חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

קטניות בפסח

שלום הרב, האם בתור אשכנזי שאינו אוכל קטניות בחג, אני יכול לעשות התרת נדרים ולהתחיל לאכול קטניות? אם לא, מדוע?

לא.

כי לא על כל דבר אפשר לעשות התרת נדרים, כגון מנהג ברור וגורף של עדה שלמה. אמנם אתה יכול להקל ככל הקולות שנאמרו לגבי קטניות, כמבואר בפניני הלכה, ובספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור, ומביא את כל ההלכות למעשה שבספרי פניני הלכה:

המינים הכלולים באיסור

ד. המאכלים המוכרים הכלולים במנהג הם: אורז, אספסת, אפונה, דוחן, דורא, חומוס, חילבה, חמניות (גרעינים שחורים), חרדל, כוסמת (כוסמין זה מין דגן), כמון, כרשינה, לוביה, סויה, ספיר, עדשים, פול, פלסילוס (תורמוס צהוב), פרגין, פשתן, קטנית, קימל, קנבוס, שעועית, שומשום, תורמוס, תירס, תילתן, תמרינד הודי. גם מוצרים שעשויים מקטניות אלו כלולים במנהג, כגון קורנפלקס וקורנפלור המופקים מתירס, וכן פריכיות אורז.

ה. מאכלים שאינם כלולים במנהג, ומותרים לאחר בדיקה מגרגירי דגן: כורכום, זעפרן, קינואה, שבת וגרגירי כוסברא. גם קטניות בתרמיליהן, כגון שעועית ואפונה, נחשבות כמיני ירק ואינן כלולות במנהג האיסור, וכן קמח תפוחי אדמה, וכן בוטנים מותרים למי שאין לו מנהג שלא לאוכלם.

ו. שמן סויה, שמן קנולה (לפתית), שמן בוטנים ושמן כותנה, אינם בכלל האיסור. וכן שוקולדים וממתקים ושאר מאכלים שהקטניות שבהם אינן ניכרות ובטלו ברוב לפני פסח, מותרים מצד הדין אף שכתוב עליהם 'לאוכלי קטניות בלבד'.

דיני המנהג

ז. תחילת זמן איסור אכילת קטניות ביום י"ד, כזמן איסור אכילת חמץ. אמנם מותר להשהותם בבית בפסח בלא למוכרם, משום שאינם חמץ. וכן מותר ליהנות מהם, כגון להאכילם לבעלי חיים.

ח. מותר למי שנוהג באיסור קטניות, לבשל קטניות עבור מי שנוהג לאכול קטניות. וכן מותר לו לבשל עבור עצמו בכלים נקיים שבישלו בהם לפני כן קטניות.

ט. מאכל שנפלו לתוכו קטניות שלא ניתן להוציאם, הן בטלות ברוב והמאכל מותר. כמו כן, המתארח אצל אנשים שאוכלים קטניות, ובטעות לא הכינו עבורו גם מאכלים שלא מעורב בהם קטניות, בדיעבד יכול לקחת מתוך המאכלים את מה שאינו קטניות. ואם התערבו לגמרי עד שאינו יכול להפרידם, יכול בדיעבד לאכול מכל התבשיל אם הקטניות בטלו בו ברוב.

י. כאשר שביעי של פסח חל בערב שבת, מותר בשבת לאכול קטניות, אלא שלא נהגו להכינם בפסח, אבל מותר לקבלם ממי שנוהג לאכול קטניות. ומי שרוצה להכינם בפסח, אין בידו איסור.

יא. מותר לחולה שצריך לאכול מיני קטניות, לאוכלם בפסח לאחר ברירה מגרגירי דגן. למשל, חולה הסובל מעצירות יכול לבלוע זרעי פשתן שנשרו במים. וכן מותר להאכיל מאכלי קטניות לתינוקות הצריכים לכך, וראוי להקצות לצורכם כלים מיוחדים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-21 14:04:26

שיעור כזית במצות רכות

שלום קראתי בפניני הלכה ששיעור כזית הוא כשליש מצת מכונה מה שיעור כזית במצות רכות?

כשיעור נפח של חצי ביצה של ימינו. יש לשער לפי ראות העין כפי שמשערים בכל המאכלים כזית לברכה אחרונה.

מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

יג. משערים גודל חצי ביצה לפי נפח ולא לפי משקל, כל מאכל לפי מרקמו המיוחד כולל החללים הקטנים המלווים את כולו, כפי שמצוי למשל בעוגות ובמבה. אבל חללים גדולים כפי שיש לפעמים בלחם, לא מחשיבים לשיעור 'כזית'. ואין לחשוש בהערכת שיעור חצי ביצה, שהרי חכמים מסרו שיעור זה לכל אדם, אף שידעו שיהיו שיטעו מעט כלפי מעלה או כלפי מטה, וכל אחד צריך ללמוד להעריך את המאכלים השונים ביחס לחצי ביצה. לדוגמה, קופסת גפרורים רגילה ועשרים חתיכות שקדים, שווים לגודל חצי ביצה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-21 05:26:48

אכילת כזית בפסח

שלום. אני אדם שאכילת מצה מרובה יכולה לגרום לי לכאבי בטן ולעצירות אני מעוניין לדעת מה השיעור החיוב הבסיסי שאני מחויייב לאכול מצה כמה זה בגרמים. שאלה נוספת יש קרובת משפחה חילונית שכאשר היא מגיעה הביתה אלינו בשבת היא מטעינה את הפלאפון שלה בשבת במטען יש לנו וויכוח בבית האם להעיר לה מצד אחד זה יכול ליצור כלפיה ניכור דבר שהוא חבל מכיון שהבית נותן לה ולביתה אווירת יהדות מצד מה גם שמדובר באישה קשת יום ובודדה מצד שני אולי יש לחשוש מכיון שאנו משלמים על החשמל זה נקרא כאילו אנחנו מכשילים אותה באיסור

  1. אביא לך את הדברים הלכה למעשה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור, המביא את הפסקים שבספרי פניני הלכה בספר אחד:אכילת המצה

    כז. מצווה מהתורה לאכול בליל ט"ו בניסן 'כזית' מצה שמורה, ומדברי חכמים אוכלים עוד 'כזית' מצה יחד עם ה'כזית' הראשון, ועוד 'כזית' בכורך, ועוד 'כזית' בסוף הסעודה לאפיקומן.

    כח. שיעור 'כזית' הוא כשליש מצת מכונה, וכגודל זה במצות יד קשות, ובמצות רכות השיעור הוא נפח של חצי ביצה. אוכלים את המצה ברציפות ובנחת, ואין צורך להסתכל לשם כך בשעון, שכן אם לא הפסיק בדברים אחרים, ודאי יצא ידי חובה.

    המתקשים לאכול מצה

    לג. המתקשה לאכול את הכמות הנדרשת של המצות, ישתדל לאכול במצת המצווה הראשונה שני שליש מצת מכונה, וב'כורך' וב'אפיקומן' יכול להסתפק בחמישית מצת מכונה. ואם גם זה קשה לו, יכול לאכול למצת מצווה כשיעור שליש מצה. ואם לא יכול לאכול שליש מצה בתחילה, יאכל כמה שיכול בלא לברך "על אכילת מצה", ויצא בברכת עורך הסדר.

    לד. מי שקשה לו ללעוס את המצה, יכול לפורר אותה. ואם גם באופן זה מתקשה לאכול, ישרה אותה מעט במים. אבל אם השרה אותה עד שנימוחה, כיוון שנתבטל ממנה טעם מצה, לא יוצא בה ידי חובה.

