חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

קריאת שמע שעל המיטה

היי שלום הרב אם אני הולך לישון בשעה 3 בלילה האם עדיף לקרוא קרית שמע שעל המיטה לפני שאני הולך לישון או לקרוא לפני חצות? והאם בכול אופן לא אומרים ברכת המפיל בברכה כי אני ישן אחרי חצות? (אני ספרדי נוהג לפי עדות המזרח)

קריאת שמע שעל המיטה אומרים על המיטה לפני שהולכים לישון.

דין הברכה מובא בפניני הלכה תפילה כו, ב וכן בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור. אפשר לקרוא מספרי פניני הלכה דרך האתר של פניני הלכה:

יש שלמדו על פי קבלת האר"י ז"ל, שרק מי שהולך לישון לפני חצות לילה יברך 'המפיל', אבל מי שהולך לישון אחר חצות לא יאמרנה. וכן נוהגים רבים מהספרדים, שאם הולכים לישון אחר חצות אומרים 'המפיל' בלא שם ומלכות (כה"ח רלט, ח, ועי' יחו"ד ד, עמ' קכב-קכד). אבל למנהג אשכנזים וחלק מהספרדים, כל זמן שהולכים לישון לפני עמוד השחר – מברכים 'המפיל'.

אם אינך יודע את מנהגך, תשאל את אביך וסבך, או את אנשי הקהילה הזקנים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-19 02:18:23

האם טבליות של tums מותרות בפסח

שלום כבוד הרב, לאחרונה עלתה הבעיה ששינו את נוסחת התרופה נגד צרבת tums. הרבנים ולא יודעים להגיד האם התוספת שנותנת טעם לtums היא חמץ או לא. מצד אחד אומרים הבגלל שזה תערובת טעמים אז אין לדעת איזה טעם נותן מה ולכן זה מותר, מצד שני אומרים שבגלל שהתוספת נותנת טעם אין להשתמש. מצרפת תשובה באנגלית לגבי עניין זה. מה פוסק ברב במקרה הזה? Tums (Passover) Status: Why does the cRc Pesach Guide say that all Tums aren’t acceptable but others list certain types as acceptable? The reason for the difference in policy is a Rabbinic difference of opinion as to whether one must refrain from consuming products which contain flavors of unknown kosher and Pesach status. Some Rabbis take a lenient position due to the fact that most of the flavor-contributing chemicals are not chametz, no single chemical’s taste is perceived in the final product (i.e. zeh v’zeh gorem), and the flavor is used in tiny proportions. Other Rabbis argue based on halachic and factual grounds which are beyond the scope of this document. The cRc follows the latter, stricter approach to this question. We are unable to determine whether the flavorings used in Tums are acceptable for Pesach, and therefore cannot recommend them. Others who list certain Tums products as acceptable for Pesach are aware of this but accept the lenient approach outlined above, which rules that flavors of unknown status do not compromise the Pesach status of the Tums. It is noteworthy that there is corn starch in every variety of Tums which we looked at, which means that even according to the lenient approach the Tums should only be consumed by those who are Sephardic or ill and permitted to eat kitnios.

מותר

כך כתב הרב מלמד בעיתון רביבים של שבוע שעבר:

כתבתי (בפניני הלכה ח, סוף הערה 9) שבשעת הדחק, כאשר לא ניתן לברר אם התרופה הטעימה כשרה, גם שלא לצורך פיקוח נפש, מותר ליטול אותה בפסח, שהואיל וברוב רובן של התרופות אין חמץ, אפשר להקל על פי הרוב, כמבואר בשולחן ערוך (יורה דעה קי, ג).

