חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

קריאת שמע שעל המיטה

היי שלום הרב אם אני הולך לישון בשעה 3 בלילה האם עדיף לקרוא קרית שמע שעל המיטה לפני שאני הולך לישון או לקרוא לפני חצות? והאם בכול אופן לא אומרים ברכת המפיל בברכה כי אני ישן אחרי חצות? (אני ספרדי נוהג לפי עדות המזרח)

קריאת שמע שעל המיטה אומרים על המיטה לפני שהולכים לישון.

דין הברכה מובא בפניני הלכה תפילה כו, ב וכן בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור. אפשר לקרוא מספרי פניני הלכה דרך האתר של פניני הלכה:

יש שלמדו על פי קבלת האר"י ז"ל, שרק מי שהולך לישון לפני חצות לילה יברך 'המפיל', אבל מי שהולך לישון אחר חצות לא יאמרנה. וכן נוהגים רבים מהספרדים, שאם הולכים לישון אחר חצות אומרים 'המפיל' בלא שם ומלכות (כה"ח רלט, ח, ועי' יחו"ד ד, עמ' קכב-קכד). אבל למנהג אשכנזים וחלק מהספרדים, כל זמן שהולכים לישון לפני עמוד השחר – מברכים 'המפיל'.

אם אינך יודע את מנהגך, תשאל את אביך וסבך, או את אנשי הקהילה הזקנים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-19 02:18:23

האם טבליות של tums מותרות בפסח

שלום כבוד הרב, לאחרונה עלתה הבעיה ששינו את נוסחת התרופה נגד צרבת tums. הרבנים ולא יודעים להגיד האם התוספת שנותנת טעם לtums היא חמץ או לא. מצד אחד אומרים הבגלל שזה תערובת טעמים אז אין לדעת איזה טעם נותן מה ולכן זה מותר, מצד שני אומרים שבגלל שהתוספת נותנת טעם אין להשתמש. מצרפת תשובה באנגלית לגבי עניין זה. מה פוסק ברב במקרה הזה? Tums (Passover) Status: Why does the cRc Pesach Guide say that all Tums aren’t acceptable but others list certain types as acceptable? The reason for the difference in policy is a Rabbinic difference of opinion as to whether one must refrain from consuming products which contain flavors of unknown kosher and Pesach status. Some Rabbis take a lenient position due to the fact that most of the flavor-contributing chemicals are not chametz, no single chemical’s taste is perceived in the final product (i.e. zeh v’zeh gorem), and the flavor is used in tiny proportions. Other Rabbis argue based on halachic and factual grounds which are beyond the scope of this document. The cRc follows the latter, stricter approach to this question. We are unable to determine whether the flavorings used in Tums are acceptable for Pesach, and therefore cannot recommend them. Others who list certain Tums products as acceptable for Pesach are aware of this but accept the lenient approach outlined above, which rules that flavors of unknown status do not compromise the Pesach status of the Tums. It is noteworthy that there is corn starch in every variety of Tums which we looked at, which means that even according to the lenient approach the Tums should only be consumed by those who are Sephardic or ill and permitted to eat kitnios.

מותר

כך כתב הרב מלמד בעיתון רביבים של שבוע שעבר:

כתבתי (בפניני הלכה ח, סוף הערה 9) שבשעת הדחק, כאשר לא ניתן לברר אם התרופה הטעימה כשרה, גם שלא לצורך פיקוח נפש, מותר ליטול אותה בפסח, שהואיל וברוב רובן של התרופות אין חמץ, אפשר להקל על פי הרוב, כמבואר בשולחן ערוך (יורה דעה קי, ג).

אולם עתה שלח לי ידידי הדגול הרב שאול דוד בוצ'קו שליט"א תשובה שכתב, ובה בירר שגם בתרופות הטעימות אין חשש חמץ. ראשית, מפני שרק באחוז זעיר מהן מעורב עמילן או אלכוהול שהופק מחמשת מיני דגן. וגם באלה שיש בהן עמילן שהופק מדגן אין חשש חמץ, מפני שעמילן זה הופרד משאר מרכיבי החיטה, והוא לבדו אינו יכול להחמיץ, וכפי שבירר הרב שאר ישוב כהן זצ"ל בתשובתו לגבי חומצת לימון (ראו פניני הלכה פסח ח, ח). וגם אם עירבו בתרופה אלכוהול שהופק מחמשת מיני דגן, הוא שונה מאלכוהול לשתייה, הואיל והוא נועד לצורך רפואי שנועד להמסה. ריכוז האלכוהול שבו בין 95 ל־99 אחוזים, ונוזל כזה אינו ראוי לשתייה, ולכן גם אם הופק מחמשת מיני דגן נפסל מאכילת כלב לפני פסח, ולכן אין בו איסור חמץ.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-18 18:15:59

לחיצת יד לאישה

האם מותר ללחוץ יד לאישה משום נימוס?

לא. היא צריכה להיות מנומסת כלפיך ולכבד את התורה שאתה מאמין בה ולא ללחוץ את ידך. ואם היא לא יודעת, אז תסביר לה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-18 06:33:18

מעשר כספים להורים

שלום רב, ההורים של אשתי בגיל פנסיה, סביב גיל 70 ואין להם קרן השתלמות ורק פנסיה מינימלית. חמי חולה והם אינם עובדים. ברשותם הדירה שהם חיים בה כך שאין להם שכר דירה לשלם. הם חיים בצמצום, אינם קונים לעצמם בגדים או תכשיטים. הם מסיימים כל חודש במינוס. גיסי עוזר להם כספית מידי פעם. האם ניתן לתת להם מכספי מעשר או שעדיף לתת לעמותה שמחלקת לעניים?

אביא לך את המובא בפניני הלכה ליקוטים ב' סוף פרק ו (ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה):

טו – צדקה להורים

שאלה: האם אפשר לתת את כספי המעשר להורים נזקקים? תשובה: אם יש לבן אפשרות לפרנס את הוריו הנזקקים הוא חייב לפרנסם. ואמרו חכמים שאם ייתן את כספי הצדקה שלו להורים, תבוא לו מארה (קללה), שאין ראוי שייתן אדם להוריו צדקה אלא ראוי שיסייע להם מכספו האישי. אבל אם מצבו הוא, שבלא כספי מעשר כספים לא יוכל לעזור להוריו, הרי ההורים קודמים לבנים ולכל שאר העניים, ולכן ייתן להם את כספי המעשר (שו"ע ורמ"א יו"ד רמ, ה).

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-17 18:57:53

יש לך שאלה?

פרשת פקודי – גם לך יש חלק!

פרשתנו מסכמת את עשיית המשכן, וכותבת "ותכל כל עבודת משכן אהל מועד ויעשו בני ישראל ככל אשר ציוה ה' את משה כן עשו".

ושתי שאלות עולות מפסוק זה:

  1. מה הכוונה במילים "ויעשו בני ישראל"? הרי רמ"ח עשיות הוזכרו בעת מלאכת המשכן (רבנו בחיי), ובשתי הפרשיות שעוסקות בעשייה בפועל מוזכר באופן עקבי שהעוסקים במלאכה היו בצלאל, אליאב וחכמי הלב, ואילו בני ישראל לא מוזכרים. אז מדוע, אם כן, כותבת התורה "ויעשו בני ישראל"?
  2. מדוע הפסוק כופל את דבריו באומרו "ויעשו בני ישראל ככל אשר ציוה ה' את משה" ושוב חוזר ואומר "כן עשו"?

הרמב"ן בהתייחסו לשאלה האחרונה אומר "כי כן יכפול בכל השומרים מצוות ה', כמו שנאמר בפרשת הפסח 'וילכו ויעשו בני ישראל כאשר ציווה ה' את משה ואהרן כן עשו". וכן מביא שם הרמב"ן דוגמאות נוספות.

ועדיין יש להבין מדוע התורה נוקטת אופן זה בכל מקום, וממילא גם נבין את הסיבה לכפילות בפסוק שלנו.

נענה על הראשונה ראשונה, הספורנו על הפסוק מבאר "ויעשו בני ישראל' – הפעולה כולה על שלמותה נעשתה על ידי כל ישראל. קצתם התנדבו ממון, קצתם עשו את המלאכה בנדבת ליבם לעשות רצון קונם".

כלומר, המלאכה בשלמותה אכן נעשתה על ידי כל ישראל, שהרי כל אחד ואחד נתן את חלקו, יש שהביאו תרומות ויש שעסקו במלאכה. וניתן אף להרחיב את העניין ולומר כי יש נשים שדאגו למשפחה בזמן שעושי המלאכה טרחו לעשות את המשכן, ויש מי שדאג להכין ולהגיש את המאכלים לעושי המלאכה, וכן על זה הדרך. ולכן כל ישראל היו שותפים למלאכה.

אם כן יש כאן ביטוי עמוק להבנה שכל כוח וכוח בעם ישראל חשוב טוב והכרחי שיהיה שותף לעשייה, ורק בזכות השותפות המלאה והשלמה של כלל ישראל בבניין המשכן זכו לבנות ולהקים את פסגת האנושות, את מקום השראת השכינה.

וכפי שמעיר הספורנו בתחילת פרשתנו, המשכן, לעומת בתי המקדש, לא הושמד ולא נפגע מעולם על ידי אויבי ישראל. הוא וכליו גנוזים וכפי הנראה גם ישמשו אותנו במהרה בימינו, בבית המקדש השלישי. וזה לשונו "כאמרם ז"ל 'שמא תאמר אבד סברם ובטל סכוין, תלמוד לומר 'עצי שיטים עומדים', שעומדים לעולם ולעולמי עולמים', וגם כן לא נפל דבר מהם וביד האויבים, על היפך מה שקרה למקדש שלמה וכליו כמבואר בחרבן בית ראשון על ידי נבוזראדן…" ובהמשך דבריו תולה זאת הספורנו, בין השאר, בקדושת עושי המלאכה. ולדרכנו יש להסביר שאחדות ישראל שהייתה בעשיית המשכן, כפי שמעיד הכתוב, "ויעשו בני ישראל", היא היא שעמדה לו להיות עומד לעד ולעולמי עולמים.

ויש להסביר באופן עמוק יותר שעניין האחדות שמתגלה בעשיית המשכן איננו רק ככל אחדות שהיא ערך גדול וחשוב בעם ישראל, אלא זהו אחד מתפקידיו המרכזיים של המשכן, לחבר ולאחד את כל הכוחות סביב לקדושה האלוקית, להראות כיצד כל כוח מפיץ ומגלה בדרכו המיוחדת את האלוקות בעולם. שהרי כל כלי וכלי רומז לכוח מסוים בעם ישראל, כפי שהאריכו המפרשים לבאר.

אור החיים הקדוש מבאר את הדברים באופן עמוק עוד יותר, שכמובן מתחבר לפשט הספורנו. וזה לשון האור החיים הקדוש:

"כאן עשה הכתוב מחברת הכללות (=חיבור הכלל) בקיום התורה, והראה כי בני ישראל יזכו זה לזה, והתורה ניתנה להתקיים בכללות ישראל. כל אחד יעשה היכולת שבידו ויזכו זה לזה. ואולי לזה רמז באומרו 'ואהבת לרעך כמוך'- לצד שהוא כמוך, כי בשלומו ייטיב לך, ובאמצעותו אתה משלים שלימותך, ואם כן אינו אחר אלא עצמך וכאחד מחלקיך. ובזה מצאנו נחת רוח, כי ה' ציווה תרי"ג מצוות ומן הנמנע שיימצא אדם אחד שישנו בקיום כולם. וזה לך האות: כהן ולוי וישראל ונשים… ומה מציאות יש ליחיד לקיימם כדי להשלים תיקון לרמ"ח אבריו ושס"ה גידיו אשר יכוונו להם? ודאי רק כך, שתתקיים התורה במחברת הכללות ויזכו זה לזה ויזכה זה מזה. והוא מה שאמר הכתוב כאן 'ויעשו בני ישראל ככל אשר ציווה ה"- כינה לכולם יחד מעשה כולם, הגם שמהם שהביאו הנדבר, מהם עשו מלאכה, יאמר על כללותם שעשו הכל".

על פי זה מובן פירושו של רבי דוד פארדו בספרו 'משכיל לדוד' על פירוש רש"י לתורה, וזה לשונו:

"ותיקן רבנו, במה שהוסיף 'את המלאכה', דידוע ד'מלאכה' כולל שני עניינים: מלאכת ההבאה ומלאכת העשייה. והנה מלאכת ההבאה שווה לכל נפש ישראל, והעשייה אינה אלא לחכמי לב העושים מלאכת הקודש, והיינו דכתיב: 'ויעשו בני ישראל'- את המלאכה- כלומר ההבאה, ככל אשר ציווה- 'כן עשו' האמנים והחכמים, לומר שגם הם- האומנים וחכמי הלב- כן עשו מלאכת העשייה ככל אשר ציווה ה'".

ולדברנו ניתן לבאר את הפסוק באופן פשוט יותר, על פי דרכו של רבי דוד פארדו, שאכן שתי העשיות מרמזות על ההבאה ועל העשייה, אבל במכוון בשתיהן העושים הם בני ישראל ככלל, שהרי מתאחדים זה עם זה, כפי שבארנו, וכל אחד זוכה להיות שותף בהכל.

יצא אם כן, שפתרון השאלה הראשונה הוא שכל אחד מישראל נטל איזשהו חלק במלאכת המשכן. כפילות הדברים באה להראות את השותפות בין העושים בפועל לתומכים במלאכה ובזה תשובת השאלה השניה.

יהי רצון שנזכה שכל אחד ואחד מבני ישראל, כל עדה ועדה, כל מגזר ומגזר, כל מגדר ומגדר, כל משפחה ומשפחה, כל עיר ועיר וכל מדינה ומדינה, יתרמו את חלקם המיוחד לקידוש שם שמים, ומתוך כך מדינת ישראל אכן תתגלה במלוא תוקפה ככיסא ה' בעולם.

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן