חיפוש שאלה מתוך המאגר
חיפוש שאלות ותשובות במערכת
השתמש בטופס להלן לצורך חיפוש במערכת
שאלות אחרונות
נטילת רשות מאישה בזימון
כאשר אני מזמן, האם צריך/כדאי/לא לומר "ברשות אמי/בעלת הבית"? הבנתי שאין צורך כיוון שהן לא חייבות בזימון ולכן אני לא צריך ליטול רשות, ומצד שני יוצא שהן נעלבות כאשר מזכירים רק את האבא או את בעל הבית.
כיום שמעמד האשה עלה, צריך לכבד אותן במה שאפשר ולהזכירן בזימון.
2020-09-22 17:38:21
קדושת מקום
באולם שמתחת לבית כנסת גדול, מקיימים באופן קבוע תפילות שבתות וחגים. מעתה מקיימים גם תפילות בימי חול. האולם משמש גם אולם שמחות של הקהילה ומשכירים אותו לאירועי בר/בת מצוה בריתות ועוד. בכל יום שדרושה קריאת תורה, מורידים ספר/ספרי תורה מבית הכנסת הגדול. בו ביום משיבים את הספרים לארון הקודש של בית הכנסת הגדול. היות והדבר מכביד על הגבאים, מבקשים להפוך את ארון הקודש שבאולם השמחות לארון קודש בו יהיו ספרי תורה באופן קבוע, כולל נעילה מתאימה. האם האולם הפך כבר, או יהפוך אז, לבית כנסת והדבר סותר את השימוש בו כאולם שמחות ?
לא. כיון שהכוונה מראש היתה להשתמש בו גם לשמחות, מותר להמשיך לעשות זאת כל עוד לא ייחדו אותו באופן מפורש לטובת בית כנסת בלבד. אמנם יש לציין שכיון שנועד גם לדברי חול, אין לו את מעלת בית הכנסת (שוב מחילה שאין לי פנאי להרחיב).
2020-09-22 09:53:50
שניים מקרא אחד תרגום
בס"ד שלום בשנה וחצי האחרונות נקלעתי לפיגור של כמעט שנה בקריאת שניים מקרא ואחד תרגום. לא זכרתי שאפשר להשלים קריאה של שנה פלונית רק עד שמחת תורה של השנה החדשה שלאחריה. כך יצא שמפסח תש"פ ועד לפני חודש,קראתי את חומשים ויקרא במדבר דברים בכוונה להשלים את תשע"ט.אך היות והקריאה הנ"ל לא עולה לשנת תשע"ט (כי שמחת תורה תש"פ עבר)אני שואל אם היא יכולה להיחשב קריאה לשנת תש"פ, ומעכשיו ועד שמחת תורה הקרוב אני אקרא את בראשית שמות. למרות שהקריאה לא לפי הסדר זה בסדר בדיעבד? מן הסתם בחצי שנה הראשונה של תש"פ קראתי לפחות חלק מחומשים בראשית שמות(בכוונה להשלים את תשע"ט כנ"ל),רק היות ואני לא זוכר החלטתי לקרוא אותם שוב עכשיו עד שמחת תורה. אם סיבכתי, אשאל בפשטות : מפסח תש"פ ועד לפני חודש קראתי את חומשים ויקרא-דברים ומלפני חודש ועד שמחת תורה הקרוב אשלים את בראשית שמות. בדיעבד נחשב שקראתי את כל הפרשיות של שנת תש"פ? תודה רבה אורן
מה שקראת בשנת תש"פ יכול לעלות לך גם אם כוונת הייתה לשנת תשע"ט, וכעת תשלים רק את בראשית ושמות. הסדר לא מעכב.
2020-09-22 09:41:32
קדושה בחפצים
בעקבות "מצב קורונה" מתארגנים מניינים רבים בעיר רחובות. באחד מהם משתמשים בארון רגיל בו מציבים את ספרי התורה. מדובר בארון שייעודו אינו להכיל באופן קבוע ספר תורה אלא משתמשים בו בתקופה הזאת בלבד לספר תורה. מה דינו של ארון זה אחרי החגים, כאשר מבקשים להשיב אותו לשימוש "חול", האם יש לשמור על דרגת קדושתו ?
כיון שהיה ברור מראש שמדובר על מצב זמני, הארון לא התקדש ('צר ביה ולא אזמניה'. מחילה שאין לי זמן להרחיב).
2020-09-22 09:34:08
גניזת אינציקלופדיה
ס"ד שלום הרב יוצא לי לראות אינציקלופדיות זרוקות ברחוב. ברור לי שיש שם פסוקים, קטעי חז"ל ואף שמות הבורא. לצד זה יש גם כפירה עבודה זרה -תמונות ציורים וציורים ותמונות לא צנועות תמונות של רשעים … מה הדין? תודה רבה
אינך צריך לקחתם לגניזה. עיין פניני הלכה ליקוטים א פרק ה, יד הלכות גניזה. ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה.
2020-09-21 19:25:27
מעשר כספים
שלום הרב, יש לי כמה שאלות לגבי מעשר כספים האם מותר לשלם מקום ישיבה של בית המדרש (בראש השנה, כיפור וכל השנה) עם כספי מעשר ? ומה עם העליות בתורה ? חלק מכסף הזה משמש למשכורת של אברכי כולל האם מותר לשלם הידורי מצוות בכספי מעשר ? למשל: לולב ג' ב-100 ש"ח ולולב א' ב-250. האם מותר לשלם 150 ש"ח מכספי מעשר ? האם מותר לתת המעשר בחפץ ? למשל יש לי תפילין שעולה 500$. ואני צריך לעשר 600$. האם מותר לתת התפילין בגמח ולעשר רק 100$ (אקנה תפילין חדש בשבילי כמובן) ? תודה
נושא המעשר מובא בספרו של הרב מלמד פניני הלכה ליקוטים ב', בפרק 'צדקה'. ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה.
כספי מעשר נועדו לאחרים, לא לטובת האדם עצמו. לכן:
- לא ניתן להתנות את המקום בבית המדרש או את העליה לתורה בכסף שניתן למעשר. אתה יכול לתת את הכסף כמעשר לבית המדרש, ואם הם מוכנים לתת לך בעד זה מקום ישיבה, מה טוב. וכן לגבי העליות – אם אתה בכל מקרה מתכוון לתת סכום צדקה לישיבה, אתה יכול לתת אותו בזמן העליה, אך לא ניתן לתלות את הצדקה בעליה.
- במצוות שאדם חייב בהם, לא ניתן להוציא על הידורי מצווה מכספי מעשר.
- אפשר לסמוך על הדעות המקלות וסוברות שניתן לתת מעשר גם לטובת מצוות ולתת את התפילין לגמ"ח שבאמת צריך אותם, אבל לחשב את הסכום שהם שוות כעת, ולא את הסכום שהם עלו. וגם כשמחשבים את הסכום שהם שוות כעת, מחשבים לי המחיר הנמוך, כאילו היית מוכר זאת לאחיך.
2020-09-21 11:16:01
יום כיפור והנקה
שלום מה ההתייחסות ההלכתית לגבי אישה שמניקה בצום יום כיפור. בננו יונק כל הזמן ולא מסכים לשתות מבקבוק. זה מעלה חשש שיהיה קשה לאשה לצום ולהניק כל הזמן. מה ניתן לעשות?
מביא לך את מה שכתבו בפניני הלכה ימים נוראים ח, י (ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה) –
מעוברות ומיניקות חייבות לצום ביום הכיפורים (פסחים נד, ב; שו"ע תריז, א). ואף שההנקה מקשה על הצום, מפני שהיא גורמת לאובדן נוסף של נוזלים, אין בכך סכנת נפשות, ולכן המינקת חייבת לצום. וגם לתינוק לא נשקפת סכנה, מפני שגם כאשר החלב מתמעט, אין בכך סכנת נפשות. מה עוד שניתן לתת לתינוק תוספת דייסה או מי סוכר, וכך התינוק לא ירגיש את הצום.
עצה טובה למיניקות, שידלגו על שתי הנקות לסירוגין, וכך יעברו את הצום בקלות יחסית. כלומר, אשה שמיניקה כל שלוש שעות, תניק בעשר בבוקר, ובשעה אחת תיתן לו תחליף, ושוב תניק בארבע, ושוב תיתן תחליף בשעה שבע. וכך לא תסבול כל כך מהצום וחלבה לא יתמעט. ויש תינוקות שמסרבים לקבל תחליף מאימם, ואזי צריך שמישהו אחר ייתן להם תחליף או מים עם סוכר.
אמנם כאשר התינוק חלוש ונוטה לחולי, והרופא סבור שהוא נזקק באופן מיוחד לחלב אימו, ויש חשש סביר שבעקבות הצום חלבה של האם ייפסק או יתמעט באופן משמעותי, על פי הוראה של רופא ירא שמיים תשתה לשיעורים (באו"ה תריז, א). אולם זה מקרה נדיר מאוד, מפני שאם המינקת תשתה ביום שלפני הצום כחמישה או ששה ליטר מים, קרוב לוודאי שחלבה לא יתמעט בעקבות הצום. ועדיף שתתחיל להרבות בשתייה שלושה ימים לפני הצום, ותוסיף לעצמה שעות שינה, ובכך חלבה יתגבר. בנוסף לכך, ניתן לשאוב עבור מספר ארוחות בימים שלפני הצום, ועל ידי כך גם יהיה לתינוק שפע חלב בצום, וגם אין חשש שהחלב של האם יתמעט.[1]
[1]. כאשר יש סיכוי סביר שבעקבות הצום חלבה של האם יפסק או יתמעט באופן משמעותי, יש שהקילו שתשתה לשיעורים, מפני שלדעתם חלב אם הוא עניין של פיקוח נפש (כך מסרו בשם החזו"א), והוסיפו שאין להתחשב בכך שיש כיום תחליפים טובים (הליכות שלמה ו, ב; שיח נחום לו). אולם קשה על דבריהם מאוד, שכן אף שבוודאי יש סגולות טובות בחלב אם, ורופאים רבים מעודדים מאוד את ההנקה, מ"מ נשים רבות אינן מניקות כלל, ולא שמענו שהרופאים נלחמים על כך שימשיכו להניק כדי להציל את ילדיהן מחשש סכנת נפשות. ואם בעבר, כשתינוקות רבים מתו בשנתם הראשונה, ולא היו תחליפים טובים לחלב אם, ההוראה הברורה היתה שמינקת חייבת בצום. ואפילו בתשעה באב מיניקות היו חייבות לצום. איך אפשר להעלות על הדעת שכיום שיש תחליפים טובים, ולא שמענו על תינוק שמת מפני שאמו הפסיקה להניקו, יהפוך פתאום עניין זה לפיקוח נפש. ואפילו בעבר כשלא היו תחליפים, המקילים הקילו רק כאשר התינוק היה חולה, כמבואר בדבר שמואל קז, והובאו דבריו להלכה בחת"ס ו, כג; באו"ה תריז, א; דעת תורה תריז. וכ"כ הר צבי או"ח א, רא, סוס"ק א. לפיכך, קל וחומר היום, שרק אם ישנה הוראה רפואית מיוחדת שמצריכה לתינוק זה דווקא חלב אם, ויש חשש סביר שחלב המינקת יתמעט בעקבות הצום, תשתה ביוה"כ. ולכך נטו גם בתורת היולדת נא, הערה יא; ופס"ת תריז, ב. ולכאורה היה מקום להחמיר כיום גם בתינוקות אלו, הואיל ויש תחליפים לחלב אם, וכל מה שהקילו היה בזמן שלא היו תחליפים, ואם שפסק חלבה היתה צריכה לשכור מינקת, ואם לא היה להם כסף לכך, התינוק היה באמת בסכנת נפשות עקב תזונה ירודה. אולם למעשה דין זה מסור לרופאים, ואם הרופא המטפל, סבור שהואיל והתינוק חלוש יש סכנת נפשות מסוימת במידה ויפסיק לקבל חלב אם, ובנוסף לכך מצב ההנקה אינו יציב, ויש חשש סביר שהחלב ייפסק עקב הצום, אפשר להקל.
צריך להוסיף, שהחשש שמא הצום יפסיק את החלב הוא רחוק מאוד. שכן מי שמכיר את המציאות בפועל, יודע שהצום אינו גורם להפסקת ההנקה. כי אפילו במצב שהמינקת לא נהגה כראוי ולא הרבתה לשתות לקראת הצום, על ידי השתייה המרובה שלאחר הצום, החלב חזר לקדמותו. ואם החלב נפסק, הרי שזה לא בגלל הצום אלא מפני שהאשה לא שתתה וישנה כפי הנצרך למינקת, או שמצבה הבריאותי הכללי רעוע, כך שממילא ההנקה היתה נפסקת גם בלא הצום. ולהפך, אשה שתתכונן כראוי לקראת הצום, היינו תשתה בשלושת הימים שלפני הצום הרבה מאוד מים, ותקפיד לישון כראוי, תזכה על ידי כך להרבות את חלבה. ולכן אין מקום לבטל מצווה דאורייתא שנתבארה בגמרא ובפוסקים, שמיניקת חייבת בצום יום הכיפורים, בטענה מופרכת שהנשים כיום פחות בריאות. ואפילו בצום תשעה באב שהוא מדרבנן מעוברות ומיניקות חייבות, כמבואר בפוסקים.
2020-09-21 11:10:47
גיל ההתבגרות
שלום חג שמח אני בשבט הראה יש לי בת בשבט שאני חושב שהיא אחלה… אז נגיד אני שולח הודעה לכל האנשי קשר שלי וביניהם הילדה הזאת ואז היא עונה לי מותר לי כאילו להתחיל לשאול אותה מה קורה ושנדבר קצת בהודעות כי משעמם לי? או שזה לא בסדר?
זה ממש לא בסדר. כל קשר בין בן ובת מותר רק לשם נישואין, וממילא רק בגיל ששייך בו להתחתן. הדרך הטובה ביותר להפיג את השעמום הוא על ידי קריאת ספרים. צריך להתרגל לאהוב לקרוא ספרים, זה דבר נפלא. כמו כן, כדאי מאוד לקחת על עצמך משימה של לימוד תורה, כמו למשל לקרוא כל יום כמה סעיפים של פניני הלכה (אם אין לך שום ספר, יש את כל הספרים באתר של פניני הלכה), או כמה פרקים של תנ"ך. אין לי שום ספק שאתה תראה מזה ברכה גדולה מאוד.
2020-09-21 08:43:39
בישול בשבת
האם מותר לעשות מנה חמה של אטריות בשבת? ובאיזה אופן?
פניני הלכה שבת פרק י סעיף ז – "מותר להכין 'מנה חמה' של מרק או אורז, על ידי שייערו מים חמים מכלי שני (הכלי שעירו לתוכו מים מתוך המיחם) לתוך ה'מנה חמה', שהכלי שבו היא נמצאת הוא כלי שלישי. אבל פירה אסור להכין משום לישה".
ניתן לקרוא מספרי פניני הלכה דרך האתר של פניני הלכה.
2020-09-17 19:54:47
שלום עליכם בראש השנה שחל בשבת
האם השנה שראש השנה חל בערב שבת שרים שלום עליכם ואשת חיל
אין בזה מנהג ברור, כל אחד יכול לעשות מה שהוא רוצה. נראה לעניות דעתי ש'שלום עליכם' נכון לומר לפחות בית אחד מכל קטע, ועל 'אשת חיל' ניתן לוותר אם אנשים רעבים וכד'.
2020-09-15 14:57:39
צליאק
שלום, אני חולה צליאק מזה כ 3 שנים. במהלך השנים האלו עלו בי שאלות רבות בנושאי ברכות וקידוש. אשמח אם הרב יוכל לשלוח לי מקבץ הלכות שיעזרו לחולי צליאק כמוני ויעשו לנו סדר בחיים.
אין לי משהו מסודר בנושא. אתה מוזמן לשאול שאלות ספציפיות ומעשיות ואשתדל לענות. באופן עקרוני, אפשר בכל שאלה לפתוח את הסעיף המיוחד לה בפניני הלכה, ולפי רמת חומרת הצליאק לבחון לבד את הדברים, שכן אתה יכול לענות לעצמך יותר טוב ממני, משום שאתה יודע היטב את מצב חומרתך והאם אתה יכול לרכוש לחם ומיני מזונות מאחד מחמשת המינים שפחות פוגע בך, או האם אתה יכול לאכול 'כזית' בלא חשש, או אף את זה אינך מסוגל. תבחן אתה את הנושאים לפי הדעות השונות, ותהיה תלמיד חכם של חולי צליאק, ואני אשמח לסייע לך. מה שחשוב בכל סוגיה זה להבין היטב את המדרגות – לכתחילה, במקום הצורך, צורך חשוב, צורך גדול, שעת הדחק. ולדעת היטב את המציאות – מה רמת החולי, והאם ניתן לרכוש מוצרים שבאכילתם אין נזק, והאם ניתן להסתפק באכילת כזית-כביצה גם במוצרים שיש בהם נזק מועט. אתה יכול גם להיעזר דרך האינטרנט ברב יהודה גולדפישר, רב אגודת הצליאק. וכן אתה יכול להתייעץ עם הרב אפרים שחור מישיבתנו הקדושה, שלו עצמו יש צליאק [email protected].
אורן מצא. רב בישיבת הר ברכה.
2020-09-13 17:38:55
פהב"ב
שלום רב האם עצתו של החיי אדם בסימן מג ט שיכויין בשעת ברכת המוציא על מיני מזונות. פוטרת גם פת הבאה בכיסנין וודאי (היינו שיש בה את כל הג' תנאים)או רק אם יש בה חלק מג' השיטות? יישר כח
איני יודע מה שיטת החיי אדם, אבל יודע שיש ראשונים ובראשם הרשב"א שסוברים שגם אם יש את שלושת התנאים אין לברך ברכה ראשונה על מיני מזונות בתוך הסעודה. הביא לך כאן את דעת הרב אליעזר מלמד שליט"א בנושא זה, כפי שכתב בפניני הלכה ברכות ג, ח (ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה):
למעשה, הרוצים לאכול מזונות בסעודה צריכים להחליט לעצמם כיצד הם מתייחסים לאכילתם. אם יחליטו שהיא חלק מהסעודה, יקבעו בדעתם שלעולם ברכת 'המוציא' תפטור את כל המזונות שיאכלו בסעודה וממילא לא יברכו עליהם 'מזונות'. ואם יחליטו שאכילת המזונות נועדה לקינוח, יקבעו בדעתם שלעולם ברכת 'המוציא' לא תפטור את המזונות, ויברכו עליהם 'מזונות'. וכל זמן שלא החליטו, מחמת הספק לא יברכו לפניהם 'מזונות', והרוצים להדר – ימנעו מאכילתם בסעודה.[1]
[1]. ראו להלן ו, ב, שיש שלושה הסברים מהי פת הבאה בכיסנים (פהב"ב – ממולא, נילוש ונכסס), ולדעת רבים (תוס', מרדכי, שבה"ל, מ"א קסח, כב, ט"ז י, מאמ"ר), בכל שלושת הסוגים, אם אוכלם בסעודה לקינוח – מברך 'מזונות'. ויש פוסקים שמורים כך למעשה (הרב אליהו). מנגד, לרשב"א (ברכות מא, ב) ועוד כמה ראשונים, בכל אופן אין לברך בסעודה על כל סוג של פהב"ב, היינו מאפה מזונות, שהואיל והוא משביע, הוא מצטרף למגמת הסעודה ונפטר בברכת 'המוציא'. (וכן מצינו שכאשר אוכלים פהב"ב כשיעור קביעות סעודה ברכתו 'המוציא', ואם כן יש מקום לומר שגם כשאוכלים אותו בסעודה הוא מצטרף לקביעות הסעודה וברכתו 'המוציא'). עוד דעה מרכזית ישנה, ששלושת הפירושים בפהב"ב חלוקים, ואם כן על כל סוג מאפה מזונות שיאכל לקינוח, י"א שיברך 'מזונות' וי"א 'המוציא'. ולכן כשאוכלם לבדם מברך מפני הספק 'מזונות', וכשאוכלם בתוך הסעודה נפטרים מספק בברכת 'המוציא'. ועל מאפה שמתקיימים בו שלושת הפירושים כאחד (כדוגמת בקלאווה), צריך לברך בסעודה 'מזונות' (שו"ע קסח, ז, כפי שביארו דגמ"ר, ח"א, רע"א, באו"ה קסח, ח, 'טעונים').
למעשה, רבים כתבו שמחמת הספק, אין לברך בתוך הסעודה 'מזונות' על מאפה שאינו כולל את כל שלושת הפירושים כאחד (וכך הורו חזו"א, שבט הלוי, גרע"י, ברכ"ה ח"ג י, עו). וכדי לצאת מהספק, נכון שלא לאכול מזונות בסעודה (חיד"א). ואם אוכלם, טוב שיכוון במפורש להוציאם ב'המוציא' (ח"א מג, ט). וכן יכול לפטור עצמו מספק במזונות מבושלים שאוכלים לקינוח (כדוגמת ביסלי. וכן אפשר לברך 'מזונות על וופל, שאולי הוא פהב"ב לפי שלוש ההגדרות, כמובא בהרחבות, ואולי טריטא שלעולם ברכתו 'מזונות' כמבואר להלן ו, י). עוד עצה טובה כתב באול"צ (ח"ב יב, י, בהערה), שיכוון במפורש בעת שיברך 'המוציא' שלא לפטור את המזונות שיגישו לקינוח בסעודה, וכשיגישו לפניו עוגות, יברך עליהם 'מזונות'. וראו בהרחבות. ובמה שכתבתי למעלה להלכה כללתי את שלוש הדעות, שהמהודר ביותר לצאת מכל ספק ולא לאכול מאפה מזונות בתוך הסעודה. ואם ירצה לאכול ולא יחליט מה הם עבורו, לא יברך. אבל הנכון שיחליט באופן קבוע אם הם קינוח ויברך 'מזונות' או חלק משביעת הסעודה ולא יברך.
2020-09-10 15:07:45
כמה ברכות נחשב אשר יצא?
בלי נדר אני רוצה להגיע ל100 ברכות ביום שואלת כמה ברכות זה בברכת אשר יצר. כי יש שם פעמיים ברוך את השם וכמה ברכות בברכות השחר. ובברכת המזון תודה רבה
כיון שאין אפשרות לנשים להגיע למאה ברכות בכל יום בלי להתפלל שלוש תפילות 'שמונה עשרה', הם פטורות מכך, כפי שכתב הרב מלמד בפניני הלכה ברכות יב, ה- "במצווה זו חייבים הגברים, שהם מחויבים להתפלל שלוש תפילות ביום, ועל ידי כך, יחד עם הסעודות, מגיעים ליותר ממאה ברכות בכל יום. אבל נשים פטורות משלוש תפילות בכל יום, וממילא אין בידן אפשרות להגיע למאה ברכות."
2020-09-10 05:59:16
מוקצה
בפניני הלכה שבת בפרק יז סעיף ט הרב כתב שאם שכח לכבות את האור במקרר כשיש צורך מותר לנתקו מהשקע בשינוי. האם יהיה מותר גם להזיז את המקרר בשינוי לצורך כך או שמכיון שהוא מ'מוקצה מחמת חסרון כיס' יהיה אסור?
ברור שאם אדם מתייחס למקרר כהגדרת 'חסרון כיס', יהיה מותר להזיזו רק בשינוי (דבר קשה במקרר גדול). מתי מקרר נחשב מוקצה מחמת חסרון כיס – כאשר מקפיד להזיזו שמא יהרס, ולא בגלל שהוא סתם כבד והדבר מטריח להזיז אתו. לכן אדם צריך לשער בעצמו האם היה מוכן לעשות בו בו שימושים שונים בלי להתחשב בעובדה שהוא כבד, כגון להזיזו כדי שדלת החדר לא תפתח, או להזיז אותו לחדר המשחקים כדי לשחק בו. ורק אם באמת חושש עליו שיהרס אם יזיז אותו לשימושים כאלו, הוא אכן מוקצה מח"כ.
במקרה שלא ניתן להזיז את המקרר, או שלא שייך לנתקו מהחשמל כיון שיש עוד שעות רבות עד צאת השבת והאוכל עלול להקלקל, כיון שבדרך כלל מדובר על צורך גדול מאוד, ניתן לפתוח את דלת המקרר בפעולה הכוללת שני איסורי חכמים, כגון ילד+שינוי, או שני מבוגרים בשינוי. ואם הדבר לא ניתן, אזי כיון שפעולת הדלקת האור שבמקרר נעשית בדרך של פס"ר, ניתן לפתוח בדרבנן אחד, שהרי הקלו הפוסקים במקום צורך גדול בפס"ר דניחא ליה בדרבנן (ואם נורת המקרר אינה נורת להט, כיון שלדעת רבים הדלקתה היא איסור דרבנן, ממילא בפתיחת הדלת באופן דרבנני, אפשר להחשיב את ההדלקה כפעולה שנעשתה בתרי דרבנן). כמובן שגם את סגירת הדלת ניתן במקום צורך גדול לעשות בשינוי, שכן כיבוי הנורה הוא איסור דרבנן.
2020-09-09 19:42:21
אבטחה בימי חוה"מ
שלום לכבוד הרב! אני עובד כמאבטח במכללה שעליה נדרש שמירה 24 שעות ביממה (שמירה על דיירים ושמירה על רכוש יקר ערך), האם ישנו היתר במידה ויש בעיית כוח אדם לעבוד בעבודה זו בימי חוה"מ? תודה רבה מראש! 🙂
מצד ההלכה גם אם אין בעיית כח אדם מותר לעבוד בעבודה כזו, שהרי מישהו צריך לשמור שם. אמנם לכתחילה, אם הדבר אפשרי, עדיף לבקש חופש כמה שאפשר כדי לחגוג את החג כראוי בשמחת סעודות ולימוד תורה.
2020-09-09 06:41:41
אבן צור
שלום כבוד הרב אני בן 13 והשנה אני מתחיל לחפש ישיבה לשנה הבאה, אני מעונין שנה הבאה ללמוד בישיבה קטנה אך הורי רוצים שאני יעשה בגרות מלאה אני יודע שהרצון הזה הוא רצון רציני ולא משהו שיעלם בקרוב, אני לא יודע מה לעשות אני מאוד מודאג , מה עלי לעשות [חשוב לציין שהורי מאוד עקשניים] תודה רבה
אני חושב שהוריך צודקים. איני רואה כל סתירה בין תורה ללימודי חול, להיפך, כדאי מאוד שתלמידי חכמים ידעו לפחות באופן מינימלי של רמת בגרות את מקצועות החול (עיין בפניני הלכה ליקוטים א' פרק א. ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה). אתם יכולים להתפשר על ישיבה ברמה תורנית גבוהה שניתן לעשות שם בגרות באופן מינימלי, כמו מצפה יריחו ובית אל, ואולי בהמשך תחליט לעשות שם את הבגרות באופן מקסימלי.
2020-09-08 08:44:02
כספי מעשר
שלום רב, האם ניתן להפריש ממעשר כספים לעמותות ולחברות לתועלת הציבור הפועלות למען רווחת הציבור באופן כללי אך לא לסיוע פרטני לנזקקים כמו לובי 99 למשל?
מעשר כספים נועד לעניים ולומדי תורה, לכן לא ניתן לתיתו לכל עמותה שפועלת לטובת הציבור. בנוסף, באופן כללי לא כדאי לתת כסף למקום שאינך מכיר ולא בטוח שמתנהל כראוי. לכן הטוב ביותר לתת את המעשר לישיבה הגבוהה שבה למדת, או לישיבה אחרת הקרובה לדעותיך וכד'.
2020-09-08 08:35:14
הענקת דרגה על ידי אשתי הזמן שבעה נקיים
שלום, אני קצין בצה"ל ועתיד לקבל דרגה עוד כמה ימים. בטקס כזה נהוג שאחד מבני המשפחה מעניק את הדרגה מצד אחד. האם אשתי תוכל להעניק לי את הדרגה, בהתחשב בעובדה שהיא תהיה באותם ימים באמצע ספירת שבעה נקיים? מדובר בהשחלת הדרגה אל בכותפת של החולצה בלבד. תודה רבה, בברכת שנה טובה בע"ה
אסור. בשעת הדחק הקלו להעביר מיד ליד, אבל המקרה שלך יותר חמור, מה גם שבפשטות אין כאן שעת הדחק, שכן אמא או אבא שלך יכולים לשים לך.
2020-09-08 03:44:08
כיסוי ראש .ומקווה
אני אלמנה והתחזקתיממאודבבשנתיים האחרונות 1.האם אישה אלמנה נדרשת בכיסוי ראש ? 2. האם מותר לי לטבול במקווה?
- המנהג הוא שרק נשים נשואות טובלות לשם טהרה לבעליהן.
- כן. כמבואר בספרו של הרב מלמד פניני הלכה ליקוטים משפחה:
טז – האם אלמנה חייבת לכסות את ראשה
נפסק ב'שולחן-ערוך' (אה"ע כא, ב): "לא תלכנה בנות ישראל פרועות ראש בשוק, אחת פנויה ואחת אשת איש". וביארו מפרשי ה'שולחן-ערוך' שהכוונה שגם אלמנות וגרושות חייבות לכסות את ראשן, אבל בחורות שעדיין לא נישאו, אינן צריכות לכסות ראשן.
נשאל אחד מגדולי הפוסקים בדור האחרון, הרב משה פיינשטיין זצ"ל, שחי ופעל באמריקה, מה תעשה אשה שנתאלמנה ועליה לפרנס את ילדיה, ובמקום שבו היא יכולה לעבוד דורשים ממנה לבוא לעבודה ללא כיסוי ראש. האם מותר לה לבוא לעבודה ללא כיסוי ראש או שעליה להפסיד את פרנסתה כדי להקפיד על כיסוי הראש? והשיב, שאף כי החיוב על אשה נשואה לכסות את ראשה מקורו בתורה שבכתב, מכל מקום אלמנה וגרושה אינן חייבות בכיסוי ראש מן התורה, ורק מדברי חכמים או מחמת המנהג עליהן לכסות את ראשן. ולכן, כדי שלא להפסיד את מקור פרנסתה, מותר לה להקל וללכת במקום עבודתה ללא כיסוי ראש (אג"מ אה"ע א, נז).
אמנם כל זה יתכן בחוץ לארץ בין גויים, כאשר רוב האנשים אינם מכירים את ההלכה ובוודאי שאינם מחויבים לה. אבל בארץ לא יתכן שמעסיק ידרוש מעובדת שלו שלא תכסה את ראשה, ואם יבקש, עליה להיאבק על זכותה לכסות את ראשה כהלכה ולא להיכנע לתביעתו.
לעיתים יש צורך נוסף להקל, כגון גרושה צעירה שחוששת שאם תלך בכיסוי ראש, לא יהיה לה סיכוי להתחתן שוב. משום שכל בחור שיראה אותה יחשוב שהיא נשואה ולא יתעניין בה. ואף שאין בכוונתה לשקר ולהסתיר את העובדה שהיא גרושה, יש סיכוי שאם תלך ללא כיסוי ראש כמנהג הבחורות יתפתח עימה קשר, ואח"כ כשתספר שהיא גרושה הקשר יימשך, מה שאין כן אם תלך בכיסוי ראש, הקשר הראשוני עלול שלא להתפתח כלל. וגם במקרה כזה התיר הרב פיינשטיין שתלך בלא כיסוי ראש, משום שזהו צורך גדול מאוד.
אמנם ההיתר הוא רק כאשר יש מזה תועלת, אבל אשה ששייכת לחוגים התורניים והחרדיים, מקבלת בדרך כלל הצעות דרך שידוכים. ואם תוריד את כיסוי הראש, יש חשש שתרחיק את הסיכוי שלה לקבל הצעה כלבבה.
2020-09-07 22:27:35
המאמר של נשים פסקניות
חוץ מכל הקושיות מהרמב"ם במלכים פרק ה ודברי האג"מ לגבי אם ממנים משגיחת כשרות שדברי הרב לא עולים בקנה אחד בלשון המעטה וחוץ מזה שהתורה לא נתנה לאישה להעיד ק"ו להיות דיינית, אמנם לגיטימי לשנות פשט בתורה כמו מואבי ולא מואבית אבל זה רק ע"י סנהדרין ולא פרשנות של רב אחד או שתיים חוץ מכל זה האם הרב באמת מאמין שיום אחד יבואו בעל ואישה לדין והאשה תרצה דיינית והבעל דיין יצא אבסורד מטורף שדיין ידון עם דיינית מה הפסק דין אשמח לתשובה
אין כאן המקום לבאר את הסוגיה, אבל כמו שאתה מתאר לעצמך הרב מכיר את הדברים, יודע שיש דעות מקלות, ויודע שניתן גם להסתדר עם הדעות המחמירות, למשל על ידי שגבר יכתוב את פסק הדין.
האם יום יבוא וכך יהיה – ברור שכן. משאלתך ניכר שאינך מכיר את המציאות כבר היום של כסיפה גדולה של נשים יראות שמים ללמוד תורה, ויש ביניהם נשים חכמות הרבה יותר מהרבה גברים שאתה מכיר. וזהו שאמרו חכמים שבתהליך הגאולה לאט לאט ישתוו הנשים לגברים, ולעתיד לבוא – "כִּי בָרָא ה' חֲדָשָׁה בָּאָרֶץ נְקֵבָה תְּסוֹבֵב גָּבֶר" (ירמיהו לא, כא), כפי שביאר הרב בפניני הלכה שמחת הבית וברכתו בפרק האחרון (ניתן לקרוא דרך האתר של פניני הלכה).
2020-09-06 11:58:30