חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

מחמם מים בגז בשבת

שלום יש לנו מחמם מים בגז שאנחנו מכבים לפני כניסת שבת מה קורה במקרה בו שוכחים לכבות אותו לפני שבת האם יהיה אסור שברז המים יהיה על מצב אחר מלבד קרים לגמרי? מה קורה אם הברז פתוח על חמים, ואז נזכרים שהמחמם לא כבוי. האם מותר לסגור את ברז המים (אני מניח שזה גורם לכיבוי להבה במחמם)

אם בכל פתיחה של מים חמים המחמם מתחיל לעבוד – מותר לפתוח רק קרים. אם פתחו את חמים – מותר לסגור בשינוי (פסיק רישא בתרי דרבנן).

אם אין כיבויו חשמלי אלא בעזרת ברזי גז, מותר לסוגרם בשבת.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 17:23:52

ברכות

שלום וברכה! האם יש לברך 'על המחיה' אחרי אכילת חטיף כמו 'כיף-כף'? מדובר בחטיף של 18.5 גרם, אבל נראה שהוא כן בנפח חצי ביצה. על גב החטיף מצוין ש75% זה שוקולד בלבד ו25% זה וופל שוקולד. כיצד ניתן לדעת האם אחוזי הדגן מתוך אותם 25% מגיעים לשמינית סה"כ מתוך המוצר? (והאם החישוב שעשיתי נכון בכלל?)

מכיוון שהשוקולד לא מעורב בתוך הקמח, אינו מצרף לשיעור כזית, ולכן רק אם אכל מהמזונות בלבד שיעור כזית יברך 'על המחיה', ואם לא אכל מהמזונות שיעור כזית, אבל מכלל החטיף אכל כזית יחד עם המזונות – יברך בורא נפשות.

כך מובא בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור:

שיעור ברכה אחרונה בעוגה ופשטידה

טז. עוגה בחושה שכמות הקמח מחמשת מיני דגן שבעיסה לפחות שמינית, כמו ברוב העוגות והעוגיות, כל המרכיבים שנבללים בעיסה מצטרפים לקמח, והאוכל 'כזית' מהעוגה יברך 'על המחיה'. ואם שיעור הקמח פחות משמינית, האוכל 'כזית' מהעוגה יברך 'בורא נפשות'. אמנם לפני אכילתה צריך כמעט תמיד לברך 'מזונות' (להלן יא, ה-ז).

יז. בפשטידה וקציצה שאר המינים לא נועדו רק להטעים את הקמח כבעוגה, אלא יש להם ערך עצמי, ולכן רק אם הקמח מחמשת מיני דגן הוא רוב התערובת, מברכים על אכילת 'כזית' מהפשטידה 'על המחיה'. אבל אם הדגן הוא מיעוט, אין שאר המינים מצטרפים אליו, ולכן רק אם אכל מהדגן עצמו כמות של 'כזית' בזמן של שבע דקות, יברך 'על המחיה', וכגון שאכל שיעור שלושה זיתים בשבע דקות מפשטידה שהקמח שבה הוא שליש מכלל המרכיבים. אבל אם לא אכל כמות כזו, כל שאכל מהפשטידה כמות של 'כזית', יברך 'בורא נפשות'.

יח. עוגה, עוגיות או פשטידה שיש בהן מילוי שאינו מעורב בתוך הקמח, אין הוא מצטרף לקמח. לכן אם אכל מהבצק על כל המרכיבים שבו 'כזית', יברך 'על המחיה' ויפטור את המילוי. ואם לא אכל מהבצק 'כזית', אבל יחד עם המילוי אכל 'כזית', יברך 'בורא נפשות'. לכן לדוגמה, האוכל שני וופלים קטנים יברך 'בורא נפשות', והאוכל ארבעה וופלים יברך 'על המחיה'.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 20:59:29

הלכות שבת

שלום הרב האם מותר בשבת לשטוף את הרצפה ולנגב בסוף עם סמרטוט ללא סחיטה אחכ? אשמח למקור לתשובה. תבורכו.

גם תשובה לשאלה זו מובאת בפניני הלכה פרק טו, וכן בספר הקיצור לפניני הלכה.

אסור לשטוף במים רצפה (שו"ע שלז, ג; מ"ב ג). ואם נשפכו על הרצפה מים רבים, מותר לגורפם על ידי מגב (שש"כ כג, ז).

כאשר מקום מסוים ברצפה נתלכלך מאוד, כגון שנשפך עליו מיץ, מותר לשפוך עליו מעט מים, ולגורפם אח"כ במגב, או להספיגם בדבר שאין חשש שיבוא לסוחטו (רשז"א שש"כ כג, הערה ל; חזו"ע ח"ד עמ' מט). כאשר כל הרצפה התלכלכה מאוד, המיקל לשפוך על כולה מים ולגורפם, יש לו על מה לסמוך (אול"צ מג, ח).

כדי שלא יגיע אדם לידי סחיטה, אסרו חכמים לקחת בידו דבר שספוג במים והדרך לסוחטו, או להספיג מים רבים על ידי מגבת וכדומה, אלא יספיגם על ידי מספר מגבות שכל אחת תספוג מעט. כמו כן, יכול להספיגם על ידי דבר שאין רגילים לסוחטו מיד כשנספג בהרבה מים, כגון נייר סופג שרגילים לזורקו. ואם אין אפשרות אחרת, ניתן לבצע את פעולת ההספגה על ידי שני אנשים.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 22:15:03

הלכות שבת

האם מותר לרכב בשבת על סקטבורד, או רולרבלייד? בכל גיל?

התשובה לשאלתך מובאת בפניני הלכה שבת סוף פרק כד סעיף י. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה. וכעת אפשר לרכוש גם את ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא לאור.

אופניים קורקינט וסקטים

אסור לרכוב על אופניים רגילים שיש להם שני גלגלים, משום 'עובדין דחול' (לעיל כב, ח). גם כאשר יש להם גלגלי עזר, אסור לרכוב עליהם. אבל מותר לילדים קטנים לרכוב על תלת אופן, מפני שתלת אופן הם אופניים של ילדים קטנים בלבד, ויש הבדל גדול בינם לבין אופניים רגילים, ולכן אין במשחק בהם משום 'עובדין דחול' (שם, 4).

יש מתירים לילדים לנסוע על קורקינט וסקטים בשבת, שכן לדעתם כשם שמותר לילדים לרוץ בשבת, כך מותר להם לרכוב על קורקינט או סקטים בשבת. מנגד, יש שאוסרים לנסוע עליהם, משום שכל מה שהתירו חכמים לרוץ להנאה הוא דווקא ברגליים, אבל לא על ידי מכשירים, שהופכים את הריצה למהירה ומקצועית יותר, והרי זה מעשה של חול.

ואף שבדיעבד יש למקילים על מה לסמוך, נכון להחמיר, משום שדעת המחמירים נראית יותר, וכשם שנהגו ישראל לאסור רכיבה על אופניים משום 'עובדין דחול', שהנסיעה בהם מנוגדת לצביון השבת, כך נכון שלא לרכוב על קורקינט וסקטים. בנוסף, על ידי הגבלת הילדים למשחקים פשוטים יותר, יתחנכו הילדים הגדולים להקדיש את השבת לתורה ומנוחה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 22:16:35

יש לך שאלה?

פרשת וארא – למה הרעותה? – דבר תורה לפרשת השבוע

הפרשה מתחילה בתוכחה שאומר הקב"ה למשה רבנו, "וידבר אלוקים אל משה" ומפרש רש"י ש"דיבר איתו משפט" (אלוקים זהו שם הרומז על מידת הדין, וכן 'דיבור' רומז על דיבור קשה). "ויאמר אליו אני ה'", ומפרש רש"י "נאמן לשלם שכר למתהלכים לפניי" (ה' הוא שם הרומז למידת הרחמים והחסד, וכן 'ויאמר' רומז על דיבור רך). וכיוון שאני ה' אזי "לא לחינם שלחתיך כי אם לקיים דבריי שדיברתי לאבות הראשונים".

התוכחה האלוקית שאומר הקב"ה למשה מופיעה אחרי שאלתו הקשה של משה לקב"ה, בפרשה הקודמת, "ויאמר, אדנ-י למה הרעותה לעם הזה למה זה שלחתני, ומאז באתי אל פרעה לדבר בשמך הרע לעם הזה והצל לא הצלת את עמך".

מעבר לתוכחה האלוקית כבר בסוף פרשת שמות מופיע תשובה למשה רבנו "ויאמר ה' אל משה עתה תראה אשר אעשה לפרעה כי ביד חזקה ישלחם וביד חזקה יגרשם מארצו". וחז"ל מוצאים כאן רמז שהקב"ה אומר למשה "עתה תראה" (עכשיו תראה)- כלומר דווקא את יציאת מצרים תזכה לראות אולם את הניצחון על שבעת עממים לא תזכה לראות (מובא ברש"י שם).

הקב"ה ממשיך לבאר למשה שהוא עומד לזכות למה שלא זכו האבות, שהם לא זכו לראות במילוי השבועה ואילו הוא זוכה להתגלות שם ה' בצורה שלמה יותר, שיהיה נראה לעין כל מילוי ההבטחות והשבועה שנשבע הקב"ה לאברהם אבינו "וגם את הגוי אשר יעבדו דן אנכי ואחרי כן יצאו ברכוש גדול".

לא זאת בלבד, אלא הקב"ה מגלה למשה גם את המהלך השלם על חמשת שלביו "והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים והצלתי אתכם מעבודתם וגאלתי אתכם בזרוע נטויה ובשפטים גדולים, ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לאלוקים… והבאתי אתכם אל הארץ… ונתתי אותה לכם מורשה…".

יש להבין מהי בדיוק הטרוניה של משה רבנו, הרי הקב"ה אמר לו מיד בתחילת שליחותו "ואני ידעתי כי לא יתן אתכם מלך מצריך להלוך… והכיתי את מצרים בכל נפלאותי אשר אעשה בקרבו ואחרי כן ישלח אתכם"

מסביר מחבר הספר 'שם משמואל' שכשמשה רבנו שואל את הקב"ה 'למה זה שלחתני?' כוונתו לשאול: "אם עוד לא הגיע זמן הקץ, מדוע ממהר הקב"ה לשולחו לפני פרעה?", שהרי ציפה משה רבנו שמרגע בואו לפני פרעה יתחיל שיפור הדרגתי במצבם של ישראל ואע"פ שאמר לו הקב"ה שהדבר ייקח זמן ציפה משה רבנו שיהיו לדבריו השפעה.

אלו דברי מדרש תנחומא: "ומאז באתי אל פרעה לדבר בשמך, שמך חיים ורפואה לכל באי עולם ובשמך הרע לעם הזה, מה יעשו אותם הנתונים בתוך הדימוס?". כלומר, אומר משה: "הרי אני דיברתי בשמך" וכל פעם שאדם מדבר בשם ה' הדבר מביא ברכה לעולם, ואיך ייתכן שבשמך מצבם של ישראל הורע?

מוסיף ה'שם משמואל' לבאר שמשה רבנו בענוותנותו סבר שהאשם הוא בו, ועיקר שאלתו היא 'למה זה שלחתני?'- למה שלחת אותי? הרי כפי הנראה כשאני מבטא את דבר ה' בעולם הדבר פוגם, וכשפוגמים בדבר גדול כמו דבר ה' בעולם אכן מופיעה רעה בעולם, שככל שדבר גדול ועליון יותר כך כאשר פוגמים בו הפגם גדול יותר.

זו לשונו:

"והיינו דמשה רבנו עליו השלום שכינה מדברת מתוך גרונו, וכתיב "כן יהיה דברי אשר יצא מפי לא ישוב אלי ריקם כי אם עשה את אשר חפצתי והצליח אשר שלחתיו", כי דיבורו של הקב"ה עושה רושם… כן היה צריך הדיבור להיות עושה רושם לטוב בלב פרעה, וגדולה מזה איתה בספרים הקדושים אשר אף בצדיקים הגדולים נמצאת מידה זו אשר בדיבורם עושים רושם להכניע לב עושי רשעה ולהטותם לדרך ה' יתברך, ואין צריך ליתן שום טעם וליפות הדברים בביטויים שונים רק כשאומר הדרך הישרה לעשות כן דיבורו עושה רושם ונכנס בלב השומע… ואם לא ישלחם…מכל מקום יכנסו הדברים ויכשכו בתוך מעיו ויקל עולו מעליהם במקומם אף שלא ישלחם, ועל כל פנים שוב לא ירהב עוז בנפשו להרע עוד יותר, אלא ודאי הוא מחמת שהוא אינו ראוי לשליחות הזאת… על כן חשב שנפגם הדיבור בעברו בתוך פיו ואיבד את כוחו…"

תשובת הקב"ה למשה שאכן יש ברכה גדולה וקידוש ה' גדול בסירובו של פרעה הרשע לשלח את ישראל. וזה לשונו: "כי לעומת גודל סירובו של פרעה וגסות רוחו ועזות פניו, כן לעומתו יגדל קידוש ה' שיהיה מוכרח להיכנע אחר עשר המכות… זהו קידוש ה' יותר מאשר לא היה כל כך מסרב ומעיז פניו בראשונה, היה מקום לדורות הבאים לומר עליו 'פתי יאמין לכל דבר'… וזהו פירוש הכתוב 'כי ביד חזקה ישלחם', היינו שאיננו נדרש השילוח מארצו לבד אלא שיהיה על ידי יד חזקה שבזה יתקדש שם שמים עוד יותר. ומעתה נסתרה מחשבת משה רבנו עליו השלום שהיה מתמה מאין ולמה היתה כזאת, הלא כתיב 'כן יהיה דברי אשר יצא מפי לא ישוב אלי ריקם..'", אדרבה זה עצמו הוא אשר חפצתי, כי זהו הצורך ושפיר עשה הדיבור אשר שלחתיו ולא שב אלי ריקם כלל".

נמצאנו למדים מדברים אלו את יסודות התורה ממש, שגם כאשר אנו רואים שבעקבות פעולתנו הטובה והקדושה ישנה ירידה והחשכה צריך להבין שכפי הנראה הדבר יוביל לטוב גדול יותר ולקידוש ה' גדול יותר, שזו מגמתנו ומטרתנו.

לכן התשובה שמשה רבנו מקבל היא שאצלו עתיד להגלות שם ה' בצורה עליונה יותר, שכל האבות לא התגלה אצלם אלא שם שד-י שהוא התגלות הקב"ה בדרך הטבע, ואילו אצל משה רבנו עתיד להתגלות השם המיוחד שהוא מעל ומעבר לטבע. ודווקא לשם כך ישנה כעת ירידה זמנית ו"עת צרה היא ליעקב וממנה יוושע"

יהי רצון שכבר בדורנו ובזמננו נזכה לראות כיצד מתוך הירידות מופיעה מדרגת קידוש ה' כפי שלא הופיעה מיום בריאת העולם.

נ.ב.

בחרנו להביא מדברי ה'שם משמואל' של האדמו"ר מסוכאטשוב, רבי שמואל ברנשטיין, שסיפרו המופלא הוא סיכום תורתם של אביו ה'אגלי טל' ושל האדמו"ר מקוצק, בהרחבה ובגאונות עצומה, כיוון שיום ההילולא שלו חל בכ"ד בטבת (יום שישי).

ויהי רצון שנזכה ללמוד מתורתו המאירה ולקיים את הדרכתו שכנגד גלות אדום שמכוונת כנגד המרה השחורה, שכיוון שבגלות זו נלקחה מאיתנו החיות והשמחה, נזכה ללמוד תורה בחיות ושמחה ולתקן את הפגם. וזה לשונו: "וכמו המרה השחורה היא הסתלקות החיות, כן בגלות אדום אין איתנו לא נביא ולא חוזה ואין לנו שיור רק התורה הזאת, שהתורה היא נותנת חיים לבעליה רק באותו אופן שהוא יושב ושונה, וכמו שרמזו חז"ל (תדב"א רבה פ' י"ח) 'כל היושב ושונה הקב"ה שונה כנגדו', כנגדו דווקא, אם הוא לומד בחיות ורגש הנפש כן היא נותנת לו חיי הנפש".

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן