חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

מחמם מים בגז בשבת

שלום יש לנו מחמם מים בגז שאנחנו מכבים לפני כניסת שבת מה קורה במקרה בו שוכחים לכבות אותו לפני שבת האם יהיה אסור שברז המים יהיה על מצב אחר מלבד קרים לגמרי? מה קורה אם הברז פתוח על חמים, ואז נזכרים שהמחמם לא כבוי. האם מותר לסגור את ברז המים (אני מניח שזה גורם לכיבוי להבה במחמם)

אם בכל פתיחה של מים חמים המחמם מתחיל לעבוד – מותר לפתוח רק קרים. אם פתחו את חמים – מותר לסגור בשינוי (פסיק רישא בתרי דרבנן).

אם אין כיבויו חשמלי אלא בעזרת ברזי גז, מותר לסוגרם בשבת.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 17:23:52

ברכות

שלום וברכה! האם יש לברך 'על המחיה' אחרי אכילת חטיף כמו 'כיף-כף'? מדובר בחטיף של 18.5 גרם, אבל נראה שהוא כן בנפח חצי ביצה. על גב החטיף מצוין ש75% זה שוקולד בלבד ו25% זה וופל שוקולד. כיצד ניתן לדעת האם אחוזי הדגן מתוך אותם 25% מגיעים לשמינית סה"כ מתוך המוצר? (והאם החישוב שעשיתי נכון בכלל?)

מכיוון שהשוקולד לא מעורב בתוך הקמח, אינו מצרף לשיעור כזית, ולכן רק אם אכל מהמזונות בלבד שיעור כזית יברך 'על המחיה', ואם לא אכל מהמזונות שיעור כזית, אבל מכלל החטיף אכל כזית יחד עם המזונות – יברך בורא נפשות.

כך מובא בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור:

שיעור ברכה אחרונה בעוגה ופשטידה

טז. עוגה בחושה שכמות הקמח מחמשת מיני דגן שבעיסה לפחות שמינית, כמו ברוב העוגות והעוגיות, כל המרכיבים שנבללים בעיסה מצטרפים לקמח, והאוכל 'כזית' מהעוגה יברך 'על המחיה'. ואם שיעור הקמח פחות משמינית, האוכל 'כזית' מהעוגה יברך 'בורא נפשות'. אמנם לפני אכילתה צריך כמעט תמיד לברך 'מזונות' (להלן יא, ה-ז).

יז. בפשטידה וקציצה שאר המינים לא נועדו רק להטעים את הקמח כבעוגה, אלא יש להם ערך עצמי, ולכן רק אם הקמח מחמשת מיני דגן הוא רוב התערובת, מברכים על אכילת 'כזית' מהפשטידה 'על המחיה'. אבל אם הדגן הוא מיעוט, אין שאר המינים מצטרפים אליו, ולכן רק אם אכל מהדגן עצמו כמות של 'כזית' בזמן של שבע דקות, יברך 'על המחיה', וכגון שאכל שיעור שלושה זיתים בשבע דקות מפשטידה שהקמח שבה הוא שליש מכלל המרכיבים. אבל אם לא אכל כמות כזו, כל שאכל מהפשטידה כמות של 'כזית', יברך 'בורא נפשות'.

יח. עוגה, עוגיות או פשטידה שיש בהן מילוי שאינו מעורב בתוך הקמח, אין הוא מצטרף לקמח. לכן אם אכל מהבצק על כל המרכיבים שבו 'כזית', יברך 'על המחיה' ויפטור את המילוי. ואם לא אכל מהבצק 'כזית', אבל יחד עם המילוי אכל 'כזית', יברך 'בורא נפשות'. לכן לדוגמה, האוכל שני וופלים קטנים יברך 'בורא נפשות', והאוכל ארבעה וופלים יברך 'על המחיה'.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 20:59:29

הלכות שבת

שלום הרב האם מותר בשבת לשטוף את הרצפה ולנגב בסוף עם סמרטוט ללא סחיטה אחכ? אשמח למקור לתשובה. תבורכו.

גם תשובה לשאלה זו מובאת בפניני הלכה פרק טו, וכן בספר הקיצור לפניני הלכה.

אסור לשטוף במים רצפה (שו"ע שלז, ג; מ"ב ג). ואם נשפכו על הרצפה מים רבים, מותר לגורפם על ידי מגב (שש"כ כג, ז).