    לה. מי שיודע שאכילת המצה או המרור או שתיית ארבע כוסות תגרום לו שיחלה וייפול למשכב, או שיגבר חוליו, פטור מהמצווה. לכן רוב חולי צליאק חייבים לאכול 'כזית' מצה בליל הסדר, מפני שאכילה מועטת כזו לא תגרום להם לחלות. אבל היודעים שאכילת המצה עלולה לגרום להם לתגובות קשות, פטורים. וכיום יש מצות משיבולת שועל, שטובות יותר לחולי צליאק.

  2. אינכם מכשילים אותה באיסור, שהרי היא כלל לא שואלת אתכם האם אפשר להטעין. אם שייך להעיר לה שאין הדבר מכובד, או לפחות שתטעין בחדר באופן לא גלוי, כדאי מאוד לעשות זאת בעדינות. אנשים צריכים לדעת לכבד את המארחים הדתיים שלהם. פעמים רבות אנשים מופתעים מכך שמי שהעירו לו קיבל בשמחה את הדברים.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-21 02:25:39

קריאת שמע שעל המיטה

היי שלום הרב אם אני הולך לישון בשעה 3 בלילה האם עדיף לקרוא קרית שמע שעל המיטה לפני שאני הולך לישון או לקרוא לפני חצות? והאם בכול אופן לא אומרים ברכת המפיל בברכה כי אני ישן אחרי חצות? (אני ספרדי נוהג לפי עדות המזרח)

קריאת שמע שעל המיטה אומרים על המיטה לפני שהולכים לישון.

דין הברכה מובא בפניני הלכה תפילה כו, ב וכן בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור. אפשר לקרוא מספרי פניני הלכה דרך האתר של פניני הלכה:

יש שלמדו על פי קבלת האר"י ז"ל, שרק מי שהולך לישון לפני חצות לילה יברך 'המפיל', אבל מי שהולך לישון אחר חצות לא יאמרנה. וכן נוהגים רבים מהספרדים, שאם הולכים לישון אחר חצות אומרים 'המפיל' בלא שם ומלכות (כה"ח רלט, ח, ועי' יחו"ד ד, עמ' קכב-קכד). אבל למנהג אשכנזים וחלק מהספרדים, כל זמן שהולכים לישון לפני עמוד השחר – מברכים 'המפיל'.

אם אינך יודע את מנהגך, תשאל את אביך וסבך, או את אנשי הקהילה הזקנים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-19 02:18:23

יש לך שאלה?

פרשת חיי שרה – שרה אמנו

פרשת חיי שרה

בפרשת השבוע אנו נתקלים לראשונה בהתייחסות למוות. עד עתה, מעבר לדיווח ולהודעה האלוקית על מות האדם, לא מצאנו שום יחס מיוחד למוות, ואילו בפרשתנו התורה מרחיבה על מות שרה. "ותמת שרה בקרית ארבע היא חברון בארץ כנען, ויבוא אברהם לספוד לשרה ולבכותה. ויקום אברהם מעל פני מתו"

רואים שהתורה מתייחסת למקום פטירתה, להספד של אברהם עליה ולבכיו, וכן מספרת לנו שאברהם 'ישב' על שרה, ועל קימתו מישיבה זו. בנוסף, גם המשך הפרשיה, המספר על המשא ומתן של אברהם עם אנשי חברון, הוא סביב מקום קבורתה של שרה.

ומני אז אנו מוצאים התייחסות לזמן המיתה, למקום הקבורה וכו'.

עוד יש להוסיף שהפרשה כולה נקראת 'חיי שרה', ובאופן פשוט מגמתם של חז"ל בשם זה הוא להדגיש את חשיבות הלימוד וההתבוננות בחייה של שרה.

הביטו אל צור חוצבתם

ישעיהו הנביא (נא,א-ב) אומר שיש מצווה גדולה להתבונן במעשי האבות. "שמעו אלי רודפי צדק מבקשי ה' הביטו אל צור חוצבתם ואל מקבת בור נוקרתם, הביטו אל אברהם אביכם ואל שרה תחוללכם כי אחד קראתיו ואברכהו וארבהו".

כלומר, הנביא פונה אל כל מי שרוצה לעשות צדק, אל כל מי שרוצה להתקרב ולהידבק בה', ואומר להם שהצורה בה הם ידעו מהי הדרך האמיתית להשיג את מבוקשם, היא על ידי התבוננות באבות והאמהות בכלל, ובאברהם ושרה בפרט. שהרי, מתוך ההתבוננות בדרכם ובמעשיהם, באמונתם ובמסירותם, מקיים האדם 'שימושה של תורה' (הגדול מלימודה), ומפתח רצון ויכולת להידבק בדרכם הגדולה והישרה.

וישעיה ממשיך ואומר שבזכות אותה התבוננות יזכו לגאולה שלימה, וכפי שאומר הפסוק העוקב "כי ניחם ה' ציון ניחם כל חרבותיה, וישם מדברה כעדן וערבתה כגן ה' ששון ושמחה ימצא בה תודה וקול זמרה".

ממילא מובן מדוע התורה מדגישה את מקום הפטירה, את הקבורה, את השבעה ואת ההספד, שכן התורה רוצה שדמות זו, למרות היעלמותה הפיזית, תמשיך להופיע חיינו ולהאיר את דרכנו.

אחרי מות – קדושים

ומכאן אפשר גם להבין דבר נוסף: האדם נחשף ומתגלה במותו יותר מאשר בחייו. לענ"ד דבר זה הינו מציאות שכולנו נתקלים בה. כמעט כולנו מכירים ומוקירים, מעריכים ומעריצים היום את הרב שפירא זצ"ל והרב אליהו זצ"ל יותר מאשר בחייהם. אפילו אנשים שהיו איתם בקשר בחייהם אמרו לי שרק היום, לאחר מותם, עמדו היקף דמותם וגדולתם.

לכן, במידה מסוימת, דווקא במיתתו של אדם הוא הופך להיות יותר חי, ועל כן שמה של פרשתנו הוא 'חיי שרה', (למרות שמיד בתחילת הפרשה אנו מבושרים על פטירתה).

רבי צדוק הכהן מלובלין מבאר שכל זמן שאדם חי הוא מופיע כאישיות פרטית על במת ההיסטוריה, אך כאשר גופו מסתלק מזה העולם, נשמתו הופכת להיות חלק מכלל ישראל, וממילא במופיעה אצל כל יהודי ויהודי.

אחד ההסברים לכך שדווקא אחרי מותו של אדם ניתן לעמוד על דמותו השלמה הוא שכל עוד האדם חי העשייה והיצירה הן בהתהוות מתמדת, ובדרך כלל ההתמקדות היא באופן בו אנו פוגשים את האדם בשלב זה של חייו. אך לאחר מותו, היצירה מסתיימת, וניתן להתבונן במבט כולל, מקיף ושלם על האדם.

הספד אברהם אבינו לשרה

גבורתה של שרה

וננסה להתבונן מעט בהספדו של אברהם אבינו על שרה, על פי דברי חז"ל במדרש תנחומא.

"אשת חיל זו שרה, שנאמר 'הנה נא ידעתי כי אשה יפת מראה את'"- השבח הראשון שאברהם משבח את שרה הוא לכאורה על היופי, אך מהתבוננות נוספת יש להקשות מה הקשר בין 'אשת חיל' ליופי?

ונראה להסביר שכוונתו של אברהם הייתה על המעשה בו שרה עמדה בגבורה ואמרה שאברהם אבינו הוא אחיה, למרות שעל ידי כך נלקחה לבית פרעה ולבית אבימלך, שהרי פשט המילים 'איש חיל', כפי שמפרשים רוב הראשונים, הינו אדם בעל גבורה ועוצמה, שלא מפחד ולא מתיירא. וממילא השבח הראשון בו משבח אברהם את שרה הוא על גבורתה ועוצמתה.

שרה ואסתר המלכה

על פי זה ניתן להבין את המדרש הידוע שמספר על "רבי עקיבא היה יושב ודורש והציבור מתנמנם. ביקש לעוררן. אמר: מה ראתה אסתר שתמלוך על קכ"ז מדינה? אלא תבוא אסתר שהיא בת בתה של שרה שחיתה מאה וכ"ז ותמלוך על קכ"ז מדינות".

ולכאורה אין קשר בין שרה לבין מלוכתה של אסתר…? אלא שחז"ל מבארים שהכפילות בפסוק "ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים ושבע שנים שני חיי שרה" שכולן שווים לטובה- כלומר, אין יום או שנה שלא נוצלה כראוי.

שרה אמנו אינה נגררת אחרי הזמן אלא שולטת בו. וכפי שכותב רבי יהודה הלוי "עבדי הזמן עבדי עבדים הם, ועבד ה' הוא לבד חופשי".

רבי עקיבא פונה לציבור המתנמנם ואומר להם שהכוח של אסתר למלוך על המדינות הוא מכוחה של שרה שמלכה על הזמן, 'וגם אתם שבאתם לשמוע דברי תורה בודאי שלא באתם להתנמנם, וראוי לכם שתמלכו על הזמן, על העייפות ותתעוררו לשמוע דברי תורה'.

שרה יפה, אז מה?

בנוסף, ניתן לראות שהדברים הם כפשוטם, ואברהם אבינו מכנה את שרה 'אשת חיל' על שם יופייה, שהרי כבר מצאנו בחז"ל (כפי שמביא רש"י) שבח גדול מאוד ליופייה של שרה "לכך נכתב שנה בכל כלל וכלל, לומר לך, שכל אחד נדרש לעצמו, בת ק' כבת כ' לחטא… ובת כ' כבת ז' ליופי".

ולכאורה, כפי שהקשנו, מה יש לשבח על יופי שהוא דבר טבעי שלא תלוי במידותיו של האדם? אלא שחז"ל משבחים את שרה ששלטה בלא מייצרים בחייה. בנוהג שבעולם, כשאדם עובר לימי הבגרות הוא מתנתק מימי הילדות ומוותר על התום, החיוך והזרימה הילדותית. וכשהאדם עובר לימי הזקנה הוא מוותר על ימי הבגרות, בהם יש את המרד, המרץ והיושר, ועובר לימים של חוכמה, יישוב דעת וניסיון חיים.

ושרה ידעה לקחת איתה את היופי הטהור של הילדות, את הנקיות המוסרית של הבגרות, עם החוכמה ויישוב הדעת של הזקנה, ועל כך משבח אותה אברהם.

רעיון זה מתבטא גם בדברי המדרש שמביא על הפסוק "יודע ה' ימי תמימים ונחלתם לעולם תהיה'- כשהם שהן תמימים כך שנותם תמימים- בת כ' כבת ז' לנוי, בת ק' כבת כ' שנה לחטא. דבר אחר 'יודע ה' ימי תמימי'- זו שרה שהיתה תמימה במעשיה…"

כלומר, חז"ל מביאים את השבח של בת ק' כבת כ' ובת כ' כבת ז', לתמימות, לשלמות ולאחדות בהם מתאחדים כל ימיהם של הצדיקים. וכפי שהסברנו, היכולת לחבר את כל התקופות וכל הזמנים, להשתמש בכל הכוחות, זהו כוחם של הצדיקים בכלל ושל שרה אמנו בפרט.

יהי רצון שנזכה לדבוק בדרכיה של שרה אמנו ולנצל כל שנה, כל יום וכל שעה, לחיות חיים עשירים, מלאי יופי, תום וחוכמה.

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן