חיפוש שאלה מתוך המאגר
חיפוש שאלות ותשובות במערכת
השתמש בטופס להלן לצורך חיפוש במערכת
שאלות אחרונות
שבת
לגבי הכנת סלטים האם יש בעיה להכין סלט כרוב עם מיונז,סלט תפוח אדמה עם ביצים ומלפפןן חומוס מבחינת אסור לישה וכו'
פניני הלכה שבת יב, ז- "לכל הדעות מותר לערבב ירקות שאינם קצוצים דק עם שמן או מיונז, שהואיל והחתיכות אינן קטנטנות, אינן מתגבלות לעיסה. אבל אם קצצן דק, נחלקו הפוסקים אם מותר לערבן עם מיונז. יש אומרים שכל זמן שאינן נעשות עיסה אחת וגוש אחד, אין בזה איסור. ויש אומרים, שגם כשאינן נעשות לגוש אחד, אם הן נדבקות זו בזו – אסור. והרוצה להקל רשאי, ויערבב את הירקות בשינוי, ויכין את הסלט סמוך לסעודה (לגבי 'שינוי' עיין לעיל).
גם לגבי סלט ביצים עם חתיכות בצל ומיונז התעורר ספק, מצד אחד יש בו כמה צדדים להקל, וביניהם, שכל מרכיביו מוכנים לאכילה, ואינו נעשה עיסה אחת לגמרי כמו בצק. ומנגד, רגילים לעשותו כעיסה אחת עבה. למעשה, מותר להכין סלט ביצים ולרסק את הביצים במזלג, ובלבד שיערבב את הסלט בשינוי ויקפיד להכינו כדי לאוכלו לאלתר.
וכן דין סלט טונה עם ביצים מרוסקות ומיונז, וסלט כבד עם ביצים, שאף שהם נעשים כעיסה אחת, מותר לערבם, בתנאי שיקפיד לערבם בשינוי כדי לאוכלם לאלתר.
אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של ישיבת הר ברכה
2019-01-05 19:10:38
עוד בעניין תפילת הדרך
אדם שהתכוון לנסוע ביום מסוים רק בתוך העיר, ואמר תפילת הדרך בלי הזכרת שם, ובהמשך היום הזדמנה לו נסיעה לא צפויה מחוץ לעיר – האם יגיד שוב תפילת הדרך עם הזכרת שם?
כן. העיקר הוא תפילת הדרך מחוץ לעיר.
2019-01-05 19:07:44
שבת
בפניני הלכה סימן י"ב סעיף י מובא שעדיף לחוש לדעת האוסרים ולכן "טוב להניח תחילה את התמצית ועליה לערות את המים". לפי הדעה הזאת איך מכינים קפה? הרי גם הנס קפה "צובע את המים"?
אכן עדיף ליתן את המים על הנס בעירוי מכלי שני. ולגבי צביעת החלב את הקפה, או שנאמר שכאי אפשר לחוש ולהחמיר אין מה לעשות. או שנאמר כפי שאמרו לגבי יין לבן ואדום שימזוג את הלבן לתוך האדום שבכך הצביעה אינה ניכרת, זאת למרות שבפועל מראה המשקה משתנה, וה"ה בשפיכת החלב לקפה.
2019-01-05 18:20:40
דילוג בתפילה לצורך לעבור לפני התיבה כחיוב
שלום רב אני אשכנזי בשנת אבל ומתפלל בדרך כלל כ ש"צ. ולפעמים אני מגיע לתפילה בבוקר והחזן כבר התקדם בפסוקי דזימרה. אם כדי להיות חזן החל מ ישתבח עלי לדלג כמה פרקים בפסוקי דזימרה. האם מותר לדלג כדי להיות חזן או שעדיף לותר על זה כדי לא לדלג בתפילה.?
מן הסתם הדבר לא קורה הרבה, ולכן אפשר לדלג, ובלבד שתאמר את ההללויות.
2019-01-03 23:11:19
נישוק הציצית
מהי הדרכת התורה לאדם שמכוון יותר בברכות קריאת שמע ובעיקר בקריאת שמע כשאינו מחזיק את ציציות בידיו ? האם עליו "לטרוח" בכל זאת ולהחזיק אותם בידיו ? אם כן, מה המינימום ? תודה
בכה"ג אפשר לוותר על החזקתם ולהסתפק בהסתכלות ואף נגיעה בהם כשאומרים את המילה ציצית, ו'וראיתם אותו'.
2019-01-01 08:14:47
נטילת ידיים
שלום כבוד הרב, רציתי לשאול האם צריך ליטול ידיים לאחר שירותים? (נטילה מכלי/3 פעמים ללא כלי/מספיק שטיפה במים) והאם זה אותו דין גם כאשר רק נכנסים לחדר השירותים על מנת להוציא משם משהו? האם יש הבדל בין ספרדים ואשכנזים בדין זה? תודה רבה
מספיק לשטוף. אם נכנסים לקחת משהו לא צריך לשטוף. לכל העדות.
2018-12-31 14:38:53
התייעצות לגבי בחור
שלום כבוד הרב. אני יוצאת עם בחור שיש בנינו מציאת חן גדולה ואהבה עצומה, וב"ה גם התאמה רבה. אך הבחור הוא לא מי שחלמתי שאהיה איתו מכיוון שהוא חוזר בתשובה וכרגע הוא בצבא, אבל לא עשה ישיבה לפני הצבא אבל בוודאי מתכוון לשבת ללמוד כמה שנים אחרי הצבא. אמא שלי מתנגדת מאוד לקשר, ואני גם מבינה את מה שהיא אומרת, אבל אני אוהבת מאוד את הבחור ומכוח האמונה שלי בו אני יודעת שהוא יהיה תלמיד חכם לא פחות מכל אחד שישב ולמד גם לפני הצבא. עד איפה לכבדה? היא מעוניינת שאפרד ממנו. תודה רבה.
דעת ההורים מאוד חשובה בנושאים כאלו, לא מצד כיבוד הורים, אלא מצד חכמת החיים שיש להם והכרותם אותך. לכן את צריכה לקיים עם ההורים שיחה טובה, בה יתברר למה אמא לא מעוניינת בשידוך. אם זה רק בגלל שהוא חוזר בתשובה ותו לא, אין זו סיבה מספקת. אבל אם ראתה בו שאינו מתאים לך, צריך להקשיב לה היטב ולחשוב האם יש בדבריה ממש. אכן לחוזרים בתשובה שלא היו כלל בישיבה יש חסרון גדול, לא רק מצד המידע התורני, אלא בעיקר מצד הפנמת העולם הדתי וחיי תורה נורמלים, וממילא יש פער גדול בינם לבין מי שגדל בבית דתי. עם זאת פעמים רבות מידותיהם טובות באופן מיוחד, וזה הכי חשוב. לסיכום- צריך לבחון את העניין היטב, וההורים בהחלט יכולים לעזור בעניין. בכל מקרה, הייתי ממתין עד שיהיה לפחות חצי שנה בישיבה, כדי לראות איך הוא מתקדם, וכך יהיה אפשר גם לשוחח עם הרב שיהיה לו, לשמוע עליו באופן יותר טוב.
2018-12-31 10:29:24
שבת
שלום, האם הצמדת מגנטים המעוצבים בצורה של אותיות למקרר אסורה בשבת? אשמח לפירוט. במידה ואסור להניח אותם סמוכים אחד לשני ( שכך מרכיבים מילה)- האם מותר להצמיד כל פעם רק אות אחת ( לצורך לימוד שמות האותיות לקטן)? האם יש הבדל אם מצמידים את ה'אות-מגנט' למקרר או רק מניחים על שולחן? ( אולי מצד הקביעות/ ארעיות ?) תודה
כך כתב הרב מלמד בספרו פניני הלכה שבת יח, ד- מותר להניח קוביות צבעוניות זו ליד זו וליצור צורת אות, וכן מותר להניח חוט בצורה של אות, משום שהקוביות או החוט כבר היו קיימים ורק סידרו אותם בצורה של אות. וכן מותר להצמיד זוג קלפים שביחד יוצרים צורה בעלת משמעות או אות או מילה, מפני שהכל היה כתוב מתחילה ורק קרבום זה לזה. וכל זה כאשר החלקים אינם מתחברים זה לזה או ללוח, אבל אם הם מתחברים, לרוב פוסקי זמנינו הדבר אסור מדברי חכמים. לפיכך, אסור לדעתם לנעוץ חלקי אותיות בלוח ולהרכיב אותיות, מפני איסור כותב. וכן אסור להרכיב פאזל, שגם כתיבת צורות בעלות משמעות אסורה משום כותב. ויש מתירים, הואיל ואין בזה שום כתיבה, שכן הכל כתוב שם מתחילה, ורק מצמידים את האותיות או את חלקי הפאזל זה לזה. אמנם גם לדעה המקילה אסור לחברם כדי לקובעם כתמונה. למעשה, הרוצים להקל בזה לילדיהם רשאים, אבל למבוגרים נכון להחמיר, שכך היא דעת רוב הפוסקים.
יוצא אם כן במקרה ששאלת, שעל השולחן מותר, ועל המקרר נכון להחמיר למבוגרים.
אפשר לקרוא ישירות מהספר דרך האתר של ישיבת הר ברכה.
2018-12-25 03:08:57
אמונה
שלום וברכה, יש אנשים שאם מישהו אומר להם בע"ה אחרי משפט הם קצת מגחכים על זה, האם יש קצת צדק בגיחוך שלהם?
אכן פעמים רבות נעשו צמד מילים אלו שגורות מידי בפי כל, עד שאומרים אותם במקום לא מתאים.
2018-12-23 19:20:25
שתיית מים בשעת התקופה
בס"ד הרמ"א פסק (יו"ד סי' קט"ז) לא לשתות מים בשעת התקופה. כך פסק גם רב האי גאון. כך פסקו גם כן ראשונים ואחרונים רבים, ובכללם הש"ך, המג"א, החת"ס, הגר"ש קלוגר, ערוך השולחן, המשנ"ב, והגר"ש וואזנר, וכן פסקו רבני הספרדים הפר"ח, החיד"א, הגר"ח פאלאג'י, הבא"ח, הגר"ע יוסף, ועוד רבים (גם אשכנזים וגם ספרדים). א. מדוע היום לא שומרים מנהג זה? ב. האם הרב מלמד כתב על נושא זה באחד מספריו?
כיון שהדבר יסודו במנהג (ועוד שהרמב"ם,רי"ף,רא"ש,שו"ע ועוד רבים לא הביאו מנהג להחמיר בזה), ובימינו המנהג הרווח להקל, אין צורך להחמיר בזה.
וכ"כ בספר הכשרות של הרב יצחק יעקב פוסק- בזמן הזה אין חוששים לסכנה בשתיית מים בזמן התקופה (מור וקציעה, תנה ע"פ החכם צבי- כל דבר שאין יסודו בתלמוד, אין לחוש לו וראה מלמד להואיל, קיג וערוה"ש תנה, ז ובשבלי הלקט שאינו מזיק ביישוב ואנו מסופקים בחשבון התקופות. ובשו"ת מילי דאבות ה, כב- "וישראל אינם תחת המזלות…" עיי"ש. וראה דע"ת תכח שבזמנינו שיש ברזלים בגגות ובחלונות הקבועים בבתים, די בזה להגן נגד התקופה).
וכ"כ הרב בן ציון מוצפי בספרו מבשרת ציון (ח”א יו”ד סי’ ב) "לא נהגו אצלנו להקפיד להמנע משתיית מים בשעת התקופה, ולכן גם לא הכריזו על זמני התקופה, וסמכו בזה על דברי רב האי גאון ורבנו אברהם אבן עזרא, גם סמכו על דברי שבלי הלקט והמאמר מרדכי הסוברים שהחשש הוא רק במדבר ומחוץ לישוב. ויש שחוששים שלא לשתות מים בשעת התקופה משום שבאותה שעה ניתנת רשות למזיקים לשלוט במים, ואפילו מים התלושים מן הקרקע, והעצה היא להניח בתוך המים חתיכת ברזל לפני התקופה, ואם המים מכוסים יש להקל גם בלי ברזל. וכל זה למי שיודע מעניני התקופה, אך מי שאינו יודע, אין צריכים להודיעו משום “שומר פתאים ה'”.
2018-12-22 20:31:41
ברכת היין
שלום רב, בפניני הלכה ברכות, ז, סעיף ד' כתוב בין היתר כך: "ומי ששמע את הקידוש ולא שתה כלל מהיין, אף שיצא בשמיעתו ידי קידוש, מכל מקום המשקאות שישתה אינם נעשים טפלים ליין, וצריך לברך לפניהם 'שהכל' ואחריהם 'בורא נפשות'" שאלתי היא האם הדין הזה נכון גם לגבי קידוש ליל שבת אם רק המקדש שתה מהיין? אם כן אשמח להבין למה זה כך כי לא ראיתי בהלכות קידוש בספר שמצוין כך לגבי קידוש ליל שבת. תודה רבה.
אין הבדל בזה בין הלילה ליום, אלא שביום רבים נוהגים לקדש על מזונות ורק אחר כך אוכלים את סעודת שחרית. הכלל הוא שכאשר אוכל לחם, הוא פותר את המשקאות ששותה בסעודה. אבל כשלא אוכל לחם, היין הוא הפוטר את שאר המשקאות, וממילא אם לא שתה יין לא פטרם.
2018-12-22 17:24:35
לידה וטהרה
שלום וברכה אני גבר חרדי. ברצוני לשאול בזמן הלידה אין תומכת לידה או אשה נוספת. אלא רק מיילדות ואחיות שעסוקים בעבודתם ואינם פנויים לפנק את האשה. רציתי לשאול האם מותר לי להחזיק לה את היד. וללטף אותה. כמובן שאחרי זה שומרים על הכל. אבל בלידה. זה ממש צורך. תודה רבה
תחילה אכתוב את ההלכה, ואחר כך אביא את עיקר הסוגיה המובאת ביו"ד סימן קצה, טז.
אישה שראתה דם לפני הלידה, אם היא כבר בשלב מתקדם לקראת הלידה- 'יושבת על המשבר', ומאוד לחוצה מהלידה, ונגיעת בעלה בה מועילה לה מאוד; אם אין שם מישהי שיכולה לעשות זאת, מותר לבעלה לגעת בה (כמובן שנגיעה של חיבה, כגון החזקת היד או ליטוף תהיה מותרת בשעה"ד גדול יותר מאשר נגיעה שאינה של חיבה, כגון לחיצות בגב או ברגליים שעוזרות לה מאוד. ולכת' יכין יעשה זאת ע"י הפסק בגד או כפפה). אמנם אי אפשר לקבוע מראש דבר כזה, אלא רק אם נקלעו למציאות כזו ניתן להקל, משתי סיבות: א. אם יודעים מראש, חייבים לארגן מישהי שתעזור לה, ואפילו בשכר. ב. אם אישה תדע מראש שהדבר אסור, פחות תצטרך עזרה דוקא מבעלה.
הסוגיה:
שו"ע– "אישה חולה והיא נידה- אסור לבעלה ליגע בה כדי לשמשה, כגון להקימה ולהשכיבה
רמ"א– "וי"א שאם אין לה מי שישמשנה- מותר בכל. וכן נוהגים אם צריכה הרבה לכך". וכ"פ הרדב"ז (פת"ש).
והסברא- מפני שהחשש שיתאווה לה בעלה ויפייסנה לעבירה הוא חשש רחוק, שכיון שהגיעה האישה למצב
כזה שצריך להשכיבה ולהקימה, אין אדם מתאווה לה בכך. ועוד, שכיון שהיא חלשה כ"כ לא תניחנו לבוא
עליה. ועוד, שאין זה דרכי נועם שלא להתיר הבעל לעזור לה, שאפשר שתבוא לידי סכנה בלא עזרתו.
* באיזה חולי מדובר.
דעת הרמ"א– מוסכם שמה שהתיר הרמ"א הוא אף כאשר האישה חולה בחולי שאין בו סכנה, היינו שתשש כוחה כ"כ
עד שאינה יכולה בלא עזרת בעלה (גר"א,צ"צ,חכ"א,ערוה"ש,טהר"י,בדה"ש).
דעת השו"ע– כיון שסתם ולא ביאר באיזה חולי מדובר, יש מקום לומר שהחמיר בנגיעה באשתו נידה אף אם היא במצב
של חולי שיש בו סכנה, וכפי שהבין בבי"ו,יז בדעת הרמב"ם שכל נגיעה באשתו נידה אסורה מדאו'.
כ"כ הגר"א בדעתו, שאע"פ שבבי"ו,יז השאיר הדבר בצ"ע, מ"מ בשו"ע,יז סתם להחמיר (לדעת הגר"א ועוד לקמן) וה"ה בנד"ד.
אמנם לדעת הזרע אמת וערוה"ש השו"ע סובר להקל כאשר האישה חולה בחולי שיש בו סכנה.
וכ"נ דעת רה"פ שאף אם השו"ע לא הכריע להקל, מ"מ גם לא הכריע להחמיר, אלא השאיר את הדבר פתוח להכרעת הפוסק,
וממילא כתבו שגם הנוהגים כשו"ע יכולים להקל שיכול הבעל לגעת באשתו צורך גדול (דרכ"ט,טה"ב,אבנ"ש,משה"ט ובבה"ל,נט.
שיש לצרף להקל את דעת הרמ"א והרדב"ז שהקלו אף בחולי שאין בו סכנה. ואת דעת הרמב"ן שנגיעה שאינה של חיבה הוי דרבנן.
בספר מקו"ח לרב חיים דוד הלוי ח"ה עמ' 74 פוסק להקל כדעת הרמ"א שאם צריכה לכך הרבה ואין מישהו אחר מותר לבעל לסייע
לה ע"י נגיעה. ובשו"ת פוע"ה ח"ג עמ' 193 הובא שכ"פ הרב דיכובסקי והרב ליאור, והוסיפו שכשנוגע בגופה ממש ילבש כפפות).
* מה מותר?
אליבא דהשו"ע מותר כאשר האישה חולה בחולי שיש בו סכנה וכנ"ל.
ולדעת הרמ"א מותר אף כאשר חולה בחולי שאין בו סכנה. אלא שסיים 'אם צריכה לכך הרבה'. ובארו
ערוה"ש ומשה"ט שהוסיף כן כיון שאינו פוסק לגמרי כמהר"ם שאין כלל הבדל מי חולה, אלא שהכריע
בין הדעות, ולכן לא התיר אא"כ הוא צורך גדול.
=> חייבים לשכור מישהי שתסייע לה (אף בחולה שיב"ס. ואסור לשכור גבר. משה"ט,339), ורק באין אפשרות כזו, מותר
לבעל ליגע באשתו כשצריכה מאוד (וכגון אישה לקראת לידה שראתה דם ואינה יכולה להכנס לרכב, אם אין מישהי שתעזור,
מותר לבעל לסייעה. אורות הטהרה יז,כ), וישתדל שיהיה ע"י בגד המפסיק (ולשו"ע אסור אף ע"י הפסק בגד. דרכ"ט,אבנ"ש.
י"א שאם יש לרופא כפפה אזי גם לרמב"ם הוי דרבנן (וממילא גם השו"ע יתיר). וסמך לזה מהירושלמי סוטה ג,א ששואל איך
יתכן שהכהן מניף את מנחת הקנאות יחד עם האישה הסוטה, ידיה מעל ידיו, "והלא מכוער הדבר"? ועונה- "מפה היתה חוצצת
ביניהם". ועפ"ז התיר הרב יעקב יוסף בכל מקרה של צורך גדול או צורך מצווה, כגון שהאישה תוליך את בעלה העיוור לבית
הכנסת, או אישה תעזור לבעלה שיש לו גבס להניח תפילין. וכן על סמך זה התיר ללכת לשיננית ובדיקת דם.
הכותב הוא הרב אורן מצא, ראש הכולל בישיבת הר ברכה.
2018-12-20 17:54:53
השתתפות אבל בבר מצוה
שלום, האם יש דרך בה יוכל סב שנמצא בשנת אבל, להשתתף במסיבת בר המצווה של נכדו? תודה
ניתן לסמוך על המקלים ובלבד שיצא בזמן הריקודים.
2018-12-17 20:19:23
אישות
שלום הרב באופן כללי לאשתי קשה לשמש בערב לילה מבחינת עייפות וחשק מיני. אך בבוקר או בצהריים זה הרבה יותר רלוונטי. רציתי לשאול לגבי הנושא של תשמיש באור . מהו הגדר של אור שמהווה בעיה. מה עושים במקרה שנמצאים בצימר ללא שעון שבת כך שחייבים להשאיר חלק מהאורות דלוקים. האם רק לת"ח מותר לשמש באור ומדוע? האם יש חובה של כיסוי בתשמיש באור ואת מה בדיוק צריך לכסות? ()כולל הראש? ואם כולל הראש מה הסיבה תודה רבה
מותר לשמש ביום בחדר חשוך אם אז התשמיש יותר משמח באופן משמעותי. חדר חשוך הכוונה שלא רואים את פרטי הגוף, אלא רק את צורתו, וזה נעשה אם סוגרים את התריסים, אף אם נכנס מעט אור דרך חרכי התריס. אם החדר חשוך אך לא כראוי, יש להתכסות על מעבר לראש בזמן הביאה עצמה כדי שאתם תהיו בחושך. אבל אם יש ממש אור אסור לשמש משום שאין זה צנוע באופן מידי בולט, ולתלמידי חכמים התירו כיון שהם יותר צנועים. לכן בצימר יש להשאיר אור רק בשרותים ולסגור את הדלת כשרוצים לשמש.
כל הנ"ל מבואר באר היטב בספרו החשוב של הרב אליעזר מלמד שמחת הבית וברכתו וכן בספר ההרחבות. אפשר לקרוא מהספרים דרך האתר של ישיבת הר ברכה.
2018-12-17 20:15:50
השבתת אתר מכירות באינטרנט בשבת
אנחנו הבעלים של חברה לייצור ושיווק קוסמטיקה אורגנית "ערוגות". יש לנו מפעל שמייצר ושמוציא במשלוחים את המוצרים ללקוחות שכמובן סגור בשבת ויש לנו אתר מסחרי למכירת המוצרים ללקוחות קצה בעברית ובאנגלית (2 אתרים שונים) . השאלה האם מותר למכור מוצרים באתר המסחרי בשבת מאחר והכל קורה אוטומטי או שאסור? יש 3 אופציות כרגע שעומדות לפתחינו: 1) האתר יכול להיות סגור גם לדפדוף. הבעיה באופציה זו היא שגוגל מוריד את הדירוג של האתר בגלל שיום אחד האתר סגור. 2) האתר פתוח לדפדוף והכנסת הזמנות אבל לא להשלמת רכישה. באופציה זו הלקוחות משאירות את פרטיהם ונציגה טלפונית חוזרת אליהם ביום ראשון להשלמת הרכישה. אופציה זו אומנם פוגעת במכירות בשבת אבל אין נזק לימות השבוע מבחינת דירוג האתר. 3) האתר פתוח רגיל בשבת. וכן רצינו לשאול האם יש הבדל אם האתר הוא בעברית ומיועד לישראלים לעומת אתר באנגלית ושפות אחרות ששם יש יותר מקום להקל כי רוב מוחלט של הקונים הם גויים. בברכה ותודה מראש איתי יוסף לחמן
אצטט לך את פסיקת הרב מלמד בפניני הלכה שבת ב' כו,י (אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של ישיבת הר ברכה):
אתרים באינטרנט שמיועדים ליהודים, יש אומרים שצריך לסוגרם בשבת, כדי שלא לסייע בידי עוברי עבירה. ולמעשה, כיוון שהדבר קשה, אין חובה לסגור אותם, שהואיל והנכנס לאתר יכול לחלל שבת בגלישה לאתרים אחרים, ובעל האתר לא עשה דבר כדי שיכנסו אליו בשבת, אין בזה איסור. ואם האתר מיועד למכירה, ורוב הנכנסים אליו הם יהודים, כיוון שגם בעל האתר מרוויח מזה, יש להתאמץ לסוגרו בשבת. ואם הדבר קשה מאוד, אין חובה לסוגרו בשבת, שהואיל והנכנסים לאתר מחללים שבת במזיד ומומרים לכך, יש אומרים שלא חל לגביהם איסור מסייע. ואם רוב הקונים הם גוים, אין צורך לסגור את האתר בשבת. ואין על הקניות שמתבצעות בשבת דין שכר שבת, הואיל והתשלום הוא על הכנת האתר שנעשתה בימות החול
(הערה בספר: עיין עוד באורח"ש כב,מא ושם בסוף הערה נה, שנראה שדין אתר מכירות באינטרנט כדין מכונה אוטומאטית. ואמנם יש מחמירים בכל זה, כמובא בקדושת השבת ח"ב עמ' 15 ואילך, בשם כמה רבנים. אולם הנראה כפי שכתבתי למעלה. וכ"כ בשו"ת 'מראה הבזק' ח"ה לז-מ. ונבאר את היסודות: למהרי"ל דיסקין (קנ"א סי' קמה) אין חיוב להוציא הוצאות כדי להימנע מאיסור 'לפני עיוור', שהוא איסור דאו'. ולעצי חיים (ד, ה), רק לעניין מסייע שאיסורו מדרבנן אין חיוב. ובכל אופן השארת האתר פתוח היא מסייע, שכן יש תמיד אתרים חילופיים. ולכן, כאשר הדבר קשה, אין חובה לסוגרו בשבת. ואין על בעל האתר איסור מקח וממכר, כי הוא אינו עושה דבר, ומה שנרשם באתר הוא רק התחייבות לבצע את העסקה, והכסף נגבה לאחר השבת. ואם יש תשלום על כל צפיה באתר, אפשר לומר שהשכר הוא על הכנת האתר, וכדוגמת מה שהתירו תשלום עבור טבילה במקווה ועבור שכירות חדר, שהתשלום עבור הניקיון והחימום שמבעוד יום (נו"ב תנינא או"ח כו. ועיין לעיל כב, יד,9). ויש לצרף את דברי הבאו"ה רמד,ו שהתיר שכר שבת במקום הפסד גדול. ואין לחוש למראית עין, שהכל מבינים שהאתר יכול להיות פעיל בשבת גם בלי שהיהודי יחלל שבת).
לסיכום במקרה שלך– אם אתה סבור שעניין הדרוג יגרום להפסד משמעותי, אפשר להקל כאפשרות 2. ואם גם זה קשה מאוד ליישום, אפשר להקל כאפשרות 3.
2018-12-17 17:53:54
חלב נוכרי
שלום רב, הבנתי אחרי לימוד קצר ועיוני על סוגיית חלב נוכרי שכל המחלוקת יושבת על "האם גזרו חכמים שלא לאכול חלב נוכרי (בצורה חד משמעי – ויהיה אסור לכולם – ואפילו שמשגיח כשרות רואה אותו בזמן החליבה) או שגזרו שמא יבוא הגוי לערבב בין חלב כשר לחלב אסור (ואין חשש שהגוי יערבב אם משגיחים עליו – ויהיה מותר)"..והנה שאלה ראשונה: האם זה נכון שכך היא המחלוקת? אם לא, אשמח לבירור קצר מהרב.. שאילה שנייה: בימינו, איזה חששות קיימים כדי לאסור חלב נוכרי (למי שהולך לשיטת ה"שמא יערבב הגוי")? הרי, יש לנו כל מיני אמצעים כדי למנוע את הערבוב האסור, לדוגמא: משרד הבריאות, משגיחים במחלבות, מצלמות וכו הבנתי מהפסיקה של הרב מלמד שלכלחילה טוב להחמיר ולא לאכול ממוצרים אלו, מה הסיבה? הרי, סביר היה להתיר, במיוחד בתנאים ובמצב שאנו חיים כיום (זה לא כמו לפני 100 שנה שהחקלאי היה חולב לבד בשדה, רוכב על סוסו והולך ומוכר באופן עצמאי, היום הכל עובר בדיקות קפדניות, רישומים, יותר תעשיתי ובקלות אפשר לזהות חלב שלא קיימים בו את התנאים הרצויים.. אשמח לבירור ותשובה על הנושא, תודה! שאלה שנייה:
הבנת נכון. ובגלל שדעת רבים להחמיר מהטעם הראשון שכתבת, ובהצטרף לזה שכאשר מחמירים כל הכשרות של המוצר עולה ברמה, הרב סובר שטוב להחמיר. בסוף השנה יצא פניני הלכה כשרות ב' בו תבואר גם סוגיה זו באר היטב.
2018-12-17 08:20:51
גזל
שלום כבוד הרב, אני רופא וטרינר ועובד במרפאה אחת רגילה ו3 פעמים בשבוע אני עובד בחברה הנותנת שירות חירום עד הבתים של האנשים. בעל המרפאה בה ני עובד הוא גם אדם שומר תורה ומצוות. המחירים של המרפאה הינם הנמוכים ביותר בכל אזור מרכז הארץ, בניגוד לזה המחירים בחברה הם גבוהים מאוד בגלל שעות העבודה שאינם שגרתיות וכי מגיעים עד בית הלקוח. הבוס שלי אמר שהמחירים כל כך גבוהים הם גזל, ציינתי שהמחירים מבוססים במחירים של מרפאות באזור תל אביב והסביבה, השאלה היא אם באמת מדובר על גזל או שזה נכון לגבות מחירים גבוהים כמו כולם? הרווח של המרפאה נמוך אך במרפאות אחרות וגם כן בחברה הוא מאוד גבוה. בנוסף לזה, במרפאה רוב הפעמים דוחים לעשות בדיקות מקיפות כגון בדיקות דם או הדמיה עקב אותה סיבה, שיכול להיות גזל משום שאפשר לטפל בלי בדיקות ואם אין שיפור אז כן לעשות בדיקות, אבל בספרות והסטנדרט של כל המרפאות הוא לעשות את כל הבדיקות תמיד, השאלה היא אם מדובר על גזל כאשר עושים את כל הבדיקות או האם מדובר על גזל דעת לא לעשות את כל הבדיקות ולתת יותר פרטים ללקוח?
לגבי המחירים הגבוהים, אלו הם כללי השוק, ביקוש והיצע. אם זו הנורמה והציבור מוכן לשלם, אין כאן גזל. הרבה מאוד מוצרים עולים מעט מאוד ומשלמים עליהם הרבה מאוד, כגון משקפיים. יותר מזה, יש אנשי מקצוע שלא מוציאים כלל כסף, ומקבלים הרבה מאוד כסף על העצות שנותנים וכד'. ואני תקווה שזה שאתם זולים לא יפגע בכם אלא רק יביא לכם יותר לקוחות. אבל אם אתם חוששים שיפגע בכם, אתם רשאים לקחת את הסכום המקובל.
לגבי הבדיקות, כמובן שאין לעשות שום טיפול שאין בו צורך ולקחת עליו כסף. אמנם לפעמים נוצרת נורמה כזו של בדיקות כדי לא להכביד או לא להסתבך או לא לקחת סיכונים, ויתכן שזו המציאות, וזה בסדר.
2018-12-13 12:05:26
שאלות בנושא אבלות
שלום הרב, אני נמצא בתוך האבלות על אבא ויש לי 2 שאלות מרכזיות. 1.בבניין שלנו 6 שכנים התאגדו לצורך בנייה והרחבת המבנה. אנחנו נמצאים בקומת קרקע כך שהסלון יורחב ובעקבות זאת יהיה ניתן לייצר מרפסות לקומות העליונות. התכנון התחיל מלפני לפחות שנה ואנחנו במחשבה לביצוע בסביבות ניסן. השאלה שלי היא האם יש איזושהיא בעיה בבניה זו ?(בעיקר מכיוון שבלעדינו כל הפרוייקט תלוי בנו כבסיס ). 2.כחודש וחצי לפני שאבא נפטר חשבנו לצאת לטיול בארץ אבל דווקא דרומה באזור אילת בחורף .המטרה היא התאוורות וביקור באיזורים בארץ שהילדים מעולם לא היו. מדובר על מלון ברמת אכסניית נוער ובעיקר ביקור טיולי .האם טיול כזה מותר בשנת האבל? תודה רבה
- מותר, כיון שהוא לצורך ולא מותרות.
- האיסור הוא דוקא טיול לשם הנאה, או טיול שיש בו הווי חברתי מיוחד. אבל כל שהטיול נועד למנוחה או לצורך בני ביתו, מותר. ואם יש בטיול אטרקציות מיוחדות לילדים, יש לעשות על ידי אשתך ואתה תהיה רק בעמדת העוזר שאחראי על העניינים הטכניים.
המקום ינחם אותך בתוך שאר אבלי ציון וירושלים ותוך תוסיף לדאבה עוד.
2018-12-11 19:00:43
מעשרות
שלום וברכה. הורינו החליטו להשתתף בהוצאות שמחת מצווה שערכנו וקיבלנו מהם סכום כסף שנועד לשם כך (הם לא שלמו ישירות לספק, אלא אנחנו שילמנו והם נתנו לנו חלק מהסכום במזומן). האם עלינו להפריש מעשרות מסכום זה? תודה!
מעשר חייבים לתת רק מכסף שאפשר לעשות איתו מה שרוצים, אבל כסף שאדם מקבל לצורך ייעוד ברור, לא נחשב כסף וממילא לא חייב במעשר. לדוגמא הורים שנתנו כסף לילד שלהם כדי שיקנה בו נעליים, לא נותן ממנו מעשר, כיון שכסף זה הוא בעצם נעליים (ואם העודף שלו, נותן מהעודף), אבל אם קנה את הנעליים מכספו ללא שום קשר להורים, ולאחר שקנה נתנו לו כסף על הנעליים, חייב במעשר.
לכן אם רק לאחר ששילמתם ידעתם על המחווה של ההורים, כסף זה חייב במעשר, שכן אתם יכולים לעשות איתו מה שאתם רוצים, ולא הסתמכתם עליו כלל בשעת התשלום. אבל אם התחשבתם בסכום זה כאשר עשיתם את הארוע, אין צורך לתת ממנו מעשר.
2018-12-11 10:05:03
בדיקת זרע
שלום הרב אשתי ואני נשואים שנתיים וארבעה חודשים. מאז החתונה אנחנו מנסים להיקלט להריון ללא הצלחה. אשתי סבלה מאל-וסת, במשך כשנה וחצי והמחזור חזר ומאז הוא מופיע כל חודש כרגיל. אשתי בנוסף נבדקה על ידי רופאת פוריות ולא נמצאה בעיה נוספת. אני עשיתי בדיקת זרע באיסוף לכוסית לאחר קיום יחסים, אך התוצאות היו גבוליות והרופאה טענה ששיטה זו בעייתית ועל מנת לאבחן בעיה חלילה, יש לבצע את הבדיקה בדרך רגילה לתוך כוסית, ואף לא דרך קונדום הלכתי, כיצד יש לבצע את הבדיקה?
התשובה נמצאת בספרו של הרב מלמד שמחת הבית וברכתו (אפשר לקרוא את כל הסעיף מתוך הספר דרך האתר של ישיבת הר ברכה)-
שמחת הבית וברכתו ו, ב- "כאשר אין אפשרות לשמש עם קונדום, כגון שצריך להביא את הזרע תוך זמן קצר למעבדה, לדעת רוב הפוסקים מותר שהאשה תביא את בעלה להוצאת זרע לתוך קונדום או כלי שמיועד לכך בעזרת חיבוק או בידיה. וגם לזה יתכן שהכל יסכימו.
יש סוברים, שכאשר צריך לבדוק את סיבת העקרות, משום חומרת איסור הוצאת זרע לבטלה, צריך לבצע קודם את כל הבדיקות האפשריות באשה. ולמעשה, יש להקדים את הבדיקות שנעשות בקלות על ידי האשה, ולאחר מכן מותר לבצע את הבדיקות הנדרשות אצל האיש, מפני שכל עוד האשה מסייעת לבעלה בהוצאת הזרע, הרי זה בכלל קיום המצווה."
2018-12-09 10:56:08