כאשר מקום מסוים ברצפה נתלכלך מאוד, כגון שנשפך עליו מיץ, מותר לשפוך עליו מעט מים, ולגורפם אח"כ במגב, או להספיגם בדבר שאין חשש שיבוא לסוחטו (רשז"א שש"כ כג, הערה ל; חזו"ע ח"ד עמ' מט). כאשר כל הרצפה התלכלכה מאוד, המיקל לשפוך על כולה מים ולגורפם, יש לו על מה לסמוך (אול"צ מג, ח).

כדי שלא יגיע אדם לידי סחיטה, אסרו חכמים לקחת בידו דבר שספוג במים והדרך לסוחטו, או להספיג מים רבים על ידי מגבת וכדומה, אלא יספיגם על ידי מספר מגבות שכל אחת תספוג מעט. כמו כן, יכול להספיגם על ידי דבר שאין רגילים לסוחטו מיד כשנספג בהרבה מים, כגון נייר סופג שרגילים לזורקו. ואם אין אפשרות אחרת, ניתן לבצע את פעולת ההספגה על ידי שני אנשים.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 22:15:03

הלכות שבת

האם מותר לרכב בשבת על סקטבורד, או רולרבלייד? בכל גיל?

התשובה לשאלתך מובאת בפניני הלכה שבת סוף פרק כד סעיף י. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה. וכעת אפשר לרכוש גם את ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא לאור.

אופניים קורקינט וסקטים

אסור לרכוב על אופניים רגילים שיש להם שני גלגלים, משום 'עובדין דחול' (לעיל כב, ח). גם כאשר יש להם גלגלי עזר, אסור לרכוב עליהם. אבל מותר לילדים קטנים לרכוב על תלת אופן, מפני שתלת אופן הם אופניים של ילדים קטנים בלבד, ויש הבדל גדול בינם לבין אופניים רגילים, ולכן אין במשחק בהם משום 'עובדין דחול' (שם, 4).

יש מתירים לילדים לנסוע על קורקינט וסקטים בשבת, שכן לדעתם כשם שמותר לילדים לרוץ בשבת, כך מותר להם לרכוב על קורקינט או סקטים בשבת. מנגד, יש שאוסרים לנסוע עליהם, משום שכל מה שהתירו חכמים לרוץ להנאה הוא דווקא ברגליים, אבל לא על ידי מכשירים, שהופכים את הריצה למהירה ומקצועית יותר, והרי זה מעשה של חול.

ואף שבדיעבד יש למקילים על מה לסמוך, נכון להחמיר, משום שדעת המחמירים נראית יותר, וכשם שנהגו ישראל לאסור רכיבה על אופניים משום 'עובדין דחול', שהנסיעה בהם מנוגדת לצביון השבת, כך נכון שלא לרכוב על קורקינט וסקטים. בנוסף, על ידי הגבלת הילדים למשחקים פשוטים יותר, יתחנכו הילדים הגדולים להקדיש את השבת לתורה ומנוחה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 22:16:35

יש לך שאלה?

דבר תורה לפרשת נשא – קרבנות הנשיאים וחג מתן תורה

השאלה הבולטת ביותר שעולה כאשר חושבים על פרשת נשא היא מדוע התורה חוזרת על קורבנות הנשיאים פעם אחר פעם, למרות שהשוני הוא רק בשם של הנשיא? 78 פסוקים מקדישה התורה לחזור ולחזור שוב ושוב, וכידוע התורה חסה על מילותיה. הלכות רבות הם 'הררים התלויים בשערה', וכאן אריכות עצומה, מדוע? מה באה התורה ללמדנו בחזרתיות הזו?

על שאלה זו עונה הרמב"ן כך: "והנכון בטעם הכתוב כי הקב"ה חולק כבוד ליראיו, וכמו שאמר הכתוב 'כי מכבדי אכבד', והנה הנשיאים כולם ביום אחד הביאו הקורבן הזה שהסכימו עליו יחד, ואי אפשר שלא יהא אחד קודם לחבירו… אבל רצה להזכירם בשמם ובפרט בקורבנותיהם ולהזכיר יומו של כל אחד ואחד, לא שיזכיר ויכבד הראשון 'זה קורבן נחשון בן עמינדב', ויאמר 'וכן הקריבו הנשיאים איש איש ביומו', כי זה יהיה קיצור בכבוד האחרים".
כלומר, אומר הרמב"ן בתשובתו הראשונה שהקב"ה רצה לכבד כל אחד ואחד ולכן הזכירם, ולא די בהזכרת שמו של כל אחד ואחד, אלא צריך לתת לכל אחד את הערכה על מעשיו, כל אחד הוא בן יחיד אצל הקב"ה. הלקח בזה כל כך חשוב ויסודי שהתורה רצתה לתת לו מקום גדול, והלימוד בכך כפול:

  • ללמדנו לכבד כל אחד, לתת לכל אחד את ההרגשה שהוא בן יחיד וייחודי. כשאתה מדבר עם מישהו רק הוא צריך מעניין אותך, אל תספר לו שגם לך הייתה אותה בעיה. בעיתו היא ייחודית. אל תאמר 'גם אני עשיתי כן ויותר…', תן לו את ההכרה בחשיבותו במקומו.
  • לקח נוסף שניתן ללמוד הוא שכל אחד חשוב, לכל אחד יש תפקיד ייחודי. אל תזלזל בעצמך, יש לך תפקיד, העולם חסר בלעדיך, הגאולה לא תהיה שלימה אם תחסר, וכפי שכותב מרן הרב קוק זצ"ל בספרו ערפילי טוהר: "יש באישיות הפרטית של כל יחיד עניין איכותי יותר נשגב ונעלה ממה שיש בכלל כולו… והצד העליון הזה האישי הוא המאיר ומחיה את הכלל כולו…". וכן הוסיף וכתב בסידורו: "לפני שנוצרתי כל אותו הזמן הבלתי מוגבל שמעולם עד שנוצרתי, וודאי לא היה בעולם דבר שהיה צריך לי… לעת כזאת שנבראתי מפני שהגיעה השעה שאני צריך למלא איזה דבר להשלמת המציאות, ואילו הייתי מייחד מעשי אל תכלית בריאתי הנני עכשיו כדאי…", כל אחד ואחד יש לו תפקיד אדיר, וכדאי היה לבוראו.

ו'חייב אדם לומר בשבילי נברא העולם', כלומר לי יש תפקיד שכל אלפי השנים והתהפוכות שעבר העולם, הסבל והיסורים הכול היה כדאי שאבוא אני לעולם. וכפי שכותב ר' צדוק הכהן, בספרו צדקת הצדיק: "כשם שצריך האדם להאמין בהשם יתברך, כך צריך אחר כך להאמין בעצמו. רצה לומר שיש להשם יתברך עסק עימו ואיננו פועל בטל 'שבין לילה…", וכחייתו שדה שלאחר מיתתם נאבדו ואינם, רק צריך להאמין כי נפשו ממקור החיים יתברך שמו והשם יתברך מתענג ומשתעשע בה כשעושה רצונו…" – זו חובה להאמין בזה. זה חלק מהאמונה בקב"ה.

בשביל לימודים יסודיים אלו כדאי להאריך.

הרמב"ן שם ממשיך ועונה תשובה מופלאה נוספת: "ועוד בזה טעם אחר במדרשם, כי לכל אחד מהנשיאים עלה במחשבה להביא חנוכה למזבח ושתהיה בזה השיעור, אבל נחשון חשב בשיעור הזה טעם אחד וזולתו כל אחד מהנשיאים חשב טעם בפני עצמו…".

כלומר הנשיאים עשו את אותו המעשה אבל הכוונה השונה הופכת אותו להיות אחר, לכל אחד מחשבה שונה, כוונה שונה.

עומדים אנו יום לאחר חג מתן תורתנו, ועלול האדם לחשוב 'מה שווה לימודי? מה אוכל לחדש?'. והתשובה היא שאותם הדברים עם כוונה שונה הם דברים חדשים. כשם שאין טביעת אצבע שווה, כך ויותר אין הבנה שווה, אין נפש שווה, תחדש את התורה בך, וזה חידוש שלא היה כמותו ביום שנברא העולם כדברי מרן הרב באורות תורתו: "והנה כל הלומד תורה הוא מוציא מהכוח אל הפועל את מציאות חכמתה מצד נפשו, ובוודאי אינו דומה האור הנולד מצד חיבור התורה לנפש זו לאור הנולד מהתחברותה לנפש אחרת, ואם כן הוא מגדיל התורה ממש בלימודו, וכיוון שהקב"ה רוצה שיגדיל התורה, והדרך הישר הוא שילמד האדם מצד אהבתו את האור הגדול, שרוצה ה' בגילוי מציאותו, שיתגדל יותר ויותר…"

ה' רוצה את אורנו, את האור היחודי של כל אחד ואחד, מי ייתן וכל אחד ואחד מאיתנו יקבל ויחשוף את האות שלו בתורה ונזכור שכל אחד יחיד ומיוחד וכך נתייחס אל עצמינו ומתוך כך אל חברינו "ואהבת לרעך – כמוך (כמו האהבה שאתה צריך לאהוב את עצמך)".

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן