חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

מחמם מים בגז בשבת

שלום יש לנו מחמם מים בגז שאנחנו מכבים לפני כניסת שבת מה קורה במקרה בו שוכחים לכבות אותו לפני שבת האם יהיה אסור שברז המים יהיה על מצב אחר מלבד קרים לגמרי? מה קורה אם הברז פתוח על חמים, ואז נזכרים שהמחמם לא כבוי. האם מותר לסגור את ברז המים (אני מניח שזה גורם לכיבוי להבה במחמם)

אם בכל פתיחה של מים חמים המחמם מתחיל לעבוד – מותר לפתוח רק קרים. אם פתחו את חמים – מותר לסגור בשינוי (פסיק רישא בתרי דרבנן).

אם אין כיבויו חשמלי אלא בעזרת ברזי גז, מותר לסוגרם בשבת.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 17:23:52

ברכות

שלום וברכה! האם יש לברך 'על המחיה' אחרי אכילת חטיף כמו 'כיף-כף'? מדובר בחטיף של 18.5 גרם, אבל נראה שהוא כן בנפח חצי ביצה. על גב החטיף מצוין ש75% זה שוקולד בלבד ו25% זה וופל שוקולד. כיצד ניתן לדעת האם אחוזי הדגן מתוך אותם 25% מגיעים לשמינית סה"כ מתוך המוצר? (והאם החישוב שעשיתי נכון בכלל?)

מכיוון שהשוקולד לא מעורב בתוך הקמח, אינו מצרף לשיעור כזית, ולכן רק אם אכל מהמזונות בלבד שיעור כזית יברך 'על המחיה', ואם לא אכל מהמזונות שיעור כזית, אבל מכלל החטיף אכל כזית יחד עם המזונות – יברך בורא נפשות.

כך מובא בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור:

שיעור ברכה אחרונה בעוגה ופשטידה

טז. עוגה בחושה שכמות הקמח מחמשת מיני דגן שבעיסה לפחות שמינית, כמו ברוב העוגות והעוגיות, כל המרכיבים שנבללים בעיסה מצטרפים לקמח, והאוכל 'כזית' מהעוגה יברך 'על המחיה'. ואם שיעור הקמח פחות משמינית, האוכל 'כזית' מהעוגה יברך 'בורא נפשות'. אמנם לפני אכילתה צריך כמעט תמיד לברך 'מזונות' (להלן יא, ה-ז).

יז. בפשטידה וקציצה שאר המינים לא נועדו רק להטעים את הקמח כבעוגה, אלא יש להם ערך עצמי, ולכן רק אם הקמח מחמשת מיני דגן הוא רוב התערובת, מברכים על אכילת 'כזית' מהפשטידה 'על המחיה'. אבל אם הדגן הוא מיעוט, אין שאר המינים מצטרפים אליו, ולכן רק אם אכל מהדגן עצמו כמות של 'כזית' בזמן של שבע דקות, יברך 'על המחיה', וכגון שאכל שיעור שלושה זיתים בשבע דקות מפשטידה שהקמח שבה הוא שליש מכלל המרכיבים. אבל אם לא אכל כמות כזו, כל שאכל מהפשטידה כמות של 'כזית', יברך 'בורא נפשות'.

יח. עוגה, עוגיות או פשטידה שיש בהן מילוי שאינו מעורב בתוך הקמח, אין הוא מצטרף לקמח. לכן אם אכל מהבצק על כל המרכיבים שבו 'כזית', יברך 'על המחיה' ויפטור את המילוי. ואם לא אכל מהבצק 'כזית', אבל יחד עם המילוי אכל 'כזית', יברך 'בורא נפשות'. לכן לדוגמה, האוכל שני וופלים קטנים יברך 'בורא נפשות', והאוכל ארבעה וופלים יברך 'על המחיה'.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 20:59:29

הלכות שבת

שלום הרב האם מותר בשבת לשטוף את הרצפה ולנגב בסוף עם סמרטוט ללא סחיטה אחכ? אשמח למקור לתשובה. תבורכו.

גם תשובה לשאלה זו מובאת בפניני הלכה פרק טו, וכן בספר הקיצור לפניני הלכה.

אסור לשטוף במים רצפה (שו"ע שלז, ג; מ"ב ג). ואם נשפכו על הרצפה מים רבים, מותר לגורפם על ידי מגב (שש"כ כג, ז).

כאשר מקום מסוים ברצפה נתלכלך מאוד, כגון שנשפך עליו מיץ, מותר לשפוך עליו מעט מים, ולגורפם אח"כ במגב, או להספיגם בדבר שאין חשש שיבוא לסוחטו (רשז"א שש"כ כג, הערה ל; חזו"ע ח"ד עמ' מט). כאשר כל הרצפה התלכלכה מאוד, המיקל לשפוך על כולה מים ולגורפם, יש לו על מה לסמוך (אול"צ מג, ח).

כדי שלא יגיע אדם לידי סחיטה, אסרו חכמים לקחת בידו דבר שספוג במים והדרך לסוחטו, או להספיג מים רבים על ידי מגבת וכדומה, אלא יספיגם על ידי מספר מגבות שכל אחת תספוג מעט. כמו כן, יכול להספיגם על ידי דבר שאין רגילים לסוחטו מיד כשנספג בהרבה מים, כגון נייר סופג שרגילים לזורקו. ואם אין אפשרות אחרת, ניתן לבצע את פעולת ההספגה על ידי שני אנשים.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 22:15:03

הלכות שבת

האם מותר לרכב בשבת על סקטבורד, או רולרבלייד? בכל גיל?

התשובה לשאלתך מובאת בפניני הלכה שבת סוף פרק כד סעיף י. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה. וכעת אפשר לרכוש גם את ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא לאור.

אופניים קורקינט וסקטים

אסור לרכוב על אופניים רגילים שיש להם שני גלגלים, משום 'עובדין דחול' (לעיל כב, ח). גם כאשר יש להם גלגלי עזר, אסור לרכוב עליהם. אבל מותר לילדים קטנים לרכוב על תלת אופן, מפני שתלת אופן הם אופניים של ילדים קטנים בלבד, ויש הבדל גדול בינם לבין אופניים רגילים, ולכן אין במשחק בהם משום 'עובדין דחול' (שם, 4).

יש מתירים לילדים לנסוע על קורקינט וסקטים בשבת, שכן לדעתם כשם שמותר לילדים לרוץ בשבת, כך מותר להם לרכוב על קורקינט או סקטים בשבת. מנגד, יש שאוסרים לנסוע עליהם, משום שכל מה שהתירו חכמים לרוץ להנאה הוא דווקא ברגליים, אבל לא על ידי מכשירים, שהופכים את הריצה למהירה ומקצועית יותר, והרי זה מעשה של חול.

ואף שבדיעבד יש למקילים על מה לסמוך, נכון להחמיר, משום שדעת המחמירים נראית יותר, וכשם שנהגו ישראל לאסור רכיבה על אופניים משום 'עובדין דחול', שהנסיעה בהם מנוגדת לצביון השבת, כך נכון שלא לרכוב על קורקינט וסקטים. בנוסף, על ידי הגבלת הילדים למשחקים פשוטים יותר, יתחנכו הילדים הגדולים להקדיש את השבת לתורה ומנוחה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 22:16:35

יש לך שאלה?

דבר תורה לפרשת קדושים – תוכחה מאהבה

בפרשת קדושים, 'פרשה שרוב גופי תורה תלויין בה', אנו מוצאים את הפסוקים שהם יסוד התורה כולה, פסוקים שמהווים את יסוד חיינו, כדברי הלל הזקן שאמר לאותו הגר שרצה ללמוד את התורה כולה על רגל אחת – מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך, והשאר זה פירוש של הכלל היסודי הזה, ולאור הכלל הזה לך ולמד את התורה כולה.

את הפסוק עליו אמר רבי עקיבא שהוא הכלל הגדול בתורה, וכאשר הוא לא מתקיים אין קיום לתורה, ובשל אי קיומו נהרגו עשרים וארבע אלף תלמידי ר"ע במגיפה, הוא "לא תלך רכיל בעמך, לא תעמוד על דם רעך, אני ה'. לא תשנא את אחיך בלבבך, הוכח תוכיח את אמיתך, ולא תשא עליו חטא. לא תיקום ולא תיטור את בני עמך, ואהבת לרעך כמוך, אני ה'". פסוק זה מהווה את היסוד לאיסור שנאת החינם שבגללה נחרב ביתנו וגלינו לאלפיים שנות גלות.

ננסה היום לראות את הפסוקים בהקשרם (על פי דרשתו הנפלאה של הרב אליעזר מלמד):

יש שרצו לומר שדווקא הרכילות ולשון-הרע הם שמאפשרים קיום חברה דתית, שהרי דווקא הידיעה, שאם תעשה דברים רעים, ידברו עליך, ירכלו עליך, היא הגורמת לאדם לא לצאת מהגבולות ולשמור על הנורמות, לכן, דווקא לשון הרע ורכילות הכרחיים לקיום ולשמירת החברה הדתית. אבל התורה מצווה אותנו הפוך 'לא תלך רכיל בעמך'.

כך ניתן לפרש גם את הפסוק 'לא תעמוד על דם רעך' – אל תהיה ממלביני הפנים, ממדברי לשון הרע, ששופכים את דם חבריהם.

אז מהי הדרך לשמירה על החברה? מהי הדרך שכל יחיד יושפע לטובה מחבריו – 'הוכח תוכיח את אמיתך' – כל מי שרואה בחבירו דבר גנאי מחוייב לומר לו, בשפה נעימה, מתוך רצון אמיתי וכנה לתקן. אין המטרה להלבין פניו ולביישו כפי שכתוב 'לא תשא עליו חטא', אלא להפנות את תשומת ליבו לקילקול והטעות.

אנו יודעים שהאדם רוצה לעשות טוב, אלא שלעיתים יש לחצים וטעויות והדרך שלנו לתמוך ולעזור היא 'הוכח תוכיח'. הכוונה בלהוכיח היא להראות את האמת, להסבירה ולחזקה. ולכן הדגש הוא 'לא תשא עליו חטא' – אין המטרה לבייש ח"ו, אלא להועיל ולקדם.

באופן הזה, התיקון הוא עמוק, הוא לא נורמה חברתית חיצונית אלא חתירה אמיתית לתיקון. כשהאדם שומע מחבריו דברים באופן מכבד, בדיסקרטיות, הוא חש שהדברים באים מאהבה גדולה והם מתקבלים על ליבו. וממילא התיקון איננו חיצוני, זהו תיקון שלא נובע מפחד ובושה אלא מרצון להיות טוב יותר.

מצוות התוכחה מוטלת על כל אחד, וכך כשהאדם שומע את התוכחה מעוד ועוד אנשים, ומבין שיש אמת וצדק בדבריהם, אזי אם רצונו לעשות טוב הוא יתקן את דרכיו.

זוהי הדרך לקיום חברת מופת, לא בשמירת נורמות חיצוניות, אלא בחתירה מתמדת לתיקון אמיתי.

והתורה מדגישה: 'לא תשנא את אחיך בלבבך' – אל תתמלא בשנאה, אלא אמור לו, כך וכך עשית לי. התוכחה היא התרופה לשנאה, אל תשמור בבטן – דבר בכנות, הוכח!

והיזהר, לא לנקום ולא לנטור טינה וכעס, אלא הוכח. ואם כך תנהג אזי תזכה להגיע למעלה העליונה – 'ואהבת לרעך כמוך!'

בשל מגבלות הזמן והמקום לא נכנסתי לכל הציווים בפרשה המשלימים את העניין, כדוגמת הציווי 'בצדק תשפוט עמיתך'- שהאדם מצווה לדון את חברו לכף זכות, להבין שוודאי רצונו לטוב.

כשנקיים את הדברים הפשוטים הללו, נזכה לחברת 'קדושים תהיו'.

יהי רצון שנתאזר גבורה, שכן בכדי להוכיח יש צורך להתגבר על אי הנעימות הכרוכה באמירת התוכחה, הן מצד הפגיעה האפשרית במוכח, והן כי האדם לא רוצה להראות קטנוני, ולעיתים כשיאמר לחברו שדבריו או מעשיו פגעו בו הוא עלול להיתפס כרגיש מדי… ויהי רצון שנזכה לסגל עין טובה, שהרי הבסיס לתוכחה הוא להבין ולהאמין שהחבר ודאי רוצה לעשות טוב ולהיות טוב, ולכן, יש מקום לדבר עימו ולהוכיחו. נוכיח את חברנו מאהבה גדולה, והם יקבלו זאת ויתקנו את דרכיהם, וגם אנו נזכה לתוכחות בונות, וכך נעלה ונתעלה עוד ועוד.

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן