חיפוש שאלה מתוך המאגר
חיפוש שאלות ותשובות במערכת
השתמש בטופס להלן לצורך חיפוש במערכת
שאלות אחרונות
הלכה
שלום וברכה. מה הדין לגבי אמא ובן חורג ואבא ובת חורגת, האם מותר בנגיעה, חיבוק ונשיקה?
באגרות משה אבן העזר ח"ד סד, ב כתב להקל לעניין נגיעה ונשיקה כדרך הורים עם ילדיהם.
ובשו"ת עשה לך רב ח"ג לט, כתב שאם ההורים המאמצים גידלו את הילד מגיל קטן, מצד הסברה אין התאווה שולטת, בדומה לבן ביולוגי, ולכן אפשר להתיר להם ייחוד. עכ"ד. מן הסתם יתיר גם נגיעה חיבוק ונישוק כבן לאימו.
גם בציץ אליעזר ח"ו מ, כא, מצדד להיתר לגבי ייחוד כיון שמדובר על שעה"ד. ומטעם הזה התיר לחבקם ולנשקם באופן אבהי ואמהי. אבל אם האימוץ התחיל אחר גיל איסור יחוד, שלוש לנקבה ותשע לזכר, חלים עליהם כל איסורי יחוד, ולכן מלכתחילה אין לאמץ בגיל כזה. וחיזק דבריו בח"ג מד, מה.
2019-02-11 22:29:03
כתיבה, הפרדה בין אותיות
שלום כבוד הרב, אשמח לדעת האם צריך להפריד בין אותיות שיוצרות חיבור שהוא של שם ה' בכתיבה. למשל האם לכתוב כך: ציפי'ה. (אם הבנתי נכון ממה שקראתי ב'פניני הלכה' אין צורך, אך בגלל שראיתי רבים שנוהגים כך אשמח לדעת האם הבנתי נכון). בנוסף, האם יש חיוב להפריד בין אותיות כאשר זה במשמעות של שם ה' (ולא סתם מילה שיש בה צירוף). למשל האם חובה לכתוב כך :א-ל כאשר זה במשמעות של ה'. תודה רבה!
המנהג הנכון הוא להחמיר בזה רק כשכותבים אחד מהשמות הקדושים, כמבואר בפניני הלכה ליקוטים א' ה, ח בהערה 6.
2019-02-11 16:41:43
כשרות כלים של בישול גוי
הרב כתב על כשרות בישול גויים. רצינו לשאול: העובד זר של אבי לא בדיוק אמין, בלשון המעטה. כשאמא שלי לא מתפקדת, וזה קורה הרבה, הוא מבשל. גם ביצים, גם תפוחי אדמה, גם שניצלים. לכאורה הוא כן מבין מה בשרי ומה חלבי. משפחתנו המורחבת- האחים שלי, לא מקפידים על כך ואוכלים אצלם חופשי. אנחנו הבנו שכל כלי הבישול כבר בעצם טרף. הם אומרים שזה לא בעיה שלהם וחשוב לכבד את ההורים ולאכול מהאוכל שלהם בתורנות שלהם בשבת. מי צודק? האם יש בעיה לאכול את האוכל שלהם שהתבשל בסירים שהוא בישל בהם? האם יש לפחות היתר לאכול שם את האוכל שלנו (תירוץ: אני מבשלת כי אני טבעונית!) אבל בכלים שלהם, כולל כל הסכו"ם והצלחות וכו. או רק בתנאי שזה כמובן האוכל שלנו על כלים חד פעמיים? תודה! רחל וישורון אהרונוב, ירושלים עיר הקודש
אתם צודקים, ולכן מן הראוי להחליף את העובד הזר כמה שיותר מהר. ובנתיים כל עוד אין בעיה של כשרות חוץ מבישולי גויים, אזי אף שלהורים מותר לאכול מהאוכל שהגוי מכין, מ"מ לכם אסור אם מדובר על מאכל שעולה על שולחנות מכובדים ואם לא נאכל כמו שהוא חי. אינכם צריכים לריב עם אחרים שאוכלים מאוכל זה, שכן יש פוסקים מעטים שסוברים כך.
לגבי שימוש בכלים של ההורים, מי שמחליט להקל לאכול מכלי הבישול שהגוי הכין בהם יש לו על מי לסמוך, שי"א שכיון שהוכנו להורים בהיתר, הכל מותר. אך לכת' אין לסמוך על כך. מכלים אחרים שאינם כלי הבישול, מותר לאכול.
כל הנ"ל הוא על סמך זה שכל הבעיה היא רק בישולי גויים ולא בעיה עצמית בכשרות האוכל.
2019-02-10 17:40:58
חומוס
שלום בפניני הלכה כתבתם שברכת החומוס הינה אדמה למה לא לציין שיש חולקים ס’ פסקי תשובות סי’ רב סעי’ כב. תודה ושבת שלום
לא תמיד הרב מביא את כל הדעות באחרונים, ובפרט כאשר ברורה לו ההכרעה כפי שבאר בהערה 3. אין זה אנציקלופדיה אלא ספר הלכה שמכוון להכרעה.
2019-02-01 12:57:12
הלכות שבת – בישול
שלום רב, לגבי מעשה שבת במח', הרב כתב שבדיעבד מותר לשתות שקית תה שעירו עליה מכ"ר כי יש דעות שסוברות שעירוי מכ"ר הוא ככ"ש. (קישור למקור של דבריו הרב – https://ph.yhb.org.il/01-26-05/) אך אין זה מבואר לי, שהרי תה הוא אחד מקלי הבישול! ולכן גם בכ"ש התה יתבשל! לפי זה, גם לסוברים שעירוי מכ"ר ככ"ש – עדיין התה יתבשל – ויהיה אסור בשבת! ולכן אינני מבין למה כאשר אדם מערה מכ"ר על שקית תה – בדיעבד יהיה מותר כאשר תה הוא קל בישול?!
כפי שהרב מדייק בפרק י, ח, אנו רק חוששים שעלי התה הם מקלי הבישול, וממילא כיון שהוא רק חשש, אזי לדעת המקלים וסוברים שרק דבר שידוע שהוא מקלי הבישול יש בו חומרת קלי הבישול, דין עלי התה כמאכל רגיל, וממילא לדעת הסוברים שעירוי מכ"ר לא מבשל, אין כאן בישול.
2019-01-31 21:41:23
הורדת שירים מיוטיוב
בתשובה באתר נכתב בקשר להורדה מיוטיוב במקרים מסוימים – "נראה שדעת המקלים בזה (הרב ליאור והרב אישון) חזקה יותר מדעת המחמירים". לפי הידוע לי יוטיוב עצמה (בלי קשר לזמר) אוסרת בתנאי השימוש שלה להוריד שירים. האם לאור זאת זה יהיה אסור?
התשובה נשארת בדיוק לפי נוסחה. כלומר אין כאן הכרעה בשתי ידיים לומר שהמקלים טועים, אלא שדעת המקלים נראית יותר, וממילא הרוצה להקל, רשאי.
2019-01-30 19:49:57
הצצה בתמונות
אני עובדת בחנות של פיתוח תמונות. רציתי לשאול אם יש בעיה להסתכל בתמונות של אנשים בזמן העבודה, כשמפתחים וכו'. ואם יש בעיה- האם זה ממש איסור או רק לא ראוי. תודה רבה!!
מותר, שכן ודאי כל מי שמביא את התמונות לפיתוח יודע שמסתכלים עליהם, וממילא על דעת כן הביאם. גם מצד עניין ביטול זמן העבודה הדבר מותר כל שאינו מוגזם באופן שבעל הבית היה מקפיד על כך.
2019-01-30 15:15:29
חובת חליצת נעליים בברכת כוהנים
שלום וברכה, בקהילתנו (מנהג סְפרְד) כהן אחד בלבד. ישראלי ממוצא אשכנז. לאחרונה נמנע הכוהן מלחלוץ את נעלי הבית (בד ללא שרוכים) עימם הוא מגיע לתפילת שחרית, בעת שנושא כפיו. יש בביה"כ שטיחון ייעודי לצורך ברכת הכוהנים אך הכהן נמנע מלהשתמש בו. יצוין כי הכהן נהג עד לאחרונה לחלוץ נעליו ולעשות שימוש בשטיחון ולאחרונה כאמור החל במנהג החדש בטענה כי זהו מנהג אבותיו. מעיון בכתבי הרב מלמד (פניני הלכה) הבנתי כי אין פסול הלכתי בנוהג זה. לקהילתנו אין רב או מוביל רוחני. שאלותי לרב: 1. האם יש פסול בחידוש מנהג הכוהן. 2. האם מנהג המקום הוא הקובע במקרה זה או שמנהג הנושא בתפקיד (הכהן) הוא הקובע. תודה וכל טוב, ברכה והצלחה.
לא רק שאין פסול בנוהג זה, אלא זה מותר, כפי שכתוב בפניני הלכה תפילה כ, ח. אמנם אכן הדבר נראה תמוה בעיניך כיון שאין המנהג להקל בזה. אך אין אפשרות למחות בו, כיון שעושה כהלכה.
2019-01-28 19:15:21
עול תורה ועול דרך ארץ
מה פירוש "כל המקבל עליו עול תורה מעבירין עליו עול דרך ארץ" לאור מציאות ימינו ? תודה !
מעריך שתמיד הפרוש היה זהה אלא שלבושו אולי משתנה בין הזמנים השונים, והוא שכל המקבל עליו עול תורה מסירים ממנו דברים מיותרים בענייני דרך ארץ. דברים אלו הם המכונים עול. כגון הפסדים ונזקים, השקעות לא טובות שידרשו ממנו זמן יקר, וכד'. אדם כזה יראה ברכה במעשה ידיו.
2019-01-27 08:19:26
שבת
בהלכות בישול שבת לא הבנתי איך הערה 6 והערה 7 מסתדרות. ב-6 כתוב שלהלכה אין בעיה לערות מכלי שני על תה או תבשילים אחרים שלא ידוע במפורש שהם קלי בישול כי עירוי מבשל זה מח' וגם ההחמרה שכל הדברים קלי בישול זה מח' ורק דרבנן. ואילו בהערה 7 כתוב לא לערות מכלי שני על עלי תה עצמם כי חוששים שהם קלי בישול. לכאורה סתירה.
לדעת הרב עלי תה מתבשלים בעירוי מכלי שני, אך כיון שעירוי מבשל רק כ"ק, אזי כאשר הם בשקית אינם מתבשלים כיון שהשקית עצמה היא כ"ק.
2019-01-24 07:22:09
קשרים בשבת
שלום הרב, תוכל בבקשה להסביר לי בדיוק מהם הקשרים שנידונים בפניני הלכה שבת יג הלכות יד, טו? מהו קשר יחיד ועניבה המותרים? מהי עניבה על גבי עניבה? קשר כפול? קשר ועליו עניבה ועוד קשר? אשמח אם הרב יוכל לבאר בדיוק למה הכוונה על מנת שלא תצא טעות ח"ו. תודה רבה!!
אבאר לך את הסוגיה בקצרה באר היטב, ומקווה שתמצא נחת.
נחלקו מהו קשר עניבה המותר:
מרדכי– קשר עניבה המותר הוא דוקא כשלא עושה קשר למטה מן העניבה (כפי שאנו עושים היום בנעליים, קושרים פעם אחת ועל גבי
זה עושים קשר כדי שיהיה קל לפתוח אותו), אלא יעשה שתי עניבות זו על זו (כלומר לא יקשור בתחילה קשר אחד, אלא יעשה מיד
קשר עניבה ושוב עליו קשר עניבה).
ההבדל הוא שכאשר עושה קשר למטה, אזי גם אחר שהתיר במשיכה את העניבה, מ"מ הקשר הזה לא ניתר, ואילו כאשר עושה
קשר עם שתי עניבות, אזי ע"י המשיכה הכל ניתר.
השו"ע פסק כדעה זו, כלומר מתיר את קשר הנעליים שאנו עושים היום, אפילו מהדקו יפה ודעתו שיתקיים כך תמיד (וכ"ד
שלט"ג,ט"ז ומ"א)
אגור– העולם נהגו להתיר עשיית עניבה ע"ג קשר אחד (כלומר מתיר את מה שאסר המרדכי), אפילו שעושהו לעולם.
וכ"פ הרמ"א שלא נחשב קשר כלל. (וכ"ד הלבוש והגר"א).
למעשה ההכרעה היא להחמיר לכת' כמרדכי ושו"ע שאם עשה קשר אחד למטה, הוי קשר הדיוט שמותר לעשותו עד ששה ימים.
ואם עשה שתי עניבות זו על זו, אין זה נחשב קשר, ומותר לעשותו לעולם. גם קשר אחד (לא קשר על קשר, אלא כמו זה שעושים
בנעליים לפני שעושים עליו קשר עניבה) לא נחשב קשר כלל, הואיל ואינו יכול להחזיק מעמד, ולכן מותר לקושרו לעולם (פנה"ל).
לסיכום, שלושה קשרים לא נחשבים לקשרים, ומותר לקושרם לעולם– קשר עניבה (ללא קשר מתחת), עניבה על עניבה, קשר אחד.
אבל קשר אחד ועליו עניבה נחשב קשר הדיוט שמותר לקושרו רק לששה ימים.
גם קשר ועליו עניבה ועליו עוד עניבה (כמו שיש שעושים כרוצים לחזק את קשר הנעליים, שעושים קשר אחד ואח"כ קשר עניבה
ואח"כ עוד קשר עניבה)- דינו כדין קשר הדיוט שמותר לקושרו לפחות משבוע.
קשר כפול (כלומר קשר כמו שעושים בנעליים לפני העניבה ועליו עוד קשר)- יש להחמיר ולהחשיבו כקשר אומן אם עושהו חזק, ולכן
אסור לעשותו בשבת.
2019-01-23 10:32:29
סעודה שלישית מזונות
שלום הרב, למדתי כי אין להמשיך לאכול סעודה שלישית לאחר שקיעה במידה והסעודה אינה על פת אלא מזונות בלבד. כך גם ראיתי ב״פניני הלכה״. אנו חבורה שלומדת בשבת בין מנחה לערבית גמרא תוך אכילת סעודה שלישית על מזונות. ההלכה הנ"ל תאלץ אותנו לשנות ממנהגנו. או שנתחיל ליטול ידים או שנפסיק לאכול. כאשר דנו בהלכה זאת- העלה אחד מהתלמידים תמיהה. אם אנו סועדים על מזונות (לשיטה שהדבר מותר) מדוע נעצור את הסעודה בשקיעה. תודה
בשו"ע כתוב 'היה יושב ואוכל', ונחלקו אחרוני זמנינו למה הכוונה: ערוה"ש, ה; חזו"ע שבת ב' שצה-שצו; מנוח"א א, ט; שש"כ נט, הערה מז; הרב נבנצל בהערותיו על המ"ב; פנה"ל ז, ה- דווקא אם התחיל לאכול פת לפני השקיעה, יכול להמשיך. ומאידך בשבט הלוי ח, לו כתב שאפשר להקל במזונות ואף בפירות (בתשובה כתב 'מיני תרגימא' והפנה לסימן רצא שם מבואר שניתן לצאת בדיעבד ע"י פירות. וכן ידוע שמושג זה כולל גם פירות, כמובא ביומא עט: "מה מיני תרגימא – פירות". וכ"כ רש"י על סוכה כז. "מיני תרגימא- כגון פירות וכסנין ופלוטות מבושלות". ודלא כפי שכתבו במ"ב 'דרשו' שאף לשבט הלוי אכילת פירות לא נחשבת קביעות). אול"צ ב, כב- אפשר להקל במזונות ואולי אף בפירות אם קובע עליהם; חבל נחלתו יא, יח, הרב צפניה דרורי באתר ישיבת קריית שמונה- אפשר להקל גם במזונות. ולכאורה לפי דיוק השו"ע 'יושב ואוכל… יושב ושותה', לכאורה היה אפשר להקל גם בפירות, וכן מדויק במ"ב.
לסיכום- לכת' מוסכם על כל הפוסקים שהנכון הוא לאכול בסעודה שלישית לחם, וק"ו שכאשר יודע שימשיך באופן קבוע לאכול לאחר השקיעה, כך נכון לנהוג. ולכן הנכון הוא שתשנו מנהגכם. אמנם הרוצה להקל גם במזונות רשאי.
2019-01-16 08:49:34
יום טוב שני של גלויות
שלום הרב, השנה חג שני של פסח נופל בערב שבת ולכן יום טוב שני של גלויות נופל בשבת עצמה. קודם כל, האם מותר לבן ארץ-ישראל, שנמצא בחו"ל בפסח, להתפלל במניין רגיל של חו"ל ופשוט בתפילת לחש להגיד תפילת שבת במקום תפילת יום טוב? שני כל, אם כן מותר להתפלל עם המניין, האם כהן בן ארץ-ישראל מותר לברך ברכת כהנים עם המניין של החו"לניקים?
תכנס לפניני הלכה מועדים דרך האתר של ישיבת הר ברכה, ותקרא שם את המבואר בפרק ט סעיף ו.
2019-01-14 11:41:13
מעשרות
שלום מדבר יוסי נחום רציתי לשאול לגבי מעשרות האם מפרישים מהנטו או מהברוטו ראיתי שיש תשובה לזה באתר אבל השאלה היא כזאת: הרי ביטוח לאומי וקופות גמל יורדים מהתלוש וביטוח לאומי הייתי צריך לשלם מהכיס הפרטי שלי אם לא היו מפרישים מהעבודה אז האם צריך לחשב את כל הברוטו?? תודה מראש
מפרישים רק ממה שנכנס כעת לחשבון הבנק שלך בפועל, כלומר מהנטו, וכאשר תקבל את הכסף שהופרש עבורך בפנסיה וכד', תפריש גם ממנו. עיין בפניני הלכה ליקוטים ב' בפרק העוסק בזה. אפשר לקרוא מהספר דף האתר של הישיבה.
2019-01-09 23:08:35
שירת נשים
לרב מלמד שלום וברכה! שאלתי היא לגבי שירת נשים. אני תמיד ישיבה שיעור ד' מדי פעם אני הולך להדריך סמינריונים ולפעמים מבקשים להעביר סמינריון לבנות אולפנה. שאלתי היא האם מותר לשמוע אותם שרות כשאני שר איתן? ואם לא איך יכל להיות שהרבנים נמצאים שם בזמן השירה?? תודה רבה מראש!
ההיתר הוא במקום צורך גדול בלבד כמובא בפניני הלכה משפחה, אפשר לקרוא מהספר דרך האתר.
2019-01-09 23:07:30
ברכות
שלום. האם בימינו שרוב החומוס מיועד לסלט חומוס הברכה על סלט חומוס תהיה אדמה?
כן. כך מובא בספרו של הרב מלמד פניני הלכה ברכות ח, יב שכיון שידוע שהוא מחומוס ועיקר גידולו לשם כך ואף נשאר שמו עליו, ברכתו 'אדמה', משא"כ על כדורי פלאפל נוהגים לברך 'שהכל'. ואף שעיקרו מחומוס, ולא נתרסק לגמרי, כיוון שמערבים בו מרכיבים נוספים ולא ניכר על מראהו וטעמו שהוא חומוס, ברכתו 'שהכל'. והמברך עליו 'האדמה' יצא.
אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של ישיבת הר ברכה
2019-01-09 12:34:19
השתתפות דודים של החתן בשנת האבל שלהם בחתונה שלו
שלום רב, לגבי בני אשכנז, מה האפשרות המועדפת בעניין השתתפות דודים של החתן בשנת האבל שלהם בחתונה שלו? האם הם יכולים להיות בחופה ואם כן אז מה זה לעניין זה סוף החופה? בסעודה בשולחן צדדי או לא? אם באבלות הולכים אחר הדעה המקילה אז מהי הדעה הזו והאם אין בעיה לנהוג לפיה?
מותר להיות בחופה, ואם מדובר על צורך גדול ניתן להיות במקום הסעודה שלא בזמן הריקודים ולשמש מעט כמלצרים ולא לאכול שם אלא בחדר אחר או בשולחן פינתי.
2019-01-08 15:11:39
שבת
1.למרוח משחה בשבת כתוב שאסור. לשים נקודה מקומית ללא מריחה יש מקום להקל משום צער וכגון פצעי בגרות וכו?אדגיש לא מדובר על תינוק או חולה שאין בו סכנה 2. שהרב כותב בספרו נכון לעשות כן משמע שזה הידור ולא חובה? נתקלתי בכמה מקרים בלשון הזו
1. פניני הלכה שבת כח, ח- במקום צער או כדי למנוע צער התירו חכמים להניח משחה על פצע או על תחבושת, אלא שצריך להקפיד מאוד שלא למרוח את המשחה. ואם היתה המשחה בתוך שפופרת, יש להניחה מתוך השפופרת ישר על הפצע. ואם היתה בקופסא, אפשר להוציאה ולהניחה בעזרת מקל או כפית, והעיקר שלא למרח אותה. ולמרות שעל ידי הנחת התחבושת על הפצע המשחה תתפשט לצדדים, כל זמן שאין מתכוונים להחליק את פניה, אין בזה איסור (שש"כ לג, יד; ולעיל ה).
וכן מותר במקום צער להניח את המשחה הרפואית על העור ולשפשף אותה עד שכולה תבלע, שכל זמן שרוצים שכל המשחה תבלע בעור, אין בזה איסור 'ממרח'. אבל אסור מהתורה למרוח אותה על הגוף כאשר רוצים שחלק ממנה ישאר על פני העור כדי להחליקו (דעת תורה שכח, כו; רשז"א בשש"כ לג, הערה סד; עפ"י מ"א שטז, כד, מ"ב מט. ועיין לעיל יד, ה, ובהרחבות).
2. נכון לעשות, אינו הידור ואינו חובה, אלא הדרכה כיצד נכון לעשות אף שניתן להקל.
2019-01-07 20:48:24
סדר הסעודות ביום השבת
אשמח אם הרב יוכל בבקשה לעשות לנו סדר בעניין הבא: מחד, הרב מלמד מציין לשבח תכנית כזאת ביום השבת בעניין הסעודות: סעודה קלה, לימוד רציני, סעודה גדולה, לימוד ומנוחה, צאת שבת וסעודת מלווה מלכה בהקדם. מאידך, הרב מלמד כותב שהסעודה השנייה צריכה להיות משובחת יותר מהסעודה בליל שבת…
אני לא הבנתי כך את דבריו בספר, וכן בשיעור שנתן לאחרונה בעניין באר שכל אחד יעשה לפי מה שנוח לו בכל הקשור לשיעור וקידוש מיד אחרי התפילה ולפני סעודה שניה, ובלבד שהסעודה השניה גם תהיה לפני חצות וגם תהיה הסעודה המכובדת ויהיה בה מספיק רעב (צריך לשים לב בימות החורף לא לעשותה מאוחר מידי, כדי שגם סעודה שלישית תאכל לתאבון). אמנם הוסיף כפי שכתוב בספר, שיש נוהגים להחליף את הסעודה השניה עם השלישית, ועושים את השלישית יותר מכובדת, וגם זה בסדר כיון שסוף סוף היא סעודת היום.
2019-01-06 08:16:29