מה הדין אם בישלו בשר בכלי שהיה בו קודם חלב חם?

כפי שמבואר בפניני הלכה כשרות כלי מתכת וזכוכית המצויים כיום אינם בולעים טעמים, ולכן אם הכלי היה נקי לגמרי לפני בישול הבשר – הבשר מותר גם אם הדבר נעשה בתוך 24 שעות לבישול החלב.

אביא לך את הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

טעויות במטבח

יז. כלי זכוכית ומתכת המיוצרים כיום אינם בולעים טעמים, אבל פעמים שצריכים הכשרה כפי שציוותה התורה (במדבר לא, כא-כג). לכן אם ערבב בטעות תבשיל פרווה שמתבשל בסיר בשרי בעזרת כף חלבית, אם הסיר והכף ממתכת, והיו נקיים משאריות חלב ובשר – התבשיל כשר גם אם אין בו פי שישים מהכף, והכלים אינם צריכים הכשרה. ואם ערבב בטעות תבשיל בשרי בכף מתכת חלבית נקייה או להפך, התבשיל כשר, אבל הכף צריכה הכשרה בהגעלה.

ניתז תבשיל בשרי על דופן של סיר מתכת חלבי רותח – התבשיל שבסיר החלבי מותר, והסיר צריך הכשרה בהגעלה. ואם ניתז רוטב בשרי רותח על דופן של סיר מתכת חלבי קר – לא צריך להגעיל את כל הסיר, אלא די לערות מים רותחים על המקום שעליו הרוטב ניתז. וכן הדין אם הכלי שניתז עליו עשוי זכוכית או שהניתז היה תבשיל טרף.

חתך בשר רותח בסכין מתכת חלבית נקייה – הבשר כשר, והסכין צריכה הכשרה בהגעלה. ואם הבשר היה קר, הסכין צריכה ניקוי טוב בלבד (דיני הכשרת כלים, להלן פרקים לב-לג).

כלי מתכת המצופה בשכבת טפלון דקה, בולע טעמים בשכבה זו, ולכן דינו כדין המובא בסעיף הבא. כלי אמייל דינם ככלי מתכת רגילים, שכן שכבת האמייל המצפה את המתכת אטומה כזכוכית. גם בכלי חרס המצופים בשכבת זכוכית דקה המצויים כיום (פורצלן-חרסינה), ניתן להקל בדיעבד אם אין בהם סדקים. לכן אם למשל חימם במיקרוגל מאכל בשרי בכלי פורצלן חלבי נקי – המאכל מותר, ובמקום הצורך ניתן להכשיר את הכלי בהגעלה (להלן לב, סעיפים ו, י).

יח. שאר הכלים בולעים ופולטים טעמים. לכן אם הרתיח או בישל מאכל פרווה בכלי בשרי בן יומו (כלומר שהרתיח בו מאכל בשרי ב-24 השעות האחרונות) העשוי מחרס, וערבב אותו עם כף חלבית בת יומא מפלסטיק או עץ: אם לא היה בתבשיל פי שישים כנגד מה שנכנס מהכף לתוכו – התבשיל אסור, והכלים צריכים הגעלה. ואם היה בתבשיל פי שישים מהכף – המאכל והסיר מותרים, והכף צריכה הגעלה, משום שטעם בשרי מהכלי נכנס בה. ואם הכלי או הכף לא היו בני יומם – התבשיל כשר גם אם לא היה בו פי שישים כנגד הכף.

ערבב תבשיל בשרי רותח בכף עץ או פלסטיק חלבית בת יומה: אם אין בתבשיל פי שישים מחלק הכף שנכנס לכלי – התבשיל אסור והכלים צריכים הגעלה. ואם יש בתבשיל פי שישים או שהכף אינה בת יומה – התבשיל כשר והכף צריכה הגעלה.

ניתז רוטב בשרי רותח על דופן של כלי חלבי קר, יש להכשיר את הכלי על ידי עירוי מים רותחים על אותו מקום. אבל אם ניתז חלב על כלי חם שיש בו תבשיל בשרי רותח שאינו ממתכת או זכוכית, הכלי צריך הגעלה, ולגבי התבשיל הדין הוא כך: אם הכלי היה מכוסה או שהחלב ניתז כנגד התבשיל – אם יש בתבשיל פי שישים מהחלב, הוא מותר. ואם הכלי לא היה מכוסה והחלב ניתז מעל גובה התבשיל, המנהג לאסור את התבשיל, ובשעת הדחק ניתן להתירו כשיש בו פי שישים מהחלב.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-11-12 07:30:36

שלום רכשתי שובר לסעודות שבת בשבת חיי שרה בחברון השובר הוא עם ברקוד אך ללא מחיר האם מותר להחזיק אותו בשבת?

לא מבין מה זה אומר ברקוד? איך אפשר להשתמש בזה בשבת, הרי כדי לזהות את הברקוד צריך מכשיר חשמלי.

בכל אופן כל עוד לא כתוב המחיר, אלא רק שם המוצר באיזה אופן שלא יהיה, זה מותר.

כך מובא בספר הקיצור לפניני הלכה:

ד. מותר למכור לפני שבת כרטיסים בצבעים שונים, כך שכל מי שיבוא בשבת עם הכרטיס, יקבל את המוצר המתאים לצבעו. וכאשר הצבעים אינם מספיקים למוצרים השונים, מותר לכתוב על הכרטיס את שם המוצר, אבל אסור לכתוב את המחיר.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-11-11 18:17:43

מה אומר המספר 80 בקבלה לגבי בית מגורים? האם כדאי לרכוש בית שמספרו 80?

אין זה משנה כלל וכלל מה מספר הבית, מה שמשנה זה השכנים והשכונה. אם יש שכנים טובים ובית כנסת עם קילה טובה שמתאימה לך, כדאי לגור שם.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-11-11 16:43:05

לצערי יש בדירתנו רק כיור אחד במטבח. מדובר בכיור מנירוסטה ואני מניחה בו רק כלים קרים. אם היה בהם בשר ממש /חלב מקפידה לשים סבון במים. כשנכנסתי לדירה הכשרתי את הכיור אבל אני לא סומכת על זה שהוא נותר כשר כי לפעמים יכולה לשפוך מרק חם או מי בישול כשהכיור ריק לגמרי. בני משפחתי לעיתים מניחים בכיור סכינים פרווה/חלבי או כותש שום לאחר שחתכו לימון, פלפל חריף או שום, כשיש כלים אחרים בכיור/שהוא ריק, לפעמים אפילו עם שאריות שום בתוך הכותש או על הסכין. (אני מקפידה לשטוף מיד לאחר השימוש בגלל שזה סכינים וכותש פרווה ויש כיור אחד וכו'). לא תמיד עוזרות ההערות בנושא. האם נדרש להכשיר את הסכינים והכותש? אשמח מאוד להסבר איך לנהוג כדי לחסוך כעסים מיותרים.

אין צורך להכשיר כלום. אין שום סיכוי שכלי נהיה טרף מהכיור אם הוא לא היה שרוי במשהו בשרי/חלבי. כל עוד מקפידים על הפרדה של שימת הכלים הבשריים לחוד והחלביים לחוד, ומקפידים לא לשים כלים פרווה 24 שעות בתוך נוזל בשרי/חלבי, כלומר מקפידים לשטוף את הכלים היטב כל יום, זה בסדר.

עניין זה מבואר בפניני הלכה כשרות בפרק העוסק בבשר וחלב.

אביא לך את הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

שיש וכיור

יט. לכתחילה נוהגים לחלק את המטבח לשניים – כיור ושיש לחלבי, וכיור ושיש לבשרי. אמנם בשעת הצורך אפשר להשתמש בכיור אחד ושיש אחד לשני המינים, ובתנאי שיקפידו לנקותם משיירי המאכלים בין מין למין. כמו כן, בשעת הצורך אפשר להשתמש באותה מטלית קרצוף לכלים בשריים וחלביים, כל זמן שמערבים עם המים סבון.

כ. את כלי הפרווה אפשר לשטוף בשני הכיורים עם כלים בשריים או חלביים, ואם משרים שם את הכלים עם מים חמים מאוד או ליותר מעשרים וארבע שעות, אין להשרות כלי פרווה עם כלים ממין אחר. כמו כן, אפשר להכין מאכלי פרווה בשני צידי השיש כאשר הם נקיים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-11-11 19:42:58

האם יש חובה לברור סולת?

דין סולת כדין אורז וקמח המובא בפניני הלכה כשרות פרק כא. ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה.

אביא לך את הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

דגן, אורז ומיני קטניות

כו. כיום לא צריך לבדוק את מיני הדגן, האורז והקטניות של חברות אמינות, כאשר קונים אותם באריזות ובחנויות נקיות, שכן בעקבות העלייה ברמת החיים, הצרכנים דורשים מוצרים נקיים, וממילא תנאי האחסון שופרו וזמן האחסון קוצר, והחשש שיש בהם שרצים נמוך משיעור 'מיעוט המצוי'. לכן מספיק להסתכל על השקית ולוודא שהמוצר נראה נקי כמקובל.

כז. כאשר רואים בשקית שינוי שמעורר חשד שאולי שהתה במקום לא נקי או זמן רב מדי, יש לבדוק בדיקה מדגמית. וכאשר רואים קורים של עש או פירורים ואבקה, יש לבדוק בדיקה יסודית בהעברה על משטח. וכך יעשו גם הקונים בתפזורת, או בשקיות ששהו זמן רב על המדף, או בחנות מלוכלכת, או שקנו חברה פחות אמינה.

כח. כאשר צריך לבדוק את האריזה, אם מדובר על חומוס ושעועית, יש להשרותם תחילה במים רותחים למשך כחצי שעה, או במים פושרים למשך כשמונה שעות, כדי שקליפתם החיצונית תיעשה שקופה. שכן מלבד החשש שיש שרצים בין הגרגירים, יש גם חשש לשרצים הנראים כעיגול שחור בין הקליפה לפרי, ובעוד החומוס והשעועית יבשים, לא ניתן לראותם.

הקמח והנפה

כט. כיום מצב הקמח המשווק לצריכה ביתית השתפר מאוד. לכן, קמח לבן של חברות אמינות שנקנה בחנות נקיה ומסודרת, וגם בבית מאוחסן במקום נקי שבועות אחדים בלבד, או שמונח במקרר – לא צריך לנפותו, משום שהמקרים הנדירים שמוצאים בו שרצים, אינם מגיעים לשיעור של 'מיעוט המצוי'. אמנם בעת ששופכים את הקמח, רצוי להתבונן בו במבט רגיל, כדי לראות שהוא אכן נקי כמקובל.

אבל אם הקמח נקנה בחנות שהסחורה נשארת בו זמן רב עד קנייתה, או שאוחסן במקום מלוכלך או על הארץ – צריך לנפותו. וכן דין קמח שנקנה בסיטונאות או בשוק, כיוון שאינו נשמר בתנאים טובים. וכן דין קמח נקי או שעבר ניפוי, אבל הונח באוויר פתוח למשך יממה, וביום חם אפילו כמה שעות.

הקונה קמח ממקור שיש לו לגביו ספק – ינפה אותו, ואם לעיתים קרובות ימצא בו שרצים, ימשיך לבודקו. כמו כן, חברה או חנות שהקמח שלה נחשב נקי, ונמצאו בו כמה פעמים שרצים, איבדה את חזקתה והקמח צריך ניפוי. והמחמירים נוהגים תמיד לנפות את הקמח. אמנם בדיעבד, גם כשהיה צריך לפי כללי ההלכה לנפות את הקמח ולא ניפו – המאכל מותר.

ל. קמח מלא צריך ניפוי, משום שהוא נטחן בטחינה גסה ולעיתים נשארות בו ביצי שרצים. אבל אם כתוב על כשרות השקית שהקמח אינו צריך ניפוי, סימן שדאגו להשמיד את הביצים שבקמח וארזו אותו באריזת וואקום או בקירור, כך שהוא נשאר נקי.

לא. הנפה: לשיטת המחמירים צריך לנפות בנפת משי בצפיפות של 70 מש (70 חורים לאינץ' מרובע) ובדיעבד של 60 מש, כדי לוודא שאין בקמח שרצים זעירים בגודל של חצי מילימטר. אך למעשה אפשר להסתפק בנפה רגילה של 30 מש, מפני שבנוסף לכך שלפי כללי ההלכה אין לחוש לשרצים זעירים כאלה, הם התפתחו בקמח, ובסוג זה של שרצים אין לחשוש שיצאו מהקמח וחזרו, וממילא אין בהם איסור (לעיל, ג).

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-11-11 15:25:42