חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

מחמם מים בגז בשבת

שלום יש לנו מחמם מים בגז שאנחנו מכבים לפני כניסת שבת מה קורה במקרה בו שוכחים לכבות אותו לפני שבת האם יהיה אסור שברז המים יהיה על מצב אחר מלבד קרים לגמרי? מה קורה אם הברז פתוח על חמים, ואז נזכרים שהמחמם לא כבוי. האם מותר לסגור את ברז המים (אני מניח שזה גורם לכיבוי להבה במחמם)

אם בכל פתיחה של מים חמים המחמם מתחיל לעבוד – מותר לפתוח רק קרים. אם פתחו את חמים – מותר לסגור בשינוי (פסיק רישא בתרי דרבנן).

אם אין כיבויו חשמלי אלא בעזרת ברזי גז, מותר לסוגרם בשבת.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 17:23:52

ברכות

שלום וברכה! האם יש לברך 'על המחיה' אחרי אכילת חטיף כמו 'כיף-כף'? מדובר בחטיף של 18.5 גרם, אבל נראה שהוא כן בנפח חצי ביצה. על גב החטיף מצוין ש75% זה שוקולד בלבד ו25% זה וופל שוקולד. כיצד ניתן לדעת האם אחוזי הדגן מתוך אותם 25% מגיעים לשמינית סה"כ מתוך המוצר? (והאם החישוב שעשיתי נכון בכלל?)

מכיוון שהשוקולד לא מעורב בתוך הקמח, אינו מצרף לשיעור כזית, ולכן רק אם אכל מהמזונות בלבד שיעור כזית יברך 'על המחיה', ואם לא אכל מהמזונות שיעור כזית, אבל מכלל החטיף אכל כזית יחד עם המזונות – יברך בורא נפשות.

כך מובא בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור:

שיעור ברכה אחרונה בעוגה ופשטידה

טז. עוגה בחושה שכמות הקמח מחמשת מיני דגן שבעיסה לפחות שמינית, כמו ברוב העוגות והעוגיות, כל המרכיבים שנבללים בעיסה מצטרפים לקמח, והאוכל 'כזית' מהעוגה יברך 'על המחיה'. ואם שיעור הקמח פחות משמינית, האוכל 'כזית' מהעוגה יברך 'בורא נפשות'. אמנם לפני אכילתה צריך כמעט תמיד לברך 'מזונות' (להלן יא, ה-ז).

יז. בפשטידה וקציצה שאר המינים לא נועדו רק להטעים את הקמח כבעוגה, אלא יש להם ערך עצמי, ולכן רק אם הקמח מחמשת מיני דגן הוא רוב התערובת, מברכים על אכילת 'כזית' מהפשטידה 'על המחיה'. אבל אם הדגן הוא מיעוט, אין שאר המינים מצטרפים אליו, ולכן רק אם אכל מהדגן עצמו כמות של 'כזית' בזמן של שבע דקות, יברך 'על המחיה', וכגון שאכל שיעור שלושה זיתים בשבע דקות מפשטידה שהקמח שבה הוא שליש מכלל המרכיבים. אבל אם לא אכל כמות כזו, כל שאכל מהפשטידה כמות של 'כזית', יברך 'בורא נפשות'.

יח. עוגה, עוגיות או פשטידה שיש בהן מילוי שאינו מעורב בתוך הקמח, אין הוא מצטרף לקמח. לכן אם אכל מהבצק על כל המרכיבים שבו 'כזית', יברך 'על המחיה' ויפטור את המילוי. ואם לא אכל מהבצק 'כזית', אבל יחד עם המילוי אכל 'כזית', יברך 'בורא נפשות'. לכן לדוגמה, האוכל שני וופלים קטנים יברך 'בורא נפשות', והאוכל ארבעה וופלים יברך 'על המחיה'.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 20:59:29

הלכות שבת

שלום הרב האם מותר בשבת לשטוף את הרצפה ולנגב בסוף עם סמרטוט ללא סחיטה אחכ? אשמח למקור לתשובה. תבורכו.

גם תשובה לשאלה זו מובאת בפניני הלכה פרק טו, וכן בספר הקיצור לפניני הלכה.

אסור לשטוף במים רצפה (שו"ע שלז, ג; מ"ב ג). ואם נשפכו על הרצפה מים רבים, מותר לגורפם על ידי מגב (שש"כ כג, ז).

