פרשת ויקרא וחג פורים

ספר חדש נפתח בפנינו, והספר פותח בקריאה: 'ויקרא'. אנחנו נמצאים מחוץ לאוהל מועד, להתגלות האלוקית העליונה, לענן המלא את המשכן: "ויכס הענן את אהל מועד וכבוד ה' מלא את המשכן, ולא יכל משה לבוא אל אהל מועד כי שכן עליו הענן וכבוד ה' מלא את המשכן".ה' קורא לנו 'ויקרא אל משה', ריבונו של עולם קורא לנו לבוא, להתקרב. האדם לא יודע שאפשר לבוא, אך אם יקשיב לקול ה' הוא ישמע שהקב"ה רוצה שיתקרב.

הספר פותח בקורבנות – קורבנות מלשון התקרבות. יש מצבים שונים של התקרבות סדרים שונים של התקרבות. ישנה התקרבות פשוטה שאדם פשוט רוצה לעלות למעלה, רוצה להתעלות בכל מעשיו, בכל דרכיו ומחשבותיו – קורבן עולה.

יש פעמים שההתקרבות היא לא בצורה פשוטה כל כך. לפעמים האדם מתמודד עם מצבים מסובכים, עם נטיות שליליות שקיימות בתוכו, עם אגואיזם, עם חומרנות, עם שכחה – וגם למצבים מורכבים אלה צריך סדר של התקרבות שיראה איך מתמודדים עם נמיכות קומה שבנו – ולשם כך יש סדר של חטאת ושל אשם.

תמיד מתקרבים, לפעמים כך לפעמים אחרת, העיקר לשמוע את הקול, את הקול הקורא – הקול שיוצא מבין שני הכרובים, הקול מתפזר לכל מרחבי הנפשות.

להאמין בקול הקורא זה להאמין בעצמנו, זה להאמין במה שטמון בנו, ביכולת שלנו להתרומם, ביכולת שלנו להתעלות. בעובדה שיש קשר, שיש קרבה גדולה בינינו לבין הקודש, למרות שהקודש עליון ונשגב, 'קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו'.

השבת היא שבת זכור , בה אנו זוכרים את עמלק. עמלק הוא היסוד הכלל אנושי שממאן לתפוס שאכן  אפשר להתקרב לקודש שאכן יש קשר ביננו לבין הקודש. הוא רואה את הקשר לקודש כאויב, כסכנה לאנושות. לכן הוא רוצה להשמיד, להרוג ולאבד את עם ישראל – שכולו עדות שאפשר להתקרב.

השנה התבהר לי דבר עמוק מאד בסוד 'ונהפוך הוא', שהמהפך איננו חיצוני, אלא מהפך בתפיסה שלנו, ונקודת המהפך היא שאנו מבינים שהקב"ה רוצה אותנו וקורא לנו.

כשנודעה הגזירה יכלה אסתר פשוט להיכנס אל המלך ולבקש ממנו לבטל את הגזירה, אבל אסתר לא יודעת האם המלך חפץ בה, האם הוא קורא לה, והיא פוחדת להיכנס: "כל עבדי המלך ועם מדינות המלך יודעים אשר כל איש ואשה אשר יבוא אל המלך אל החצר הפנימית אשר לא יקרא אחת דתו להמית לבד מאשר יושיט לו המלך את שרביט הזהב וחיה ואני לא נקראתי לבוא אל המלך זה שלושים יום".

היא לא יודעת אם המלך רוצה בה, קורא לה – מי הוא המלך? "ר' יודן ור' לוי בשם ר' יוחנן : כל מקום שנאמר במגילת אסתר מלך אחשוורוש באחשוורוש הכתוב מדבר, וכל מקום שנאמר מלך סתם במלך מלכי המלכים הכתוב מדבר, ודרש" כטוב לב המלך ביין" – כטוב לבו של הקב"ה ביינה של תורה" (מדרש אבא גוריון פ"א(. והמהפך מתחיל כשהיא מגלה שהמלך מאד מאד רוצה בה, ורק רוצה לשמוע את בקשתה ורצונה, המלך מחכה לתפילתנו, הוא חפץ בנו מאד.

כמה מרגש לקרוא את הפסוקים במבט הזה: "ויהי כראות המלך את אסתר המלכה עומדת בחצר נשאה חן בעיניו ויושט המלך לאסתר את שרביט הזהב אשר בידו ותקרב אסתר ותיגע בראש השרביט, ויאמר לה המלך מה לך אסתר המלכה ומה בקשתך עד חצי המלכות ויינתן לך", אם את רוצה להתקרב, אני וודאי רוצה, כי אני אוהב אותך, ורק תבואי ורק תבקשי, עד חצי המלכות!

עוד הערה קטנה לסיום, אסתר אומרת שהיא לא באה אל המלך זה שלושים יום, מתי היא אומרת את האמירה הזאת? על פי חז"ל זה היה ביום י"ג באדר, היום שבו יצאו האגרות של המן, כלומר, מיום פורים, י"ד באדר, אסתר לא באה אל המלך, כי היא חושבת שהוא לא רוצה אותה, ואנו מתקנים את המחשבה הזאת ביום הפורים, אנו יודעים שהקב"ה אוהב אותנו וחפץ בנו, מחכה לנו וקורא לנו להיכנס ולבוא.

זה היום להיכנס אל המלך ולהתחנן לפניו על גאולתנו, על ארצנו, מדינתנו, תורתנו, כבוד ה', ולהתפלל שה' ישלח ברכה והצלחה לחיילנו האהובים, ללומדי התורה היקרים, למתנחלים האמיצים שנאחזים בכל חלקי ארצנו, לעוסקים בשליחות העצומה של החינוך, מורות ומורים, גננות ומטפלות, לעוסקים ברפואה להביא מזור לכל חולי עמנו האהוב, למפתחים את כלכלת מדינתנו ללא לאות, ולכל הפועלים להצלחת העם, התורה והארץ, וכל ישראל בכל אתר ואתר.

שבת שלום ופורים שמח מאד.

 

 

כתבות נוספות באתר:

הרב גור

פרשת וירא – צחוק עשה לי אלוקים

בפרשת השבוע אנו מתבשרים על לידתו הפלאית של יצחק אבינו. יצחק נקרא בשמו על שם הצחוק, מדוע מהותי כל כך לקרוא ליצחק

הרב גור

פרשת לך לך – לצאת מכל ההשפעות החיצוניות

הדיבור הראשון ליהודי הראשון, אברהם אבינו, היה "לך לך". הכוונה באמירה זו היא לצאת מכל ההשפעות החיצוניות: מהארץ, מהמולדת, ואפילו מבית האב,

הרב גור

פרשת נח – אחדות מול אחידות

בפרשת השבוע אנו לומדים על חורבן העולם, על המבול. הספורנו מבאר שהעונש של המבול הוא תוצאה מתבקשת של הנהגת האנושות, האנושות במעשיה

שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן