חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

פורים

שלום ! מהו טווח השעות של סעודת פורים ? האם ואיך קשור לשעות של מנחה גדולה ? במידה ומשנה, אנחנו אשכנזים נוסח ספרד. תודה, פורים שמח ! נפתלי 052-5773565

פניני הלכה זמנים פרק טז (ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה):

יג – זמן הסעודה

מנהג רוב ישראל לקיים את סעודת הפורים אחר הצהרים, אחר תפילת מנחה. מפני שעד הצהרים עוסקים במשלוח מנות איש לרעהו ובמתנות לאביונים, ומהדרים בהבעת אהבה וידידות כלפי בני המשפחה והחברים. ובצהרים, נכון להקדים להתפלל מנחה לפני הסעודה, שאם יתחילו בסעודה לפני שיתפללו מנחה, יש חשש שלא יוכלו להתפלל אח"כ מנחה מפני השיכרות.

ויש מאחרים מאוד ומתחילים את הסעודה סמוך לשקיעת החמה, ואת רוב הסעודה מקיימים בלילה. ורבים הקשו עליהם, שהרי המצווה לקיים את הסעודה בפורים, ואילו אחר צאת הכוכבים כבר מתחיל היום הבא. ויש שהשיבו שהכל הולך אחר ההתחלה, וכיוון שהתחילו את הסעודה בפורים, גם ההמשך שבלילה נחשב לסעודת פורים. וכן הדין לעניין ברכת המזון, שאם התחילו את הסעודה ביום וסיימוה מאוחר בלילה, אומרים 'על הנסים' בברכת המזון. ועוד, שגם במוצאי פורים של י"ד עדיין ראוי לשמוח, שאז מתחיל פורים של מוקפים. אולם לכתחילה נכון להתחיל את הסעודה בעוד היום גדול, ואם ימשיכו בסעודה גם אחר צאת הכוכבים, לא יפסידו, מפני שאת עיקר הסעודה קיימו ביום.

ויש אומרים, שעדיף להזדרז ולקיים את הסעודה בבוקר, וכך גם מי שישתכר יוכל להתפכח מיינו עד מנחה. אבל המנהג הרווח לקיים את הסעודה אחר הצהרים.[1]

טוב לעסוק בתורה לפני הסעודה, שנאמר (אסתר ח, טז): "לַיְּהוּדִים הָיְתָה אוֹרָה וְשִׂמְחָה", דרשו חכמים: אורה היא תורה, ומתוך לימוד התורה אפשר להגיע לשמחה השלימה (רמ"א תרצה, ב).

מי שיודע שאם ישתכר ייתכן שלא יוכל אח"כ להתפלל מנחה או ערבית, לדעת רבים לא ישתכר (ח"א, באו"ה). אולם מרן הרב קוק זצ"ל כתב, שהשותה בפורים הרי הוא עוסק במצווה, והעוסק במצווה אחת פטור ממצווה אחרת (אורח משפט השמטות ז).

[1]. ההסבר למנהג המתחילים לסעוד סמוך לשקיעה מובא בתה"ד קמ, אמנם רבותיו והוא נהגו לסעוד בשחרית. והשל"ה עודד לקיים את הסעודה דווקא בבוקר, וכך נהג הגר"א, וכך מנהג רש"ש עפ"י הקבלה (כה"ח כג). ורמ"א תרצה, ב, כתב עפ"י מהרי"ל, שעדיף לסעוד אחר מנחה גדולה, וכך ההדרכה המקובלת, וכן נוהגים רבים. ויש נוהגים להתחיל את הסעודה סמוך לערב, וגם בין האחרונים יש שנהגו כך. ואם הוא ליל ט"ו ממילא יש מצווה לשמוח בשני הימים (רמ"א תרצה, ב, ומ"ב טז). אולם גם בירושלים יש נוהגים להאריך בסעודה במוצאי פורים. והסברה שהכל הולך אחר ההתחלה. ועוד שעפ"י ר"ן אין איסור 'ולא יעבור' על מצוות המעשה של פורים, אלא רק על מקרא מגילה, ולכן בפורים המשולש מקיימים את הסעודה ביום ראשון שהוא ט"ז, ואם כן אפשר להמשיך במצוות הסעודה בלילה.

 

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-18 13:56:07

עניה לטלפון בשבת

שלום הרב. אני עובד בבית חולים ככח עזר, ואני עושה משמרות גם בשבת (אני מגיע ברגל לבית החולים). ריציתי לדעת האם מותר לי לענות לשיחת טלפון בשבת מהאחראית שלי במקרה שיש לה פאנצ'ר (חסר איש צוות בגלל בלת"ם) כדי לקרוא לי לבוא למשמרת בשבת?

אם יש בזה צד של פיקוח נפש, ואני מעריך שזו המציאות בבתי חולים – ודאי מותר. אם זה רק עניין של עזרה לחולים – גם מותר, שהרי אתה עונה לטלפון בשינוי, והתירו חכמים את איסוריהם במקום חולי.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-18 16:55:03

כלאיים

שתלתי חסה באדנית והשתמשתי באדמה מקומפוסטר שלי. לאחר השקיה יצרו נבטים של דלורית ועגבניות ליד החסה , ממש אחד ליד השני,כנראה מגרעינים שהיו באדמה מהקופוסטר. העברתי את החסה למקום אחר, אך עדיין נשארו עגבניות ודלורית במרחק של סנטימטר אחד מהשני. מה עושים? ועוד שאלה, יש לי בגינה שום, תרד, פטרוזיליה בכמויות קטנות ואני אוהבת לקטף כל יום מעט. כל יום צריך להפריש תרומות ומעשרות מחדש? אני גרה באזור בו הברכה היא בספק, אשל הנשיא, ליד באר שבע. תודה רבה . אם אני אוכלת בחוץ ומוסיפה עלים לסלט, אפשר בלי להפריש ?

א. צריך להוציא אחד מהם ולשתול אותו במקום אחר.

ב. לכתחילה לא מפרישים מהתלוש על המחובר. לכן צריך כל פעם להפריש מחדש בברכה, שכן על פי המבואר בפניני הלכה כשרות, כל המקומות בארץ ישראל שנמצאים בריבונות ישראל, חייבים בתרומות ומעשרות בלא שום ספק.

ג. אכילה בחוץ בתוך הסלט ללא הפרשה אסורה. ההיתר הוא רק לקטוף ולאכול בכל פעם רק פרי אחד שנאכל בבת אחת, כגון ענב אחד או תאנה אחת. אבל אם יקטוף שני ענבים, או פרי שאין אוכלים אותו בבת אחת, כתפוח או תאנה גדולה, אסור לאכול מהם לפני הפרשת תרו"מ.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-14 13:37:31

צניעות

רציתי לדעת עד איפה נחשב הצאור למקום מגולה ומאיפה אסור לראותו אם אפשר בבקשה מקורות לעיון תודה רבה פורים שמח

אין לזה גדר מוחלט, אלא הכלל בזה הוא לפי איך שנוהגות הנשים הצנועות, כלומר לא פתוח מידי.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-17 11:14:40

יש לך שאלה?

פרשת וארא – נקמת דם עבדיך

התחלתי לכתוב את דבר התורה השבועי ביום רביעי בערב. תוך כתיבת הדברים הגיעה השמועה על פיגוע ירי בסמוך אלינו ליד חוות גלעד, וכמה דקות אחר כך, הגיעה הבקשה להתפלל לרפואת הרב רזיאל בן אילנה שבח, אחיו של אחד מבחירי הרמי"ם בישיבה, הרב בראל שבח. מיד פסקתי מהכתיבה והתחלתי להתפלל בכאב ובדאגה, עד שקיבלנו את הבשורה הכואבת על מותו של הרב רזיאל. נזכרתי בחיוכו המאיר, בנעימות בהלכותיו, ויהיו הדברים שנכתבים כאן בכאב לעילוי נשמתו. ה' יקום דמו.
המכה הראשונה שניתכת על מצרים היא הפיכת המים לדם, זהו גם האות האחרון שניתן למשה בכדי להוכיח לעם ישראל שה' שלחו: "והיה אם לא יאמינו גם לשני האותות האלה ולא ישמעון לקולך ולקחת ממימי היאור ושפכת היבשה והיו המים אשר תקח מן היאור והיו לדם ביבשת". מה האמירה האלוקית אלינו בהפיכת מי היאור לדם? מה האמירה למצרים ולעולם כולו בהפיכת מי היאור לדם?
מדרש לקח טוב (תהילים עח מג) כותב: "לפי ששפכו דמם כמים 'נהפכו לדם יאוריהם'". יש כאן אמירה אלוקית, שמתחילה באמירה פנימית לעם ישראל: דמכם הנשפך כמים איננו הפקר. המצרים המנצלים את כוח הטבע, החיים בזכות היאור, ומכוחו מעיזים לשפוך את דמכם – דמם ישפך, כוחם יהפוך להם לרועץ, יאורם יהפך להם לדם.
כך מבאר הכלי יקר את הסיבה מדוע ישראל יאמינו לאות השלישי אחרי שלא האמינו לשני האותות הראשונים:
"והיה אם לא יאמינו גם לשני האותות האלה, כי יאמרו הלא הבטיח ה' את אברהם לאמר וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנכי ומה האות כי ידין בגוים מלא גויות, על זה אמר ולקחת ממימי היאור ושפכת היבשה וגו' והיו לדם ביבשת, וידוע שמכת היאור הוא מכת אלהי מצרים כי היו כולם מאמינים בו…וכל מצרים לוקים כשהיאור לוקה כי כל הצלחתם תלויה ביאור, ומכת היאור מופת גדול על שישלח ה' בהם עברה וזעם וצרה בהם ובאלהיהם וכן היתה מכה ראשונה ביאור, וזה היתה התחלה לנפילתם על ידי שנהפך היאור לדם, וכן מכה אחרונה היה במי ים סוף, ואחר שיראו כל המופתים הללו יהיו בטוחים שמאשפות ירים אביון בביטול הסיבה והמסובב ובקיום הבטחת וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנכי"
עם ישראל מצפים לכך שדמם ינקם. זהו הצדק. זה התיקון. זה חלק מגאולתם של ישראל. זו הבטחת הנביאים. כך היה בגאולה ראשונה וכך יהיה בגאולתנו האחרונה. דם יהודי איננו הפקר.
אין כאן שנאה לשם השנאה. יש כאן תיקון. יש כאן דין וצדק. יש כאן ניקוי העולם ממי שמקלקל והורס. וזה מה שמחכים ישראל לשמוע, שדמם שנשפך כמים איננו לחינם, אלא הוא יביא לנקמה, הוא יביא לתיקון. דמם יביא לגאולה!
הנביא יחזקאל מתאר שיש שתי רמות של שופכי דמים, יש הרוצחים ומתביישים במעשיהם, ויש רוצחים שהדם זו תרבותם. הם לא מתביישים בדם שהם שופכים, להיפך, כיכרות ורחובות נקראם על שם רוצחים: "כי דמה בתוכה היה על צחיח סלע שמתהו לא שפכתהו על הארץ לכסות עליו עפר". הדם לא מכוסה, להיפך הוא מושם על סלע גבוה הוא מושא לגאווה ושמחה, וההבטחה האלוקית, שגם הנקמה לא תשכח, הדם לא יכוסה ויטוייח: "להעלות חמה לנקם נקם נתתי את דמה על צחיח סלע לבלתי הכסות"!
כדברי הרד"ק:
"כאילו על שן סלע שמתהו במקום גבוה שלא יוכל להתכסאות והמשל כל כך הרבו שפיכות דם נקי עד שלא יתכן לסלוח ולהיות כנעלם אותו העון מלפני האל יתברך אלא גלוי ועומד הוא לפניו לנקום נקם מהם".
ואנו זועקים לקב"ה:
"למה יאמרו הגויים איה אלהיהם יודע בגויים בגוים לעינינו נקמת דם עבדיך השפוך… והשב לשכנינו שבעתים אל חיקם חרפתם אשר חרפוך אדני, ואנחנו עמך וצאן מרעיתך נודה לך לעולם לדר ודר נספר תהלתך".
אבל אינני יכול לעצור כאן. אמנם הנקמה האלוקית תבוא בקרוב, כפי שהתקיימו כל נבואות הגאולה, אבל אנו צריכים להיות שותפים. לא לחינם לפני שמדבר משה עם פרעה הוא מדבר עם עם ישראל. הגאולה צריכה להתחיל מתוכנו, ובייחוד בדורנו, בגאולה האחרונה, כפי שדרשו על הפסוק בפרשתנו: "וידבר ה' אל משה ואל אהרן ויצום אל בני ישראל ואל פרעה מלך מצרים להוציא את בני ישראל מארץ מצרים". וכי מה יש לדבר אל בני ישראל? יש כאן עיקרון יסודי שתהליך הגאולה איננו מתחיל מבחוץ אלא מבפנים, צריך לצוות על הגאולה לא רק את פרעה, אלא גם את בני ישראל. על ישראל לרצות בה, להתרומם אליה ולהיות ראויים אליה.
אנו כמדינה חייבים לתבוע נקמה, חייבים שדם יהודי לא יהיה הפקר ושיגבה מחיר גבוה מאד מהרוצחים ומתומכיהם.
הנצי"ב מדגיש שהאות של הפיכת המים לדם, לא פונה רק אל המצרים אלא גם אל ישראל, ותובע מישראל להיות שותפים לתהליך הגאולה:
"אבל לדעתי כל המאמר 'והיו המים אשר תקח מן היאור' מיותר, והיה די לאמר 'ולקחת ממימי היאור ושפכת היבשה והיו לדם ביבשת', אלא בא ללמד שלא נימא דרק הלקיחה ראשונה יהיה כן, אלא בכל שעה שיבקשו ממשה לנסות עוד הפעם או הרבה פעמים הכל יהיה כן שיהיו לדם. ובא להורות בזה שלא רק בגאולה זו תבוא לרועץ למי שאינו זוכה לה, אלא כך יהיה לדורות שכל גאולה מן הצרה הבאה להכלל, מי שאינו זוכה לה מצד איזה חטא המביא לכך, כגון שאינו משתתף עצמו בצרת הכלל, וכדומה, אזי בבוא עת הישועה מתהפכת לאותם אנשים לרועץ, כמו ביאת ישראל לארץ היה לאותם שלא זכו לה סיבה שימותו, וכן אצל השליש מלכים ב' ז', ועוד הרבה. והנה משונה הלשון של האות השלישי מהאות השני, דשם לא כתיב והיה אם לא יאמינו וגו' תחלה אלא בסוף, וכאן להיפך, והיינו כמש"כ דשם בא האות כדי שיאמינו, והאות השלישי לא בא כדי להאמין אלא להודיע להמתחכמים הרבה, כמו שאין ראוי להיות כפתי מאמין לכל דבר, כך אין ראוי להיות מתחכם יותר מדי בלי להאמין".
יהי רצון שנראה בקרוב את 'נקמת דם עבדיך השפוך', ובבניין הארץ, ירושלים והמקדש ננוחם!

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן