חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

קטניות בפסח

שלום הרב, האם בתור אשכנזי שאינו אוכל קטניות בחג, אני יכול לעשות התרת נדרים ולהתחיל לאכול קטניות? אם לא, מדוע?

לא.

כי לא על כל דבר אפשר לעשות התרת נדרים, כגון מנהג ברור וגורף של עדה שלמה. אמנם אתה יכול להקל ככל הקולות שנאמרו לגבי קטניות, כמבואר בפניני הלכה, ובספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור, ומביא את כל ההלכות למעשה שבספרי פניני הלכה:

המינים הכלולים באיסור

ד. המאכלים המוכרים הכלולים במנהג הם: אורז, אספסת, אפונה, דוחן, דורא, חומוס, חילבה, חמניות (גרעינים שחורים), חרדל, כוסמת (כוסמין זה מין דגן), כמון, כרשינה, לוביה, סויה, ספיר, עדשים, פול, פלסילוס (תורמוס צהוב), פרגין, פשתן, קטנית, קימל, קנבוס, שעועית, שומשום, תורמוס, תירס, תילתן, תמרינד הודי. גם מוצרים שעשויים מקטניות אלו כלולים במנהג, כגון קורנפלקס וקורנפלור המופקים מתירס, וכן פריכיות אורז.

ה. מאכלים שאינם כלולים במנהג, ומותרים לאחר בדיקה מגרגירי דגן: כורכום, זעפרן, קינואה, שבת וגרגירי כוסברא. גם קטניות בתרמיליהן, כגון שעועית ואפונה, נחשבות כמיני ירק ואינן כלולות במנהג האיסור, וכן קמח תפוחי אדמה, וכן בוטנים מותרים למי שאין לו מנהג שלא לאוכלם.

ו. שמן סויה, שמן קנולה (לפתית), שמן בוטנים ושמן כותנה, אינם בכלל האיסור. וכן שוקולדים וממתקים ושאר מאכלים שהקטניות שבהם אינן ניכרות ובטלו ברוב לפני פסח, מותרים מצד הדין אף שכתוב עליהם 'לאוכלי קטניות בלבד'.

דיני המנהג

ז. תחילת זמן איסור אכילת קטניות ביום י"ד, כזמן איסור אכילת חמץ. אמנם מותר להשהותם בבית בפסח בלא למוכרם, משום שאינם חמץ. וכן מותר ליהנות מהם, כגון להאכילם לבעלי חיים.

ח. מותר למי שנוהג באיסור קטניות, לבשל קטניות עבור מי שנוהג לאכול קטניות. וכן מותר לו לבשל עבור עצמו בכלים נקיים שבישלו בהם לפני כן קטניות.

ט. מאכל שנפלו לתוכו קטניות שלא ניתן להוציאם, הן בטלות ברוב והמאכל מותר. כמו כן, המתארח אצל אנשים שאוכלים קטניות, ובטעות לא הכינו עבורו גם מאכלים שלא מעורב בהם קטניות, בדיעבד יכול לקחת מתוך המאכלים את מה שאינו קטניות. ואם התערבו לגמרי עד שאינו יכול להפרידם, יכול בדיעבד לאכול מכל התבשיל אם הקטניות בטלו בו ברוב.

י. כאשר שביעי של פסח חל בערב שבת, מותר בשבת לאכול קטניות, אלא שלא נהגו להכינם בפסח, אבל מותר לקבלם ממי שנוהג לאכול קטניות. ומי שרוצה להכינם בפסח, אין בידו איסור.

יא. מותר לחולה שצריך לאכול מיני קטניות, לאוכלם בפסח לאחר ברירה מגרגירי דגן. למשל, חולה הסובל מעצירות יכול לבלוע זרעי פשתן שנשרו במים. וכן מותר להאכיל מאכלי קטניות לתינוקות הצריכים לכך, וראוי להקצות לצורכם כלים מיוחדים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-21 14:04:26

שיעור כזית במצות רכות

שלום קראתי בפניני הלכה ששיעור כזית הוא כשליש מצת מכונה מה שיעור כזית במצות רכות?

כשיעור נפח של חצי ביצה של ימינו. יש לשער לפי ראות העין כפי שמשערים בכל המאכלים כזית לברכה אחרונה.

מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

יג. משערים גודל חצי ביצה לפי נפח ולא לפי משקל, כל מאכל לפי מרקמו המיוחד כולל החללים הקטנים המלווים את כולו, כפי שמצוי למשל בעוגות ובמבה. אבל חללים גדולים כפי שיש לפעמים בלחם, לא מחשיבים לשיעור 'כזית'. ואין לחשוש בהערכת שיעור חצי ביצה, שהרי חכמים מסרו שיעור זה לכל אדם, אף שידעו שיהיו שיטעו מעט כלפי מעלה או כלפי מטה, וכל אחד צריך ללמוד להעריך את המאכלים השונים ביחס לחצי ביצה. לדוגמה, קופסת גפרורים רגילה ועשרים חתיכות שקדים, שווים לגודל חצי ביצה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-21 05:26:48

אכילת כזית בפסח

שלום. אני אדם שאכילת מצה מרובה יכולה לגרום לי לכאבי בטן ולעצירות אני מעוניין לדעת מה השיעור החיוב הבסיסי שאני מחויייב לאכול מצה כמה זה בגרמים. שאלה נוספת יש קרובת משפחה חילונית שכאשר היא מגיעה הביתה אלינו בשבת היא מטעינה את הפלאפון שלה בשבת במטען יש לנו וויכוח בבית האם להעיר לה מצד אחד זה יכול ליצור כלפיה ניכור דבר שהוא חבל מכיון שהבית נותן לה ולביתה אווירת יהדות מצד מה גם שמדובר באישה קשת יום ובודדה מצד שני אולי יש לחשוש מכיון שאנו משלמים על החשמל זה נקרא כאילו אנחנו מכשילים אותה באיסור

  1. אביא לך את הדברים הלכה למעשה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור, המביא את הפסקים שבספרי פניני הלכה בספר אחד:אכילת המצה

    כז. מצווה מהתורה לאכול בליל ט"ו בניסן 'כזית' מצה שמורה, ומדברי חכמים אוכלים עוד 'כזית' מצה יחד עם ה'כזית' הראשון, ועוד 'כזית' בכורך, ועוד 'כזית' בסוף הסעודה לאפיקומן.

    כח. שיעור 'כזית' הוא כשליש מצת מכונה, וכגודל זה במצות יד קשות, ובמצות רכות השיעור הוא נפח של חצי ביצה. אוכלים את המצה ברציפות ובנחת, ואין צורך להסתכל לשם כך בשעון, שכן אם לא הפסיק בדברים אחרים, ודאי יצא ידי חובה.

    המתקשים לאכול מצה

    לג. המתקשה לאכול את הכמות הנדרשת של המצות, ישתדל לאכול במצת המצווה הראשונה שני שליש מצת מכונה, וב'כורך' וב'אפיקומן' יכול להסתפק בחמישית מצת מכונה. ואם גם זה קשה לו, יכול לאכול למצת מצווה כשיעור שליש מצה. ואם לא יכול לאכול שליש מצה בתחילה, יאכל כמה שיכול בלא לברך "על אכילת מצה", ויצא בברכת עורך הסדר.

    לד. מי שקשה לו ללעוס את המצה, יכול לפורר אותה. ואם גם באופן זה מתקשה לאכול, ישרה אותה מעט במים. אבל אם השרה אותה עד שנימוחה, כיוון שנתבטל ממנה טעם מצה, לא יוצא בה ידי חובה.

    לה. מי שיודע שאכילת המצה או המרור או שתיית ארבע כוסות תגרום לו שיחלה וייפול למשכב, או שיגבר חוליו, פטור מהמצווה. לכן רוב חולי צליאק חייבים לאכול 'כזית' מצה בליל הסדר, מפני שאכילה מועטת כזו לא תגרום להם לחלות. אבל היודעים שאכילת המצה עלולה לגרום להם לתגובות קשות, פטורים. וכיום יש מצות משיבולת שועל, שטובות יותר לחולי צליאק.

  2. אינכם מכשילים אותה באיסור, שהרי היא כלל לא שואלת אתכם האם אפשר להטעין. אם שייך להעיר לה שאין הדבר מכובד, או לפחות שתטעין בחדר באופן לא גלוי, כדאי מאוד לעשות זאת בעדינות. אנשים צריכים לדעת לכבד את המארחים הדתיים שלהם. פעמים רבות אנשים מופתעים מכך שמי שהעירו לו קיבל בשמחה את הדברים.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-21 02:25:39

קריאת שמע שעל המיטה

היי שלום הרב אם אני הולך לישון בשעה 3 בלילה האם עדיף לקרוא קרית שמע שעל המיטה לפני שאני הולך לישון או לקרוא לפני חצות? והאם בכול אופן לא אומרים ברכת המפיל בברכה כי אני ישן אחרי חצות? (אני ספרדי נוהג לפי עדות המזרח)

קריאת שמע שעל המיטה אומרים על המיטה לפני שהולכים לישון.

דין הברכה מובא בפניני הלכה תפילה כו, ב וכן בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור. אפשר לקרוא מספרי פניני הלכה דרך האתר של פניני הלכה:

יש שלמדו על פי קבלת האר"י ז"ל, שרק מי שהולך לישון לפני חצות לילה יברך 'המפיל', אבל מי שהולך לישון אחר חצות לא יאמרנה. וכן נוהגים רבים מהספרדים, שאם הולכים לישון אחר חצות אומרים 'המפיל' בלא שם ומלכות (כה"ח רלט, ח, ועי' יחו"ד ד, עמ' קכב-קכד). אבל למנהג אשכנזים וחלק מהספרדים, כל זמן שהולכים לישון לפני עמוד השחר – מברכים 'המפיל'.

אם אינך יודע את מנהגך, תשאל את אביך וסבך, או את אנשי הקהילה הזקנים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-19 02:18:23

יש לך שאלה?

דבר תורה לפרשת חוקת – אל תסתכל בקנקן

בפרשת השבוע אנו קוראים על כמה עניינים שהקשר ביניהם לא ברור במבט ראשון: פרה אדומה, חטא משה ואהרן, שילוח המלאכים אל מלך אדום.

מעיון בדבריו של הרב חרל"פ ('מי מרום', חלק ה', נימוקי המקראות), עולה הסבר נפלא על ההקשר והסמיכות, ומתקבל הסבר חדש ועמוק על חטא משה ואהרן. כיוון שהדברים כה נפלאים אחרוג ממנהגי ואביא את דבריו בתוספת הסבר בגוף הדברים:

"הנה עניין סמיכת מי מריבה לפרשת פרה אדומה ולפרשת שילוח מלאכים למלך אדום, וכן השינויים שבפרשה זו, שמתחילה אמר בלשון יחיד "הקהל את העדה" "והשקית את העדה" היינו שמשה יהיה העיקר ואהרון טפל לו, ואח"כ כתוב "ויקהילו משה ואהרון את הקהל" ששניהם שווין, וכן מה שבציווי נאמר "עדה" ולבסוף נאמר "קהל" ומה הייתה טעותו של משה להכות על הסלע ולא לדבר אליו?"

הרב חרל"פ שואל ארבע שאלות:

  1. מה הקשר בין העניינים השונים המופיעים בפרשה?
  2. מדוע בתחילה מודגש שמשה הוא המרכז, ואח"כ משמע שהוא ואהרון פועלים יחד?
  3. מדוע יש שינויים בתואר בו מכונה עם ישראל:" ויבאו בני ישראל כל העדה… ולא היה מים לעדה ויקהלו על משה ועל אהרן, וירב העם עם משה ויאמרו לאמר ולו גוענו בגוע אחינו לפני ה', ולמה הבאתם את קהל ה' אל המדבר הזה למות שם …ויבא משה ואהרן מפני הקהל אל פתח אהל מועד…והקהל את העדה אתה ואהרן אחיך ודברתם אל הסלע לעיניהם ונתן מימיו והוצאת להם מים מן הסלע והשקית את העדה ואת בעירם, ויקח משה את המטה מלפני ה' כאשר צוהו, ויקהלו משה ואהרן את הקהל אל פני הסלע ויאמר להם שמעו נא המרים המן הסלע הזה נוציא לכם מים, וירם משה את ידו ויך את הסלע במטהו פעמים ויצאו מים רבים ותשת העדה ובעירם, ויאמר ה' אל משה ואל אהרן יען לא האמנתם בי להקדישני לעיני בני ישראל, לכן לא תביאו את הקהל הזה אל הארץ אשר נתתי להם…"?
  4. מה כל כך נורא בלהכות את הסלע?

ומתרץ הרב חרל"פ:

"וביאור העניין נראה, דהנה שורש ישראל הוא להעיד על היוצר ב"ה 'אתם עדי נאום ה" ועל שם זה הם נקראים 'עדה' ואפילו אם מצד חיצוניותם אינה ניכרת העדה הזאת, בפנימיותם לא כן הוא, כי אם תפסק חלילה עדותם של ישראל יחזור העולם לתוהו ובוהו, באופן שגם אם מצד הענפים יכולים להיות פגמים בקרב ישראל, אבל מצד השורשים, קדושים הם כמאז ומקדם, 'אתה קדוש ושמך קדוש וקדושים בכל יום יהללוך סלה', כי כל הליקויים אינם פוגעים אלא בענפים בלבד ולא בשורש, עליו נאמר 'לא יגורך רע".

 

השורש הרוחני של עם ישראל, נשמת כלל ישראל שממנה נפרטים ומתגלים כל הפרטים, היא נשמה עם תפקיד אדיר – לגלות שם שמיים בעולם, לגלות את רצון ה', להיות עדים על הקב"ה, עדים לרצון ה', עדים בעצם חייהם, מידותיהם והנהגתם. הנשמה הזאת תמיד טהורה ומתוקנת.  כל הקלקולים הינם רק בפרטים, אך לא בכלל. 'כולך יפה רעייתי' – ולעולם 'מום אין בך!, והשם 'עדה' מורה על העדות שניתנת על ידי הכלל.

ממשיך הרב חרל"פ: "הוא עניין פרה אדומה, שנאמר עליה 'תבוא אמו ותכפר על בנה', שכן האם היא השורש של הבן, ומכיוון שאל השורש לא הגיע הליקוי, לכן בהתגלות השורש מתכפר הכול, וגם הענף חוזר לשורשו". כלומר, הפרה האדומה, האמא , הרומזת לשורש, באה לכפר על חטא העגל, שהתגלה רק בענפים.

"ואז כשעמדו ישראל על מפתן הארץ היה נדרש לגלות את נפלאות השורש של ישראל ולבטל על ידו את כל הפגמים שבענפים ולגלות את יסוד מגמתם שהם עדות לשם ד' גם בשורש וגם בענף, ולכן בא הדבור 'הקהל את העדה', ויש בזה כוונה שבכל אספה וקיבוץ של ישראל טמון עניין 'עדה' שישנו אצל ישראל ולהיות עלייתם של ישראל מתגלה אצלם בחינת 'הקול קול יעקב', לכן לא היה צורך לשום פעולה בידיים, כי אם לדבר אל הסלע וייתן מימיו, וכן היה נדרש שגילוי זה יהיה בעיקר על ידי משה רבנו בבחינת 'דבר אחד לדור ולא שני דברים לדור'(סנהדרין ח, א), כי גילוי בחינת ה'עדה' הוא גילוי בחינת אחדות ישראל, וזה אינו יכול להתגלות כי אם על ידי מנהיג שהוא בבחינת 'דבר אחד לדור".

כלומר שעם ישראל מגיעים לארץ ישראל זהו הזמן לגילוי הנשמה הכללית, כי זה מיוחד לא"י כדברי הזוהר על הפסוק 'גוי אחד בארץ'- 'בארץ עמא איקרון חד', רק בארץ ישראל מתגלה העם לא כיחידים אלא ככלל, וחושף את נשמתו, וזה היה הציווי האלוקי 'הקהל את העדה' דע משה מנהיגם של ישראל שצריך להביט על עם ישראל לא כקהל – אספסוף של פרטים אלא כעדה, ואז מתגלים הכוחות הרוחניים המיוחדים של עם ישראל, כוח הדיבור, 'עם זו יצרתי לי תהילתי יספרו' ואז לא שייך לפעול בכוח פיזי כעם רגיל אלא להכיר ולהוקיר את הכוחות הייחודיים לעם הענק הזה.

"אולם מכיוון שמצד חיצוניותם של ישראל לא הייתה ניכרת בהם בחינת 'עדה', ומשה ואהרן הכירו בהם רק בחינת 'קהל', שהוא קבוץ כל הרבה פרטים, לכן הקהילו שניהם 'את הקהל' ולא 'העדה', כי כל דבר של ריבוי אינו נעשה אלא על ידי ריבוי, ומפני זה לא דיברו אל הסלע, שחשבו שישראל אינם עומדים במדרגת 'הקול קול יעקב'. אבל באמת היו צריכים משה ואהרן לדעת ולהכיר כי אף על פי שמצד החיצוניות שלהם הם רק בבחינת 'קהל', אבל מצד פנימיותם הם בבחינת 'עדה', וכן היה באמת כמו שנאמר: 'ויצאו מים רבים ותשת העדה ובעירם".

"ומאחר שכל רפיון באמונת תוקף קדושתם של ישראל נחשבת כרפיון בקדושת אמונתו יתברך, לכן בא להם הדבור 'יען לא האמנתם בי להקדישני לעיני בני ישראל".

כפירה בעם ישראל היא כפירה בה', כי ישראל הם ורק הם הצינור היחיד דרכו מתגלה הקב"ה להנהיג את העולם. 'ה' אלוקי ישראל מלך, ומלכותו בכל משלה', 'קומה ה' ויפוצו אויביך, וינוסו משנאיך…' – מי שונא של ה'?, כותב רש"י:" משנאיך" – אלו שונאי ישראל שכל השונא את ישראל שונא את מי שאמר והיה העולם שנא': 'ומשנאיך נשאו ראש ומי הם על עמך יערימו סוד'. לכן חוסר ההכרה שעם ישראל למרות התדמית החיצונית הינו עם ה', זוהי חולשת אמונה.

"וחטא זה של מי מריבה גרם שלא נתגלה עדיין בישראל בחינת 'הקול קול יעקב' ולכן כשמשה שלח מלאכים אל מלך אדום כדי לעבור בארצו השיב אדום 'לא תעבור בי פן בחרב אצא לקראתך', 'אתם מתגאים בקול שהורישכם אביכם וכו' ואני אצא אליכם במה שהורישני אבי ועל חרבך תחייה' (עיין רש"י) שמאחר שאין אתם עומדים בשלמות מדרגתכם 'הקול קול יעקב' הרי יש מקום ל'הידיים ידי עשו". אמנם לו השכילו משה ואהרון לגלות בישראל בחינת "הקול" ומציאות עדותם השורשית באלוקים חיים, אז לא היה שום מקום לתקפו של אדום לחיות על חרבו שהורישו אביו ולא היו הידיים של עשו שולטות בו והיה מתקיים אז דברי יעקב אבינו שאמר 'עד אשר אבוא אל אדוני שעירה', לקיים ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו והייתה לד' המלוכה".

אי אפשר להנהיג את עם ישראל בארצם בלי להכיר את מעלתם, לכן משה ואהרן נענשים לא להיכנס לארץ, ללמדנו את קדושת העם הזה, אפילו אם חיצונית 'רואים' אחרת. לעם ישראל יש כוחות עצומים ורק מי שרואה ומכיר בכוחם יכול להנהיגם.

יהי רצון שנפקח את עיננו לראות את הכוחות הטמונים בגוי הגדול והקדוש הזה, ולהוציא אותם לפועל.

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן