חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

מחמם מים בגז בשבת

שלום יש לנו מחמם מים בגז שאנחנו מכבים לפני כניסת שבת מה קורה במקרה בו שוכחים לכבות אותו לפני שבת האם יהיה אסור שברז המים יהיה על מצב אחר מלבד קרים לגמרי? מה קורה אם הברז פתוח על חמים, ואז נזכרים שהמחמם לא כבוי. האם מותר לסגור את ברז המים (אני מניח שזה גורם לכיבוי להבה במחמם)

אם בכל פתיחה של מים חמים המחמם מתחיל לעבוד – מותר לפתוח רק קרים. אם פתחו את חמים – מותר לסגור בשינוי (פסיק רישא בתרי דרבנן).

אם אין כיבויו חשמלי אלא בעזרת ברזי גז, מותר לסוגרם בשבת.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 17:23:52

ברכות

שלום וברכה! האם יש לברך 'על המחיה' אחרי אכילת חטיף כמו 'כיף-כף'? מדובר בחטיף של 18.5 גרם, אבל נראה שהוא כן בנפח חצי ביצה. על גב החטיף מצוין ש75% זה שוקולד בלבד ו25% זה וופל שוקולד. כיצד ניתן לדעת האם אחוזי הדגן מתוך אותם 25% מגיעים לשמינית סה"כ מתוך המוצר? (והאם החישוב שעשיתי נכון בכלל?)

מכיוון שהשוקולד לא מעורב בתוך הקמח, אינו מצרף לשיעור כזית, ולכן רק אם אכל מהמזונות בלבד שיעור כזית יברך 'על המחיה', ואם לא אכל מהמזונות שיעור כזית, אבל מכלל החטיף אכל כזית יחד עם המזונות – יברך בורא נפשות.

כך מובא בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור:

שיעור ברכה אחרונה בעוגה ופשטידה

טז. עוגה בחושה שכמות הקמח מחמשת מיני דגן שבעיסה לפחות שמינית, כמו ברוב העוגות והעוגיות, כל המרכיבים שנבללים בעיסה מצטרפים לקמח, והאוכל 'כזית' מהעוגה יברך 'על המחיה'. ואם שיעור הקמח פחות משמינית, האוכל 'כזית' מהעוגה יברך 'בורא נפשות'. אמנם לפני אכילתה צריך כמעט תמיד לברך 'מזונות' (להלן יא, ה-ז).

יז. בפשטידה וקציצה שאר המינים לא נועדו רק להטעים את הקמח כבעוגה, אלא יש להם ערך עצמי, ולכן רק אם הקמח מחמשת מיני דגן הוא רוב התערובת, מברכים על אכילת 'כזית' מהפשטידה 'על המחיה'. אבל אם הדגן הוא מיעוט, אין שאר המינים מצטרפים אליו, ולכן רק אם אכל מהדגן עצמו כמות של 'כזית' בזמן של שבע דקות, יברך 'על המחיה', וכגון שאכל שיעור שלושה זיתים בשבע דקות מפשטידה שהקמח שבה הוא שליש מכלל המרכיבים. אבל אם לא אכל כמות כזו, כל שאכל מהפשטידה כמות של 'כזית', יברך 'בורא נפשות'.

יח. עוגה, עוגיות או פשטידה שיש בהן מילוי שאינו מעורב בתוך הקמח, אין הוא מצטרף לקמח. לכן אם אכל מהבצק על כל המרכיבים שבו 'כזית', יברך 'על המחיה' ויפטור את המילוי. ואם לא אכל מהבצק 'כזית', אבל יחד עם המילוי אכל 'כזית', יברך 'בורא נפשות'. לכן לדוגמה, האוכל שני וופלים קטנים יברך 'בורא נפשות', והאוכל ארבעה וופלים יברך 'על המחיה'.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 20:59:29

הלכות שבת

שלום הרב האם מותר בשבת לשטוף את הרצפה ולנגב בסוף עם סמרטוט ללא סחיטה אחכ? אשמח למקור לתשובה. תבורכו.

גם תשובה לשאלה זו מובאת בפניני הלכה פרק טו, וכן בספר הקיצור לפניני הלכה.

אסור לשטוף במים רצפה (שו"ע שלז, ג; מ"ב ג). ואם נשפכו על הרצפה מים רבים, מותר לגורפם על ידי מגב (שש"כ כג, ז).

כאשר מקום מסוים ברצפה נתלכלך מאוד, כגון שנשפך עליו מיץ, מותר לשפוך עליו מעט מים, ולגורפם אח"כ במגב, או להספיגם בדבר שאין חשש שיבוא לסוחטו (רשז"א שש"כ כג, הערה ל; חזו"ע ח"ד עמ' מט). כאשר כל הרצפה התלכלכה מאוד, המיקל לשפוך על כולה מים ולגורפם, יש לו על מה לסמוך (אול"צ מג, ח).

כדי שלא יגיע אדם לידי סחיטה, אסרו חכמים לקחת בידו דבר שספוג במים והדרך לסוחטו, או להספיג מים רבים על ידי מגבת וכדומה, אלא יספיגם על ידי מספר מגבות שכל אחת תספוג מעט. כמו כן, יכול להספיגם על ידי דבר שאין רגילים לסוחטו מיד כשנספג בהרבה מים, כגון נייר סופג שרגילים לזורקו. ואם אין אפשרות אחרת, ניתן לבצע את פעולת ההספגה על ידי שני אנשים.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 22:15:03

הלכות שבת

האם מותר לרכב בשבת על סקטבורד, או רולרבלייד? בכל גיל?

התשובה לשאלתך מובאת בפניני הלכה שבת סוף פרק כד סעיף י. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה. וכעת אפשר לרכוש גם את ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא לאור.

אופניים קורקינט וסקטים

אסור לרכוב על אופניים רגילים שיש להם שני גלגלים, משום 'עובדין דחול' (לעיל כב, ח). גם כאשר יש להם גלגלי עזר, אסור לרכוב עליהם. אבל מותר לילדים קטנים לרכוב על תלת אופן, מפני שתלת אופן הם אופניים של ילדים קטנים בלבד, ויש הבדל גדול בינם לבין אופניים רגילים, ולכן אין במשחק בהם משום 'עובדין דחול' (שם, 4).

יש מתירים לילדים לנסוע על קורקינט וסקטים בשבת, שכן לדעתם כשם שמותר לילדים לרוץ בשבת, כך מותר להם לרכוב על קורקינט או סקטים בשבת. מנגד, יש שאוסרים לנסוע עליהם, משום שכל מה שהתירו חכמים לרוץ להנאה הוא דווקא ברגליים, אבל לא על ידי מכשירים, שהופכים את הריצה למהירה ומקצועית יותר, והרי זה מעשה של חול.

ואף שבדיעבד יש למקילים על מה לסמוך, נכון להחמיר, משום שדעת המחמירים נראית יותר, וכשם שנהגו ישראל לאסור רכיבה על אופניים משום 'עובדין דחול', שהנסיעה בהם מנוגדת לצביון השבת, כך נכון שלא לרכוב על קורקינט וסקטים. בנוסף, על ידי הגבלת הילדים למשחקים פשוטים יותר, יתחנכו הילדים הגדולים להקדיש את השבת לתורה ומנוחה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 22:16:35

יש לך שאלה?

דבר תורה לפרשת וירא- שים מלח! במידה…

 

אחד האירועים המרכזיים בפרשתנו הוא הפיכת סדום, כאשר בעת מנוסתו של לוט מסדום הופכת אשתו לנציב מלח:"ותבט אשתו מאחריו ותהיי נציב מלח". ננסה היום לבאר מה היה חטאה של אשת לוט בכך שהביטה לאחור? מדוע עונשה הוא בהפיכתה לנציב מלח? ומתוך הדברים הללו נראה מה הלימוד לדורות העולה מפרשייה זו. בנוסף, הברייתא (ברכות נד) קובעת שכל הרואה את אשת לוט חייב לברך "דיין האמת": "תני: על לוט ועל אשתו מברכים שתים על אשתו אומר ברוך דיין האמת ועל לוט אומר ברוך זוכר את הצדיקים". ואמנם היום איננו יודעים היכן נמצאת אשת לוט, אך מתוך העיון בפרשייה נוכל להבין את דין האמת בהפיכתה לנציב מלח.

הרד"ק מבאר "שאשתו, שהייתה מאחורי לוט, הביטה אחריה, כי הייתה קטנת אמנה והביטה אם נהפכת העיר אם לא". [מלאך ה' הזהיר את לוט שלא יסתכל אחורה (ויש להניח שאשתו שמעה זאת): "הימלט על נפשך אל תביט אחריך, ואל תעמוד בכל הכיכר. ההרה הימלט פן תספה". כאשר אשתו של לוט הסתכלה אחריה היא עברה על ציווי המלאך].

כדי להינצל לצריך להאמין שמעשי סדום כל כך גרועים ומושחתים, שראוי להשמידם. כאשר אשת לוט מסתכלת אחורה, היא בעצם אומרת שקשה לה להאמין שאכן סדום נחרבת. היא לא מאמינה בכל ליבה שאכן אין למעשים כאלה קיום ושאסור שיהיו בעולם.

אפשר אפילו ללכת בדרכו של הרד"ק ולהסביר שאשת לוט הייתה רוצה להישאר בסדום, והיא מתבוננת לראות האם אולי סדום לא נחרבה ואפשר לחזור הביתה. לוט נמלט ומבין, ואף מזדהה, עם החורבן. אך אשתו נמלטת רק מאין ברירה, ולא מתוך הזדהות.

ממילא אפשר להבין מדוע אשת לוט נהפכת דווקא לנציב מלח. המלח שנמצא על הארץ גורם לכך שהארץ לא תוכל להצמיח, כפי שאומרת התורה (דברים כט, כב): "גופרית ומלח, שריפה כל ארצה-לא תיזרע ולא תצמיח, ולא יעלה בה כל עשב:  כמהפכת סדום ועמורה, אדמה וצבויים, אשר הפך ה', באפו ובחמתו". אשת לוט היא סימן לדורות שבמקום שאין בו חסד- לא תהיה צמיחה, לא תהיה גדילה ולא יהיה קיום. היא עצמה פקפקה בכך ולכן נשארה לעד כנציב המודיע שלא יכול להיות קיום בלא חסד.

חז"ל, כפי שהביא רש"י, דורשים כי "במלח חטאה ובמלח לקתה. אמר לה: תני מעט מלח לאורחים הללו. אמרה לו: אף המנהג הרע הזה אתה בא להנהיג במקום הזה". גם ממדרש זה ניתן לראות את אותה הנקודה. לוט אמנם גר בסדום אך לא מזדהה עם חוסר החסד של אנשיה. לעומת זאת אשתו מקבלת ומבינה את מנהג אנשי סדום, ולכן לא רוצה שמנהגים של חסד יכנסו לביתה.

ניתן לבאר אף יותר. אשת לוט מוכנה להכניס אורחים, מתוך הבנה של הצורך בהצלת נפשות, אך היא מתוקממת נגד הרצון להיטיב להם. נתינת המלח באוכל איננה צורך אמיתי, אלא הוספה של שמחה והנאה באוכל. על כך אשת לוט מתרעמת: גם את המנהג הרע הזה אתה מעוניין להכניס למקום הזה? גם את הרצון לשמח ולהנות?!

במלח יש תכונה מקיימת, משמרת. כאשר רוצים שדבר יחזיק זמן ארוך שמים בו מלח. אבל כששמים הרבה מידי מלח המאכל נפגם ולא ראוי לשימוש. בהחלט נכון שאדם ידאג לקיומו, וש"חייך קודמים לחיי חברך". אבל כשכל מגמתו ועניינו של האדם הינו לדאוג לקיומו האישי, הוא הופך להיות נציב מלח. ומקום שדואג אך ורק לעצמו, לקיומו, הופך להיות מקום זרוע מלח.

יהי רצון שנזכה להיות אנשים שמבינים שמידת החסד איננה רק מידה טובה ויקרה אלא היא המידה שמקיימת את העולם בכלל, ואת עם ישראל בפרט – כפי שרואים בתחילת פרשת השבוע, שמתוך מעשה החסד עם ישראל ממשיך, דרך לידתו של יצחק.

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן