חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

מנהגי אבלות של ספירת העומר בחול המועד

שלום כבוד הרב-רציתי לשאול את הרב מה ההלכה אומרת לגבי דיני האבלות של ספירת העומר בחול המועד? האם קדושת המועד גבוהה יותר ממנהגי האבלות? האם מותר לשמוע שירים? ולהתגלח?

מותר לשמוע שירים ולהתגלח כפי שמובא בפניני הלכה, וכעת גם בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא לאור, ספר המביא את כל פסקי ההלכות שבספרי פניני הלכה בספר אחד. אביא לך את הדברים ממנו (זמנים סוף פרק ג):

סיכום ימי השמחה שבספירת העומר

טז. בחול המועד פסח מותר לנגן ולשמוע מוזיקה שמחה, מפני שמצווה לשמוח בחג. אמנם לא מתחתנים בחול המועד, מפני שאין מערבים שמחה בשמחה. עולי מרוקו וחבריהם נוהגים לחגוג במוצאי החג את ה'מימונה' שבו מתפללים לברכת התבואה ולגאולה שלמה, ומרבים בשירות ותשבחות בשמחה.

יז. כאשר ראש חודש אייר חל בשבת, למנהג יוצאי אשכנז מותר להסתפר ביום שישי, וכן להינשא ביום שישי לפני שבת, כך שהשמחה והסעודה יהיו בשבת וראש חודש.

יח. לכבוד יום העצמאות נכון להתגלח ומותר להסתפר (עי' להלן ד, י), והרוצה להקל רשאי להתחתן.

יט. בל"ג בעומר, למנהג רוב ככל יוצא אשכנז וחלק מיוצאי ספרד, מותר להסתפר ולהינשא. וכאשר ל"ג בעומר חל ביום שישי, לכל המנהגים מותר להסתפר לכבוד שבת. וכאשר ל"ג בעומר חל ביום ראשון, למנהג יוצאי אשכנז מותר להסתפר ביום שישי, ולמנהג יוצאי ספרד אסור. והנוהגים על פי האר"י נזהרים שלא להסתפר במשך כל ימי ספירת העומר, עד ערב חג שבועות, שאז מסתפרים לכבוד החג.

כ. בכ"ח באייר – יום ירושלים, גם ליוצאי אשכנז המחמירים, מותר לקיים שמחות גדולות ולשאת אישה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-25 17:14:59

מחצית היום לה ומחציתו לכם

שלום הרב בפניני הלכה מופיע מספר פעמים בין אם בשבתות בין אם בחגים שמחצית מהזמן אמור להיות מוקדש לללימוד ותפילות (תשע שעות), אך אם איישם את זה לא ישאר לי זמן לדבר ולשחק עם ילדי ולא לדבר עם אשתי (שלא לדבר שלעצמי זה לא קל לשבת רצוף כל כך הרבה שעות) בוודאי שלימוד תורה צריך להיות מוגבר בימים אלא אך זה הופך למרדף אחר שעות לימוד נוספות. תודה רבה

חז"ל אמרו חציו לה', ופוסקים רבים הבינו זאת כפשוטו הלכה למעשה. כך שאין זה חידוש של הרב מלמד, אלא שהרב לקח את הדברים ברצינות והורידם למספרים ולשעות כדי ליישם את הדרכת חכמים שראו בשבתות ובימים הטובים את המפתח להעברת מסורת התורה ולידיעתה. לכן צריך אדם לעשות את שביכולתו כדי ליישם זאת, ואם הוא אנוס, יעשה מה שיכול לעת עתה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-25 17:07:06

שתית "חמר מדינה" לארבע כוסות.

למישהו או מישהי שלא מסוגל לשתות לא יין ולא מיץ ענבים – לפי משנה הברורה מותר לשתות "חמר המדינה". האם יש התייחסות להיתר זה בפניני ההלכה? לצערי הוא/היא גם לא אוהב/ת מיץ תפוזים תרי שאני מבין שבגדר "חמר מדינה" ורק מסוגל/ת לשתות קפה חלבי וזה מה שהביא/ה לסדר. האם הייתי נכון לתת חנכיה לשתות את הכוס השלישי ורבעי לפני הסעודה הבשרית?

יש התייחסות בהערה 10 ובהערה 35, אמנם למעשה הרב לא הביא התייחסות לזה, כי נדיר שאדם לא יכול לשתות יין או מיץ ענבים מכל סוג שהוא, ואף לא על ידי עירובו במים כדי להטעימו, אלא אם כן הוא נמצא במקום שפשוט אין לו יין ולא מיץ ענבים. לכן הדבר גם לא מוזכר בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור המביא את כל פסקי הדינים שבספרי פניני הלכה בספר אחד.

אמנם אין צורך להעיר לאדם שלא מעוניין לקיים את ההלכה לכתחילה ולכן שותה משקה חשוב כמו קפה לשם ארבע כוסות.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-23 22:23:07

קטניות בפסח

שלום הרב, האם בתור אשכנזי שאינו אוכל קטניות בחג, אני יכול לעשות התרת נדרים ולהתחיל לאכול קטניות? אם לא, מדוע?

לא.

כי לא על כל דבר אפשר לעשות התרת נדרים, כגון מנהג ברור וגורף של עדה שלמה. אמנם אתה יכול להקל ככל הקולות שנאמרו לגבי קטניות, כמבואר בפניני הלכה, ובספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור, ומביא את כל ההלכות למעשה שבספרי פניני הלכה:

המינים הכלולים באיסור

ד. המאכלים המוכרים הכלולים במנהג הם: אורז, אספסת, אפונה, דוחן, דורא, חומוס, חילבה, חמניות (גרעינים שחורים), חרדל, כוסמת (כוסמין זה מין דגן), כמון, כרשינה, לוביה, סויה, ספיר, עדשים, פול, פלסילוס (תורמוס צהוב), פרגין, פשתן, קטנית, קימל, קנבוס, שעועית, שומשום, תורמוס, תירס, תילתן, תמרינד הודי. גם מוצרים שעשויים מקטניות אלו כלולים במנהג, כגון קורנפלקס וקורנפלור המופקים מתירס, וכן פריכיות אורז.

ה. מאכלים שאינם כלולים במנהג, ומותרים לאחר בדיקה מגרגירי דגן: כורכום, זעפרן, קינואה, שבת וגרגירי כוסברא. גם קטניות בתרמיליהן, כגון שעועית ואפונה, נחשבות כמיני ירק ואינן כלולות במנהג האיסור, וכן קמח תפוחי אדמה, וכן בוטנים מותרים למי שאין לו מנהג שלא לאוכלם.

ו. שמן סויה, שמן קנולה (לפתית), שמן בוטנים ושמן כותנה, אינם בכלל האיסור. וכן שוקולדים וממתקים ושאר מאכלים שהקטניות שבהם אינן ניכרות ובטלו ברוב לפני פסח, מותרים מצד הדין אף שכתוב עליהם 'לאוכלי קטניות בלבד'.

דיני המנהג

ז. תחילת זמן איסור אכילת קטניות ביום י"ד, כזמן איסור אכילת חמץ. אמנם מותר להשהותם בבית בפסח בלא למוכרם, משום שאינם חמץ. וכן מותר ליהנות מהם, כגון להאכילם לבעלי חיים.

ח. מותר למי שנוהג באיסור קטניות, לבשל קטניות עבור מי שנוהג לאכול קטניות. וכן מותר לו לבשל עבור עצמו בכלים נקיים שבישלו בהם לפני כן קטניות.

ט. מאכל שנפלו לתוכו קטניות שלא ניתן להוציאם, הן בטלות ברוב והמאכל מותר. כמו כן, המתארח אצל אנשים שאוכלים קטניות, ובטעות לא הכינו עבורו גם מאכלים שלא מעורב בהם קטניות, בדיעבד יכול לקחת מתוך המאכלים את מה שאינו קטניות. ואם התערבו לגמרי עד שאינו יכול להפרידם, יכול בדיעבד לאכול מכל התבשיל אם הקטניות בטלו בו ברוב.

י. כאשר שביעי של פסח חל בערב שבת, מותר בשבת לאכול קטניות, אלא שלא נהגו להכינם בפסח, אבל מותר לקבלם ממי שנוהג לאכול קטניות. ומי שרוצה להכינם בפסח, אין בידו איסור.

יא. מותר לחולה שצריך לאכול מיני קטניות, לאוכלם בפסח לאחר ברירה מגרגירי דגן. למשל, חולה הסובל מעצירות יכול לבלוע זרעי פשתן שנשרו במים. וכן מותר להאכיל מאכלי קטניות לתינוקות הצריכים לכך, וראוי להקצות לצורכם כלים מיוחדים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-21 14:04:26

שיעור כזית במצות רכות

שלום קראתי בפניני הלכה ששיעור כזית הוא כשליש מצת מכונה מה שיעור כזית במצות רכות?

כשיעור נפח של חצי ביצה של ימינו. יש לשער לפי ראות העין כפי שמשערים בכל המאכלים כזית לברכה אחרונה.

מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

יג. משערים גודל חצי ביצה לפי נפח ולא לפי משקל, כל מאכל לפי מרקמו המיוחד כולל החללים הקטנים המלווים את כולו, כפי שמצוי למשל בעוגות ובמבה. אבל חללים גדולים כפי שיש לפעמים בלחם, לא מחשיבים לשיעור 'כזית'. ואין לחשוש בהערכת שיעור חצי ביצה, שהרי חכמים מסרו שיעור זה לכל אדם, אף שידעו שיהיו שיטעו מעט כלפי מעלה או כלפי מטה, וכל אחד צריך ללמוד להעריך את המאכלים השונים ביחס לחצי ביצה. לדוגמה, קופסת גפרורים רגילה ועשרים חתיכות שקדים, שווים לגודל חצי ביצה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-21 05:26:48

יש לך שאלה?

פרשת תרומה – חודש העיבור

אנו זכינו להיכנס השבוע לחודש אדר א', חודש העיבור, והיום נתבונן בעניינו של חודש זה. חודש העיבור הוא לא באמת אדר. זהו חודש ללא שם מיוחד, ואין לו איפיון מיוחד. אז מה עניינו של החודש הזה? בנוסף יש לשאול מדוע מוסיפים בתפילת מוסף של ראש חודש בשנה מעוברת את המילים "ולכפרת פשע" (ויש בזה מנהגים שונים), ומדוע מוסיפים תוספת זו רק עד אחרי חודש העיבור?

עניינו של חודש העיבור הוא להתאים בין שנת החמה, שמונה 365 ימים, לשנת הלבנה שמונה כ-354 ימים, והפער הזה בין שנה החמה לשנת הלבנה, מושלם על ידי חודש העיבור. על פי חז"ל הפער נובע מכך שהקב"ה מיעט את הלבנה, כלשון המדרש:

"רבי שמעון בן עזאי רמי כתיב 'ויעש אלוקים את שני המאורות הגדולים', וכתיב 'ואת המאור הקטן', אמרה ירח לפני הקב"ה רבש"ע אפשר לשני מלכים שישתמשו בכתר אחד? א"ל הקב"ה לכי מעטי את עצמך, אמרה לפניו רבש"ע הואיל ואמרתי לפניך דבר הגון אלך ואמעיט את עצמי?… א"ל לכי וימנו בך ישראל ימים ושנים…א"ל לכי ויקראו צדיקים על שמך יעקב הקטן שמואל הקטן דוד הקטן. לא הות מיתבא דעתה אמר הקב"ה הביאו כפרה עלי על שמעטתי את הירח…".

החמה מייצגת את האור האלוקי השלם והעליון, היא קבועה, יציבה ובלתי משתנה, הכול מסתובב סביבה והיא מחייה את הכול. לעומתה ללבנה אין אור מעצמה אלא היא קולטת את האור מהחמה, ומכוח זה היא מאירה. הלבנה מייצגת את האנושות, ובראשם ישראל הקולטים את האור האלוקי ומכוחו מופיעים בעולם. אלא שיש פער בין האור האלוקי ליכולת הקליטה שלנו, ופער זה הוא שורש החטאים והנפילות בעולם. וחודש העיבור הוא המאמץ שלנו להתאים את הכלים המוגבלים שלנו לרצון האלוקי.

חודש העיבור הוא חודש נפלא של התעלות לרצון העליון, להפוך את רצוננו לרצונו, וזה גם מתאים לפרשויות המשכן, שאנו נמצאים בתחילתן, שכן מטרת המשכן היא להופיע את הרצון האלוקי בעולם. זוהי ההזדמנות שלנו – לכפרת הפשע.

לכן באדר הראשון גם יש שמחה גדולה – שמחת עבודת התאמת הרצון, שמחת ההתקרבות – ואין שמחה גדולה מזו. הרבי מלובביץ זצ"ל היה אומר שבשנה מעוברת יש 60 ימי שמחה, ומי שזוכה לשמוח בהם כל העצבות, הקשיים והבעיות יתבטלו בשישים.

יהי רצון שנזכה לרומם את הרצון ואת המעשים שלנו ולהתאימם לרצון העליון.

 

נ.ב

בשולי הדברים אני רוצה להביא דברים מתוקים של הרב אייל ורד על חודש אדר א'. אין זה מכוון לפשט, אבל אלו דברים מתוקים וחשובים:

"הרבה אני חושב על חודש אדר הראשון. איך זה להיות תחת הכותרת '[כמעט]'. כמעט פורים, וכמעט שושן פורים, ואילו לא הייתה שנה מעוברת כבר היינו לקראת פסח.

חודש שלם עובר, ומה שחושבים עליו זה שאם הוא לא היה כבר היינו כבר במקום אחר.

משהו כמו "יש לך פוטנציאל רק חבל שאתה לא מממש אותו".

חודש שלם החוסה בצילו של אחיו השני, קצת כמו תאומים זהים, שהאח האחד הוא גם המוצלח, והאח השני קצת פחות, וכל הזמן מתבלבלים בינו לבין אחיו – אה, [אתה לא הוא… סליחה, טעות, תמסור לו ד"ש].

איך זה להיות כמעט, איך זה להיות אדר ראשון?

אולי, אולי על היחס הזה שלנו לחודש הזה אנו צריכים לבקש מהקדוש ברוך הוא את הבקשה לכפרת פשע.

אנו זקוקים לכפרה על הכיסוי שכיסינו בו את השפע הקיים ועומד בחודש אדר הראשון כשלעצמו, על כך שלקחנו שפע והפכנו אותו לפשע כי כפרנו מבית ומחוץ בכפור של השוואה לאחיו השמח והמבדח – אדר השני.

קשה להיות בצל. בצל של חודש כל כך שמח כמו אדר השני. נדמה שכל השפע והכשרונות נמצאים רק שם.

אך כשאנו מברכים את החודש, מתחילת שנה מתחילים להתאמן, הנה מגיע חודש אדר הראשון ויש בו שפע מיוחד שאסור שנפספס, הכנה יותר מעמיקה לפורים, זמן משמעותי של התכנסות והמתנה, יכולת להריח את ימי הפורים מבלי להיות בהם עדיין, יכולת להודות על חודש נוסף שפתאום נולד לנו…

ברוך הבא אדר הראשון!

ברוכים הבאים כל אלו החוסים בצילם של אחים, הורים, בוסים, טובים ומוכשרים מהם.

זה הזמן שלכם, לבדוק פנימה מה מופיע בכם, מה שלכם, מה השפע המיוחד הזורם דרככם!

 

 

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן