חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

פורים

שלום ! מהו טווח השעות של סעודת פורים ? האם ואיך קשור לשעות של מנחה גדולה ? במידה ומשנה, אנחנו אשכנזים נוסח ספרד. תודה, פורים שמח ! נפתלי 052-5773565

פניני הלכה זמנים פרק טז (ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה):

יג – זמן הסעודה

מנהג רוב ישראל לקיים את סעודת הפורים אחר הצהרים, אחר תפילת מנחה. מפני שעד הצהרים עוסקים במשלוח מנות איש לרעהו ובמתנות לאביונים, ומהדרים בהבעת אהבה וידידות כלפי בני המשפחה והחברים. ובצהרים, נכון להקדים להתפלל מנחה לפני הסעודה, שאם יתחילו בסעודה לפני שיתפללו מנחה, יש חשש שלא יוכלו להתפלל אח"כ מנחה מפני השיכרות.

ויש מאחרים מאוד ומתחילים את הסעודה סמוך לשקיעת החמה, ואת רוב הסעודה מקיימים בלילה. ורבים הקשו עליהם, שהרי המצווה לקיים את הסעודה בפורים, ואילו אחר צאת הכוכבים כבר מתחיל היום הבא. ויש שהשיבו שהכל הולך אחר ההתחלה, וכיוון שהתחילו את הסעודה בפורים, גם ההמשך שבלילה נחשב לסעודת פורים. וכן הדין לעניין ברכת המזון, שאם התחילו את הסעודה ביום וסיימוה מאוחר בלילה, אומרים 'על הנסים' בברכת המזון. ועוד, שגם במוצאי פורים של י"ד עדיין ראוי לשמוח, שאז מתחיל פורים של מוקפים. אולם לכתחילה נכון להתחיל את הסעודה בעוד היום גדול, ואם ימשיכו בסעודה גם אחר צאת הכוכבים, לא יפסידו, מפני שאת עיקר הסעודה קיימו ביום.

ויש אומרים, שעדיף להזדרז ולקיים את הסעודה בבוקר, וכך גם מי שישתכר יוכל להתפכח מיינו עד מנחה. אבל המנהג הרווח לקיים את הסעודה אחר הצהרים.[1]

טוב לעסוק בתורה לפני הסעודה, שנאמר (אסתר ח, טז): "לַיְּהוּדִים הָיְתָה אוֹרָה וְשִׂמְחָה", דרשו חכמים: אורה היא תורה, ומתוך לימוד התורה אפשר להגיע לשמחה השלימה (רמ"א תרצה, ב).

מי שיודע שאם ישתכר ייתכן שלא יוכל אח"כ להתפלל מנחה או ערבית, לדעת רבים לא ישתכר (ח"א, באו"ה). אולם מרן הרב קוק זצ"ל כתב, שהשותה בפורים הרי הוא עוסק במצווה, והעוסק במצווה אחת פטור ממצווה אחרת (אורח משפט השמטות ז).

[1]. ההסבר למנהג המתחילים לסעוד סמוך לשקיעה מובא בתה"ד קמ, אמנם רבותיו והוא נהגו לסעוד בשחרית. והשל"ה עודד לקיים את הסעודה דווקא בבוקר, וכך נהג הגר"א, וכך מנהג רש"ש עפ"י הקבלה (כה"ח כג). ורמ"א תרצה, ב, כתב עפ"י מהרי"ל, שעדיף לסעוד אחר מנחה גדולה, וכך ההדרכה המקובלת, וכן נוהגים רבים. ויש נוהגים להתחיל את הסעודה סמוך לערב, וגם בין האחרונים יש שנהגו כך. ואם הוא ליל ט"ו ממילא יש מצווה לשמוח בשני הימים (רמ"א תרצה, ב, ומ"ב טז). אולם גם בירושלים יש נוהגים להאריך בסעודה במוצאי פורים. והסברה שהכל הולך אחר ההתחלה. ועוד שעפ"י ר"ן אין איסור 'ולא יעבור' על מצוות המעשה של פורים, אלא רק על מקרא מגילה, ולכן בפורים המשולש מקיימים את הסעודה ביום ראשון שהוא ט"ז, ואם כן אפשר להמשיך במצוות הסעודה בלילה.

 

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-18 13:56:07

עניה לטלפון בשבת

שלום הרב. אני עובד בבית חולים ככח עזר, ואני עושה משמרות גם בשבת (אני מגיע ברגל לבית החולים). ריציתי לדעת האם מותר לי לענות לשיחת טלפון בשבת מהאחראית שלי במקרה שיש לה פאנצ'ר (חסר איש צוות בגלל בלת"ם) כדי לקרוא לי לבוא למשמרת בשבת?

אם יש בזה צד של פיקוח נפש, ואני מעריך שזו המציאות בבתי חולים – ודאי מותר. אם זה רק עניין של עזרה לחולים – גם מותר, שהרי אתה עונה לטלפון בשינוי, והתירו חכמים את איסוריהם במקום חולי.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-18 16:55:03

כלאיים

שתלתי חסה באדנית והשתמשתי באדמה מקומפוסטר שלי. לאחר השקיה יצרו נבטים של דלורית ועגבניות ליד החסה , ממש אחד ליד השני,כנראה מגרעינים שהיו באדמה מהקופוסטר. העברתי את החסה למקום אחר, אך עדיין נשארו עגבניות ודלורית במרחק של סנטימטר אחד מהשני. מה עושים? ועוד שאלה, יש לי בגינה שום, תרד, פטרוזיליה בכמויות קטנות ואני אוהבת לקטף כל יום מעט. כל יום צריך להפריש תרומות ומעשרות מחדש? אני גרה באזור בו הברכה היא בספק, אשל הנשיא, ליד באר שבע. תודה רבה . אם אני אוכלת בחוץ ומוסיפה עלים לסלט, אפשר בלי להפריש ?

א. צריך להוציא אחד מהם ולשתול אותו במקום אחר.

ב. לכתחילה לא מפרישים מהתלוש על המחובר. לכן צריך כל פעם להפריש מחדש בברכה, שכן על פי המבואר בפניני הלכה כשרות, כל המקומות בארץ ישראל שנמצאים בריבונות ישראל, חייבים בתרומות ומעשרות בלא שום ספק.

ג. אכילה בחוץ בתוך הסלט ללא הפרשה אסורה. ההיתר הוא רק לקטוף ולאכול בכל פעם רק פרי אחד שנאכל בבת אחת, כגון ענב אחד או תאנה אחת. אבל אם יקטוף שני ענבים, או פרי שאין אוכלים אותו בבת אחת, כתפוח או תאנה גדולה, אסור לאכול מהם לפני הפרשת תרו"מ.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-14 13:37:31

צניעות

רציתי לדעת עד איפה נחשב הצאור למקום מגולה ומאיפה אסור לראותו אם אפשר בבקשה מקורות לעיון תודה רבה פורים שמח

אין לזה גדר מוחלט, אלא הכלל בזה הוא לפי איך שנוהגות הנשים הצנועות, כלומר לא פתוח מידי.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-17 11:14:40

יש לך שאלה?

ליל הסדר – הגיע הזמן לעשות סדר!

תוכן עניינים

הפעם אכתוב את דבר התורה שלנו באופן מיוחד, בשיתוף עם ילדי, ביקשתי מהם לשאול שאלות, אז השאלות שלהם, וזה העיקר, ואני אנסה לתת תשובות:

* למה זה דבר כל כך מרכזי לשאול שאלות בליל הסדר?

ברמה הראשונה התשובה היא שהמטרה בליל הסדר היא לבנות את הדברים החשובים ביותר, את יסודות האמונה ואת בחירת ישראל, ואנו רוצים לא רק שהדברים יאמרו אלא שהדברים יקלטו ויוטמעו אצל השומעים, שהחשובים שבהם, הם ילדנו, החוליה הבאה במסורת הדורות, דור העתיד, שימשיך לקדם את הגאולה ע"י חיים לאור עקרונות היסוד, לכן אנו רוצים שישאלו שאלות, כי השאלה היא פתיחת הלב לתשובה.

ברגע שאדם שואל שאלה באמת, זה אומר שיש לו צורך נפשי פנימי שמחכה ומצפה למענה, ואז אם התשובה עונה על הצורך הנפשי הפנימי של האדם, היא תיקלט בתוכו ותעצב את חייו, לעומק הזה אנו רוצים להגיע בליל הסדר, לא להישאר ברמה הנמוכה של הדיבורים שלא נקלטים ולא מחיים את השומע, אנו רוצים בלילה הזה לבנות תשתית, לבנות את יסודות הבניין שעל גביהם ומתוכם ימשיך האדם לפעול את פעולותיו הטובות במהלך כל השנה, אלו רגעי הלידה, רגעים יקרים ומופלאים.

אבל יש גם רמה שנייה, להבנת חשיבות השאלות, והבנה זו נותנת מקום לשאלות בפני עצמן, ולא רק בשביל התשובות.

השאלות עצמן הן חלק משמעותי מהיותנו בני חורין, אדם ששואל שאלות ה אדם שמחשבתו חופשי ומשוחררת, הוא מרגיש שהוא יכול לשאול ולהקשות, אדם משועבד פיזית וכ"ש משועבד נפשית-מחשבתית, איננו יכול לשאול שאלות, יש בשאלות אמת משהו מפחיד, השאלה עלולה לערער את המרחב הקיים והבטוח, היא מכניסה ספקות ולבטים, ולכן אנשים מעדיפים לא לשאול שאלות נוקבות מחשש שהתשובות יחייבו אותם בשינויים ובעשייה.

לעומת זאת אדם בן חורין, הוא לא משועבד להרגליו, לסביבתו, הוא לא מקובע ולכן הוא יכול שאול שאלות.

יש מדינות, משטרים ומשפחות שאין אפשרות לשאול שאלה, אין את המרחב המאפשר, את אווירת האמון והפתיחות שמאפשרת שאילת שאלות אנו רוצים בליל הסדר לאפשר שאלות, לעודד שאלות, ליצור מרחב של בני חורין.

זה חלק ממהות האדם, אדם בגימטיריה "מה", השל"ה מסביר שזו הסיבה שאנו אוכלים ביצה, כי ביצה בארמית זה 'ביעא', שאלה.

שאלת שאלה מעולה על השאלות, שנזכה כל החיים להיות אנשים ששואלים, שאלות זו הדרך לצמיחה, התפתחות וגדילה.

למה ליל הסדר הוא בלילה?

שאלה מצויינת, באמת דווקא לאור מה שאמרנו בתשובה לשאלה הקודמת, שאנו רוצים להפנים את הדברים היה עדיף לקיים את ליל הסדר ביום, שאז כולם ערניים, וגם פה אני חושב שאפשר לענות על השאלה בשתי רמות.

הרמה הראשונה היא שבאמת דווקא העובדה שזה בלילה בשעה שילדים בדרך כלל ישנים, מעלה את החוויה, וצורבת את הלילה הזה עמוק בתודעה, דווקא עשיית השינוי, דווקא היציאה מהרגיל והמוכר, היא העוזרת לזיכרון ולהפנמה (הלילה הזה הוא לילה של שאלות ושינויים שמכוונים לאותה המטרה).

הרמה השנייה, נוגעת בהבנה של מטרת הלילה הזה, יש הבדל בין היום ללילה, היום זה הזמן שבו האדם מוציא לפועל את תכנוניו ורצונותיו, והלילה הוא הזמן של בניית הרצונות, של רקימת החלומות, הלילה הוא זמן המחשבה, היום הוא זמן הביצוע, בלילה הזה אנו לא עוסקים במה שהיה, אלא בהבנה של מה אנו רוצים ומתכננים, בבניית היסודות, בלילה הזה אנו לא עסוקים רק ב'זכר ליציאת מצרים', אלא אנו עוסקים בהמשך מפעל הגאולה של יציאת מצרים – כך אפשר להסביר שמחלוקתם של בן זומא וחכמים שנזכרת בהגדה איננה מחלוקת אלא שני צדדים שונים של אותו הדבר –

"אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה הֲרֵי אֲנִי כְּבֶן שִׁבְעִים שָׁנָה וְלא זָכִיתִי שֶׁתֵּאָמֵר יְצִיאַת מִצְרַיִם בַּלֵּילות עַד שֶׁדָּרְשָׁהּ בֶּן זומָא, שֶׁנֶּאֱמַר, לְמַעַן תִּזְכּור אֶת יום צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם כּל יְמֵי חַיֶּיךָ.

יְמֵי חַיֶּיךָ הַיָּמִים.

כּל יְמֵי חַיֶּיךָ הַלֵּילות.

וַחֲכָמִים אומְרִים:

יְמֵי חַיֶּיךָ הָעולָם הַזֶּה.

כּל יְמֵי חַיֶּיךָ לְהָבִיא לִימות הַמָּשִׁיחַ"

הזכרת יציאת מצרים בלילות, לא כדבר שכבר היה נעשה, ששייך יותר ליום, אלא כתיכנון לעתיד ששייך ללילה, עניינו להביא לימות המשיח.

למה קוראים לליל הסדר – ליל הסדר?

הסיבה הפשוטה לכך שללילה הזה יש סדר, אותם סימני הסדר שכולנו מכירים: "קדש ורחץ…", אבל זה לא מספיק, כי יש הרבה דברים שיש להם סדר, כגון: תפילת שחרית שמסודרת מארבע שלבים, ואין קוראים לה 'תפילת הסדר', לכן אני חושב שיש כאן אמירה יותר משמעותית, הלילה הזה מטרתו לתת סדר, בכל הרמות, בחיינו האישיים, המשפחתיים, לתת סדר לעם ישראל ולתת סדר לכל העולם, להיזכר מה עיקר ומה טפל, מה מטרת חיינו, לזכור את המהלך שהקב"ה מוביל כאן בעולם ולחשוב איך אנו מצטרפים אליו, הלילה הזה, שבו אנו מעמידים את יסודות האמונה, הוא נועד לעשות סדר, ויותר מכך נועד להזכיר לנו שהקב"ה בחר בנו כדי לעשות סדר בעולם, כדי להביא גאולה לכל העולם, זה תפקידנו ויעודנו.

בליל הסדר, יום הולדתו של עם ישראל, אנו מזכירים לעצמנו את תכליתנו – עריכת סדר חדש בעולם. בסדר הרגיל בעולם , אנו פוגשים בגניבה ובשוד, ברצח ובשאר מעשים מגונים. בני האדם מתמכרים לחומריות של העולם הזה, מאבדים את צלם האדם שבהם ולפעמים מתנהגים באופן גרוע ביותר.

ישראל נועדו לשנות את הסדר הזה ולהשליט סדר חדש בעולם – עולם שכולו טוב. נכון שלעשות סדר כזה בעולם לוקח הרבה זמן, אך צריכים לדעת שראשיתו של התהליך הזה הוא ביציאת מצרים וסיומו יהיה אי"ה באחרית הימים.

זהו חלק משמעותי מלהיות בני חורין להאמין שניתן לשנות, שניתן להשפיע, להיות מנהיגים ולא מונהגים.

בליל זמן חירותנו, ביום ההולדת של עמנו אנו מזכירים לעצמנו את הייעוד הגדול שלנו בעולם – לערוך את הסדר האמיתי של המין האנושי ושל הבריאה כולה!

אבא, יש לנו עוד שאלות…מצויין אז עכשיו יש לכם סיבה נוספת לחכות ליל הסדר.

חג שמח!

אולי יעניין אותך

רבי טוביה כ"ץ ז"ל

לזכרו של רבי טוביה כ"ץ ז"ל

כבר כנער בארגנטינה התבלט חותני רבי טוביה כ"ץ ז"ל במנהיגותו, ובעלייתו לארץ סחף אחריו עשרות צעירים שבאו בעקבותיו • בקיבוץ דבקה נפשו באומנות הציור, וכפי הנראה ההתעמקות באומנות קירבה אותו לאמונה • שתי הבחירות שלו – בארץ ישראל ובתורה ומצוותיה – זיכו אותו לכך שצאצאיו מקימים משפחות יפות, שותפים בבניין הארץ, בפיתוח הכלכלה והמדע, עוסקים בתורה ובמצוות ומשתדלים להוסיף טובה וברכה
דילוג לתוכן