כאשר מקום מסוים ברצפה נתלכלך מאוד, כגון שנשפך עליו מיץ, מותר לשפוך עליו מעט מים, ולגורפם אח"כ במגב, או להספיגם בדבר שאין חשש שיבוא לסוחטו (רשז"א שש"כ כג, הערה ל; חזו"ע ח"ד עמ' מט). כאשר כל הרצפה התלכלכה מאוד, המיקל לשפוך על כולה מים ולגורפם, יש לו על מה לסמוך (אול"צ מג, ח).

כדי שלא יגיע אדם לידי סחיטה, אסרו חכמים לקחת בידו דבר שספוג במים והדרך לסוחטו, או להספיג מים רבים על ידי מגבת וכדומה, אלא יספיגם על ידי מספר מגבות שכל אחת תספוג מעט. כמו כן, יכול להספיגם על ידי דבר שאין רגילים לסוחטו מיד כשנספג בהרבה מים, כגון נייר סופג שרגילים לזורקו. ואם אין אפשרות אחרת, ניתן לבצע את פעולת ההספגה על ידי שני אנשים.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 22:15:03

הלכות שבת

האם מותר לרכב בשבת על סקטבורד, או רולרבלייד? בכל גיל?

התשובה לשאלתך מובאת בפניני הלכה שבת סוף פרק כד סעיף י. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה. וכעת אפשר לרכוש גם את ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא לאור.

אופניים קורקינט וסקטים

אסור לרכוב על אופניים רגילים שיש להם שני גלגלים, משום 'עובדין דחול' (לעיל כב, ח). גם כאשר יש להם גלגלי עזר, אסור לרכוב עליהם. אבל מותר לילדים קטנים לרכוב על תלת אופן, מפני שתלת אופן הם אופניים של ילדים קטנים בלבד, ויש הבדל גדול בינם לבין אופניים רגילים, ולכן אין במשחק בהם משום 'עובדין דחול' (שם, 4).

יש מתירים לילדים לנסוע על קורקינט וסקטים בשבת, שכן לדעתם כשם שמותר לילדים לרוץ בשבת, כך מותר להם לרכוב על קורקינט או סקטים בשבת. מנגד, יש שאוסרים לנסוע עליהם, משום שכל מה שהתירו חכמים לרוץ להנאה הוא דווקא ברגליים, אבל לא על ידי מכשירים, שהופכים את הריצה למהירה ומקצועית יותר, והרי זה מעשה של חול.

ואף שבדיעבד יש למקילים על מה לסמוך, נכון להחמיר, משום שדעת המחמירים נראית יותר, וכשם שנהגו ישראל לאסור רכיבה על אופניים משום 'עובדין דחול', שהנסיעה בהם מנוגדת לצביון השבת, כך נכון שלא לרכוב על קורקינט וסקטים. בנוסף, על ידי הגבלת הילדים למשחקים פשוטים יותר, יתחנכו הילדים הגדולים להקדיש את השבת לתורה ומנוחה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 22:16:35

יש לך שאלה?

פרשת וישב – חנוכה, יוסף והעשייה

היום (חמישי, י"ט כסלו) חל יום פטירתו של הרב משה צבי נריה זצ"ל, ולכן דבר התורה יתבסס על דבריו הנפלאים, אשר נזכרו כאן לפני מספר שנים.

ב'על הניסים' של חנוכה יש עניין תמוה. תפילה זו היא הודאה, ולכן מובן סיפור הדברים "מימי מתתיהו בן יוחנן כהן גדול… ואתה ברחמיך הרבים עמדת להם בעת צרתם, רבת את ריבם, דנת את דינם… ולך עשית שם גדול בעולמך ולעמך ישראל עשית תשועה גדולה ופורקן כיום הזה".

אולם, מה טיבו של ההמשך? "ואחר כך באו בניך ופינו את היכלך וטיהרו את מקדשך". ויותר מכן תמוה הסיום "וקבעו שמונת ימי חנוכה אלו להודות ולהלל לשמך הגדול". זהו כבר לא מעשה ה' אלא מעשי האדם שבא וטיהר וקידש, ומה יש להודות על כך לקב"ה?

זאת ועוד, מדוע מזכירים כחלק מתפילת ההודאה ש"קבעו שמונת ימי חנוכה אלו"?

הרב נריה זצ"ל מסביר שחלק מהנס והפלא הוא שחשמונאים ידעו מה לעשות עם עצמם, ידעו לקבל את מה שהקב"ה נותן, ולתרגם את זה לשפת המעשים: לטהר את המקדש ולהקים את המלכות.

הנס והפלא היה שהחשמונאים שהבינו בני בינה, שהישועה גדולה מטילה עליהם חובות גדולים, וראשית החובה היא לא רק לקומם מחדש את המקדש, אלא גם להרחיב את תחום הקודש לכל הדורות והזמנים, ולכל המקומות, שכל בית ישראל יהפכו להיות נושאים את הקדושה המאירה. שלא רק בבית המקדש תאיר המנורה הקדושה, אלא גם על פתחי הבתים, ושמהבתים האור יתפשט לרחוב. שמונת ימי חנוכה אלו הינם סמל ומופת, חיזוק והתעוררות להארת האור האלוקי שיוסיף וילך בהשתדלותנו בכוח האלוקי שניתן לנו עוד ועוד.

בנוסף, קביעת יום טוב איננה דבר פשוט, בטח לא יום טוב בו מברכים בשם ומלכות 'אשר קידשנו במצוותיו וציוונו להדליק נר של חנוכה' (כפי שחז"ל, במסכת שבת, תמהים בתחילת סוגיית חנוכה). קביעה כזו דורשת אומץ, אחריות וסמכות, אולם גם מצריכה את הסכמת רוב העם והתפשטות התקנה בכל המקומות והדורות.

וזהו עוד חלק בסייעתא דשמיא שאנו מודים עליו, שהעם הצליח להבין את גודל השעה, גודל הנס ואת החשיבות לקבוע את הדבר לדורות.

בדורנו אנו יודעים כמה סייעתא דשמיא דרושה כדי שעם ישראל יקלוט ויבין את ניסי ה' ועד כמה קשה לעם ישראל לקבל את המתנה האלוקית האדירה שהגיעה דרך גבורת לוחמינו ומסירותם במלחמת השחרור, במלחמת ששת הימים ובשאר מלחמות ישראל.

לכן, השמחה, ואולי אפשר אפילו לומר שיאה של השמחה, הוא ביכולת של בית חשמונאי לנצל את השעה ואת הרגע להתקין תקנות ולקבוע מסמרות לדורות, הן בקביעת יום טוב והן (כפי שחז"ל אומרים) בקביעת כל יסודות תורה שבעל פה, שנקבעו בדורות אלה.

וזוהי גם משימתנו, לדעת לנצל כל התחדשות כדי לקדם את תהליך גאולתנו, לא לפספס ולא לוותר על הזדמנויות שנקרות בדרכנו.

אפשר לומר שזוהי גם דרכו של יוסף הצדיק, שבכל מקום ומקום בו הוא נמצא, הוא יודע לעשות ולפעול.

רבים דנים בשאלה מדוע יוסף סיפר לאחיו את החלומות, וכי לא הבין שהדבר עלול לגרום לכך שישנאו אותו (כפי שאכן קרה…), והרי יוסף חכם ונבון, בקיא בעולם, בחיים ובנפש האדם (כפי שרואים מהמשך חייו)?

אלא שיוסף הבין שאם נזדמנו לו חלומות כאלה, זה דורש ממנו פעולה ועבודה, זה דורש ממנו לקחת מנהיגות ולהוביל. וכדי שהאחים יקבלו את מנהיגותו הוא מספר להם את החלום. ואכן, בסופו של דבר סיפור החלום הוביל להגשמתו.

יהי רצון שנדע בימי חנוכה אלו להמשיך להאיר ולהפיץ את האור, לראות ולהבין את מעשי ה' עימנו, ולדעת לפעול עם אל בעוז, בחוכמה, בגבורה ובבינה. ולקבוע סדרי חיים שיגרמו לאור להיות מוסיף והולך.

וראויים הדברים לרב נריה זצ"ל שאמרם. ראויים הם הדברים למי שידע להפיץ את האור ולהאיר אותו, לקבוע מוסדות חינוך בבחינת 'קבעום ועשאום' ולתת כלים גדולים וחשובים בכדי שהאור, אור תורת הרב קוק, אור הגאולה, אור ה', ימשיך להאיר לדורות.

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן