ההתרבות המסתורית של משפחת קהת

מהשוואת הפסוקים בשני מקומות בתורה ביחס למשפחת קהת עולה, תמיהה גדולה: כיצד ייתכן שמשפחה זו, שמספר צאצאיה מועט ביותר על פי המסופר בפרשת וארא, מונה תוך כמאתיים שנה 8600 בנים, ומספר כפול של צאצאים עם הבנות (כ-17,000), בפרשת במדבר.

בפרשת וארא מסופר שלקהת ישנם ארבעה בנים[1]: "עַמְרָם וְיִצְהָר וְחֶבְרוֹן וְעֻזִּיאֵל".

ילדיו של עמרם הם מרים, אהרן ומשה: "וַתֵּלֶד לְעַמְרָם אֶת אַהֲרֹן וְאֶת מֹשֶׁה וְאֵת מִרְיָם אֲחֹתָם"[2].

בניו של יצהר[3]: "וּבְנֵי יִצְהָר קֹרַח וָנֶפֶג וְזִכְרִי".

בניו של חברון[4]: "בְּנֵי חֶבְרוֹן יְרִיָּהוּ הָרֹאשׁ אֲמַרְיָה הַשֵּׁנִי יַחֲזִיאֵל הַשְּׁלִישִׁי וִיקַמְעָם הָרְבִיעִי".

בניו של עוזיאל[5]: "וּבְנֵי עֻזִּיאֵל מִישָׁאֵל וְאֶלְצָפָן וְסִתְרִי".

בניו של אהרן[6]: "וַיִּוָּלֵד לְאַהֲרֹן אֶת נָדָב וְאֶת אֲבִיהוּא אֶת אֶלְעָזָר וְאֶת אִיתָמָר". מתוכם מתו נדב ואביהוא ללא בנים[7]: "וַיָּמָת נָדָב וַאֲבִיהוּא לִפְנֵי ה'… וּבָנִים לֹא הָיוּ לָהֶם".

בניו של משה[8]: "בְּנֵי מֹשֶׁה גֵּרְשֹׁם וֶאֱלִיעֶזֶר".

נמצא אם כן שלקהת היו שנים עשר נכדים ונכדה, וכולם יצאו ממצרים. בנוסף לכך, לאהרן היו שני ילדים שנמשך מהם זרע, וכן למשה.

מאידך, בפרשת במדבר נמנים מספר הזכרים בבני קהת, בראשית השנה השניה ליציאת מצרים, והם מנו אז לא פחות מ-8600 נפש: "וְלִקְהָת מִשְׁפַּחַת הַעַמְרָמִי וּמִשְׁפַּחַת הַיִּצְהָרִי וּמִשְׁפַּחַת הַחֶבְרֹנִי וּמִשְׁפַּחַת הָעָזִּיאֵלִי אֵלֶּה הֵם מִשְׁפְּחֹת הַקְּהָתִי: בְּמִסְפַּר כָּל זָכָר מִבֶּן חֹדֶשׁ וָמָעְלָה שְׁמֹנַת אֲלָפִים וְשֵׁשׁ מֵאוֹת שֹׁמְרֵי מִשְׁמֶרֶת הַקֹּדֶשׁ".

איך ניתן לגשר בין שני הנתונים הללו שהפער ביניהם עצום!

השד"ל, בפירושו לתורה, התייחס לעניין, והעלה הצעה שלמעשה עמרם לא היה בנו של קהת, אלא היו ביניהם כמה דורות, וכנ"ל לגבי יצהר, חברון ועוזיאל, ובדורות ה'מדולגים' התרבו משפחות השבט מאד. והסיבה שהתורה דילגה עליהם היא משום שהתורה התמקדה בדמויות החשובות לסיפור יציאת מצרים. זו לשונו של שד"ל:

ויקח עמרם וגו': על כרחנו צריכים אנו לומר שהשמיט הכתוב קצת דורות בין קהת לעמרם, כי במדבר היו לקהת פקודים במספר כל זכר מבן חדש ומעלה 8600, ולא היו לו רק ארבעה בנים שהעמידו משפחות. הרי לכל אחד מארבעה בני קהת בנים 2150; והנה עמרם לא הוליד רק אהרן ומשה ומרים, ומשה לא הוליד רק שני בנים, ואהרן ארבעה. ואיך יתכן שיהיו לעמרם, וכן ליצהר ולחברון ועוזיאל 2150 נפשות בשנה השנית בצאתם מארץ מצרים? לפיכך צריך שנסכים עם י"ב קופה, כי לוי, קהת ועמרם, לא היו דורות תכופים זה לזה, אך דורות אחרים היו ביניהם.

כבדרך אגב, 'מרוויח' השד"ל רווח נוסף בהסברו זה, שכך מובן כיצד נאמר בתורה שעם ישראל ישבו במצרים 430 שנה, בעוד שאם נחשב את שנות לוי, קהת, עמרם ומשה נגיע לאזור 200 שנה:

ולפ"ז יתיישב כמשמעו מספר 'שלשים שנה וארבע מאות שנה' שישבו בני ישראל במצרים. ולפ"ז יובן עוצם רבוי בני ישראל במצרים, שלא אמרה תורה שהיה דרך נס ממש.

הסבר זה היה יכול להיות מאד יפה ונהיר, אם היה אפשר להכניסו בפסוקי התורה. אולם אם נתבונן בתורה היטב נראה שאין כל אפשרות להסביר כדבריו, מכמה סיבות:

ראשית, נאמר בתורה[9]: "אֵלֶּה מִשְׁפְּחֹת לֵוִי מִשְׁפַּחַת הַלִּבְנִי מִשְׁפַּחַת הַחֶבְרֹנִי… וּקְהָת הוֹלִד אֶת עַמְרָם". וגם אם נידחק להסביר את הפסוק שאין הכוונה שהוא הוליד אותו באופן ישיר, הרי נאמר ביחס לעמרם[10]: "וַיִּקַּח עַמְרָם אֶת יוֹכֶבֶד דֹּדָתוֹ לוֹ לְאִשָּׁה". ויוכבד אכן היתה אחותו של קהת, בתו של לוי, כמו שנאמר[11]: "וְשֵׁם אֵשֶׁת עַמְרָם יוֹכֶבֶד בַּת לֵוִי אֲשֶׁר יָלְדָה אֹתָהּ לְלֵוִי בְּמִצְרָיִם", וכן נאמר[12]: "וַיֵּלֶךְ אִישׁ מִבֵּית לֵוִי וַיִּקַּח אֶת בַּת לֵוִי[13]".

נמצאנו למדים שאין אפשרות לומר שעמרם לא היה בנו של קהת, כי התורה מעידה על כך שאשתו של עמרם היתה ביתו של לוי, וכמו כן היא היתה דודתו של עמרם, ורק אם נאמר שקהת אחיה הוא אביו של עמרם נוכל ליישב שני מקראות אלו זה עם זה. וזה כמובן מתווסף לכמה וכמה מקומות בתורה בהם נאמר שעמרם הוא בנו של קהת, ואין להוציאם מפשוטם כאשר פסוקים אחרים בתורה מכריחים אותנו להבין שהדברים אכן כפשוטם, וכנ"ל.

אם כן, חוזרת השאלה העצומה: איך שנים עשר נכדיו של קהת, ונכדתו, הולידו כל כך הרבה ילדים עד כדי כך שעוד בימי חייהם היו להם למעלה מ-8000 צאצאים זכרים!

נראה לומר שההסבר הוא שכאשר התורה אומרת שללוי היו שלושה בנים, גרשון, קהת ומררי, אין היא  מתכוונת שאלו היו ילדיו היחידים. וכנראה היו לו ילדים נוספים שנולדו לאחר הירידה למצרים, ובמניין משפחות שבט לוי הם סופחו לשלושת הבנים החשובים של לוי – גרשון, קהת ומררי. כן הדבר גם ביחס לקהת, אמנם התורה מונה לו ארבעה בנים, אך כנראה היו לו ילדים וילדות נוספים, שסופחו לבנים אלו שהיו החשובים שבהם. וכן הדבר גם ביחס לשאר הדמויות הנזכרות בשרשרת הדורות של משפחת הקהתי. ולא רק ביחס אליו, אלא ביחס לכל בני יעקב וצאצאיהם.

ומניין לנו זאת?

ראשית, התורה מעידה על התרבות עצומה של עם ישראל במצרים, ומשתמשת ברצף של כמה וכמה מילות ריבוי ייחודיות[14]: "וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל פָּרוּ וַיִּשְׁרְצוּ וַיִּרְבּוּ וַיַּעַצְמוּ בִּמְאֹד מְאֹד וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ אֹתָם", מה שמעיד על התרבות עצומה, שאם לא נניח שהיו ילדים נוספים לכל אחד מבני, נכדי וניני יעקב, לא נוכל להבין היכן התרבות זו באה לידי ביטוי? הרי בתורה מסופר על מספר לא גדול של ילדים שהיה לרוב השבטים (מלבד בנימין ואולי גם גד): ראובן 4 ילדים, שמעון 6, לוי 3, יהודה 3, יששכר 4, זבולון 3, גד 7, אשר 5, יוסף 2, בנימין 10.

בנוסף לכך, לא מסתבר שלאף אחד מבני יעקב לא נולדו ילדים לאחר הירידה למצרים, שהרי בעת ירידתם למצרים הם היו באזור גיל 45, ובעבר היו יולדים גם בגילאים מאוחרים מבימינו (וכשם שראינו לעיל שיוכבד נולדה ללוי במצרים). אם כן מסתבר שהתורה מזכירה תמיד, הן במניין ילדי יעקב עצמם והן במניין משפחות השבטים בפרשת פינחס, רק את נכדי וניני יעקב שירדו עם יעקב למצרים. אך כל מי שנולד לאחר מכן, הן מנכדי יעקב והן מניניו, לא נמנה בתורה ולא קיבל נחלה בפני עצמה בארץ, אלא כולם סופחו למשפחות של 70 צאצאי יעקב שירדו למצרים.

ראיה חזקה לדבר היא דבריו של יעקב ליוסף לפני מותו. כאשר מודיע יעקב ליוסף שהוא בנו בכורו, ולכן שבטו יקבל נחלה כפולה בארץ, כנגד שני בניו מנשה ואפרים; אומר לו יעקב ששני בניו שנולדו לו לפני הגעת יעקב למצרים, ייחשבו כשני שבטים נפרדים זה מזה. אולם כל בניו שנולדו לו לאחר שירד יעקב למצרים יסופחו לשני השבטים הללו, מנשה ואפרים: "וְעַתָּה שְׁנֵי בָנֶיךָ הַנּוֹלָדִים לְךָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם עַד בֹּאִי אֵלֶיךָ מִצְרַיְמָה לִי הֵם אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה כִּרְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן יִהְיוּ לִי: וּמוֹלַדְתְּךָ אֲשֶׁר הוֹלַדְתָּ אַחֲרֵיהֶם לְךָ יִהְיוּ עַל שֵׁם אֲחֵיהֶם יִקָּרְאוּ בְּנַחֲלָתָם".

הרי שמדבר יעקב עם יוסף במפורש על ילדים שנולדו לו באותן 17 שנים שבהן שהה יעקב במצרים, ואילו התורה מסתירה מאיתנו את זהותם, את שמותיהם, או כל פרט אחר עליהם. הרי שגם אם לא מפורש בתורה שמותיהם של הילדים הנוספים שנולדו לשבטים לאחר הירידה למצרים, אין זה אומר כלל שאכן לא נולדו להם ילדים נוספים, וכפי שמצאנו ביחס ליוכבד וביחס לילדים נוספים של יוסף.

כעת ניתן להבין כיצד הגיעה משפחת בני קהת ל-8000 זכרים תוך כמאתיים שנה, כי אם גם ללוי היו ילדים נוספים מלבד שלושת בניו שירדו עימו למצרים, שסופחו למשפחות שלושת הבנים הללו. וגם לגרשון היו ילדים נוספים מלבד לבני ושמעי, וגם לקהת היו ילדים נוספים מלבד עמרם, יצהר, חברון ועוזיאל, וכן הלאה, ניתן להסיק שהואיל ולכל משפחה היתה ילודה גבוהה מאד, כפי שמעידה התורה, וכמו כן התמותה היתה מועטה יחסית בשל תוחלת החיים הגבוהה שהיתה באותה תקופה[15] הרי שכעבור כמאתיים שנה מנתה משפחת קהת למעלה מעשרת אלפים נפשות. צא וחשב.


[1] שמות ו, יח.

[2] במדבר כו, נט.

[3] שמות ו, כא.

[4] דברי הימים א' כג, יט.

[5] שמות ו, כב.

[6] שם ס.

[7] במדבר ג, ד.

[8] דברי הימים א' כג, טו.

[9] במדבר כו, נח.

[10] שמות ו, כ.

[11] במדבר כו, נט.

[12] שמות ב, א.

[13] אילו היה זה המקור היחיד לכך שיוכבד היא ביתו של לוי, היה מקום להדחק ולומר שאין הכוונה ביתו ממש אלא מצאצאיו. אך אחר שנאמר פסוק מפורש 'יוכבד בת לוי אשר ילדה אותה ללוי במצרים', בוודאי שאין להוציא את המקרא 'בת לוי' מידי פשוטו.

[14] שמות א, ז.

[15] כפי שנאמר בתורה ביחס ללוי, קהת ועמרם, שכל אחד מהם חי למעלה מ-130 שנה.

כתבות נוספות באתר:

מפגש בר מצווה לבוגרים

בוגר יקר, חוגגים השנה בר-מצווה לבן? הישיבה מזמינה אתכם עם חתן בר המצווה ליום של לימוד וחוויה לקראת קבלת עול מצוות. ביום

הרב גור

פרשת תולדות – ולאֹם מלאֹם יאמץ

בפרשת השבוע מתייצבים לנגד עינינו שני בנים, עשיו ויעקב – שני אנשים גדולים מאד, נכדים לגדול בענקים, בנים לזוג הקדוש והמופלא יצחק

דילוג לתוכן