חיפוש שאלה מתוך המאגר
חיפוש שאלות ותשובות במערכת
השתמש בטופס להלן לצורך חיפוש במערכת
שאלות אחרונות
לחכות 24 בין חלי לבשרי בתנור?
שלום הרב, הרב מלמד לא כתב שעם מכינים חלבי/בשרי בתנור יש לחכות 24 שעות עד לאפית הצד השני (בשרי/חלבי) אלא רק להפעיל 30 דק'. האם אכן מספיק להפעיל 30 דק' ללא לחכות יום?
אתה בעצם שואל האם אני מסכים עם הרב מלמד. התשובה היא – כן. וכפי שכתב לקראת סוף הערה 15 – קשה על סיבת ההמתנה עשרים וארבע שעות, שכן הכשרה בחימום התנור על החום הגבוה דינה כליבון קל, שלא רק מפליט את הטעמים כהגעלה אלא גם שורף אותם, ועל כן אין צורך להמתין עשרים וארבע שעות.
2021-05-21 07:40:35
ברכות
שלום כבוד הרב שליט"א כתוב בפניני הלכה https://ph.yhb.org.il/10-06-07/ "לעומתם, הרבה פוסקים כתבו, שהואיל והמצה משמשת כלחם בפסח, במשך כל השנה דינה כלחם. ובנוסף לכך, יש שוני בין ייעודה של המצה לייעודם של קרקרים ומציות, שעל המצה רגילים לקבוע סעודה, ואילו מציות וקרקרים נאכלים לקינוח וטעימה. לפיכך, גם כאשר אוכלים מצה דרך ארעי, מברכים עליה ‘המוציא’ וברכת המזון. וכך הוא מנהג יוצאי אשכנז." לפי זה לכאורה הברכה על מצה עשירה (של ביצים) לאשכנזים תהיה המוציא אבל כתוב כאן https://ph.yhb.org.il/04-14-01/ שהברכה מזונות "אלא שכדי לצאת ידי חובת סעודת שבת, צריכים לקבוע על המצה העשירה את הסעודה, היינו לאכול ממנה כנפח ארבע ביצים, ויחד עם שאר הסעודה להגיע לשביעה גמורה, ועל ידי כך תשתנה ברכתה מ’מזונות’ ו’על המחיה’ – ל’המוציא’ וברכת המזון." למעשה מהברכה על מצה עשירה לאשכנזים ולמה? תודה מראש.
מצה זה קמח שנילוש במים, ואילו מצה עשירה זה קמח שנילוש במי פירות, כמו עוגיות הפפושדו המוכרות, לכן ברור שברכתה מזונות כל שלא קובע עליה סעודה. אולי המינוח 'מצה' עשירה הטעה אותך – בפועל זו אינה מצה כלל, אלא בעצם עוגיות רגילות שעשויות מקמח מצה.
2021-05-21 00:07:47
אפיית לחם פרווה שנילוש במיקסר חלבי
שלום. ברשותי מיקסר אחד, וקערה אחת. לעיתים עושים בו בצק חלבי, או מוצרים אחרים חלביים. האם יש בעיה ללוש בו בצק לחלות לשבת, שיאכלו בארוחה בשרית ? מפניני הלכה, פסח, פרק יא אות ט, אני מבין שחמיצות הבצק מבליעה, גם בקר. אך ראיתי תשובות של כמה רבנים (למשל הרב דב ליאור), שכותב שכל מה שנעשה בקר אינו הופך את המיקסר להיות חלבי. האם הבנתי נכון מפניני הלכה ? האם זו מחלוקת ? תודה רבה.
הרב מלמד סובר כמו הרב ליאור. לכן אם המיקסר נקי לגמרי, מותר לאכול את המתערבב בו בסעודה בשרית. בפסח מדובר על איסור חמץ, אבל כאן אין קשר בין החלב הכשר שאולי בלוע בכלי לבין הבשר הכשר שאוכלים בסעודה, ואין בלחם הכשר שכעת אוכלים טעם ממשי של חלב. מה גם שפעמים רבות הכלי אינו בן יומו מטעם שאולי בלע מבצק חלבי.
יש לציין שבהדורה החדשה של פניני הלכה פסח, הרב כותב שאם כלי הלישה מזכוכית או מתכת ויש קושי בהגעלתם, אפשר להכשירם בניקוי טוב בלבד.
2021-05-20 15:53:53
הלכות לש – המשך
סליחה, הדוגמה שנתתי לא היתה טובה. אשאל מחדש: אני מבין שבהכנת סלט עם מיונז צריך לשים קודם את המיונז ועליו את שאר הדברים. מה הדין אם בסוף מגיעים למסקנה שיש מעט מדי מיונז, ורוצים להוסיף עוד על גבי שאר הדברים?
רק אם חתיכות הסלט חתוכות דק דק, המיונז מדביקם, אך כיון שאינו הופכם לעיסה גמורה (גוש אחד), הוי ספק עיסה עבה, ולכן מותר ליתן את המיונז על הסלט ולערבבו בשינוי סמוך לסעודה. השינוי הוא הולכת הכף בקווים ישרים או ערבוב באצבע. וכן אם רוצה להוסיף מיונז, מותר להוסיף ולערבב בשינוי. כך יעשה הרוצה להכין סלט ביצים עם כבד או עם טונה ומיונז, והרוצה להוסיף טחינה לאורז או קוסקוס, אף שלפעמים נוצרת בהם עיסה גושית.
2021-05-20 04:42:35
כשרות
כלי בשרי שבושל בו מאכל פרווה למשל ספגטי, וערבבו אותו בעודו על האש באמצעות מזלג או כף או סכין חלבי, ואכלו את המאכל עם המזלג/ כף/ סכין חלבי מתוך הסיר, כיצד מכשירים את הסיר הבשרי ואת הכלים החלביים? האם הם נחשבים כלי שני ויש לשפוך עליהם מים רותחים כדי להכשירם? או שדרושה הגעלה? וכיצד יש להכשיר כלים במקרה בו מאכל פרווה שבושל בסיר בשרי עורבב בעודו על האש באמצעות כלי חלבי ואחר כך גם הונח בצלחת חלבית? והאם יש הבדל בין ערבוב מאכל פרווה בסיר בשרי באמצעות כלי חלבי בזמן שהמאכל מתבשל לבין ערבובו אחרי שהמאכל כבר בושל כלומר בחימום של המאכל?
אם הסיר הבשרי שבושל בו הפרווה וגם המזלג החלבית שערבבו איתה היו נקיים לגמרי, הכלים לא צריכים הכשרה.
אם היו צריכים הכשרה, אזי על פי הכלל כבולעו כך פולטו, היה צריך להכשירם בהגעלה בכלי ראשון.
תשובה לשאלה האחרונה – אין הבדל.
2021-05-19 20:56:26
" חוזר לתחילת התפילה"
שלום הרב שליט"א. 1) בכל מקום שהרב כתב בפניני הלכה: " חוזר לתחילת התפילה", הכוונה היא שצריך לחכות הילוך 4 אמות ואז להתחיל את מהתחלה שוב? 2) אם כן, דבר זה של לחכות הילוך 4 אמות – מעכב?
כאשר אדם טעם בתפילה באופן שצריך לחזור לתחילה, אינו צריך להמתין שיעור ד' אמות.
כמו כן, גם אשר צריך להמתין שיעור ד' אמות, כמו למשל כאשר אדם מגיע באיחור לתפילת מנחה או ערבית והקהל בדיוק מתחיל את תפילת עמידה, או כאשר מתפלל פעם נוספת לתשלומין – אם לא המתין ד' אמות, אינו מעכב.
2021-05-19 17:37:05
חימום מרק על נפלטה בשבצ לפני שהפלטה נכנסת לעבודה על ידי השעון שבת
שלום הרב, כמדומני שכתוב ב"חזון עובדיה" שמותר לשים מרק ישירות על הפלטה לפני שהפלטה תידלק מהשעון שבת(כך שאני חושב שזה נחשב גרמא). מה דעת הרב מלמד בנושא? הרב יכול לכתוב לי איפה זה נמצא בפניני הלכה?
אסור. אם אין הדבר מובא בסעיף העוסק בחימום נוזל בשבת, ואף לא בסעיף יז העוסק בבישול על ידי שעון שבת, ואף לא בספר ההרחבות, זה אומר שאין הרב סובר קולא זו. והסיבה, שאמנם ביבי"א י, כו, התיר זאת, אך באור לציון ח"ב ל, יח, אסר זאת, שהואיל ולשו"ע חימום תבשיל נוזלי אסור מהתורה, אין להתחשב בדעת המקילים. וכך השיב גם הרב ליאור למנהג האשכנזים, כמובא בהרחבות לסעיף יז.
ניתן לקרוא מספרי הרב דרך האתר של פניני הלכה.
2021-05-19 17:32:10
כבד ומה שנצלה איתו אותו זמן/כלים
שלום הרב שליט"א. 1) מותר לאכול כבד לאכל שניצלה? 2) מותר להשתמש אם מלקחיים של כבד לבשר אחר?למשל באותו זמן שיש על המנגל גם כבד וגם כנפיים אס להפוך את הכנפיים אם אותו מלקחיים שהפכו את הכבד 3) מותר שכבד יגע בכנפיים(לפי צליה/אחרי צליה?) 4) מותר להוציא מהמנגל את הכבד עם המלקחיים שנגעו בכבד קודם צלייתו(בזמן הינוחו על המנגל)?
- כן
- כן. ולכתחילה עדיף להחמיר.
- כן – ליד ולא מעל.
- כן
- דיני כבד הובאו בפניני הלכה כשרות ב' פרק כב סעיף יב-יג. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה.
2021-05-18 11:17:43
קניית בית
שלום הרב, בעה אשתי ואני הולכים לקנות בית, האם יש לברך הטוב והמטיב רק בכניסה לבית או כבר בחתימת החוזה או גם וגם? מדובר על בית חדש שיתחיל להבנות בארץ ישראל ביישוב בגב ההר. בנוסף, האם יש לברך ברכות נוספות על הקמת בית חדש בארץ ישראל (מציב גבול..) ואם כן מה הנוסח?
פניני הלכה ברכות יז, ז – בני זוג שקנו בית, צריכים לברך 'הטוב והמטיב' בשעה שיכנסו לגור בו. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה.
ברכת מציב גבול אלמנה מברכים רק כאשר לא ראו את המקום שמברכים עליו שלושים יום, כמבואר בפניני הלכה ברכות טו, כב-כג.
2021-05-17 18:57:14
להניח על השיש חלבי
שלום הרב. עוגה/פשטידה/חלה וכדומה שבעת הכנתם הניחו אותם על השיש , שמשתמשים בו גם כן לפרווה ולבשרי, מותר לאכול?
אם השיש היה נקי משאריות בשר, מותר.
2021-05-16 14:41:03
חלה בחזקת חלבי
שלום הרב, חלה שנאפתה בתנור שנאפה בו קודם חלבי, מותרת לאכילה?( מבחינת זה שאסור להכין לחם חלבי ובשרי)
אם התבנית שהחלה היתה עליה היתה נקיה לגמרי משאריות חלב, החלה פרווה.
2021-05-16 11:56:58
בתי בת 11 חודשים ואישתי רוצה לעשות לה עגילים
בתי בת 11 חודשים ואישתי רוצה לעשות לה עגילים..האם זה צנוע למשפחה חרדית ?
איני רואה בעיית צניעות בעגילים. אבל אם בחברה שאתם חיים בה, הדבר נחשב לא מקובל ואנשים יתמהו, לא כדאי לעשות זאת.
2021-05-15 20:24:54
ברכת שהחיינו
אני עומד לתרום כליה. רציתי לדעת אם אוכל לברך שהחיינו על קיום מצוות הצלת אדם מישראל ממש לפני הניתוח?
לא. אם הכל יצליח והכליה תקלט כראוי, הוא יכול לברך שהחיינו.
2021-05-15 19:41:50
פניני הלכה -י"ז אות ח'
שלום וברכה! קודם כל חייב אני לכיר טובה על עתר פניני הלכה. במשך החורף השתמשתי בו עם "חברותה טלפון" ונהנו ממנו הרבה! בפניני הלכה פרק י"ז אות ח' בהערה ח' כתוב: עי’ לעיל ט, ט, לעניין ‘גרמא’, שיש מתירים ‘גרמא’ לכתחילה, ולרוה”פ ‘גרמא’ מותר בשעת הדחק. וכאן שאינו מתכוון להפעיל, אלא הוא פסיק רישא דלא ניחא לו, גם כשאינו בשעת הדחק מותר. עכ"ל. למה צריכים זה שאינו מתכוון להפעיל אלא פרדל"נ? הרי מדברים על הרוצה לאכול בשבת וממילא שעת הדחק הוא? עוד נראה שאכן פ"ר דניחה לו הוא דאם לא יפעיל המנוע עלול המאכלות שבתוך המקרר להתקלקל. תודה מראש על התשובה ושבת שלום ומבורך שלום ראזענבערג
- לא מספיק להתיר בשעת הדחק, כיון שמדובר על היתר גורף לכל שבתות השנה, ולכן רק אם ההיתר יהיה לכתחילה, לא חייבים מקרר שיש לו מצב שבת.
- כיון שהמנוע נמצא בקרבי המקרר ופועל באופן אוטומטי, האדם כלל אינו נותן דעתו לפעולתו, וכלל לא אכפת לו האם יפעל כעת בעקבות פתיחתו או לא. ולכן נחשב הדבר כלא אכפת ליה.
2021-05-14 14:07:36
ספק ברכות להקל כשרוב הסיכויים שלא בירך
מי שמסופק אם בירך ולהערכתו רוב הסיכויים שלא – האם הדין הוא כמו במקרה שלפי רוב הפוסקים צריך לברך, שעדיין אומרים ספק ברכות להקל (ברכות,יב,ג)? ובהנחה שכן, עד כמה לוקחים את זה לקצה, כלומר האם גם במקרה שהוא כמעט בטוח שלא בירך אבל יש לו עדיין ספק קטן, עדיין נגיד שלא יברך?
כל עוד יש סיכוי סביר שברך, אינו יכול לברך שוב.
2021-05-13 16:11:32
מהמרפק עד הכתף נחשב כמקום מכוסה ע"פ הרב מלמד?
שלום הרב, הרב אויערבך כתב שמהמרפק לכתף אין זה נחשב מקום מכוסה ולכן אין צורך ליטול ידיים לאחר שנוגעים במקום זה, והחזו"א כתב שזה אכן נחשב מקום מכוסה וצריכים ליטול ידיים אחר שנוים במקופ זה. מה דעת הרב מלמד בנושא?
פניני הלכה תפילה פרק ה הערה 2:
כתב שו"ע צב, ז: "מקום מטונף היינו מקומות המכוסים באדם לפי שיש בהם מלמולי זיעה, וכן אם חיכך הראש". והכוונה שחיכך בשורשי שערותיו, אבל אם רק נגע בשערות מלמעלה, אין צריך ליטול ידיו (שועה"ר ומ"ב קסב, נח, וקסד, י). ובכה"ח ד, ס"ק עה וצח, הקל גם אם חיכך בשורשי השערות שאינן מכוסות בכובע, שאין שם זיעה. ובציץ אליעזר ח"ז ב, יד, מסיק שאם חפף את ראשו ושערותיו נקיות, גם המחכך בשורשי שערותיו אינו צריך ליטול ידיו.
הנוגע בשאר מקומות מכוסים שבגוף, אם הגוף רחוץ ואין בו מלמולי זיעה, נחלקו האחרונים אם צריך ליטול ידיו. בא"א בוטשאטש ד, כא, מחמיר, וביבי"א ה, א, ד-ה, הביא פוסקים להקל. וההולכים בשרוול קצר, ונגעו בבשרם מעל המרפק, למנח"י ח"ג כו, י, אינו נחשב כמקום מכוסה. והזכיר שהחזו"א כתב שמקום זה מוגדר כמקום מכוסה ובטלה דעתם. אולם במור וקציעה סי' ד כתב שאינו מקום מכוסה אצלם. וכן המנהג.
הנוגע בהפרשת האוזן – כתב הרמ"א צב, ז, שהוא מקום מכוסה. ובמ"ב ל, כתב שהגר"א מיקל בזה. ובאוצרות הגר"א עמ' 219 באר שהגר"א לא היקל בזה. וכן הנוגע בהפרשות נזלת שבאפו נחשב נוגע במקומות המכוסים.
לגבי לימוד תורה וברכות, הנוגע במקומות מכוסים רשאי אם ירצה לשפשף את ידיו בבגדו וללמוד או לומר ברכות, וככל שהמקומות הללו פחות נקיים כך נכון יותר להחמיר ליטול ידיים (עי' שו"ע ד, כג, ומ"ב ד, סא).
2021-05-11 15:12:16
שימוש בבול עם מוטיב נוצרי
אנחנו בחו״ל וקנינו בטעות בולים עם סממנים המאפיינים חג נוצרי (חג המולד). אין שם אזכור של אותו האיש או צלב, אבל ברור שאלו בולים של יום אידם. האם מותר להשתמש בבולים?
מותר. אגרות משה א, סט.
2021-05-11 04:04:54
בשנת שמיטה
האם מותר לי לומר לגוי שבשנת השמיטה הוא ישקה בתנאי תשלום? עוד שאלה: והאם אי לא מתכוון להשתמש בפרי של אותו עץ או ירוקות מותר לי?
מותר לישראל לומר לגוי לעשות עבורו בשביעית מלאכה שיסודה מדברי חכמים, אבל לגבי מלאכה שיסודה מהתורה, אף שכיום מצוות השביעית מדברים חכמים, נוהגים להקל רק במקרים דחוקים. ולכתחילה נכון ליצור עסקה כזו שגם הגוי יהיה שותף ברווחים, שאז הוא עושה את מלאכתו עבור עצמו. בדיעבד שביקש היהודי מהגוי לעבוד או לזרוע בשדהו בלא דוחק, הגידולים מותרים באכילה ואין עליהם גזירת ספיחים.
הלכה זו מובאת בספרו של הרב אליעזר מלמד שליט"א – פניני הלכה שביעית ויובל פרק ה. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר, וכך כדאי לכל מי שיש לו גידולים לעשות – ללמוד היטב את הספר. קשה לענות כראוי על שאלות של מי שלא למד את ההלכות.
2021-05-07 05:19:41
צחצוח נעליים בשבת
שלום הרב, האם מותר לצחצח את הנעליים עם סקוץ' מיוחד או שיש כאן איסור בונה?
אסור מצד ממחק וממרח.
2021-05-06 07:44:53