חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

שתית "חמר מדינה" לארבע כוסות.

למישהו או מישהי שלא מסוגל לשתות לא יין ולא מיץ ענבים – לפי משנה הברורה מותר לשתות "חמר המדינה". האם יש התייחסות להיתר זה בפניני ההלכה? לצערי הוא/היא גם לא אוהב/ת מיץ תפוזים תרי שאני מבין שבגדר "חמר מדינה" ורק מסוגל/ת לשתות קפה חלבי וזה מה שהביא/ה לסדר. האם הייתי נכון לתת חנכיה לשתות את הכוס השלישי ורבעי לפני הסעודה הבשרית?

יש התייחסות בהערה 10 ובהערה 35, אמנם למעשה הרב לא הביא התייחסות לזה, כי נדיר שאדם לא יכול לשתות יין או מיץ ענבים מכל סוג שהוא, ואף לא על ידי עירובו במים כדי להטעימו, אלא אם כן הוא נמצא במקום שפשוט אין לו יין ולא מיץ ענבים. לכן הדבר גם לא מוזכר בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור המביא את כל פסקי הדינים שבספרי פניני הלכה בספר אחד.

אמנם אין צורך להעיר לאדם שלא מעוניין לקיים את ההלכה לכתחילה ולכן שותה משקה חשוב כמו קפה לשם ארבע כוסות.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-23 22:23:07

קטניות בפסח

שלום הרב, האם בתור אשכנזי שאינו אוכל קטניות בחג, אני יכול לעשות התרת נדרים ולהתחיל לאכול קטניות? אם לא, מדוע?

לא.

כי לא על כל דבר אפשר לעשות התרת נדרים, כגון מנהג ברור וגורף של עדה שלמה. אמנם אתה יכול להקל ככל הקולות שנאמרו לגבי קטניות, כמבואר בפניני הלכה, ובספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור, ומביא את כל ההלכות למעשה שבספרי פניני הלכה:

המינים הכלולים באיסור

ד. המאכלים המוכרים הכלולים במנהג הם: אורז, אספסת, אפונה, דוחן, דורא, חומוס, חילבה, חמניות (גרעינים שחורים), חרדל, כוסמת (כוסמין זה מין דגן), כמון, כרשינה, לוביה, סויה, ספיר, עדשים, פול, פלסילוס (תורמוס צהוב), פרגין, פשתן, קטנית, קימל, קנבוס, שעועית, שומשום, תורמוס, תירס, תילתן, תמרינד הודי. גם מוצרים שעשויים מקטניות אלו כלולים במנהג, כגון קורנפלקס וקורנפלור המופקים מתירס, וכן פריכיות אורז.

ה. מאכלים שאינם כלולים במנהג, ומותרים לאחר בדיקה מגרגירי דגן: כורכום, זעפרן, קינואה, שבת וגרגירי כוסברא. גם קטניות בתרמיליהן, כגון שעועית ואפונה, נחשבות כמיני ירק ואינן כלולות במנהג האיסור, וכן קמח תפוחי אדמה, וכן בוטנים מותרים למי שאין לו מנהג שלא לאוכלם.

ו. שמן סויה, שמן קנולה (לפתית), שמן בוטנים ושמן כותנה, אינם בכלל האיסור. וכן שוקולדים וממתקים ושאר מאכלים שהקטניות שבהם אינן ניכרות ובטלו ברוב לפני פסח, מותרים מצד הדין אף שכתוב עליהם 'לאוכלי קטניות בלבד'.

דיני המנהג

ז. תחילת זמן איסור אכילת קטניות ביום י"ד, כזמן איסור אכילת חמץ. אמנם מותר להשהותם בבית בפסח בלא למוכרם, משום שאינם חמץ. וכן מותר ליהנות מהם, כגון להאכילם לבעלי חיים.

ח. מותר למי שנוהג באיסור קטניות, לבשל קטניות עבור מי שנוהג לאכול קטניות. וכן מותר לו לבשל עבור עצמו בכלים נקיים שבישלו בהם לפני כן קטניות.

ט. מאכל שנפלו לתוכו קטניות שלא ניתן להוציאם, הן בטלות ברוב והמאכל מותר. כמו כן, המתארח אצל אנשים שאוכלים קטניות, ובטעות לא הכינו עבורו גם מאכלים שלא מעורב בהם קטניות, בדיעבד יכול לקחת מתוך המאכלים את מה שאינו קטניות. ואם התערבו לגמרי עד שאינו יכול להפרידם, יכול בדיעבד לאכול מכל התבשיל אם הקטניות בטלו בו ברוב.

י. כאשר שביעי של פסח חל בערב שבת, מותר בשבת לאכול קטניות, אלא שלא נהגו להכינם בפסח, אבל מותר לקבלם ממי שנוהג לאכול קטניות. ומי שרוצה להכינם בפסח, אין בידו איסור.

יא. מותר לחולה שצריך לאכול מיני קטניות, לאוכלם בפסח לאחר ברירה מגרגירי דגן. למשל, חולה הסובל מעצירות יכול לבלוע זרעי פשתן שנשרו במים. וכן מותר להאכיל מאכלי קטניות לתינוקות הצריכים לכך, וראוי להקצות לצורכם כלים מיוחדים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-21 14:04:26

שיעור כזית במצות רכות

שלום קראתי בפניני הלכה ששיעור כזית הוא כשליש מצת מכונה מה שיעור כזית במצות רכות?

כשיעור נפח של חצי ביצה של ימינו. יש לשער לפי ראות העין כפי שמשערים בכל המאכלים כזית לברכה אחרונה.

מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

יג. משערים גודל חצי ביצה לפי נפח ולא לפי משקל, כל מאכל לפי מרקמו המיוחד כולל החללים הקטנים המלווים את כולו, כפי שמצוי למשל בעוגות ובמבה. אבל חללים גדולים כפי שיש לפעמים בלחם, לא מחשיבים לשיעור 'כזית'. ואין לחשוש בהערכת שיעור חצי ביצה, שהרי חכמים מסרו שיעור זה לכל אדם, אף שידעו שיהיו שיטעו מעט כלפי מעלה או כלפי מטה, וכל אחד צריך ללמוד להעריך את המאכלים השונים ביחס לחצי ביצה. לדוגמה, קופסת גפרורים רגילה ועשרים חתיכות שקדים, שווים לגודל חצי ביצה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-21 05:26:48

אכילת כזית בפסח

שלום. אני אדם שאכילת מצה מרובה יכולה לגרום לי לכאבי בטן ולעצירות אני מעוניין לדעת מה השיעור החיוב הבסיסי שאני מחויייב לאכול מצה כמה זה בגרמים. שאלה נוספת יש קרובת משפחה חילונית שכאשר היא מגיעה הביתה אלינו בשבת היא מטעינה את הפלאפון שלה בשבת במטען יש לנו וויכוח בבית האם להעיר לה מצד אחד זה יכול ליצור כלפיה ניכור דבר שהוא חבל מכיון שהבית נותן לה ולביתה אווירת יהדות מצד מה גם שמדובר באישה קשת יום ובודדה מצד שני אולי יש לחשוש מכיון שאנו משלמים על החשמל זה נקרא כאילו אנחנו מכשילים אותה באיסור

  1. אביא לך את הדברים הלכה למעשה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור, המביא את הפסקים שבספרי פניני הלכה בספר אחד:אכילת המצה

    כז. מצווה מהתורה לאכול בליל ט"ו בניסן 'כזית' מצה שמורה, ומדברי חכמים אוכלים עוד 'כזית' מצה יחד עם ה'כזית' הראשון, ועוד 'כזית' בכורך, ועוד 'כזית' בסוף הסעודה לאפיקומן.

    כח. שיעור 'כזית' הוא כשליש מצת מכונה, וכגודל זה במצות יד קשות, ובמצות רכות השיעור הוא נפח של חצי ביצה. אוכלים את המצה ברציפות ובנחת, ואין צורך להסתכל לשם כך בשעון, שכן אם לא הפסיק בדברים אחרים, ודאי יצא ידי חובה.

    המתקשים לאכול מצה

    לג. המתקשה לאכול את הכמות הנדרשת של המצות, ישתדל לאכול במצת המצווה הראשונה שני שליש מצת מכונה, וב'כורך' וב'אפיקומן' יכול להסתפק בחמישית מצת מכונה. ואם גם זה קשה לו, יכול לאכול למצת מצווה כשיעור שליש מצה. ואם לא יכול לאכול שליש מצה בתחילה, יאכל כמה שיכול בלא לברך "על אכילת מצה", ויצא בברכת עורך הסדר.

    לד. מי שקשה לו ללעוס את המצה, יכול לפורר אותה. ואם גם באופן זה מתקשה לאכול, ישרה אותה מעט במים. אבל אם השרה אותה עד שנימוחה, כיוון שנתבטל ממנה טעם מצה, לא יוצא בה ידי חובה.

    לה. מי שיודע שאכילת המצה או המרור או שתיית ארבע כוסות תגרום לו שיחלה וייפול למשכב, או שיגבר חוליו, פטור מהמצווה. לכן רוב חולי צליאק חייבים לאכול 'כזית' מצה בליל הסדר, מפני שאכילה מועטת כזו לא תגרום להם לחלות. אבל היודעים שאכילת המצה עלולה לגרום להם לתגובות קשות, פטורים. וכיום יש מצות משיבולת שועל, שטובות יותר לחולי צליאק.

  2. אינכם מכשילים אותה באיסור, שהרי היא כלל לא שואלת אתכם האם אפשר להטעין. אם שייך להעיר לה שאין הדבר מכובד, או לפחות שתטעין בחדר באופן לא גלוי, כדאי מאוד לעשות זאת בעדינות. אנשים צריכים לדעת לכבד את המארחים הדתיים שלהם. פעמים רבות אנשים מופתעים מכך שמי שהעירו לו קיבל בשמחה את הדברים.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-21 02:25:39

יש לך שאלה?

פרשת ראה – מראייה חיצונית לראייה פנימית

חומש דברים – משנה תורה

כשאנו מתבוננים בספר דברים אנו רואים שישנה התקדמות בקליטתם של ישראל את התורה, שהיא מתקבלת אצלם באופן מחודש. ובלשון העמכא ניתן לומר שאחרי ארבעים שנה סוף סוף 'נופל האסימון'.

לא לחינם אמרו חז"ל שאדם עומד על דעת רבו רק לאחר ארבעים שנה, ולא לחינם הסתובב עם ישראל במדבר ארבעים שנה. וכך, בתום ההליך הארוך והמייגע, על כל עליותיו וירידותיו, עם ישראל מפנים את התורה ומתוך כך הוא גם בשל להיכנס לארץ. (כתבנו באריכות בנושא זה בפרשת דברים).

עם ישראל מתעלה בקשר לתורה עם התקדמות הפרשות

הקליטה המשתנה של הדברים מתבטאת בכך שבפרשת דברים עם ישראל לא שומעים את דבר ה' עצמו אלא רק את דבר ה' כפי שהוא מתבטא בדבריו של משה.

בפרשת ואתחנן ישראל מתעלים לשמוע לפי ה' ממש, ולכן שם גם נשנית פרשת עשרת הדברות, וכביכול מעמד הר סיני חוזר לנגד עיניהם.

בפרשת עקב, בעקבות אותה שמיעה מחודשת, עם ישראל זוכה לעשות את דברי התורה ולהתעלות.

ובפרשת ראה עם ישראל זוכים לראות. "ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה". הראיה המוחשית את התורה מתבטאת בכך שעם ישראל קולט שהתורה היא הברכה בכל מישורי החיים, הממשיים והנפשיים, הכלליים, המשפחתיים והפרטיים.

ראיית הדברים כמבוא לנבואה

היכולת לא רק לדעת את הדברים אלא גם לראות אותם, היא היכולת להגיע אל ארץ הנבואה, אל ארץ החזון, אל הארץ בא רואים דבר ה'.

(אנו שזכינו לחיות בארץ הזאת מרגישים איך במציאות הישראלית כל מי שמתבונן בעיניים פקוחות רואה לפניו את התגשמות חזון הנביאים, את ה' המוליך אותנו צעד אחר צעד, וההסתר-יה שבהיסטוריה הופך לגילוי שם ה' וקידוש שם ה', וכפי שאומר הפסוק "כי עין בעין תיראו"- מתי תזכו לכך? "בשוב ה' ציון"- כאשר חוזרים לארץ אז זוכים לראות את דבר ה').

ירידת הדורות בקשר לה'

דרגות אלו הובאו בדרוש חסידי נאה ועמוק בספר שפתי צדיקים על המשנה

"דע מה למעלה ממך עין רואה ואוזן שומעת וכל מעשיך בספר נכתבים" – "ושמעתי בשם הרב הצדיק מקאזניץ ז"ל, על מה שאמרו רז"ל 'דע מה למעלה ממך, עין רואה ואוזן שומעת וכל מעשיך בספר נכתבים' כי בבית ראשון ידעו על פי אורים ותומים [ואולי אפשר להוסיף ראו במראות הנבואה], ובבית שני על פי בת קול. וזהו 'דע מה למעלה ממך' – היינו בימים קדמונים, הי' 'עין רואה' באורים ותומים, וזהו בבית ראשון. 'ואוזן שומעת' בבת קול, וזה בבית שני. וכעת בגלות המר יכול הצדיק לראות הכל במה שכתוב בספר, וזהו 'וכל מעשיך – בספר נכתבים'".

וניתן ללמוד מדבריו המאירים שבדורות הראשונים היו רואים ואח"כ, בשל ירידת הדורות, איננו זוכים לבהירות והחיות שבנבואה. אלא שעדיין נשתמרה בידינו היכול לשמוע, ושגלינו מארצנו ונחרב בית המקדש גם הקול המנחה והמוביל נעלם מאיתנו וההכוונה האלוקית מגיעה אלינו דרך עמל התורה והיגיעה בה.

הטוב שבירידה הזו

כמובן שזוהי ירידה גדולה אבל ככל הירידות בעם ישראל זוהי ירידה שבתוכה חבויה ומסתתרת עלייה נפלאה, בידינו ללמוד את התורה כל כך לעומק ובכזאת חיות ובהירות עד שנזכה לראות את דבר ה' מתוך התורה. הראיה שהייתה תלויה ברצון האלוקי בלבד, הפכה להיות תלויה בעמלנו בתורה, הראיה החיצונית הפכה להיות בתוכנו ומתוכנו, ומי שקונה אותה היא הופכת להיות שלו ממש: "ובתורתו יהגה יומם ולילה". "זכרו תורת משה עבדי".

יהי רצון שנזכה לראות בטוב ה' ויתקיים בנו 'יראו עיננו וישמח ליבנו ותגל נפשנו בישועתך באמת'!!!

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן