חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

מחמם מים בגז בשבת

שלום יש לנו מחמם מים בגז שאנחנו מכבים לפני כניסת שבת מה קורה במקרה בו שוכחים לכבות אותו לפני שבת האם יהיה אסור שברז המים יהיה על מצב אחר מלבד קרים לגמרי? מה קורה אם הברז פתוח על חמים, ואז נזכרים שהמחמם לא כבוי. האם מותר לסגור את ברז המים (אני מניח שזה גורם לכיבוי להבה במחמם)

אם בכל פתיחה של מים חמים המחמם מתחיל לעבוד – מותר לפתוח רק קרים. אם פתחו את חמים – מותר לסגור בשינוי (פסיק רישא בתרי דרבנן).

אם אין כיבויו חשמלי אלא בעזרת ברזי גז, מותר לסוגרם בשבת.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 17:23:52

ברכות

שלום וברכה! האם יש לברך 'על המחיה' אחרי אכילת חטיף כמו 'כיף-כף'? מדובר בחטיף של 18.5 גרם, אבל נראה שהוא כן בנפח חצי ביצה. על גב החטיף מצוין ש75% זה שוקולד בלבד ו25% זה וופל שוקולד. כיצד ניתן לדעת האם אחוזי הדגן מתוך אותם 25% מגיעים לשמינית סה"כ מתוך המוצר? (והאם החישוב שעשיתי נכון בכלל?)

מכיוון שהשוקולד לא מעורב בתוך הקמח, אינו מצרף לשיעור כזית, ולכן רק אם אכל מהמזונות בלבד שיעור כזית יברך 'על המחיה', ואם לא אכל מהמזונות שיעור כזית, אבל מכלל החטיף אכל כזית יחד עם המזונות – יברך בורא נפשות.

כך מובא בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור:

שיעור ברכה אחרונה בעוגה ופשטידה

טז. עוגה בחושה שכמות הקמח מחמשת מיני דגן שבעיסה לפחות שמינית, כמו ברוב העוגות והעוגיות, כל המרכיבים שנבללים בעיסה מצטרפים לקמח, והאוכל 'כזית' מהעוגה יברך 'על המחיה'. ואם שיעור הקמח פחות משמינית, האוכל 'כזית' מהעוגה יברך 'בורא נפשות'. אמנם לפני אכילתה צריך כמעט תמיד לברך 'מזונות' (להלן יא, ה-ז).

יז. בפשטידה וקציצה שאר המינים לא נועדו רק להטעים את הקמח כבעוגה, אלא יש להם ערך עצמי, ולכן רק אם הקמח מחמשת מיני דגן הוא רוב התערובת, מברכים על אכילת 'כזית' מהפשטידה 'על המחיה'. אבל אם הדגן הוא מיעוט, אין שאר המינים מצטרפים אליו, ולכן רק אם אכל מהדגן עצמו כמות של 'כזית' בזמן של שבע דקות, יברך 'על המחיה', וכגון שאכל שיעור שלושה זיתים בשבע דקות מפשטידה שהקמח שבה הוא שליש מכלל המרכיבים. אבל אם לא אכל כמות כזו, כל שאכל מהפשטידה כמות של 'כזית', יברך 'בורא נפשות'.

יח. עוגה, עוגיות או פשטידה שיש בהן מילוי שאינו מעורב בתוך הקמח, אין הוא מצטרף לקמח. לכן אם אכל מהבצק על כל המרכיבים שבו 'כזית', יברך 'על המחיה' ויפטור את המילוי. ואם לא אכל מהבצק 'כזית', אבל יחד עם המילוי אכל 'כזית', יברך 'בורא נפשות'. לכן לדוגמה, האוכל שני וופלים קטנים יברך 'בורא נפשות', והאוכל ארבעה וופלים יברך 'על המחיה'.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 20:59:29

הלכות שבת

שלום הרב האם מותר בשבת לשטוף את הרצפה ולנגב בסוף עם סמרטוט ללא סחיטה אחכ? אשמח למקור לתשובה. תבורכו.

גם תשובה לשאלה זו מובאת בפניני הלכה פרק טו, וכן בספר הקיצור לפניני הלכה.

אסור לשטוף במים רצפה (שו"ע שלז, ג; מ"ב ג). ואם נשפכו על הרצפה מים רבים, מותר לגורפם על ידי מגב (שש"כ כג, ז).

כאשר מקום מסוים ברצפה נתלכלך מאוד, כגון שנשפך עליו מיץ, מותר לשפוך עליו מעט מים, ולגורפם אח"כ במגב, או להספיגם בדבר שאין חשש שיבוא לסוחטו (רשז"א שש"כ כג, הערה ל; חזו"ע ח"ד עמ' מט). כאשר כל הרצפה התלכלכה מאוד, המיקל לשפוך על כולה מים ולגורפם, יש לו על מה לסמוך (אול"צ מג, ח).

כדי שלא יגיע אדם לידי סחיטה, אסרו חכמים לקחת בידו דבר שספוג במים והדרך לסוחטו, או להספיג מים רבים על ידי מגבת וכדומה, אלא יספיגם על ידי מספר מגבות שכל אחת תספוג מעט. כמו כן, יכול להספיגם על ידי דבר שאין רגילים לסוחטו מיד כשנספג בהרבה מים, כגון נייר סופג שרגילים לזורקו. ואם אין אפשרות אחרת, ניתן לבצע את פעולת ההספגה על ידי שני אנשים.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 22:15:03

הלכות שבת

האם מותר לרכב בשבת על סקטבורד, או רולרבלייד? בכל גיל?

התשובה לשאלתך מובאת בפניני הלכה שבת סוף פרק כד סעיף י. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה. וכעת אפשר לרכוש גם את ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא לאור.

אופניים קורקינט וסקטים

אסור לרכוב על אופניים רגילים שיש להם שני גלגלים, משום 'עובדין דחול' (לעיל כב, ח). גם כאשר יש להם גלגלי עזר, אסור לרכוב עליהם. אבל מותר לילדים קטנים לרכוב על תלת אופן, מפני שתלת אופן הם אופניים של ילדים קטנים בלבד, ויש הבדל גדול בינם לבין אופניים רגילים, ולכן אין במשחק בהם משום 'עובדין דחול' (שם, 4).

יש מתירים לילדים לנסוע על קורקינט וסקטים בשבת, שכן לדעתם כשם שמותר לילדים לרוץ בשבת, כך מותר להם לרכוב על קורקינט או סקטים בשבת. מנגד, יש שאוסרים לנסוע עליהם, משום שכל מה שהתירו חכמים לרוץ להנאה הוא דווקא ברגליים, אבל לא על ידי מכשירים, שהופכים את הריצה למהירה ומקצועית יותר, והרי זה מעשה של חול.

ואף שבדיעבד יש למקילים על מה לסמוך, נכון להחמיר, משום שדעת המחמירים נראית יותר, וכשם שנהגו ישראל לאסור רכיבה על אופניים משום 'עובדין דחול', שהנסיעה בהם מנוגדת לצביון השבת, כך נכון שלא לרכוב על קורקינט וסקטים. בנוסף, על ידי הגבלת הילדים למשחקים פשוטים יותר, יתחנכו הילדים הגדולים להקדיש את השבת לתורה ומנוחה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 22:16:35

יש לך שאלה?

דבר תורה לפרשת ויחי – נפרדים מספר הישר

 

השבת אנו זוכים לסיים את ספר בראשית, ספר הבסיס לחיינו.

בספר זה אין מצוות ואיסורים [1] , אלא דרך חיים, עקרונות מוסר, אמונה ודרך ארץ.

ספר בראשית מכונה גם ספר הישר. השם "ספר הישר" מוזכר בספר יהושע, בעת שיהושע מעמיד את החמה: "אז ידבר יהושע לה' ביום תת יהוה את האמורי לפני בני ישראל, ויאמר לעיני ישראל שמש בגבעון דום וירח בעמק אילון, וידום השמש וירח עמד עד יקום גוי אויביו, הלא היא כתובה על ספר הישר, ויעמוד השמש בחצי השמים ולא אץ לבוא כיום תמים, ולא היה כיום ההוא לפניו ואחריו לשמע ה' בקול איש כי ה' נלחם לישראל".

ומסביר רש"י במקום: "דבר זה נכתב בתורה שאמר לו יעקב ליוסף זרעו של אפרים 'יהיה מלא הגויים', אימתי? ביום שעמדה חמה ליהושוע נתמלא כל העולם שמעו של יהושוע ויעמד השמש בחצי השמים ולא אץ לבא כיום תמים". כלומר, ספר הישר, מוזכר בהקשר של הקדמת ברכת אפרים למנשה, והנחת יד ימין על ראשו.

וצריך להבין מדוע דווקא כאן ניכר שספר בראשית הוא ספר הישר? מה הקשר בין הקדמת אפרים למנשה להיות ספר בראשית ספר הישר? יתר על כן, בסברה פשוטה היה ניתן לחשוב להיפך, שהיושר מחייב לתת כבוד לבכור, שכן זוהי דרך ארץ, (כפי שאומר לבן: "לא יעשה כן במקומנו לתת הצעירה לפני הבכירה").

התשובה לכך פשוטה וחדה. בכל ספר בראשית אנו רואים שוב ושוב את חילוף הבכורה, שמהווה יסוד מרכזי בספר בראשית: הבל זוכה לגדולה יותר מקיין, ישמעאל נדחה מפני יצחק, עשו נדחה מפני יעקב, ראובן נדחה מפני יוסף ויהודה, ולבסוף מנשה נדחה מפני אפרים. יש כאן אמירה יסודית, שגדולת האדם לא תלוייה בנתונים הטבעיים, אלא בבחירות הטובות, שה"אדם לעמל יולד".

המסר של ספר בראשית הוא שגורלו של אדם אינו מוכתב על ידי נתוני פתיחה טבעיים, אלא מעשיו הבחיריים הם שיקבעו כיצד ייראו חייו. הקב"ה בוחר באדם שמוכיח את נכונותו לעבוד את ה', ולא באדם שגלומות בו סגולות טבעיות שאינן בשליטתו.

וזהו גם הביטוי של היושר: "איש הישר בעיניו יעשה". כשעוסקים בפנימיות התורה, בעולם הקבלה, יש קוד ידוע של עיגולים ויושר. העיגולים מייצגים את עולם הטבע: "הולך אל דרום וסובב אל צפון, סובב סובב הולך הרוח ועל סביבותיו שב הרוח"- זה העולם המחזורי הקבוע, המעגלי, בעל החוקיות וללא שיונים. וכפי שמסביר זאת הרב זצ"ל: "העיגולים חוקי ההוויה המוכרחים, חוקי הברזל האיתנים, שאינם משתנים בפעולתם על גוי ועל אדם יחד" (אוה"ק ג, עמ' כד). אחד הביטויים החריפים לכך היא השמש שלא משתנה, (ולכן משתמש קהלת בשמש באומרו: "אין כל חדש תחת השמש").

לעומת זאת היושר, מייצג את היכולת האנושית לפרוץ את המעגליות, להתעלות, לשנות ולהשפיע. כפי שממשיך הרב זצ"ל: "היושר, כלומר חופש החיים, החופש המוחלט מצד מקור ההוויה, החופש שבמושג האלוקי, שיצירת ההוויה באה מצידו המוסרי, זה הכול".

להאמין ביושר, זה להאמין, שאפשר לבחור, שאפשר לשנות, שנתוני הפתיחה קובעים רק את נקודת ההתחלה אבל לא את נקודת הסיום. זו הבשורה האדירה שבא ספר בראשית לבשר לעולם, שהאדם בחיבורו לה', יכול להתעלות מעל החוקיות הטבעית ולקנות את המדרגה האלוקית, שבה יש חופש ובחירה.

זוהי ענקיותם של האבות, שסללו דרך חדשה – כפי שרואים בספר בראשית. לדוגמא, אברהם העברי, שמכונה כך בין השאר כדברי המדרש: "שכל העולם בעבר אחד ואברהם בעבר אחד", מתייצב ומגלה דרך חדשה ואחרת, שונה מדרך ההשתעבדות לכוחות הטבעיים – דרך העבודה זרה. אברהם בוחר לשבור את הפסילים, לשבור את המוסכמות המקובלות, להיות ראשון המאמינים ולהתוות דרך לעולם כולו. וכן לדוגמא רבקה אמנו המכונה "שושנה בין החוחים" גדלה בין עובדי עבודה זרה הפרוצים בעריות, אגואיסטים ורמאים, ובחרה דרך אחרת של אמונה, צניעות וחסד מופלא.

לכן אומרת הגמרא (ע"ז כה ב): "מאי ספר הישר? אמר רב חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: זה ספר אברהם, יצחק ויעקב שנקראו ישרים". הם הישרים, הם סוללי הדרך.

דבר זה היה מה שבא לידי ביטוי בהעמדת השמש על ידי יהושע. שכאשר אדם מתחבר לרצון ה' ועושה בחירות נכונות, הוא לא משועבד לטבע, אלא הטבע משתעבד אליו. ולכן יהושע מעמיד את השמש – הכוח העוצמתי והחזק ביותר בעולם.

דברים אלה צריכים לעמוד לנגד עינינו כשאנו מסיימים את ספר בראשית, כדי שנדע את כוחנו ויכולתנו לבחור ולהתעלות, להתגדל ולהתעצם, בלא כפיפות לסביבה או לנתונים איתם התחלנו את דרכנו. יהי רצון שנזכה לבחור את הבחירות הנכונות ולהפוך את העולם כולו למקום טוב וישר יותר.

[1.] כידוע, רק מה שנצטווינו אחרי מעמד הר סיני מחייב אותנו, כדברי פירוש המשניות לרמב"ם, חולין סוף פרק ז :"ושים לבך על העיקר הגדול הנכלל במשנה הזאת, והוא מה שאמר: מסיני נאסר. לפי שאתה הראית לדעת שכל מה שאנו מרחיקים או עושים היום, אין אנו עושים אלא במצוות משה רבינו ע"ה … כגון זה שאין אנו אוכלים אבר מן החי, אינו מפני שהקב"ה אסרו אותו לנח, אלא לפי שמשה אסר עלינו אבר מן החי במה שצוה בסיני … וכמו כן, אין אנו מלים מפני שאברהם אבינו ע"ה מל עצמו ואנשי ביתו, אלא מפני שהקב"ה צוה אותנו ע"י משה רבינו שנמול, כמו שמל אברהם אבינו ע"ה. וכן גיד הנשה, אין אנו הולכים אחר איסור יעקב אבינו, אלא מצוות משה רבינו ע"ה. הלוא תראה מה שאמרו: תרי"ג מצוות נאמרו לו למשה מסיני, וכל אלה מכלל המצוות".

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן