שפת אמת לפרשת נח – "בין טבעי לעל-טבעי"

שפת אמת לפרשת נח – "בין טבעי לעל-טבעי"

" איתא "את האלקים התהלך נח – ובאברהם הוא אומר (יז, א) התהלך לפני, (כד, מ) אשר התהלכתי לפניו, נח היה צריך סעד לתומכו, אבל אברהם היה מתחזק ומהלך בצדקו מאליו"

והנה התורה מעידה על נח איש צדיק א"כ נראה כי כך הי' באמת הבריאה ע"ז האופן שיהי' צריך הצדיק סעד ועזר מהקב"ה ואין זה חסרון ונק' צדיק שלם מה שזוכה להכין עצמו להפיק רצון ועזר מקודש להשלים נפשו כנ"ל. אכן זה הוא הנהגת הטבע כמ"ש את האלקים התהלך.

אבל אברהם אע"ה היה חסיד לפנים משורת הדין והוא בכח מסירת נפש שמסר עצמו בעבור קדושת שמו ית'. א"כ בחר לו דרך למעלה מן הטבע. והוא דרך התורה שניתן לבני ישראל בכח מעשה האבות שהוא הנהגה שלמעלה מן הטבע שנק' אש דת שהמשיך מרע"ה הנהגה חדשה לבנ"י. ולכן עתה הוא חיוב מ"ע לכל איש מישראל למסור נפשו על ג' עבירות כמ"ש ונקדשתי כו'. וכ"ז ע"י מעשה האבות מה שמקודם לא הי' נמצא כח זה בעולם. ובגמ' ספ"ח דסנהדרין איבעי' להו אי ב"נ מצווין על קידוש ה' ע"ש דקיי"ל דאין מצווין רק לבנ"י ניתן זה הכח לצאת מדרך הטבע. וזה ענין התהלכתי לפניו כנ"ל: (תרל"ב)

רקע

השפת אמת מביא את דברי המדרש שמשווה בין נח לבין אברהם. בעוד נח "התהלך את האלוהים", אברהם העיד על עצמו כי "התהלכתי לפניו" – לפני האלוקים . חז"ל עומדים על ההבדל ומסבירים כי נח לא סתם הלך עם האלוקים, כיוון שהוא היה צריך את התמיכה שלו על מנת שישמור על מדרגתו הרוחנית הגבוהה. לעומת אברהם, שהלך לפני האלוקים, ומכוחו פעל את עבודתו הרוחנית בעולם ולא היה צריך את תמיכת הקב"ה.

במקום אחר שואל השפת אמת את התמיהה המתבקשת: הרי הקב"ה מעמיד את כל המציאות, אז כיצד ניתן לומר כי אברהם לא היה צריך להיתמך ע"י הקב"ה? ומסביר זאת, כי אמת הדבר שכל המציאות מה' יתברך, אולם יש אנשים שבגלוי יצטרכו תמיכה, ויש שמרוב צדקותם תמיכת הקב"ה תהיה 'מאחורי הקלעים'. ישנם מצבים בחיים שמזעזעים את האדם, ויכולים להפיל את רוחו ואמונתו, והשאלה הגדולה מה האדם יעשה במצב כזה: האם הוא יצטרך עזרה חיצונית משמיים או שיתמלא מעצמו בגבורה וימשיך הלאה!

נח

העולם נברא במדרגת הטבע, ובכדי להעלות אותו למדרגה גבוהה יותר, נצרכת התערבות "מלמעלה". למשל, בעולם החומר, ברמה הטבעית קיימים חומרים שעל ידי עיבודם מקבלים תכונות טובות יותר, כלחם המופק מהחיטים, ובניין רב קומות מחול ואבנים וכו'. כך גם בעולם הרוח של האדם, בתחילה מידות האדם הן בוסריות, ולאחרי עמל ניתן לאזן אותם כפי הראוי לכל מידה ומידה. ברירת המחדל היא הרמה הרוחנית הבסיסית – גולמית, ולעיתים ללא עזרה משמים האדם לא יוכל להמשיך ברמתו הרוחנית הגבוהה.

בעקבות כך, מסביר השפת אמת כי מצד הנהגת הטבע גם צדיק צריך את תמיכת הקב"ה באופן גלוי על מנת שיוכל להתעלות רוחנית ולהתקדש, ואין בדבר זה חיסרון. צדיקות היא לא להיות "מלאך", אלא להיות "כולך עם הקב"ה". כלומר, כל הווייתך – אישיותך, תכונותיך, תפיסתך את העולם וכו' – כולם צומחים מתוך ההתקשרות אל הבורא. ולכן, העובדה כי צריך לעיתים לתמוך בצדיק משמיא, אינה נחשבת כחיסרון. נח היה במדרגת הטבע, ולכן היה נצרך לעזרה רוחנית מדי פעם, על כך נאמר : "התהלך את האלוקים".

אברהם

אברהם גם הוא היה במדרגת הטבע כמו כל בן אדם. אולם, מסירות הנפש שלו באמונתו בקב"ה, שקפץ לכבשן האש למען שמו ית' ושהיה מוכן להקריב את בנו יחידו – היו נגד הטבע האנושי! משום כך, הוא התעלה לרמה שמעל הטבע והנחיל סגולה זו גם לזרעו אחריו שבזכות דרגתם העל-טבעית זכו לקבל את התורה על טבעית. לכן, אברהם העיד על עצמו כי "התהלכתי לפניו", לפני האלוקים. הדרגה הבסיסית בעולם היא הטבע שנברא ע"י האלוקים, ולכן הטבע והאלוקים הם בגימטריא קטנה המספר אחד, לציין כי האלוקים מחייה את הטבע ומתבטא דרכו.

לכן, מובן מדוע דווקא ישראל צוו למסור את נפשם על שלושת העברות החמורות. המעשה להיהרג על קידוש ה' נוגד את האינסטינקט הטבעי לחיות, ובשל סגולתם של ישראל שמעל הטבע, כך ציוויים מהתורה שאף היא מעל הטבע.

ההשוואה

דברי המדרש והרחבת השפת אמת את הנושא עונים על השאלה הבסיסית: מדוע בכלל היה צריך להשוות בין נח לאברהם? כל אחד היה צדיק בתקופתו, "מי יותר ומי פחות" – אשריהם!

והתשובה לכך, שלא אנו יצרנו את ההשוואה אלא התורה! כפי שראינו, ההבדל הקטן בין להתהלך עם האלוקים או לפניו הוא בעצם הבדל גדול! ולמעשה מבדיל בין נח שהיה במדרגת אומות העולם, לבין אברהם שייסד את האומה הישראלית מתוך מסירות נפשו למען שמו ית'.

בשבוע בו נהרגו על קידוש ה' שניים מבניו ובנותיו של עם ישראל: זיו חג'בי וקים יחזקאל הי"ד, אנו מפנימים יותר את מסירות הנפש של עם ישראל לאורך הדורות בכלל, ובשיבת ציון השלישית בפרט.

יהי רצון שדברי התורה יהיו לעילוי נשמותיהם.

שבת שלום

 

 

 

 

 

אודות הרב יוגב כהן

הרב יוגב כהן, רב בישיבה. בוגר הישיבה, ובעל הסמכה לרב עיר מהרבנות הראשית, ובעל השכלה אקדמית בחינוך ובמשפטים. הוציא במסגרת מכון הר ברכה את פרי בכוריו 'תחת כנפי השכינה' המבאר את המהלך האמוני של מגילת רות. לימד וניהל את תלמוד התורה בישוב, וריכז את הוצאת ספרי ההיסטוריה של המכון לחינוך הממלכתי- דתי.