אולם עתה שלח לי ידידי הדגול הרב שאול דוד בוצ'קו שליט"א תשובה שכתב, ובה בירר שגם בתרופות הטעימות אין חשש חמץ. ראשית, מפני שרק באחוז זעיר מהן מעורב עמילן או אלכוהול שהופק מחמשת מיני דגן. וגם באלה שיש בהן עמילן שהופק מדגן אין חשש חמץ, מפני שעמילן זה הופרד משאר מרכיבי החיטה, והוא לבדו אינו יכול להחמיץ, וכפי שבירר הרב שאר ישוב כהן זצ"ל בתשובתו לגבי חומצת לימון (ראו פניני הלכה פסח ח, ח). וגם אם עירבו בתרופה אלכוהול שהופק מחמשת מיני דגן, הוא שונה מאלכוהול לשתייה, הואיל והוא נועד לצורך רפואי שנועד להמסה. ריכוז האלכוהול שבו בין 95 ל־99 אחוזים, ונוזל כזה אינו ראוי לשתייה, ולכן גם אם הופק מחמשת מיני דגן נפסל מאכילת כלב לפני פסח, ולכן אין בו איסור חמץ.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-18 18:15:59

לחיצת יד לאישה

האם מותר ללחוץ יד לאישה משום נימוס?

לא. היא צריכה להיות מנומסת כלפיך ולכבד את התורה שאתה מאמין בה ולא ללחוץ את ידך. ואם היא לא יודעת, אז תסביר לה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-18 06:33:18

מעשר כספים להורים

שלום רב, ההורים של אשתי בגיל פנסיה, סביב גיל 70 ואין להם קרן השתלמות ורק פנסיה מינימלית. חמי חולה והם אינם עובדים. ברשותם הדירה שהם חיים בה כך שאין להם שכר דירה לשלם. הם חיים בצמצום, אינם קונים לעצמם בגדים או תכשיטים. הם מסיימים כל חודש במינוס. גיסי עוזר להם כספית מידי פעם. האם ניתן לתת להם מכספי מעשר או שעדיף לתת לעמותה שמחלקת לעניים?

אביא לך את המובא בפניני הלכה ליקוטים ב' סוף פרק ו (ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה):

טו – צדקה להורים

שאלה: האם אפשר לתת את כספי המעשר להורים נזקקים? תשובה: אם יש לבן אפשרות לפרנס את הוריו הנזקקים הוא חייב לפרנסם. ואמרו חכמים שאם ייתן את כספי הצדקה שלו להורים, תבוא לו מארה (קללה), שאין ראוי שייתן אדם להוריו צדקה אלא ראוי שיסייע להם מכספו האישי. אבל אם מצבו הוא, שבלא כספי מעשר כספים לא יוכל לעזור להוריו, הרי ההורים קודמים לבנים ולכל שאר העניים, ולכן ייתן להם את כספי המעשר (שו"ע ורמ"א יו"ד רמ, ה).

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-17 18:57:53

יש לך שאלה?

פרשת מטות – מתכוננים לעולם האמתי

פרשות מטות ומסעי – סוף הדרך

השבת נקרא אי"ה את פרשת מטות. זוג הפרשיות מטות ומסעי, שפעמים רבות נקראות יחד וחותמות את ספר במדבר, הינם בעצם פרשיות של סיום הדרך (או בלשון ימינו: סוף הדרך..).

המדבר והנדודים בו מוגדרים בכמה מקומות אצל חז"ל כ'תקופת הישיבה' של עם ישראל. כלומר, כפי שהאדם הפרטי בטרם יציאתו ל'חיים': לבניין המשפחה, לבניין הארץ והכלכלה, לחיי המעשה והיצירה- ראוי לו ליישב כמה וכמה שנים באוהלה של תורה, בישיבה, בכדי לקלוט את התורה בתנאי חממה, ללא יצרים קשים והתמודדויות עם העולם החומרי.

וכך גם עם ישראל, שעומד על רגליו אחר יציאת מצרים, מקבל את התורה במדבר, במקום בו אין לו עמל וניסיונות גשמיים. 'לא ניתנה תורה אלא לאוכלי המן'. במקום בו הוא זוכה לגילוי אלוקי ברור ובהיר של עמוד הענן ועמוד האש, של המן ובארה של מרים, להנהגתו העל טבעית של משה תוך ראיית הסדר הנכון בתוך כלל ישראל, 'איש על מחנהו ואיש על דגלו', וההבנה שאין שום תזוזה אלא על פי ההשגחה האלוקית, 'על פי ה' יחנו ועל פי ה' יסעו'- שם ישראל מקבלים את התורה.

מחד, מאפשר מהלך זה לעם ישראל לקלוט ולהפנים את יסודות התורה, את ההשגחה האלוקית, את הסדרים המתוקנים בישראל, ועוד יסודות רבים וחשובים. אלא שמאידך יש בו גם קושי גדול, שהרי אין זה מצבו הטבעי של העם (כפי שהישיבה והלימוד יום שלם איננו המצב הטבעי לרוב בחורי הישיבות). ועוד קושי חמור מזה ישנו והוא החשש לנפילה הגדולה, ואפילו להתרסקות, שעלולה לבוא בכניסה לארץ, ביציאה אל החיים, כאשר האדם יוצא אל תפקידו המרכזי והעיקרי.

ניתן לומר שפרשיות מטות ומסעי הינם סיום הדרך בהיותם מסיימות את שלב המדבר שעיקר עניינו הוא ההכנה וההתכוננות לקראת השלב הבא, השלב המרכזי והעיקרי והוא שלב חיי התורה בארץ.

הירידה בסוף תקופת הישיבה

אכן גם בימינו אנו עדים לתופעה מצערת של ירידה רוחנית החדה שעוברת על בחורי הישיבות בהיותם יוצאים לחיי המעשה: ללימודים האקדמיים ולעולם העבודה.

יש שיטות שמתמודדות עם אתגר זה על ידי ניסיון להשאיר כמה שיותר אנשים בבית המדרש, הן על ידי דחיפתם להמשך לימוד תורה שנים רבות והן על ידי דחיפתם לחינוך והוראה- מה שמשאיר את האנשים בתוך העולם התורני-לימודי.

ניסיון זה מצליח בחלקו בלבד, הן מפני שאינו מקיף את רוב הציבור והן מפני שהוא גורם לכך שכישרונות רבים בתחומי הכלכלה והמדע לא יוצאים לפועל. וממילא גם יוצא שרבים מהעוסקים בחינוך מתוך דחיפה חיצונית (ולא מתוך הרגשה וידיעה כי זהו כישרונם וייעודם) חשים ממורמרים ו'מבוזבזים' (ויש לכך כמובן גם השפעות על הצלחתם בעבודת הקודש העליונה של חינוך ילדי ישראל).

גם בכניסתם של ישראל לארץ אנו מוצאים ירידה רוחנית גדולה- דבר שבולט מאוד בכל תקופת השופטים. ומשה רבנו, כידוע, צופה את הדברים ומנבא על התרחשותם, אלא שלא בשל כך נמנע הקב"ה מלהצעיד את ישראל לארץ, שהרי הבריחה מעיקר תפקידנו- קידוש החומר והקמת ממלכה המקושרת לקב"ה ולתורה- איננה אפשרית. אלא יש צורך במחשבות עמוקות והכנות גדולות בכדי להצליח לעבור מן המדבר לארץ.

להתכונן ליציאה מהמדבר לעולם המעשה

וכאמור, ניתן לראות בפרשיות אלו הכנות לאותו המעבר, כשספר דברים כולו הינו המשך של אותה הכנה.

וננסה להדגים את הדבר בנושא הראשון שמופיע בפרשתנו, ובעזרת ה' נמשיך ונראה זאת בעניינים נוספים בשבוע הבא.

"וידבר משה אל ראשי המטות לבני ישראל לאמר זה הדבר אשר צוה ה', איש כי ידור נדר לה' או הישבע שבועה לאסור איסר על נפשו לא יחל דברו ככל היוצא מפיו יעשה". הדבר הראשון שבולט בפרשייה זו הוא שלעומת רוב הפרשיות בתורה שמתחילות ב"וידבר ה' אל משה לאמר" כאן פותחים הדברים ב"וידבר משה".

ואמנם חז"ל מציינים שאפילו במקרה זה שונה דיבורו של משה מכל הנביאים שכן הוא לא מתבטא ב"כה אמר ה"' אלא ב"זה הדבר אשר צוה ה"'- דהיינו דיבור מבורר ובהיר יותר. ואף על פי כן מהשוואת משה רבנו לשאר הנביאים אנו לומדים שכאן יש דרגה של הופעת תורה מפי משה (כעין ההבדל שעושים חז"ל בין ארבעת הספרים הראשונים בתורה לבין ספר דברים אותו אמר משה מפי עצמו. (וחס ושלום אין כאן אמירה שאין הדברים אלוקיים, אלא הכוונה היא שהדברים האלוקיים עברו דרך הצינור הרחב והכולל של משה).

דבר נוסף שבולט מיד בתחילת הפרשה הוא הציווי אל ראשי המטות, ולכאורה כלל לא ברור מדוע דבר זה נאמר לראשי המטות, הרי זהו (עניין השבועות והנדרים) ציווי לכל יחיד ויחיד? אלא שחז"ל דורשים מכאן בכוחם של חכמי ישראל להתיר נדרים בתנאים מסוימים.

שתי הערות אלה, הן האמירה מפי משה, והן המעבר של דברי התורה דרך ראשי המטות והכוח שניתן בידם מראה איך הקב"ה רוצה לתת כוח להנהגה. עד עכשיו "על פי ה' יחנו ועל פי ה' יסעו', ועכשיו, כפי שכתוב בפרשת פינחס "יפקוד ה' אלוהי הרוחות לכל בשר איש על העדה אשר יצא לפניהם ואשר יבוא לפניהם ואשר יוציאם ואשר יביאם".

ההנהגה עוברת מה' (בסגנון 'ה' הוא המלך') למנהיגות שפועלת על פי רצון ה'. ולא די בכך אלא יש גם צורך בראשי המטות, במנהיגות שבטית ואזורית שתנהיג כל שבט ושבט וכל קהילה וקהילה על פי אופייה ודרכה בכדי לקדש שם שמים בעולם.

כוח זה מתפשט מההנהגה אל כל יחיד ויחיד שיכול בדיבורו לקבוע לו מצוות עשה או לא תעשה על ידי נדר או שבועה. והאדם צריך להתחיל להיות מודע לגודל שבו ולהיזהר שלא לחלל דברו- לא להפוך את דבריו לחולין.

שני יסודות לקראת היציאה

כלומר, למדנו מכאן שני יסודות לקראת יציאתו של האדם לחיי המעשה:

'עשה לך רב', קבל על עצמך מנהיגות תורנית-רוחנית שתנהיג אותך ואת קהילתך (ראשי המטות). השתייך לקהילה שיש בה הנהגה שמובילה ומדריכה.

דע את הכוח הגדול שמצוי בידך בכלל ובדיבורך בפרט. ולכן עליך לשמור על איכותו וקדושתו של הדיבור. תרבה בדיבורים אידיאליסטיים ובונים, ובכל עניין ועניין שתבוא לדבר בו- חשוב היטב עליו ואילו דיבורים בעלי ערך ותוכן אתה יכול לדבר בו.

יהי רצון שנזכה להנהגה מתוקנת בכל קהילה וקהילה ובכלל ישראל, ושמתוך כך יוכל גם כל יחיד ויחיד לבוא לידי ביטויו השלם. 'ובכן תן כבוד לעמך תהילה ליראיך, תקווה לדורשיך פתחון פה למייחלים לך'.

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן