה, הדבר אסור כדין 'פסיק רישא'.
י. כאשר המציאות כבר קיימת, אך הוא לא יודע אותה, כגון שרוצה לפתוח את דלת המקרר כדי לקחת אוכל, ומסופק האם הנורה שבו דולקת ('ספק פס"ר') – אם פעולת האיסור אסורה מדברי חכמים, הדבר מותר כדין 'אינו מתכוון'. ואם הפעולה אסורה מהתורה, הדבר מותר רק במקום הצורך (דין מקרר מובא בפרק יז, י-יא).
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2025-12-02 09:10:36
מעשה שבת
מהי ההלכה למעשה בדין 'מעשה שבת' לדעת הרב מלמד?
דעת הרב מלמד מבוארת בספרו פניני הלכה שבת בפרק העוסק בדין מעשה שבת. אפשר לקרוא מספרי הרב דרך האתר.
אביא לך את מסקנת הדברים כפי שהיא מובאת בספר הקיצור לפניני הלכה:
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
הנאה ממלאכה שנעשתה בשבת
א. איסור תורה שנעשה במזיד על ידי יהודי שעבר גיל מצוות, אסור לו עצמו ליהנות ממעשיו לעולם, ולכל ישראל מותר ליהנות ממעשיו רק במוצאי שבת. ואם עשה את המלאכה בשוגג, מותר גם לו ליהנות ממעשיו במוצאי שבת, ובמקום הצורך מותר ליהנות אף בשבת עצמה. אבל אם קטף פירות, צד דגים או חלב פרה בשוגג, אסור ליהנות מהם בשבת אף במקום הצורך, כי הם מוקצה.
ב. איסור מדברי חכמים שנעשה במזיד, מותר גם לו ליהנות ממעשיו במוצאי שבת. ואם עשה את האיסור בשוגג, מותר ליהנות ממעשיו אף בשבת עצמה (דין קטן מבואר בפרק כד, ה. ודין גוי בפרק כה, י-יא).
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2025-11-30 07:36:37
ירק עלים
ירקות עלים עם השגחת כשרות מחרקים שכתוב להשרות במים עם סבון – מה הדין כאשר לא משרים אלא שוטפים היטב מהחול שעליהם וזהו?
אחרי שטיפה טובה, כפי שמן הסתם עושים, שהרי אף אחד לא רוצה לאכול חסה עם חול… – דינם כדין דרך האמצע המבוארת בפניני הלכה כשרות פרק כג.
אפשר לקרוא מהספר דרך האתר.
אביא לך את סיכום הדברים למעשה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
ירקות עלים
טז. הרוצים להדר כשיטת המחמירים, אינם יכולים לאכול ירקות עלים מגידול רגיל, כדוגמת חסה, כרוב, פטרוזיליה, שמיר וכוסברה, משום שגם שרייתם במים עם סבון ושטיפה טובה, לא תמיד מורידה את כל השרצים הזעירים שיש בהם. לכן הם קונים ירקות עלים שגידולם נקי יותר משרצים. אמנם גם אותם לפעמים צריך לנקות, לפי ההוראות שעל השקית.
יז. הנוהגים כדרך האמצע, משרים את ירקות העלים של גידולים רגילים כארבע דקות במים עם חומר שממוסס את הדבק שברגלי השרצים, כמלח, חומץ או סבון (סבון יעיל יותר, וסבון 'סטרילי' בריא יותר), ולאחר מכן שוטפים אותם במים זורמים. פעמים רבות התוצאה לאחר ניקוי טוב, מועילה גם לשיטת המחמירים.
יח. הרוצים ללכת כפי עיקר הדין, מסתפקים בשטיפה טובה והתבוננות בעלים במבט רגיל לוודא שאין שרצים. אבל נכון יותר לנהוג כדרך האמצע. לעיתים העלים מאיכות גרועה, ומלאים בשרצים שנראים היטב לעין, וכדי לנקותם צריך לשטוף שוב ושוב, עד שיהיו נקיים לגמרי.
יט. יש לשים לב בעת השריית העלים ושטיפתם, שהמים יגיעו לכל הקפלים והסדקים שבהם. לפיכך, בירקות כדוגמת חסה, כרוב וארטישוק, צריך לפרק את העלים לפני ניקיונם. כאשר מתכוונים לחתוך את העלים לסלט, עדיף לחותכם תחילה ואחר כך להשרותם ולשוטפם, מפני שככל שהם חתוכים יותר, כך המים מגיעים יותר בקלות לכל המקומות שבהם.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2025-11-30 01:12:06
יהודי או ערבי
מתי יש חובה לקנות דווקא אצל יהודי גם כאשר המוצר יקר יותר?
דין זה מבואר בפניני הלכה העם והארץ. ניתן לקרוא מהספר דרך האתר.
אביא לך את הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
ח – עבודה עברית
העדפת הקרוב
א. כדי לפתור את כל המצוקות בעולם ולבנות חברה טובה ובריאה, יש לעשות זאת לפי הסדר, מהמעגל הקרוב למעגל הרחוק יותר. לכן הן בענייני חסד והן בכל התחומים הכלכליים, כהעדפה בנתינת עבודה והעדפה בקנייה ומכירה, יש להקדים את הקרוב יותר. סדר הקדימה הוא: קרוב משפחה, שכן, המתגורר באותה עיר, יהודי קודם לגוי (בבא מציעא, עא; ספרא ויקרא כה, יד. ועי' פניני הלכה ליקוטים ב' ה, יג).
העדפת יהודי
ב. המצווה להעדיף יהודי היא גם כאשר המחיר שהוא דורש מעט יותר יקר. אולם כאשר ההפרש משמעותי, אין חובה להעדיפו. ובכל מקרה יש להשתדל ככל הניתן לא להעסיק ערבים שחשודים בעוינות כלפינו. אמנם אם מחיר היהודים או הגויים שאינם עוינים אותנו גבוה באופן משמעותי ממחיר הערבים שעוינים אותנו, והדבר עלול לפגוע בעסק או בבניין הארץ, עדיף לבנות עם הערבים כדי שאחיזתנו בארץ תתחזק. וחובה על המעסיק להתייחס אליהם בכבוד והגינות, ובטח שלא לבזותם ולא לעושקם או להלין את שכרם.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2025-11-29 23:52:09
הקלות בגיור
שבוע טוב לראש הישיבה הרב מלמד שליט"א ולרבני הישיבה שליט"א רציתי להציג בפניכם ארבעה דמויות שקשורות לגויים בארץ ולגיורם: אלכסיי, סרגיי, ח' וש': אלכסיי, שרת איתי בסדיר, יום אחד בתחלת השירות, הוא אמר : "יש איתי בעייה, אני לא יהודי". עניתי לו: שזו לא בעייה ואנחנו יכולים להיות חברים ולעזור אחד לשני, ואכן כך היה, היינו חברים והשתדלנו לעזור אחד לשני בכבוד הדדי. סרגיי: סרגיי, היה מפקד במילואים, הוא סיפר שעבר גיור _ אבל הוא מרגיש ש"זה לא הוא", כלומר, זה לא מתאים לו והוא לא רצה לשמוע או לקרוא שום דבר שקשור ליהדות. ח' הוא שכן שלי שהגיע במסגרת נעל"ה לכפר נער בארץ, אמא שלו לא יהודיה, הוא בהמשך למד במכון מאיר, התגייר והיום חסיד חב"ד שמסיים מסכת ארוכה וקשה בכל שנה ומהוה בשבילי דוגמא אישית טובה. כמוהו ש' שגם אמא שלו לא יהודיה, היה בקהלת נהורא ברמת גן והיום חבדניק, בעל משפחה גדולה שמשכים בכל שבת ללימוד משותף של חסידות ועוד.פגשתי דמויות נוספות. כתוב בשו"ע הרב סימן קיח שמסמיכים גרים לצדיקים בברכה – כי כך הסמיכם הכתוב. השאלה: יש גרים צדיקים שקל להתפלל עליהם ויש כאלה שהתגיירו בגלל אינטרס ואחר מתחרטים, או שאין לזה שום משמעות עבורם.איך אני יכול לאהוב אותם או להתפלל עליהם בתור גרים, כשהם לא מזדהים וולא אוהבים את היהדות – קל יותר להסתדר עם גוי שיודע שהוא גוי , ולא עם כאלה שאינם מרגישים יהודים, לא אוהבים את היהדות, אין להם זיקה ליהדות , שהיא משהו חיצוני שלא קשור אליהם. לדעתי, ככל שמוותרים על קבלת המצוות, הם מבינים שזה לא רציני.מה האינטרס להכניס, כביכול, לעם ישראל רבים שאין להם שום זיקה והם לא אוהבים את היהדות? בברכה צבי
שאלות טובות. כל הכבוד לך שדברים כאלו מעניינים אותך. התשובה לשאלתך נמצאת בפניני הלכה גיור פרק, שם מבואר שכאשר כבר חיים בתוכנו אלפי גויים בגלל נישואי תערובת, אנו במצב של שעת הדחק גדול מאוד, כי האלפים הללו מתחתנים כל הזמן עם יהודים אצלנו כאן בארץ ישראל, והדבר ייהפך לנורמה, עד שנגיע למצב חלילה שאיננו יודעים כבר מי באמת יהודי ומי לא. איננו יכולים להרשות זאת, ולכן ניתן במצב כזה לסמוך על פוסקים רבים שהקלו לגייר.
לגבי מקרים בהם מגיירים והמתגייר לאחר מכן חוזר בו, אין זה מבטל את הגיור, אלא דינו כיהודי שאין לו כל עניין במצוות.
ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה.
אביא לך את עקרי הדברים כפי שהם מובאים בספר הקיצור לפניני הלכה:
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
ו – הגיור בשעת הדחק
קרובי ישראל שמתגיירים לשם נישואין ולא יהיו דתיים
א. לעיתים המבקשים להתגייר הם גויים שחיים בזוגיות עם יהודים שהתרחקו מהיהדות, ולאחר זמן רוצה היהודי לחזק את הקשר שלו עם היהדות, ובן זוגו מוכן להתגייר למענו.
למרות הבעייתיות הגדולה בגיור כזה, למעשה יש להתאמץ לגיירם ולהשיאם כהלכה לבן זוגם, שכן אם לא יסכימו לגייר את בן הזוג הנוכרי, בן הזוג היהודי לא ייפרד ממנו, וימשיך לחיות עמו בחטא כל ימיו וזרעו יתבולל בעמים.
ב. גם כאשר מדובר על זוגיות של כהן עם נוכרית שמבקשת להתגייר, למרות שאסור לכהן לשאת גיורת, רבים הורו לגיירה בלא לערוך להם חתונה, משום שהאיסור לחיות עם גויה חמור מהאיסור לכהן לחיות עם גיורת. בנוסף, אם האישה לא תתגייר, ילדיו של היהודי יהיו נוכרים וזרעו יאבד בגויים. וכן נהגו בבתי דין רבים.
ג. בנוסף לכך, בשעת הדחק כזו, הורו למעשה פוסקים רבים לגייר גם כאשר בן הזוג המתגייר אינו מתכוון לקיים אורח חיים דתי, ובלבד שמעוניין להיות בעל זהות יהודית מתוך אמונה בסיסית בה' ובתורה, ומתוך הבנה שברגע שיתגייר יחולו עליו כל המצוות, שכרן ועונשן, והוא מתכוון לקיים לפחות את חלקן (עי' בפניני הלכה סעיף ו' ברשימת המצוות הרבות שמקיימים רבים מהחילונים כיום).
וכן הדין לגבי גיור ילדיהם של יהודים ונוכריות, שהוריהם רוצים שיהיו בעלי זהות יהודית, אבל לא מתכוונים לחנכם לקיום אורח חיים דתי.
במקרה כזה, מטרת בית הדין אינה ללמד את הבא להתגייר הלכות רבות, אלא להתמקד בלימוד הכללים כדי ליצור אצלו כמה שיותר הזדהות עם היהדות והמצוות, ועם החזון הגדול של עם ישראל להביא ברכה לעולם (הרבנות הראשית לישראל נהגה כדעת המקילים במשך שנים רבות).
ד. בית דין שגייר לפי דעת המקילים, גיורו תקף בדיעבד גם לדעת רוב המחמירים המצריכים גם בשעת הדחק התחייבות כנה של המתגייר לקיים אורח חיים דתי (עי' בפניני הלכה בפירוט הדעות השונות).
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2025-11-29 19:50:35
ענייה לקדושה במוסף של שבת בזמן עמידה
שלום מי שנמצא בתפילת עמידה בזמן שהציבור אומרים בשבת קדושת כתר של מוסף, כיצד יש לענות? האם גם כן יענה רק בקדוש וברוך? האם בשאר הפסוקים יכול להמשיך בתפילה או יעצור וישתוק? וכן בנקדישך, האם בפסוק השלישי (ובדברי קדשך כתוב לאמר, ימלוך…), יכול להמשיך בתפילתו או יקשיב וישתוק?
- האם גם כן יענה רק קדוש וברוך – כן. אם נמצא במקום שמותר לענות, כלומר אחרי ה'יהיו לרצון הראשון' שאחרי 'המברך את עמו ישראל בשלום'.
- יכול להמשיך בתפילה.
https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?srsltid=AfmBOorvXJh77tw_diIx7wSWAJ1-lc22zuFgNyIA2DcmvAK2JcLSZZP9
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2025-11-28 07:20:41
תפילה
הייתי ער כל הלילה מה אני עושה בבוקר בתפילה? בנטילת ידיים, ברכות השחר והתורה. אשכנזי
מה אתה עושה? פותח פניני הלכה בסעיף העוסק במי שהיה ער כל הלילה. אפשר לקרוא מספרי פניני הלכה דרך האתר.
אביא לך את הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
ו. נטילת ידיים: מי שלא ישן כל הלילה, למנהג יוצאי ספרד ייטול ידיים לפני תפילת שחרית ללא ברכה, ולמנהג יוצאי אשכנז ייטול בברכה לאחר שיתפנה לפני התפילה וייגע במקום מכוסה שבגופו (נשים מברכות רק אם מתכוונות להתפלל תפילת עמידה).
ז. ברכות התורה: לכל המנהגים מברכים ברכות התורה, ומי שלא ישן חצי שעה על המיטה במשך כל היום והלילה, לכתחילה טוב שיכוון לצאת בברכותיו של מי שישן (ואישה חייבת לצאת בברכת אחרים או בברכת 'אהבת עולם'/'אהבה רבה', ותאמר את פרשת 'שמע').
ח. 'אלוהי נשמה' ו'המעביר שינה': אם לא ישן כל הלילה, נכון לשומען מאדם שישן. וכאשר אין שם מי שעומד לברכן, למנהג יוצאי ספרד וחלק מיוצאי אשכנז יברך בעצמו, וכך יעשה אשכנזי שאינו יודע מה מנהגו.
ט. על פי ההלכה אומרים את כל ברכות השחר סמוך לתפילת שחרית, ויש נוהגים על פי הקבלה לומר את ברכות השחר אחר חצות הלילה, אבל את ברכות התורה יש להקפיד לומר אחר עמוד השחר.
י. הניעורים בלילה יתפללו כ'ותיקין' המתפללים עמידה של שחרית עם הנץ החמה. והמתקשים להישאר ערים, יכולים להקדים מעט את התפילה, ובלבד שיקפידו לברך על הטלית ולהתחיל את ברכות קריאת שמע אחר זמן 'משיכיר', שהוא כחמישים דקות לפני 'הנץ' (עי' בהלכות תפילה יא, א-ו).
יא. מותר לאכול ולשתות במשך כל הלילה, ובחצי שעה הסמוכה לעלות השחר אסור לאכול לחם או מאפה מזונות בשיעור 'כביצה', ומשעלה השחר מותר רק לשתות מים, והמתקשה להתרכז בתפילה יכול לשתות קפה (עי' בהלכות תפילה יב, ח-יב).
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2025-11-28 03:12:16
אבחנה דקה בין הארכת מצב רצופה לשאינה רצופה
באיזה אופן מותר להמשיך את המצב הקיים של שעון השבת – האם רק על פי מצב השעון כעת או גם בפעם הבאה שיהיה דולק או מכובה ?
גם בפעם הבאה. כך כתוב בפניני הלכה יז, הערה 6. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר.
אביא לך את הדברים הלכה למעשה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
שעון שבת
ז. מותר לכוון לפני שבת את תאורת הבית, המזגן והמיחם על שעון שבת שיכבה וידליק אותם בשעות הרצויות, ומותר בתוך השבת להמשיך את המצב הקיים של השעון. לכן כאשר השעון מכובה, מותר להוריד את הזיזים שלו ולהמשיך את זמן כיבויו. וכאשר השעון עובד, מותר להעלות את הזיזים ולהאריך את זמן עבודתו.
מותר להמשיך את המצב הקיים גם כאשר אינו המשך רצוף. דוגמה: השעון כעת עובד בין שמונה לעשר, ומתוכנן להיכבות בין עשר לארבע, ושוב לעבוד בין ארבע לשש – מותר כעת להרים איזה זיזים שרוצה לפני ארבע או אחרי שש.
כשם שמותר להמשיך את המצב הקיים על ידי הזיזים של השעון, כך מותר כאשר האור כבוי, להוריד את המתגים של חלק מהנורות בבית, כדי שהם לא יידלקו כשהשעון ידליק את האור.
ח. במקום צורך גדול, הפסד משמעותי, או צורך מצווה, ניתן לשנות את המצב הקיים בשעון ולהקדים את פעולת הכיבוי או ההדלקה. כגון במקרה שהאור יישאר דולק לשעות הקרובות, ויש בבית חולה שצריך לישון – מותר להוריד את הזיזים ובכך לגרום לכיבויו מוקדם מכפי שתוכנן, ובלבד שיקפיד שהורדתם לא תכבה את האור מיד אלא לאחר זמן ('גרמא'). וכן כאשר האור מכובה, מותר להעלות את הזיזים ובכך לגרום להדלקתו לאחר זמן לצורך מצווה, כגון לימוד תורה.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2025-11-27 18:34:03
טבילה אישה בשבת
אישתי צריכה לטבול בערב שבת , האם יש איפור שהיא יכולה לטבול איתו. הדבר ממש חשוב לה עד כדי לדחות את הטבילה
בוודאי. כל איפור שלא יורד במים, מותר לטבול איתו, כפי שמובא בפניני הלכה טהרת המשפחה.
ניתן לקרוא מהספר דרך האתר. אביא לך את הדברים הלכה למעשה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה שאני כותב כעת כהמשך לספר הקיצור שכבר יצא:
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
ל. לק או מבנה על הציפורניים, אינם חוצצים כל עוד לא נפגמו באופן שהיא או רוב הנשים מקפידות להסירם או לתקנם. וכן איפור שיש לו ממשות, אינו חוצץ אם אינו נפגם במי המקווה.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2025-11-27 15:31:12
עירובין
מה הגדר שצריך שכירה משר העיר ואיזה סמכויות הוא צריך לשכור ממנו כדי לטלטל בעירוב ומה ההלכה לגבי חילונים אם צריכים לשכור מהם
https://ph.yhb.org.il/category/%D7%A9%D7%91%D7%AA/29-%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F/#_te01ftn29_6
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2025-11-27 03:38:32
ביצה שבורה ורוח רע
כבוד הרב, בדין ביצה שבורה ורוח רע: יש לי 240 ביצים שבורות במקרר לשימוש מחר. האם יש להקל בזה משום הפסד? ואם לאו, האם די לערבב בהן קצת מלח או שמן?
אין צורך להחמיר בזה כיום, כמבואר בפניני הלכה כשרות. אבל אם הן מיועדות לאכילת אנשים אחרים שאולי מקפידים על כך, תשים כף מלח ותערבב.
אביא לך את הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
חששות סגוליות
ו. אין צריך לחוש כיום למנהגי זהירות שנהגו בעבר מפני חשש סכנות סגוליות הנובעות מרוחות רעות ושדים, כגון הזהירות מלשתות כוסות או לאכול מאכלים במספר זוגי, או לא לאכול שום, בצל או ביצה קלופים שעבר עליהם הלילה.
אבל אנשים שעדיין נותנים מקום לשדים ורוחות בתפישת עולמם, מפני נטייתם או מפני חינוכם, צריכים לחוש לזוגות. וכן מי שבמשפחתו נהגו להימנע מאכילת שום, בצל או ביצה קלופים, ובטעות השאירם גלויים בלילה ללא חלק מהקליפה או השורש, וללא מעט מלח או שמן, אף שעדיף שיאכל אותם, רשאי לזורקם בלא לחשוש לאיסור בל תשחית.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2025-11-26 14:33:32
הוספת ברכה בשבע ברכות
חתן וכלה שאוכלים יחד בביתם לבד, האם צריכים להוסיף משהו בברכת המזון?
לא
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2025-11-26 13:16:48
תפילה
שלום וברכה, רציתי לשאול לגבי שליח ציבור עם חולצה ארוכה, האם בתפילת שחרית כשמניחים תפילין שאז השרוול לא מגיע עד קרוב למרפק, האם צריך לכסות את היד עם התפילין בטלית עד המרפק? תודה
כך ראוי לכתחילה, אבל מצד הדין עצם זה שתפילין בזרועו והוא מעוטף בטלית, זה כבר מכובד.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2025-11-26 09:50:23
בהמשך לשאלה שנשאלה בנוגע לבשר שנתעלם מן העין
שלום וברכה, בהמשך לשאלה ששאלתי בנוגע לכשרות בשר שנתעלם מן העין. אם אנחנו בחברה קונים בשר כדי לעשות על האש, ושמים אותו במקרר במשרד. שאלתי אם צריך להשגיח על המקרר, שלא יחליפו את הבשר, ועניתם לי שאין צורך. רציתי לציין שבחברה שאני עובד בה, עובדים גם גויים (ערבים נוצרים וערבים מוסלמים). האם זה משנה את התשובה. תודה.
אין צורך, שכן רק כאשר יש חשש שהגוי יחליף את הבשר הכשר בבשר טרף זהה, יש בעיה, אבל סתם כך במקרר במשרד אין סיבה לחשוש שיש לגוי אינטרס לעשות זאת, כפי שמבואר בפניני הלכה.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2025-11-25 21:41:10
מעשה שבת
הרב כותב לגבי צפייה במשחקי שבת שצלמו בשבת האם מותר לראות אותם במוצ"ש וכותב שאסור שהרי זה צולם בשבת. אך המשנה ברורה בס"ק ג ובביאור הלכה מסביר שבמלאכת דרבנן פסוקים כמו רבי מאיר ולא כמו רבי ולכן למה שזה יאסר עולמית?
א. לדעת הרב מלמד כל שימוש במכשיר חשמלי/דיגיטלי בשבת הוא איסור תורה, כפי שמובא בפרק על חשמל בשבת.
ב. דברי המשנה ברורה אמורים על מקרה חד פעמי שאין בו חשש שבעקבות ההנאה יבוא החילוני גם בשבת הבאה לעשות עבור חבירו את העבירה. כלומר הסיבה העקרית כאן לאסור היא משום 'מסייע לדבר עבירה', שהרי כל בעלי הערוצים מתעניינים מאוד בריינטינג שלהם, נמצא שמי שנהנה מדברים שצולמו בשבת, הרי שהוא שותף במידה מסוימת בעבירה והרי הוא כמחזיק ידי עוברי עבירה. לכן כתב הרב בסעיף שאתה מביא – "יהודי חילוני שרגיל לעשות מלאכה בשבת עבור אחרים, גם במוצאי שבת אסור לכל מי שעשה עבורם את המלאכה ליהנות ממלאכתו. כי רק כאשר המלאכה נעשית באקראי, מותר לאחרים ליהנות ממנה במוצאי שבת, שאין לחשוש שיבקשו מיהודי לחלל שבת כדי ליהנות ממלאכתו במוצאי שבת. אבל כאשר הוא רגיל בכך, אסור ליהנות ממלאכתו לעולם." וכן מוסבר בהערה 8.
אביא לך את הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
מלאכה שנעשית בשבת באופן קבוע
ח. יהודי חילוני שרגיל לעשות מלאכה בשבת עבור אחרים, אסור לכל מי שעשה עבורם את המלאכה ליהנות ממנה לעולם, כדי שלא לעודדו להמשיך לחלל שבת. לכן אסור לכל ישראל לאכול מאכלים שהכין טבח חילוני בשבת, וכן אסור לצפות במשחקי ספורט או דברים אחרים שצולמו בשבת על ידי יהודים.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2025-11-25 15:47:00
הזמנת בשר טרי משופרסל אונליין – בשר שנתעלם מן העין
שלום וברכה, בעבודה שלי, רוצים לעשות יום גיבוש ורוצים לעשות על האש לכלל העובדים בחברה (בערך 60 איש). לצורך זה, רוצים להזמין בשר טרי (בשר עוף/בשר בקר, כבד, שיפודים, סטייקים וכו׳) רוצים להזמין את זה משופרסל אונליין. שזה הזמנה דרך האינטרנט, ואז מגיע שליח (לעיתים זה שליח ערבי או יהודי שאינו שומר תורה ומצוות), שמביא את ההזמנה. ביקשו שאני אדאג שזה יהיה כשר, כך שגם העובדים הדתיים יוכלו לאכול. השאלה שלי: האם מותר להזמין בשר טרי משופרסל אונליין? האם יש כאן בעיה של בשר שנתעלם מן העין? כמו״כ לאחר שהבשר הגיע למשרדי החברה שאני עובד בה, למקרר. האם צריך שכל הזמן מישהו יר״ש ישגיח שלא נוגעים/מחליפים את הבשר, או שזה שזה בשקיות של שופרסל זה מספיק. אם במקום להזמין משופרסל אונליין נשלח מישהו לסניף שיקנה את הבשר ויביא אותו, האם זה חייב להיות יהודי שומר תורה ומצוות, או שגם מישהו חילוני שאני מאמין לו וסומך עליו, מספיק. תודה רבה.
קודם כל כמובן שצריך לוודא שהבשר שאתה קונה בשופרסל כשר לפי רמת הכשרות של כל הדתיים. אני מעריך שלשם כך תצטרך לדבר עם המשגיח של המקום שממנו אתה מזמין כדי לוודא שאתה יכול לסמוך על כך שמה שהזמנת זה מה שקיבלת.
לגבי בשר שנתעלם מן העין, הבעיה רק עם שליח גוי – תשאל את המשגיח איך הם פותרים את בעיית בשר שנתעלם מן העין כשהשליח גוי, כלומר איך הם סוגרים את הבשר באופן שלא ניתן לזייף את הסגירה אם מישהו יפתח את הארגז.
כאשר הבשר מגיע אליכם, אין צורך לשמור עליו.
דין זה מבואר בפניני הלכה כשרות. אפשר לקרוא מהספרים דרך האתר.
אביא לך את הדברים הלכה למעשה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
חותמת כשרות על מזון באריזה
יד. כאשר שולחים מזון כשר בידי גוי, ויש חשש שיחליף אותו במזון לא כשר, יש לחתום את האריזה בסגירה מיוחדת שקשה לזייפה, כגון קשירה מיוחדת שתקשה על הפותח להחזירה לצורתה במדויק, או חותמת מיוחדת על נייר הדבק שסוגר את האריזה. כאשר החשש שיחליף אותו במזון שאיסורו מדברי חכמים, כחלב נוכרי – מספיק חותם אחד, וכאשר החשש מאיסור תורה, כגון בשר טרף – יש לחתום בשני חותמות.
טו. חותמת שקשה מאוד לזייפה, או חותמת שהמזייף אותה צפוי לעונש, נחשבות כשני חותמות. לכן כיום כל אריזת מאכל מקורית שסגורה היטב כפי שיצאה מהמפעל, נחשבת כשני חותמות. ולמרות זאת, נוהגים להדר ולחתום בשני חותמות דברים שהרווח לרמות בהם גדול, כגון בשר ויין (עי' לעיל כט, י-יא).
טז. כאשר אין תמריץ לגוי לרמות, כמו שליח מסעדה, סומכים על המסעדה הכשרה שהשליח מביא את המזון הכשר שהוזמן ממנה, אף שאין למזון חותם. קל וחומר כאשר המצב הוא שאם יחליף, יפוטר מעבודתו.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2025-11-25 13:37:12
אכילת אבקת חלב נכרי בחו״ל
אני בקרוב טסה עם משפחתי לארה׳ב לביקור משפחתי לתקופה של שבועיים רציתי לשאול לגבי אבקת חלב נוכרי, עקרונית בארץ אנחנו מקפידים ולא אוכלים.. אבל מה הדין לגבי שהייה בארה״ב? מותר לאכול?
אין הבדל עקרוני בין ההקפדה בארץ על כשרות לבין חו"ל. אני מבין שאת שואלת בגלל שבחו"ל את חוששת שלא תהיה לך כלל אפשרות אחרת מלבד חלב נוכרי. אז אם תרגישי שיש בדבר צורך משמעותי אפשר להקל, שכן מצד הדין מותר כיום לאכול חלב נוכרי עם כשרות, ודין אבקת חלב נוכרי יותר קל, ואעפ"כ רבים נוהגים להחמיר, לכן הדבר נתון לשיקול דעתכם.
עניין זה מבואר בפניני הלכה כשרות. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר.
אביא לך את הדברים הלכה למעשה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
איסור חלב נוכרים
ד. אסרו חכמים לישראל חלב שחלבו גוי, שמא עירב בחלב הטהור חלב טמא. ואפילו עשה ישראל מהחלב גבינה, והרי רק חלב טהור יכול להתגבן – הגבינה אסורה, שמא חלב טמא נותר כלחלוחית בגומות הגבינה וחריציה.
אמנם כאשר ישראל מפקח על הגוי בשעת החליבה שלא יערב חלב טמא – החלב כשר. ואין צריך שיראה את כל החליבה, אלא די שהגוי ידע שבכל רגע יכול הישראל להיכנס ולראותו, או לראותו בעזרת מצלמות שמותקנות במקום.
ה. כאשר אין שום חשש שהגוי יערב חלב טמא בטהור, החלב כשר אף בלא פיקוח ישראל. לכן חלב נוכרי של חברות אמינות ומפוקחות במדינות מתוקנות שבהן אסור לערב חלב אחר בחלב הפרה – החלב כשר.
בפועל גופי הכשרות בארץ ישראל מהדרים שלא לצרוך חלב נוכרי שלא היה עליו פיקוח ישיר של ישראל, אלא רק אבקת חלב נוכרי, מפני שיש לגביה טעם נוסף להקל. ובכשרות מהדרין חוששים לדעות המחמירות, ומקפידים שיהיה על החליבה פיקוח של ישראל, ומקפידים לא לקחת חלב מפרות שעברו ניתוחים שיש אומרים שמטריפים את הבהמה, ומקפידים לקחת חלב רק ממחלבות שומרות שבת (להלן, ט).
איסור גבינת גויים
ו. בנוסף לאיסור חלב נוכרים, אסרו חכמים גם את גבינתם, שמא העמידו אותה על ידי עור קיבה של נבילה (עי' בפרק לד, טז. גבינה שהועמדה בעור קיבת בהמה כשרה, בדיעבד בטלה בשישים). לדעת רוב הפוסקים, כשם שפיקוח של ישראל מכשיר את החלב, כך הוא מכשיר את הגבינה. כמו כן, לדעת רבים אם החלב שממנו הוכנה הגבינה לא שייך לגוי, אלא לישראל ששכר את הגוי כפועל שיכין לו ממנו גבינה, כל זמן שברור שאין שום תערובת איסור בגבינה, הגבינה כשרה.
ז. איסור גבינת גויים כולל גם את כל סוגי הגבינות הרכות, כדוגמת גבינה לבנה ויוגורט, אף שאופן הכנתם שונה מהעמדת גבינה קשה, ואין הדרך כלל לעשותם באיסור. אמנם הרוצים להקל רשאים, וכך נוהגים חלק מגופי הכשרות בחוץ לארץ.
ח. לגבי חמאה הדין קל יותר, משום שכלל לא משתמשים בדבר אחר כדי להעמידה. לכן כל זמן שברור שאין בחמאה מרכיבים אסורים, היא מותרת. וכן נוהגים רוב גופי הכשרות. והמהדרים מדקדקים לקנות חמאה שישראל השגיח על מלאכת עשייתה.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2025-11-25 12:33:39
ברכות על אוכל
למה אומרים אמן אחרי ברכות של אוכל?
התשובה לשאלתך נמצאת בספר פניני הלכה ברכות. ניתן לקרוא מספרי פניני הלכה דרך האתר.
ט – מצוות עניית אמן
השומע אדם מישראל מברך – חייב לענות אחריו 'אמן' (שו"ע רטו, ב, וראו להלן יב, ח). ומי שעונה 'אמן' בכוונה, מעלתו גדולה. אמרו חכמים (שבת קיט, ב): "כל העונה 'אמן' בכל כחו – פותחים לו שערי גן עדן, שנאמר (ישעיהו כו, ב): פִּתְחוּ שְׁעָרִים וְיָבֹא גוֹי צַדִּיק שֹׁמֵר אֱמֻנִים". ביארו שם בגמרא, שהכוונה במילת 'אמן' – 'אל מלך נאמן', היינו שבעניית 'אמן' יש ביטוי של אמונה בה'. ומי שלמרות החושך וההסתר שבעולם הזה, שומר אמונים לה' ועונה 'אמן' בכל כוחו, הרי שהוא דבק בה' באמת, ופותחים לו שערי גן עדן.
עיקר משמעות עניית 'אמן' 'בכל כוחו' – בכל כוח כוונתו. אולם יש חשיבות גם לענות בקול רם, שעל ידי כך כל כוחותיו שותפים בעניית ה'אמן'. ועוד, שהענייה בקול מעוררת את הכוונה, ומרבה קידוש השם בעולם. אבל לא יגביה העונה את קולו יותר מקולו של המברך (שו"ע קכד, יב). ואם הוא רוצה לעורר את השומעים לענות בקול, מותר לו להגביה את קולו מעט יותר מקולו של המברך (מ"ב מז).
אמרו חכמים (ברכות נג, ב): "גדול העונה 'אמן' יותר מן המברך". ואמנם זה שאמר את הברכה זוכה לקבל שכר תחילה, שבזכותו היה אפשר לענות 'אמן'. אבל מעלת העונה 'אמן' גבוהה ממעלת המברך, ולכן לבסוף שכרו גדול יותר. משום שהמברך אומר ברכה בדבר מסוים, ואילו העונה 'אמן' בכוונה, מתרומם מתוך כך אל כלל האמונה. (הדבר רמוז במילה 'אמן', שבגימטריא שלה יש שני שמות קדושים, הויה ואדנות, והם יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה. מחזור ויטרי קכו).
בנוסף לאמונה הכללית שבאה לידי ביטוי בעניית 'אמן', יש בה משמעות מפורטת, שאמת הוא מה שאמר המברך. שאם שמע, למשל את ברכת "המוציא לחם מן הארץ", יכוון בענייתו: אמת היא שה' מוציא את הלחם מן הארץ. וכשיש בברכה גם בקשה, כמו בברכת 'חונן הדעת' שבעמידה, יכוון: אמת שה' חונן הדעת, וגם: הלוואי שיחון אותנו בדעה (שו"ע קכד, ו, מ"ב כה).
עניית 'אמן' מבטאת את היחס של האדם לאמונה בה' יתברך, וכשהאמונה פגומה, היכולת שלנו לקלוט את החיים שה' משפיע לנו נפגמת. וזהו שאמר בן עזאי: "כל העונה אמן יתומה – יהיו בניו יתומים, חטופה – יתחטפו ימיו, קטופה – יתקטפו ימיו. וכל המאריך ב'אמן' – מאריכין לו ימיו ושנותיו" (ברכות מז, א).
לפיכך, לא יחטוף את ה'אמן', לאומרה לפני שהמברך סיים את הברכה. ולא יקטוף את ה'אמן', להבליע את אותיותיה או להפטירה בשפה רפה וקול חלש. ולא ירחיק את עניית ה'אמן' מסיום הברכה, שאז היא נקראת 'אמן-יתומה' (שו"ע קכד, ח).
אלא צריך לענות 'אמן' בקול נאה, ולא יאריך באמירתה וגם לא יקצר, אלא יענה כשיעור שאפשר לומר בו 'א-ל מלך נאמן' (שו"ע קכד, ח). ואף המברך צריך לכוון דעתו ל'אמן' שעונים אחריו (רמ"א קסז, ב).
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2025-11-25 09:12:50
תפילה ו2 מקרא
1.האם מותר ללמוד תורה בזמן ברכות שמע ישראל ובזמן קדיש? 2.אם טעיתי בברכה (לדוגמה אמרתי השכיבנו של חול בשבת או שלגתי על כמה מילים בברכת המפיל), מה עלי לעשות? 3.האם ניתן לעצור באמצע פסוק בזמן שנים מקרא? אני שואל בין לצורך עניה על קדיש ובין בשביל לקרא חצי פסוק->רשי->החצי השני->רשי. 4.אם בשנים מקרא בטעות דלגתי על חלק מדיבורי המתחיל של פירוש רשי, על מה עלי לחזור?
- אם זה המניין שלך, אסור בשעת קדיש ומותר בזמן ברכות ק"ש אם כבר אמרת אותם ואתה ממתין לציבור. אם זה לא המניין שלך ואתה יושב שם ולומר – מותר.
- כל עוד אמרת את הברכה עצמה – שם ומלכות וכן אמרת את עיקר תוכן הברכה – יצאת ידי חובה.
מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:
https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?srsltid=AfmBOorvXJh77tw_diIx7wSWAJ1-lc22zuFgNyIA2DcmvAK2JcLSZZP9
ב. בדיעבד ששינה אדם מנוסח הברכה, אם אמר את ארבעת היסודות שבכל ברכה, יצא ידי חובה, ואלו הם: א – ברוך, ב – שם ה', ג – מלך העולם, ד – תוכנה המיוחד של הברכה. - עבור עניית קדיש – מותר. עבור רש"י – קודם קוראים את כל הפסוק ואחר כך רש"י. אם עשית חצי חצי – בדיעבד יצאת.
- דיבור המתחיל של רש"י אינו חלק מהפירוש, ולכן אינו מעכב, העיקר באחד תרגום זה הפרוש עצמו, בין זה אם רש"י או כל פירוש אחר, כמו למשל שטיינזלץ או בדרכה של תורה https://shop.yhb.org.il/product-category/%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%9D/tora/?srsltid=AfmBOooDqy1NZlp1aw8YK8kCtp0J8eAB2WxS9mJgHCLP-8Q5f_YXGOPm
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2025-11-24 15:27:33


