חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

מחמם מים בגז בשבת

שלום יש לנו מחמם מים בגז שאנחנו מכבים לפני כניסת שבת מה קורה במקרה בו שוכחים לכבות אותו לפני שבת האם יהיה אסור שברז המים יהיה על מצב אחר מלבד קרים לגמרי? מה קורה אם הברז פתוח על חמים, ואז נזכרים שהמחמם לא כבוי. האם מותר לסגור את ברז המים (אני מניח שזה גורם לכיבוי להבה במחמם)

אם בכל פתיחה של מים חמים המחמם מתחיל לעבוד – מותר לפתוח רק קרים. אם פתחו את חמים – מותר לסגור בשינוי (פסיק רישא בתרי דרבנן).

אם אין כיבויו חשמלי אלא בעזרת ברזי גז, מותר לסוגרם בשבת.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 17:23:52

ברכות

שלום וברכה! האם יש לברך 'על המחיה' אחרי אכילת חטיף כמו 'כיף-כף'? מדובר בחטיף של 18.5 גרם, אבל נראה שהוא כן בנפח חצי ביצה. על גב החטיף מצוין ש75% זה שוקולד בלבד ו25% זה וופל שוקולד. כיצד ניתן לדעת האם אחוזי הדגן מתוך אותם 25% מגיעים לשמינית סה"כ מתוך המוצר? (והאם החישוב שעשיתי נכון בכלל?)

מכיוון שהשוקולד לא מעורב בתוך הקמח, אינו מצרף לשיעור כזית, ולכן רק אם אכל מהמזונות בלבד שיעור כזית יברך 'על המחיה', ואם לא אכל מהמזונות שיעור כזית, אבל מכלל החטיף אכל כזית יחד עם המזונות – יברך בורא נפשות.

כך מובא בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור:

שיעור ברכה אחרונה בעוגה ופשטידה

טז. עוגה בחושה שכמות הקמח מחמשת מיני דגן שבעיסה לפחות שמינית, כמו ברוב העוגות והעוגיות, כל המרכיבים שנבללים בעיסה מצטרפים לקמח, והאוכל 'כזית' מהעוגה יברך 'על המחיה'. ואם שיעור הקמח פחות משמינית, האוכל 'כזית' מהעוגה יברך 'בורא נפשות'. אמנם לפני אכילתה צריך כמעט תמיד לברך 'מזונות' (להלן יא, ה-ז).

יז. בפשטידה וקציצה שאר המינים לא נועדו רק להטעים את הקמח כבעוגה, אלא יש להם ערך עצמי, ולכן רק אם הקמח מחמשת מיני דגן הוא רוב התערובת, מברכים על אכילת 'כזית' מהפשטידה 'על המחיה'. אבל אם הדגן הוא מיעוט, אין שאר המינים מצטרפים אליו, ולכן רק אם אכל מהדגן עצמו כמות של 'כזית' בזמן של שבע דקות, יברך 'על המחיה', וכגון שאכל שיעור שלושה זיתים בשבע דקות מפשטידה שהקמח שבה הוא שליש מכלל המרכיבים. אבל אם לא אכל כמות כזו, כל שאכל מהפשטידה כמות של 'כזית', יברך 'בורא נפשות'.

יח. עוגה, עוגיות או פשטידה שיש בהן מילוי שאינו מעורב בתוך הקמח, אין הוא מצטרף לקמח. לכן אם אכל מהבצק על כל המרכיבים שבו 'כזית', יברך 'על המחיה' ויפטור את המילוי. ואם לא אכל מהבצק 'כזית', אבל יחד עם המילוי אכל 'כזית', יברך 'בורא נפשות'. לכן לדוגמה, האוכל שני וופלים קטנים יברך 'בורא נפשות', והאוכל ארבעה וופלים יברך 'על המחיה'.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 20:59:29

הלכות שבת

שלום הרב האם מותר בשבת לשטוף את הרצפה ולנגב בסוף עם סמרטוט ללא סחיטה אחכ? אשמח למקור לתשובה. תבורכו.

גם תשובה לשאלה זו מובאת בפניני הלכה פרק טו, וכן בספר הקיצור לפניני הלכה.

אסור לשטוף במים רצפה (שו"ע שלז, ג; מ"ב ג). ואם נשפכו על הרצפה מים רבים, מותר לגורפם על ידי מגב (שש"כ כג, ז).

כאשר מקום מסוים ברצפה נתלכלך מאוד, כגון שנשפך עליו מיץ, מותר לשפוך עליו מעט מים, ולגורפם אח"כ במגב, או להספיגם בדבר שאין חשש שיבוא לסוחטו (רשז"א שש"כ כג, הערה ל; חזו"ע ח"ד עמ' מט). כאשר כל הרצפה התלכלכה מאוד, המיקל לשפוך על כולה מים ולגורפם, יש לו על מה לסמוך (אול"צ מג, ח).

כדי שלא יגיע אדם לידי סחיטה, אסרו חכמים לקחת בידו דבר שספוג במים והדרך לסוחטו, או להספיג מים רבים על ידי מגבת וכדומה, אלא יספיגם על ידי מספר מגבות שכל אחת תספוג מעט. כמו כן, יכול להספיגם על ידי דבר שאין רגילים לסוחטו מיד כשנספג בהרבה מים, כגון נייר סופג שרגילים לזורקו. ואם אין אפשרות אחרת, ניתן לבצע את פעולת ההספגה על ידי שני אנשים.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 22:15:03

הלכות שבת

האם מותר לרכב בשבת על סקטבורד, או רולרבלייד? בכל גיל?

התשובה לשאלתך מובאת בפניני הלכה שבת סוף פרק כד סעיף י. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה. וכעת אפשר לרכוש גם את ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא לאור.

אופניים קורקינט וסקטים

אסור לרכוב על אופניים רגילים שיש להם שני גלגלים, משום 'עובדין דחול' (לעיל כב, ח). גם כאשר יש להם גלגלי עזר, אסור לרכוב עליהם. אבל מותר לילדים קטנים לרכוב על תלת אופן, מפני שתלת אופן הם אופניים של ילדים קטנים בלבד, ויש הבדל גדול בינם לבין אופניים רגילים, ולכן אין במשחק בהם משום 'עובדין דחול' (שם, 4).

יש מתירים לילדים לנסוע על קורקינט וסקטים בשבת, שכן לדעתם כשם שמותר לילדים לרוץ בשבת, כך מותר להם לרכוב על קורקינט או סקטים בשבת. מנגד, יש שאוסרים לנסוע עליהם, משום שכל מה שהתירו חכמים לרוץ להנאה הוא דווקא ברגליים, אבל לא על ידי מכשירים, שהופכים את הריצה למהירה ומקצועית יותר, והרי זה מעשה של חול.

ואף שבדיעבד יש למקילים על מה לסמוך, נכון להחמיר, משום שדעת המחמירים נראית יותר, וכשם שנהגו ישראל לאסור רכיבה על אופניים משום 'עובדין דחול', שהנסיעה בהם מנוגדת לצביון השבת, כך נכון שלא לרכוב על קורקינט וסקטים. בנוסף, על ידי הגבלת הילדים למשחקים פשוטים יותר, יתחנכו הילדים הגדולים להקדיש את השבת לתורה ומנוחה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 22:16:35

יש לך שאלה?

דבר תורה לפרשת קורח – מקור הטעות של קורח

בפרשתנו מסופר על המחלוקת הגדולה של קורח על הנהגתו של משה רבנו. חז"ל שואלים (רש"י טז, ז, בשם מדרש תנחומא) "וקורח שפיקח היה מה ראה לשטות זה?". כלומר, קורח היה חכם גדול ודווקא בשל חוכמתו הגדולה צפה ועולה השאלה כיצד ייתכן שאחרי כל מה שראו עיניו ביציאת מצרים, קריעת ים סוף, הקמת המשכן, ובשיא השיאים של מתן התורה, הוא מעז לבוא ולחלוק על משה רבנו?

ומסבירים חז"ל כי "עינו הטעתו, ראש שלשלות גדולה יוצאה ממנו, שמואל, ששקול כנגד משה ואהרן. אמר, בשבילו אני נמלט, וכ"ד משמרות עומדות… ומשה היה רואה". וננסה לבאר מעט את דבריהם.

באדם קיימות שתי מערכות חיים: האחת היא מערכת הכוחות, הכשרונות, והחוזקות. אלו הן מתנות שנתן הקב"ה לאדם, שכוללות חכמה, יכולת דיבור ושכנוע, יצירתיות וכו'. המערכת השניה היא מערכת הרצונות, השאיפות והמידות. זוהי מערכת בחירית אותה בונה האדם, והיא המערכת בה מופעל כח הבחירה של האדם.  שתי מערכות אלה לא פועלות אחת ליד השניה, אלא האחת נתונה לשליטתה של השניה. מערכת הכוחות נתונה להנהגת מערכת הרצונות.

קורח שהיה חכם גדול, דהיינו בעל מערכת כוחות מופלאה וגדולה, טעה כיוון שמערכת הרצונות הטעתה אותו, כפי שאומרת לנו התורה: "כי השוחד יעוור עיני חכמים" – גם אדם חכם, אם רצונותיו פונים לכיוונים שליליים הוא ימצא דרך להצדיק את הכיוון אליו הוא רוצה לפנות.

קורח רואה שמיוצאי חלציו עתיד לעמוד שמואל הנביא, וממילא מסיק שאם שמואל הוא מצאציו הרי שראוי שקורח יזכה בהנהגה, ולכן אינו חושש לחלוק על משה רבנו. אך כפי שחז"ל אומרים: "ולא ראה יפה, לפי שבניו עשו תשובה".

וכאן המקום לשאול, האם קורח לא היה יכול להעלות את האפשרות שבמאות השנים שיעברו עד לידת שמואל הנביא, תיתכן אפשרות של תשובה, הרי הוא היה חכם גדול…? גם התשובה לשאלה זו היא שכאשר המערכת שמובשת, שכאשר רדיפת הכבוד והשררה ממלאת את הלב, השיקולים מתעוותים ונפגמים.

המשנה במסכת אבות כותבת: "אמר להם (רבי יוחנן בן זכאי) צאו וראו איזוהי דרך ישרה שידבק בה האדם? רבי אליעזר אומר עין טובה, רבי יהושע אומר חבר טוב, רבי יוסי אומר שכן טוב, רבי שמעון אומר הרואה את הנולד, אבי אלעזר אומר לב טוב. אמר להם רואה אני את דברי אלעזר בן ערך, שבכלל דבריו דבריכם".

אנו מבינים היטב כיצד עין טובה, חבר טוב ושכן טוב מגיעים רק מלב טוב, וכיצד דברי רבי אלעזר בן ערך כוללים את דבריהם. אך כיצד דברי רבי שמעון שאמר "רואה את הנולד" נכללים בתוך "לב טוב".

על פי דברנו גם על מנת לראות את הנולד כראוי יש צורך בלב טוב, בלב מלא רצונות טובים ושאיפות קדושות וטהורות.

אחד הלימודים הגדולים מפרשת קורח, היא כמה השיקולים וההכרעות שנעשים לשם שמים הם באמת ישרים וטובים יותר, ועד כמה שיקולים שאינם לשם שמים הם שיקולים שאינם נכונים, לא רק ברמה האידיאליסטית, אלא גם ברמה המציאותית.

נסיים בסיפור מופלאה המופיעה במדרש רבה (ויקרא כב, ד): מעשה היה באיש אחד שהיה עולה מבבל לארץ ישראל וראה שני ציפורים שהיו רבות זו עם זו, והמיתה אחת מהן את חברתה, והלכה הציפור החיה והביאה עשב ונתנה על הציפור המתה והחייתה אותה. אמר אותו האיש טוב הוא שאקח מאותו העשב ואחיה בו מתים של ארץ ישראל… כשהגיע לסולמי צור ראה אריה שנהרג ומושלך בדרך, אמר טוב לי לנסות את העשב הזה על האריה. נתן עליו מהעשב וחיה, וקם ואכל אותו (על פי תרגום עץ יוסף).

זוהי דוגמה מופלאה לכוחות גדולים שלא נעשה בהם שימוש נכון. וכך בדיוק מתרחש אצל האדם: כל אדם מקבל כוחות עצומים, כל אחד בתחום אחר, אלא שניצול הכוחות תלוי במערכת הרצונות והמידות, ולפעמים דווקא הכוחות הגדולים והעצומים שיש באדם הם אלה שיקומו עליו וימיו אותו, אם לא ידע להשתמש בהם כאוי.

יהי רצון שנזכה לכוון כוחותינו כראוי, נשתמש בהם לחיות ולהחיות, ולא בכדי להורידנו לשאול.

 

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן