חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

לחיצת יד לאישה

האם מותר ללחוץ יד לאישה משום נימוס?

לא. היא צריכה להיות מנומסת כלפיך ולכבד את התורה שאתה מאמין בה ולא ללחוץ את ידך. ואם היא לא יודעת, אז תסביר לה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-18 06:33:18

מעשר כספים להורים

שלום רב, ההורים של אשתי בגיל פנסיה, סביב גיל 70 ואין להם קרן השתלמות ורק פנסיה מינימלית. חמי חולה והם אינם עובדים. ברשותם הדירה שהם חיים בה כך שאין להם שכר דירה לשלם. הם חיים בצמצום, אינם קונים לעצמם בגדים או תכשיטים. הם מסיימים כל חודש במינוס. גיסי עוזר להם כספית מידי פעם. האם ניתן לתת להם מכספי מעשר או שעדיף לתת לעמותה שמחלקת לעניים?

אביא לך את המובא בפניני הלכה ליקוטים ב' סוף פרק ו (ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה):

טו – צדקה להורים

שאלה: האם אפשר לתת את כספי המעשר להורים נזקקים? תשובה: אם יש לבן אפשרות לפרנס את הוריו הנזקקים הוא חייב לפרנסם. ואמרו חכמים שאם ייתן את כספי הצדקה שלו להורים, תבוא לו מארה (קללה), שאין ראוי שייתן אדם להוריו צדקה אלא ראוי שיסייע להם מכספו האישי. אבל אם מצבו הוא, שבלא כספי מעשר כספים לא יוכל לעזור להוריו, הרי ההורים קודמים לבנים ולכל שאר העניים, ולכן ייתן להם את כספי המעשר (שו"ע ורמ"א יו"ד רמ, ה).

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-17 18:57:53

קטניות

שלום וברכה, שבבי שקדים מולבנים שכתוב עליהם "לאוכלי קטניות" אך ברכיבים כתוב "שקדים מקולפים 100%", האם מותר לאכול אותם למי שלא אוכל קטניות? לא יודע אם זה קשור, אבל אציין שאנו נוהגים לאכול לפתית.

מותר. ובכלל, כל דבר שברכיבים לא ברור למה כתוב לאוכלי קטניות, או שהסיבה שכתבו כך היא משום שיש במאכל שמן קנולה או שמן סויה – מותר.

אביא לך כאן מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור – 'קיצור הלכה':

שמן סויה, שמן קנולה (לפתית), שמן בוטנים ושמן כותנה, אינם בכלל האיסור. וכן שוקולדים וממתקים ושאר מאכלים שהקטניות שבהם אינן ניכרות ובטלו ברוב לפני פסח, מותרים מצד הדין אף שכתוב עליהם 'לאוכלי קטניות בלבד'.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-17 18:33:29

תרופות בפסח

שלום וברכה, הרב כתב כי בשעה"ד ניתן להשתמש בתרופות עם טעם בפסח, למרות שהן לא כלולות במאגר התרופות הכשרות לפסח. השאלה שלי, אם אני כולל במכירת החמץ גם את התרופות האלה, במידה ואני נקלע למצב של שעת הדחק בפסח, האם עדיין אפשר לקחת את התרופה למרות שהיא כביכול כלולה במכירה?

אין צורך לשים תרופות טעימות במקום המכירה, שכן כיום תרופות אלו מותרות גם שלא בשעת הדחק, כפי שכתב הרב ברביבים של השבת האחרונה.

לעצם השאלה האם בשעת הדחק מותר לקחת דבר ממקום המכירה, כגון שהניח שם מאכל שגילה במהלך החג שלא היה צריך למוכרו, וכעת הוא זקוק לו מאוד – במקרה כזה הרב מלמד סובר שניתן להקל על סמך כך שאם הגוי ירצה את הדבר – ישלם לו עליו. ואין זה מראה שהמכירה אינה רצינית, שכן מכיוון שהגוי יודע שהמכירה היא אינטרס של היהודי, לא חושש לרמאות.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-17 14:25:33

יש לך שאלה?

הרב גור גלון

הצטרפו לקבוצות הלימוד שלנו!

הרב אליעזר מלמד

רביבים

הרב אליעזר מלמד

בקבוצה תוכלו לקבל את הטור 'רביבים' של הרב אליעזר מלמד מדי שבוע. הקבוצה שקטה.

לימוד יומי בנ"ך

הרב יונדב זר

לימוד יומי בן כ-10 דק, להאזנה, הכולל את הקראת הפרק בליווי הסבר קצר ובהיר לידיעת הנביאים והכתובים!

דף יומי

הרב מאור קיים

האזינו לשיעור בן כ-20 דקות, בליווי הסבר בהיר ומרתק ובצירוף תמונות להבנת הסוגיה!

פרשת השבוע

הרב יונדב זר

לימוד יומי בן כ-20 דקות להאזנה, הכולל הקראת העלייה של אותו יום בליווי הסבר קצר ובהיר לידיעת התורה!

דף יומי

הרב גור גלון

לימוד הדף היומי, בן כ-25 דק' להאזנה וקריאה הכולל הסבר קצר ובהיר של סוגיית הדף שלא ישאיר אותך מאחור!

פרק יומי במשנה

הרב נתן ארונס

הרב נתן ארונס מקריא ומסביר באופן בהיר ותמציתי על הפרק היומי במשנה. שיעור האזנה יומי בן כעשר דקות.

הפנינה היומית

הרב גור גלון

לימוד יומי בן כ-10 דק', לצפייה, האזנה וקריאה של שתי הלכות מתוך פניני הלכה, לידיעת ההלכה למעשה והקפת הנושאים הרלוונטיים לחיים!

פרשת בהר – החרות

פרשתנו עוסקת מתחילתה ועד כמעט סופה בחרות וגאולה: בשנת היובל וקריאת הדרור לעבדים ולקרקעות, בחשיבות הגאולה- גאולת הבתים הנמכרים וגאולת האנשים הנמכרים. הפרשה מבררת את חשיבותה של הגאולה והחרות במספר מישורים: בחיים הכלכלים, החברתיים והאישים.

החרות היא מטרת העל, בשבילה יצאנו ממצרים וקיבלנו את התורה- בשביל לעמוד בני חורין, חופשיים לבחור, חופשיים לרצות, חופשיים לבצע. ישראל עוברים תהליך חרות שתחילתו במצרים והשלמתו בהר סיני.

האדם הוא נברא ולא בורא, יציר ולא יוצר, עילה ולא עלול, ולכן מונח בטבעו להיות עבד. השאלה היא האם יהיה עבד לחברה, לנורמות וליצרים, או שיהיה עבד ה', עבד לרצונות העליונים והטהורים, לטוב השלם האינסופי (עיין היטב בתפארת ישראל אבות ו,ב).

אנו נמצאים בימי ספירת העומר, ימים שבהם אנחנו מאד מקפידים לא לקטוע את החיבור בין פסח לשבועות. אחד הקשרים העמוקים בין פסח לשבועות, הוא הקשר בין החרות החיצונית לחרות העמוקה. פסח הוא זמן חרותנו, ושבועות הוא זמן מתן תורתנו, עליה נאמר: "אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתלמוד תורה".

החרות של פסח היא חרות חיצונית – חרות מעבדות ושיעבוד, חרות משלטון זר, תחושת העצמאות, שבאה לידי ביטוי באופן חריף ש"וירא ישראל את מצרים מת על שפת הים". אך אין כאן עדיין את החרות העמוקה, החרות מהנורמות המקובלות, החרות מהשעבוד לחברה ומוסכמותיה. אין כאן עדיין את חרות פנימית מההבנה שלא בני אדם אחרים יקבעו את גורלי ואושרי. אם נלך לרמה עמוקה יותר אז אפשר לומר שגם אין כאן חרות מיצר הרע, אין כאן חרות מההשתעבדות לתאוות העריות, לתאוות הממון, לתאוות הכבוד, לתאוות המנוחה, לתאוות האכילה וכו'.

רק התורה משחררת את האדם ל'חרות עולם', חרות פנימית, מביאה את האדם להיות עבד ה' שהוא החופשי, כי הוא יודע שגורלו נתון בידיו, בכוח הרצון שלו. הוא שיכול מכל מצב ובכל מצב לעבוד את ה' ולהתקשר אליו יתברך ביראה ואהבה. כפי שאומר מרן הרב קוק זצ"ל (אוה"ת ט,א(: "והיסוד הגדול, שהרצון הטוב הוא הכל, וכל הכשרונות שבעולם אינם אלא מלואיו…והוא בא להכיר את הטוב האמתי של ההצלחה הגמורה שאינה תלויה כ"א באדם עצמו, ולא בשום תנאי חיצוני, והוא רק הרצון הטוב" (כדאי לעיין בדבריו בשלמותם(.

בימים אלו עלינו לבדוק את החרות שלנו: האם אנחנו מאמינים בחרות? האם אנו פועלים בחרות? האם אנו מנצלים את החרות שלנו להוביל את חיינו למקומות אותם אנו רוצים באמת? האם אנחנו מזהים את המקומות בהם אנו עדיין עבדים?

 

תרשו לי להביא לכם בהקשר זה ציטוט מהארייט טאבמן, אך על מנת שנבין את ההקשר אספר לכם עליה קצת. הארייט טאבמן נולדה בארה"ב במאה ה-19 כשפחה לאדון לבן. כבר כילדה היתה עדה לתנאים המחרידים שאחיה השחורים סבלו מהם בשדות הכותנה של דרום ארה"ב. בגיל 29, לאחר שנים של תכנון, נמלטה מהמטע שבו עבדה לאחר שידעה שעומדים למכור אותה לאדון אחר, והצליחה להגיע עד לפילדלפיה בצפון ארה"ב, בה העבדות היתה בלתי חוקית. (החוקים בארה"ב איפשרו לבעלי עבדים להחזיר אותם, גם אם ברחו לצפון). היא ידעה גם שכל משפחתה תיענש עקב בריחתה ולכן, חזרה לדרום עוד 3 פעמים, תוך סיכון אדיר, כדי לחלץ את כל משפחתה, וכולם עברו לקנדה כדי לחיות חיים חדשים.

המחשבות על מיליוני העבדים האחרים לא נתנו לה מנוח, וב 1853 הארייט היתה ממקימי נתיב ההברחה "הרכבת התחתית", שהבריחה עבדים אל החופש. היא חזרה לדרום עשרות פעמים כשהיא חוצה אלפי ק"מ דרך ביצות ונהרות, תוך כדי סיכון חייה, כשהיא נעזרת בבתי מחסה של לבנים ששיתפו עמה פעולה. היא מעולם לא נתפסה, ושיחררה אלפי עבדים שחורים אל החופש בצפון

הארייט טבעה את המושג הרווח בשפה האנגלית עד היום- Leave free or die, כלומר: חייה חופשי או שתמות. (משפט זה נאמר על ידה כאשר באחד המסעות אחד העבדים נבהל ורצה לחזור על עקבותיו,  והארייט כיוונה אליו אקדח ואמרה את המשפט המפורסם הנ"ל).

כיוון שהיה איסור חמור על עבדים להתאסף או לדעת קרוא וכתוב, הארייט גייסה כמרים שהפיצו את הבשורה דרך הכנסיות, ובאמצעים מתוחכמים היא גנבה כרכרות מהלבנים ואספה בדרך נמלטים רבים. בשלב מסוים גילו על קיומה, והוכרז על ראשה הפרס הגדול ביותר שהוצע אי פעם על עבד נמלט.

עם פרוץ מלחמת האזרחים בארה"ב היא הצטרפה כמובן לכוחות הצפון, שרצו לשחרר את העבדים, ומהר מאוד התקדמה מתפקיד של אחות בבית חולים צבאי לתפקיד פיקודי בשדה. ביוני 1863 הייתה טאבמן לאישה האמריקאית הראשונה שתכננה והובילה מבצע צבאי. היא פשטה בראש שלוש ספינות על עמדות טורפדו של צבא הדרום, השמידה כוחות אויב, גשרים ומסילות, ושחררה 700 עבדים שפגשה בדרך. הארייט טאבמן נקברה ב 1913 בהלוויה צבאית מלאה.

 אחד המשפטים החשובים ביותר שאמרה הארייט היה:

"שיחררתי אלפי בני אדם מעבדותהייתי יכולה לשחרר עוד אלפים רבים,  אם הם היו יודעים שהם עבדים"

 

מדהים כמה הדבר נכון גם היום. כמה פעמים חולפת בראשנו המחשבה: הלוואי והייתי יכול או יכולה להיות במקום אחר!  גם היום רובנו עבדים לפחד, לביקורת העצמיתלמחשבות השליליות, לתאוות, לנורמות ועוד. עלינו להפסיק להיות עבד להרגלים הרעים שלנו, לעבוד בעבודת החלומות שלנו, לחיות במערכת יחסים מופלאה, לחיות בחופש כלכלי ולא להיות עבד לכסף ,להיות חופשיים לממש את עצמנו.

כל שעלינו לעשות הוא לקחת את החרות שניתנה לנו מתוך אידיאלים גדולים ודבקות בה'!

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן