חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

מחמם מים בגז בשבת

שלום יש לנו מחמם מים בגז שאנחנו מכבים לפני כניסת שבת מה קורה במקרה בו שוכחים לכבות אותו לפני שבת האם יהיה אסור שברז המים יהיה על מצב אחר מלבד קרים לגמרי? מה קורה אם הברז פתוח על חמים, ואז נזכרים שהמחמם לא כבוי. האם מותר לסגור את ברז המים (אני מניח שזה גורם לכיבוי להבה במחמם)

אם בכל פתיחה של מים חמים המחמם מתחיל לעבוד – מותר לפתוח רק קרים. אם פתחו את חמים – מותר לסגור בשינוי (פסיק רישא בתרי דרבנן).

אם אין כיבויו חשמלי אלא בעזרת ברזי גז, מותר לסוגרם בשבת.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 17:23:52

ברכות

שלום וברכה! האם יש לברך 'על המחיה' אחרי אכילת חטיף כמו 'כיף-כף'? מדובר בחטיף של 18.5 גרם, אבל נראה שהוא כן בנפח חצי ביצה. על גב החטיף מצוין ש75% זה שוקולד בלבד ו25% זה וופל שוקולד. כיצד ניתן לדעת האם אחוזי הדגן מתוך אותם 25% מגיעים לשמינית סה"כ מתוך המוצר? (והאם החישוב שעשיתי נכון בכלל?)

מכיוון שהשוקולד לא מעורב בתוך הקמח, אינו מצרף לשיעור כזית, ולכן רק אם אכל מהמזונות בלבד שיעור כזית יברך 'על המחיה', ואם לא אכל מהמזונות שיעור כזית, אבל מכלל החטיף אכל כזית יחד עם המזונות – יברך בורא נפשות.

כך מובא בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור:

שיעור ברכה אחרונה בעוגה ופשטידה

טז. עוגה בחושה שכמות הקמח מחמשת מיני דגן שבעיסה לפחות שמינית, כמו ברוב העוגות והעוגיות, כל המרכיבים שנבללים בעיסה מצטרפים לקמח, והאוכל 'כזית' מהעוגה יברך 'על המחיה'. ואם שיעור הקמח פחות משמינית, האוכל 'כזית' מהעוגה יברך 'בורא נפשות'. אמנם לפני אכילתה צריך כמעט תמיד לברך 'מזונות' (להלן יא, ה-ז).

יז. בפשטידה וקציצה שאר המינים לא נועדו רק להטעים את הקמח כבעוגה, אלא יש להם ערך עצמי, ולכן רק אם הקמח מחמשת מיני דגן הוא רוב התערובת, מברכים על אכילת 'כזית' מהפשטידה 'על המחיה'. אבל אם הדגן הוא מיעוט, אין שאר המינים מצטרפים אליו, ולכן רק אם אכל מהדגן עצמו כמות של 'כזית' בזמן של שבע דקות, יברך 'על המחיה', וכגון שאכל שיעור שלושה זיתים בשבע דקות מפשטידה שהקמח שבה הוא שליש מכלל המרכיבים. אבל אם לא אכל כמות כזו, כל שאכל מהפשטידה כמות של 'כזית', יברך 'בורא נפשות'.

יח. עוגה, עוגיות או פשטידה שיש בהן מילוי שאינו מעורב בתוך הקמח, אין הוא מצטרף לקמח. לכן אם אכל מהבצק על כל המרכיבים שבו 'כזית', יברך 'על המחיה' ויפטור את המילוי. ואם לא אכל מהבצק 'כזית', אבל יחד עם המילוי אכל 'כזית', יברך 'בורא נפשות'. לכן לדוגמה, האוכל שני וופלים קטנים יברך 'בורא נפשות', והאוכל ארבעה וופלים יברך 'על המחיה'.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 20:59:29

הלכות שבת

שלום הרב האם מותר בשבת לשטוף את הרצפה ולנגב בסוף עם סמרטוט ללא סחיטה אחכ? אשמח למקור לתשובה. תבורכו.

גם תשובה לשאלה זו מובאת בפניני הלכה פרק טו, וכן בספר הקיצור לפניני הלכה.

אסור לשטוף במים רצפה (שו"ע שלז, ג; מ"ב ג). ואם נשפכו על הרצפה מים רבים, מותר לגורפם על ידי מגב (שש"כ כג, ז).

כאשר מקום מסוים ברצפה נתלכלך מאוד, כגון שנשפך עליו מיץ, מותר לשפוך עליו מעט מים, ולגורפם אח"כ במגב, או להספיגם בדבר שאין חשש שיבוא לסוחטו (רשז"א שש"כ כג, הערה ל; חזו"ע ח"ד עמ' מט). כאשר כל הרצפה התלכלכה מאוד, המיקל לשפוך על כולה מים ולגורפם, יש לו על מה לסמוך (אול"צ מג, ח).

כדי שלא יגיע אדם לידי סחיטה, אסרו חכמים לקחת בידו דבר שספוג במים והדרך לסוחטו, או להספיג מים רבים על ידי מגבת וכדומה, אלא יספיגם על ידי מספר מגבות שכל אחת תספוג מעט. כמו כן, יכול להספיגם על ידי דבר שאין רגילים לסוחטו מיד כשנספג בהרבה מים, כגון נייר סופג שרגילים לזורקו. ואם אין אפשרות אחרת, ניתן לבצע את פעולת ההספגה על ידי שני אנשים.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 22:15:03

הלכות שבת

האם מותר לרכב בשבת על סקטבורד, או רולרבלייד? בכל גיל?

התשובה לשאלתך מובאת בפניני הלכה שבת סוף פרק כד סעיף י. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה. וכעת אפשר לרכוש גם את ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא לאור.

אופניים קורקינט וסקטים

אסור לרכוב על אופניים רגילים שיש להם שני גלגלים, משום 'עובדין דחול' (לעיל כב, ח). גם כאשר יש להם גלגלי עזר, אסור לרכוב עליהם. אבל מותר לילדים קטנים לרכוב על תלת אופן, מפני שתלת אופן הם אופניים של ילדים קטנים בלבד, ויש הבדל גדול בינם לבין אופניים רגילים, ולכן אין במשחק בהם משום 'עובדין דחול' (שם, 4).

יש מתירים לילדים לנסוע על קורקינט וסקטים בשבת, שכן לדעתם כשם שמותר לילדים לרוץ בשבת, כך מותר להם לרכוב על קורקינט או סקטים בשבת. מנגד, יש שאוסרים לנסוע עליהם, משום שכל מה שהתירו חכמים לרוץ להנאה הוא דווקא ברגליים, אבל לא על ידי מכשירים, שהופכים את הריצה למהירה ומקצועית יותר, והרי זה מעשה של חול.

ואף שבדיעבד יש למקילים על מה לסמוך, נכון להחמיר, משום שדעת המחמירים נראית יותר, וכשם שנהגו ישראל לאסור רכיבה על אופניים משום 'עובדין דחול', שהנסיעה בהם מנוגדת לצביון השבת, כך נכון שלא לרכוב על קורקינט וסקטים. בנוסף, על ידי הגבלת הילדים למשחקים פשוטים יותר, יתחנכו הילדים הגדולים להקדיש את השבת לתורה ומנוחה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 22:16:35

יש לך שאלה?

פרשת נשא – משפחות הלויים:

בפרשיות הפותחות את ספר במדבר אנו מוצאים הדגשה מיוחדת של שבט לוי: בפרשת במדבר, הלויים נמנים בנפרד מכל העם – "אך את מטה לוי לא תפקוד ואת ראשם לא תשא בתוך בני ישראל"; בסוף פרשת במדבר ותחילת פרשת נשא יש פירוט של תפקידי המשפחות השונות של שבט לוי, ובסופה תרומת העגלות – התרומה המיוחדת של נשיאי כל ישראל – ניתנת ללויים; בפרשת בהעלותך, נלמד על תהליך ההקדשה של הלויים – "קח את הלוים מתוך בני ישראל וטהרת אותם…והבדלת את הלוים מתוך בני ישראל והיו לי הלוים".

ננסה היום לעמוד על עניינם המיוחד של הלויים.

השם 'לוי', עניינו חיבור ונאמנות, כך אנו מוצאים שאומרת לאה: "ותהר עוד ותלד בן, ותאמר עתה הפעם ילווה אישי אליי כי ילדתי לו שלושה בנים, על כן קרא שמו לוי". עד עכשיו יכלה לאה להרים את שני ילדיה, ילד אחד בכל יד, אך כעת שיש שלושה ילדים יצטרך יעקב להתלוות ללאה, להיות עמה. לוי הוא המחבר בין יעקב ללאה, ולדורות לוי הוא המחבר הגדול בין ישראל לקב"ה, בין שמים וארץ: משה הלוי הוא המוריד את התורה לישראל, והלווים תפקידם לחבר את העם לקדושה ולתורה.

הלויים הם המחוברים והמחברים באופן קבוע ורציף את העם לקב"ה, הם אלו ששומרים את השבת גם במצרים, הם אלו שלא נופלים בחטא העגל, והם המלים את בניהם במדבר כשכל העם לא מלים. הלויים הם הנאמנים הגדולים, כמו שאומר משה רבנו: "וללוי אמר…כי שמרו אמרתך ובריתך ינצורו, יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל…" – הם השומרים הגדולים על הקודש בעם ישראל, על הקשר בין הקב"ה לעם ישראל.

וכך כותב מרן הרב קוק זצ"ל בעניין זה (אוה"ק ג רא):

"העבודה של המשמעת הפשוטה, שהצד התחתיתי שלה הוא דרוש וקבל שכר, והיא הולכת ומתעלה בדרכה, זאת היא עבודת הלויים, כי שכר הוא להם חלף עבודתם. כשהיא מתעלה אין עיניה נטויות אל השכר, אבל סוף ענינה היא משמעת פשוטה ותמימה. אנשי הרוח, אשר בידם נתונים המפתחות של אוצר החיים הלזה, הם הנם כל העובדים בקודש, המזכירים את ד', בתורה, במוסר, בהוראה ישרה, בהלכה והגדה. אותם המושפעים מהם, מושפעים הם משפעת התורה. המתגלה על פיהם, בתור צינור ומעבר הגון. המקשיבים זוכים במשמעתם הברה, והם מזכים את מזכיהם גם כן, בדרך שכר שחלף העבודה. זהו יחש לויי, שומר השערים מבחוץ, ומרים קול בשיר וזמרה".

הלויים הם חיילים נאמנים, מסורים וקבועים, הם השומרים העומדים על משמרתם לילה ויום, הם המשמיעים את קול הקודש בשירתם.

בתוך התפקיד הכללי של הלויים אנו מוצאים פירוט לשלושה סוגים שונים של עבודות (שהתחלקו לשלוש המשפחות). מו"ר הרב אליעזר מלמד שליט"א אמר בעניין זה את הדברים הבאים (חלק מהדברים הם ציטוט וחלק כתיבה שלי):

שלוש משפחות הלוויים

התורה מאריכה בתיאור שלוש משפחות שבט הלוי – גרשון, קהת ומררי, ועבודתם בנשיאת המשכן. אין זאת אלא שתפקידם בשמירת המשכן והמקדש חשוב מאוד. וכיוון שכך, יש בו גם בניין אב (מודל) לכל עבודתנו בעולם.

קהת

תפקידם של בני קהת הוא נשיאת כלי הקודש עצמם. דבר זה מבטא את התפקיד הגדול של העברת התורה עצמה, את המצווה הגדולה ללמד את התורה, ואכן בני לוי היו מלמדי התורה וראשי שבט קהת זכו להיות כוהנים, שהיו גדולי מעבירי התורה, בכל הדורות.

יש אנשי קודש בעם ישראל שתפקידם ללמד את התורה. המורים והרבנים נושאים היום את תפקיד זה.

גרשון

בני גרשון נשאו את המעטפת של המשכן – יריעות המשכן, האוהל והמכסה וקלעי החצר. גם למעטפת יש חשיבות רבה. אמנם עיקר העיסוק הוא במה שבפנים, בכלים, אבל כל הכלים מקבלים את ההשראה שלהם ממה שמקיף אותם. יריעות המשכן היו יפות במיוחד, לבטא את מה שמעבר להשגתנו אבל חופף ומקיף אותנו ומעניק לנו השראה.

אחד התפקידים של הלוויים היה לשיר ולנגן בעת הקרבת הקרבנות. השירה יוצרת את שאר הרוח וההשראה, את האווירה.

יש אנשים שזהו תפקידם, לרומם וליצור אווירה, האומנים, שבהם הסופרים והמשוררים, הזמרים והשחקנים, הציירים וכל שאר היוצרים, זהו תפקידם ליצור אווירה של קדושה, אווירה של אידאליסטיות.

מררי

לבני מררי נותרה העבודה הקשה, לשאת את קרשי המשכן ואדניהם ואת עמודי החצר ואדניהם. הקרשים והאדנים היו כבדים מאוד. אמנם ניתנו למררי ארבע עגלות לסייע להם בעבודתם, אבל כיוון שהעגלות היו קטנות יחסית, נראה שסיוע זה היה מועט, ואת רוב המשא הם היו צריכים לשאת על כתפיהם בכל הדרכים הקשות והמפרכות של המדבר.

לכאורה מסכנים היו בני מררי. גם שמם רומז לכך, לשון מרירות. עבודתם לכאורה אינה מתגמלת. הכלים החשובים היו בידי משפחת קהת. היריעות היפות, היו בידי משפחת גרשון. ואילו לבני מררי נותר לשאת את הקרשים הכבדים, שאף אחד כמעט לא ראה, שכן היריעות הסתירו את הקרשים מעיני כל העומדים מחוץ למשכן, ורק הכוהנים המעטים שנכנסו למשכן כדי לעשות את עבודתם בכלים שנשאו בני קהת, יכלו לראות את הקרשים שבני מררי נשאו בזעת אפם. אולם הקרשים הם שהעמידו את המשכן. הם העמודים שעליהם הכול עומד.

בני מררי מייצגים את כל אותם אנשים שנראים לכאורה פשוטים, אבל עליהם העולם עומד. הם מוכנים לעשות את העבודה הקשה והשחורה. את התהילה לכאורה קוטפים אחרים, אבל בלעדיהם לא היה דבר.

אנשי מררי, הם האנשים הקמים יום יום לעבודתם במסירות ומשכימים ומעריבים לבית הכנסת, הם אלה שמגיעים באופן קבוע לשיעורי התורה, הם אינם אלה שמעבירים את השיעור, אולי גם לא אלה ששואלים את השאלות הטובות ביותר, ומביעים את דעתם תוך כדי השיעור, אבל הם האנשים הקבועים, שעליהם המניין והשיעור עומד.

שלושה סוגים של יהודים בבית הכנסת

הקהתים הם אלה שזוכים להתפלל בריכוז מלא, תוך שימת לב לכל מילה. הם אלה שאומרים את הדרשות והם שפוסקים הלכות. הגרשונים זוכים לכוונה והתרגשות רבה בתפילה, הם אלה ששרים בכיסופים ובדבקות. ובני מררי לא מצליחים להתרכז כל כך במילות התפילה, גם השירה לא מרגשת אותם כל כך. ואף על פי כן הם באים ומתייצבים יום יום לתפילה ואומרים את כל מה שצריך. לפעמים זה קשה להם מאוד, מחשבתם נודדת לכל מיני כיוונים והם לא מצליחים להתרכז, אבל הם נאמנים לה' אלוקיהם ומקיימים את חובתם. עליהם העולם עומד.

אם צריך לשלם מיסים לבית הכנסת – הם משלמים ראשונים. אם צריך לנקות את בית הכנסת – ינקו, אם צריך להחזיר סידורים ולסדר את הספסלים – יתנדבו. אם צריך מי שיתנדב להכין תה ללומדים בלילה – יכינו תה, אם צריך לקום ראשון כדי לפתוח את בית הכנסת – יקומו. למטה הם נראים קטנים, אבל למעלה הם גדולים. הם מבטאים את האמונה ששורשה מעבר לכל ההבנות של בני קהת, ומעבר לכל ההרגשות של בני גרשון.

עליונים למטה תחתונים למעלה

על כגון זה אמרו חכמים (פסחים נ, א) שבעולם הבא הכול הפוך – "עליונים למטה ותחתונים למעלה". כי בעולם הזה מודדים את האנשים על פי ההישגים שלהם, אולם בעולם האמת מודדים את האנשים לפי מידת המאמץ והמסירות. וכך היא האמת, שכן ההישגים בעולם הזה תלויים במידה רבה בעזרת ה', אולם המאמץ הוא בידי האדם.

בני מררי הם יראי שמיים וענוותנים, והיראה היא ראש לחוכמה, שנאמר: "ראשית חכמה יראת ה'" (תהלים קיא, י), והענווה עוד למעלה מזה, שנאמר: "עקב ענוה יראת ה'" (משלי כב, ד). הרי שיראת ה' שהיא ראש לחכמה, היא העקב של הענווה (שהש"ר א, ט).

בכל אדם קיימים שלושת החלקים

גם בכל אדם קיימים שלושת הצדדים הללו. בכל עבודה יש פעמים שהוא מצליח להבין דברים בעלי משמעות, ואז הוא שמח בבחינת קהת. ולפעמים הוא זוכה להתעוררות רגשית, ואז הוא שמח בבחינת גרשון. ורוב הזמן הוא צריך לעשות את העבודה הקשה, הוא אינו חש שמחה בעת שהוא מבצע את העבודה השחורה, ואז הוא בבחינת מררי. אבל לטווח ארוך, דווקא מהעבודה הקשה האדם זוכה לסיפוק מרבי.

לעיתים כבר לא נותר כוח לאדם להיות מררי, ואז הוא נעשה כזקן ומתחיל לאבד גובה. אם לא יתעשת – יתמוטט. בלא עמודים, גם המשכן המקודש ביותר יקרוס.

בלא מררי הכול מתמוטט

בכל חברה, מפעל, משפחה וקהילה, יש את שלושת סוגי האנשים הללו. אנשי קהת מגדירים את התוכן, אנשי גרשון נותנים את הרוח והרגש, ואנשי מררי נושאים על כתפיהם את עול המערכת עצמה. בלעדיהם המערכת תקרוס.

הטיפול בילדים

לאמא שמטפלת בילדיה יש בוודאי רגעים של הבנה עמוקה עם ילדיה (קהת), ויש גם רגעים של רגש קסום (גרשון). אבל רוב הזמן הטיפול הוא שגרתי ותובעני, בלי הבנה או הרגשה מיוחדת (מררי). אבל הטיפול הזה הוא העיקר, הוא זה שמבטא את האהבה והאחריות כלפי הילדים. אותו הילדים זוכרים לעד ועליו הם מתרפקים ברגעים הקשים של חייהם, גם בהיותם זקנים. בלי טיפול זה הילדים יגדלו פרא, וכל התובנות וההרגשות של הוריהם לא יועילו – הם ישנאו את הוריהם ואת עצמם.

וזה עניינם המיוחד של בני מררי, שצריכים לסחוב על גבם את הקרשים, ונראה כאילו אין במעשיהם פאר והדר, אבל הם מעמידי הארץ, מתקני העולם. עתה שהעולם עוד לא מתוקן חייהם נראים מרירים, אבל לעתיד לבוא יראו כולם שכל הברכה והשמחה באה על ידם.

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן