פרשת בראשית – מהו 'צלם אלוקים'?

השבת אנו זוכים להתחיל שוב מבראשית, להתחיל שוב לפגוש את דבר ה' המתגלה אלינו דרך פרשיות השבוע.

בשמחת תורה מו"ר הגר"א מלמד אמר דבר יסודי יותר, בדרך לימוד התורה, שההתעמקות בשאלות היסודיות והבסיסיות הוא שמביא להתחדשות הגדולה ביותר, פעמים רבות אנו מדלגים על שאלות היסוד, כי הן מילתא דפשיטא, אך ביסודות בהתבוננות בהן, בהתעמקות בהן טמונה היכולת הכי גדולה לצמיחה והתחדשות אמיתית ויסודית.

ואני רוצה לעסוק מעט בשאלת היסוד, מה מגמתו של האדם? מה תכונותיו המיוחדות? במה התייחד האדם על כל הברואים? – התורה עונה על שאלה זו : "צלם אלוקים", זה הוא התואר שעיטרה בו התורה את האדם. התואר הנשגב ביותר שניתן להעלות על הדעת.

"ויברא אלוקים את האדם בצלמו בצלם אלוקים ברא אותו", "זה ספר תולדות אדם ביום ברוא אלוקים אדם בדמות אלוקים עשה אותו". עוד קודם שנבין מה הוא התואר הזה שניתן לאדם, ומה משמעותו, עלינו להתפעם מעצם התואר שניתן לו. בורא עולם בחר באדם לבוראו בצלמו כדמותו. זה הוא היחס המרומם שהתורה מעניקה לאדם.

אך התואר איננו רק שבח, הוא תואר שראוי להתעמק בו, להבינו היטב היטב, ולראות איזה תפקיד הוא מטיל עלינו? איזו אחריות ומחויבות הוא מטיל עלינו?

ואני מבקש בדברינו לפתוח צוהר לנושא, בהתבוננות בדברים נעזרתי רבות בדברים המאירים והיפים של הרב חיים סבתו, ראש ישיבת ברכת משה במעלה אדומים.

הרס"ג בפירושו לתורה כותב: "'בצלמנו כדמותנו' – שליט" וכן "'בצלמו' – שליט בראו", ומקורו במדרש תנחומא: "מהו 'בצלמו', שיהא הוא שליט למטה כמו שאני שליט למעלה". שלטון זה מפורש בתורה: "ורדו בדגת הים ובעוף השמים ובכל חיה הרומשת על הארץ". ובתהלים (ח,ה): "מה אנוש כי תזכרנו ובן אדם כי תפקדנו ותחסרהו מעט מאלוקים וכבוד והדר תעטרהו. תמשילהו במעשי ידיך, כל שתה תחת רגליו צונה ואלפים כלם וגם בהמות שדי. צפור שמים ודגי הים עובר אורחות ימים"

לשיטה זו, מובן מאד מדוע דווקא תכונה זו של שלטון נקראת "צלם אלוקים", מפני שהאלוקים שליט בעולמו ולפיכך, תכונת השלטון בעולם שיש באדם ניתנת להיקרא צלם אלוקים. שלטון זה פירושו שהטבע עומד כולו לשירותו של האדם ובידו לנצל שלטון זה למטרת תיקון העולם כולו, או חלילה לקלקלו ולהשחיתו. הציווי שניתן לאדם הראשון ותיאור תפקידו: "לעובדה ולשומרה" (בראשית,ב,טו), מלמד מה הייתה המטרה הרצויה באותו שלטון שניתן לו, וכיצד הוא יכול להפוך את שלטונו למנוף אדיר של פעילות בונה.

ואחריות עצומה יש לאדם בעקבות אותם כוחות כבירים שניתנו לאדם לשעבד איתני טבע למרותו. סכנות עצומות יכולות לנבוע מן היוהרה והשימוש לרעה באותו שלטון עד כדי אפשרות להשחתת עולם, ומצד שני היכולת לנצל כוחות אלו לשימוש בטבע כולו לתיקונו ולהעלאתו היא נפלאה. כך אמרו חכמים: בשעה שברא הקדוש ברוך הוא את אדם הראשון, נטלו והחזירו על כל אילני גן עדן, אמר לו: ראה מעשיי כמה נאים ומשובחים הן! תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי!

כאן המקום להזכיר שככל תכונות האדם זאת תכונה פוטנציאלית והאדם נדרש לעבודה ולעמל לגלותה בפועל כדברי המהר"ל (תפארת ישראל ג):

"האדם, עם מעלת נפשו האלוקית אשר כבר אמרנו כי יש לו נפש אלוקית שלא נמצא בכל נפשות התחתונים, אל ייקח אונאה בעצמו לומר, כי יש לו מעלתו האחרונה בפועל, ויחשוב בנפשו, שלום יהיה לי, אף אם אני יושב בטל בלי עמל כלל. הוא טעות, כי אין מעלת נפשו האחרונה בפועל ובזה הוא מיוחד מכל הנמצאים העליונים והתחתונים, ובזה הוא שונה מהמלאכים, שאין מעלתו בפועל, אך האדם הוא בכוח ויוצא אל הפועל וזהו שהוא נקרא אדם כמו האדמה, שמוציאה אל הפועל"

אנו רואים איך תכונה זו של האדם הולכת ומתפתחת, הן בכלל והן בפרט, בכלל היכולת של האדם לשלוט על הטבע הולכת ומתפתחת, הולכת וגדילה בכל שנה, האדם כובש עוד מחוזות בעמקי האדמה וברחבי החלל, ומפתח עוד ועוד כלים לשלוט שלטון אדיר על כל משאבי הטבע, והן בפרט, האדם ככל שיפתח יותר את אישיותו וכוחתיו יזכה לשלטון גדול ומקיף יותר.

זו כאמור אחריות אדירה שניתנת בידינו, לרומם את העולם, להובילו להיות טוב יותר, מחובר לטוב האלוקי העליון, ואדם מקבל את האחריות הזאת ראשית להנהיג את עצמו, ולאחר מכן להנהיג את סביבתו הקרובה ואז להמשיך להנהיג ככל יכולתו, תוך שימוש עם כל כוחות העולם לתיקון וקידום.

הרב סולובייצ'יק בספרו, "איש האמונה הבודד", סובר שצלם האלוקים של האדם הוא בכוח היצירה והחידוש שלו:

"אין ספק שהמושג צלם אלוקים שבתיאור הבריאה הראשון בתורה, מתייחס אל כישרונו של האדם היוצר, דמיונו של האדם לאלוקים מתבטא בשאיפתו וביכולתו של האדם להיות יוצר. האדם הראשון שנברא בצלם אלוקים נתברך בתנופה רבתי לפעילות יוצרת ובכוחות כבירים לשם הגשמת מגמה זו. והכוח הבולט ביותר הוא השכל האנושי המסוגל לעמוד מול העולם החיצוני ולחקור את פעולתו המסובכת. מה מגמתו של האדם הראשון? מהי התכלית שלקראתה הוא מאמץ את עצמו ללא הרף במאמץ עצום? ברור כי התכלית היא התכלית אשר הציב ה' לפניו, להיות אדם, להיות הוא עצמו. האדם הראשון רוצה להיות אנושי לגלות את זהותו, ומה היא זהותו? היצירה, אבל הוא לא רק תאורטיקן יוצר, הוא גם אסתטיקן יוצר, הוא מעצב אידאות, הוא יוצר את היופי, הוא נהנה מיצירותיו השכליות והאסתטיות, הוא מגלה כוח יצירה בתחום החוק, בעשותו כל אלה משתדל האדם הראשון למלא את התפקיד שהוטל עליו על ידי בוראו 'ומילאו את הארץ וכיבשוה".

צלם אלוקים, הוא יכולת החידוש והיצירה, בתחום החומרי, אך יותר מכך בתחום הרוחני, במוסר, במשפט, באידאלים ועוד.

הרמב"ם סובר שצלם אלוקים שבאדם הוא השכל. וכך כותב הוא (מו"נ ח"א פ"א): "'נעשה אדם', נעשה את צורת המין האנושי אדם בעל השגה שכלית, ומפני ההשגה הזאת השכלית נאמר בו 'בצלם אלוקים ברא אותו'". וכן כתב בהלכות יסודי התורה (פ"ב, ה"ב): "נפש כל בשר היא צורתו שנתן לו הא-ל. והדעת היתירה המצויה בנפשו של אדם היא צורת האדם השלם בדעתו. ועל צורה זו נאמר בתורה: 'נעשה אדם בצלמנו כדמותנו' והיא הדיעה שהיא צורת הנפש".

יחודיות האדם הוא בשכלו, ביכולת שלו לקלוט ולהבין דברים מופשטים-רוחניים, להתבונן בהם ולחדש בהם.

ספורנו כותב: "'נעשה אדם בצלמנו כדמותנו', בקצת ידמה האדם לא-ל יתברך הפועל בבחירה. אמנם בחירת הא-ל יתברך היא לעולם בידו, לא כן הבחירה האנושית", וה"משך חכמה" (בראשית) כותב: "הצלם האלוקי הוא הבחירה החפשית. בלתי טבע המכריח, מרצון ושכל חופשי, וזהו 'נעשה אדם בצלמנו', נניח מקום לבחירת האדם שלא יהיה מוכרח במפעליו ומחויב במחשבותיו. ויהיה בחירי חפשי לעשותו רק כאשר יחפוץ בהם".

ברור שכל הפירושים הללו נארגים למסכת אחד, לאדם יש שלטון וכוח יצירה אדיר, הכוח הזה הוא מכוח שכלו של האדם, והשכל ניתן לאדם כדי שיבחר בטוב ויהגה בשכלו בהבנת הערכים והאידאליים.

ננצל את כוחות ההבנה והיצירה, את חופש הבחירה, להפוך את העולם בשנה הזאת למקום טוב יותר.

יהי רצון שנזכה להעמיק בתורה בשנה הזאת ולהיות ראויים לתור העליון 'צלם אלוקים'.

אודות הרב גור גלון

הרב גור גלון, ראש ישיבת ההסדר הר ברכה. למד שנתיים בישיבת בית אל ולאחר מכן עבר לישיבת הר ברכה. את שירותו הסדיר עשה במסגרת ההסדר כלוחם בחטיבת הנח"ל. הרב גור מוסר בישיבה שיעורי אמונה מכתבי הרב קוק, כתבי מהר"ל, רמח"ל, חסידות ופרשת שבוע. הרב גור מלמד גם בכולל של התושבים בהר ברכה, דף יומי, הלכה ופרשת שבוע.