חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

פורים

שלום ! מהו טווח השעות של סעודת פורים ? האם ואיך קשור לשעות של מנחה גדולה ? במידה ומשנה, אנחנו אשכנזים נוסח ספרד. תודה, פורים שמח ! נפתלי 052-5773565

פניני הלכה זמנים פרק טז (ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה):

יג – זמן הסעודה

מנהג רוב ישראל לקיים את סעודת הפורים אחר הצהרים, אחר תפילת מנחה. מפני שעד הצהרים עוסקים במשלוח מנות איש לרעהו ובמתנות לאביונים, ומהדרים בהבעת אהבה וידידות כלפי בני המשפחה והחברים. ובצהרים, נכון להקדים להתפלל מנחה לפני הסעודה, שאם יתחילו בסעודה לפני שיתפללו מנחה, יש חשש שלא יוכלו להתפלל אח"כ מנחה מפני השיכרות.

ויש מאחרים מאוד ומתחילים את הסעודה סמוך לשקיעת החמה, ואת רוב הסעודה מקיימים בלילה. ורבים הקשו עליהם, שהרי המצווה לקיים את הסעודה בפורים, ואילו אחר צאת הכוכבים כבר מתחיל היום הבא. ויש שהשיבו שהכל הולך אחר ההתחלה, וכיוון שהתחילו את הסעודה בפורים, גם ההמשך שבלילה נחשב לסעודת פורים. וכן הדין לעניין ברכת המזון, שאם התחילו את הסעודה ביום וסיימוה מאוחר בלילה, אומרים 'על הנסים' בברכת המזון. ועוד, שגם במוצאי פורים של י"ד עדיין ראוי לשמוח, שאז מתחיל פורים של מוקפים. אולם לכתחילה נכון להתחיל את הסעודה בעוד היום גדול, ואם ימשיכו בסעודה גם אחר צאת הכוכבים, לא יפסידו, מפני שאת עיקר הסעודה קיימו ביום.

ויש אומרים, שעדיף להזדרז ולקיים את הסעודה בבוקר, וכך גם מי שישתכר יוכל להתפכח מיינו עד מנחה. אבל המנהג הרווח לקיים את הסעודה אחר הצהרים.[1]

טוב לעסוק בתורה לפני הסעודה, שנאמר (אסתר ח, טז): "לַיְּהוּדִים הָיְתָה אוֹרָה וְשִׂמְחָה", דרשו חכמים: אורה היא תורה, ומתוך לימוד התורה אפשר להגיע לשמחה השלימה (רמ"א תרצה, ב).

מי שיודע שאם ישתכר ייתכן שלא יוכל אח"כ להתפלל מנחה או ערבית, לדעת רבים לא ישתכר (ח"א, באו"ה). אולם מרן הרב קוק זצ"ל כתב, שהשותה בפורים הרי הוא עוסק במצווה, והעוסק במצווה אחת פטור ממצווה אחרת (אורח משפט השמטות ז).

[1]. ההסבר למנהג המתחילים לסעוד סמוך לשקיעה מובא בתה"ד קמ, אמנם רבותיו והוא נהגו לסעוד בשחרית. והשל"ה עודד לקיים את הסעודה דווקא בבוקר, וכך נהג הגר"א, וכך מנהג רש"ש עפ"י הקבלה (כה"ח כג). ורמ"א תרצה, ב, כתב עפ"י מהרי"ל, שעדיף לסעוד אחר מנחה גדולה, וכך ההדרכה המקובלת, וכן נוהגים רבים. ויש נוהגים להתחיל את הסעודה סמוך לערב, וגם בין האחרונים יש שנהגו כך. ואם הוא ליל ט"ו ממילא יש מצווה לשמוח בשני הימים (רמ"א תרצה, ב, ומ"ב טז). אולם גם בירושלים יש נוהגים להאריך בסעודה במוצאי פורים. והסברה שהכל הולך אחר ההתחלה. ועוד שעפ"י ר"ן אין איסור 'ולא יעבור' על מצוות המעשה של פורים, אלא רק על מקרא מגילה, ולכן בפורים המשולש מקיימים את הסעודה ביום ראשון שהוא ט"ז, ואם כן אפשר להמשיך במצוות הסעודה בלילה.

 

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-18 13:56:07

עניה לטלפון בשבת

שלום הרב. אני עובד בבית חולים ככח עזר, ואני עושה משמרות גם בשבת (אני מגיע ברגל לבית החולים). ריציתי לדעת האם מותר לי לענות לשיחת טלפון בשבת מהאחראית שלי במקרה שיש לה פאנצ'ר (חסר איש צוות בגלל בלת"ם) כדי לקרוא לי לבוא למשמרת בשבת?

אם יש בזה צד של פיקוח נפש, ואני מעריך שזו המציאות בבתי חולים – ודאי מותר. אם זה רק עניין של עזרה לחולים – גם מותר, שהרי אתה עונה לטלפון בשינוי, והתירו חכמים את איסוריהם במקום חולי.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-18 16:55:03

כלאיים

שתלתי חסה באדנית והשתמשתי באדמה מקומפוסטר שלי. לאחר השקיה יצרו נבטים של דלורית ועגבניות ליד החסה , ממש אחד ליד השני,כנראה מגרעינים שהיו באדמה מהקופוסטר. העברתי את החסה למקום אחר, אך עדיין נשארו עגבניות ודלורית במרחק של סנטימטר אחד מהשני. מה עושים? ועוד שאלה, יש לי בגינה שום, תרד, פטרוזיליה בכמויות קטנות ואני אוהבת לקטף כל יום מעט. כל יום צריך להפריש תרומות ומעשרות מחדש? אני גרה באזור בו הברכה היא בספק, אשל הנשיא, ליד באר שבע. תודה רבה . אם אני אוכלת בחוץ ומוסיפה עלים לסלט, אפשר בלי להפריש ?

א. צריך להוציא אחד מהם ולשתול אותו במקום אחר.

ב. לכתחילה לא מפרישים מהתלוש על המחובר. לכן צריך כל פעם להפריש מחדש בברכה, שכן על פי המבואר בפניני הלכה כשרות, כל המקומות בארץ ישראל שנמצאים בריבונות ישראל, חייבים בתרומות ומעשרות בלא שום ספק.

ג. אכילה בחוץ בתוך הסלט ללא הפרשה אסורה. ההיתר הוא רק לקטוף ולאכול בכל פעם רק פרי אחד שנאכל בבת אחת, כגון ענב אחד או תאנה אחת. אבל אם יקטוף שני ענבים, או פרי שאין אוכלים אותו בבת אחת, כתפוח או תאנה גדולה, אסור לאכול מהם לפני הפרשת תרו"מ.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-14 13:37:31

צניעות

רציתי לדעת עד איפה נחשב הצאור למקום מגולה ומאיפה אסור לראותו אם אפשר בבקשה מקורות לעיון תודה רבה פורים שמח

אין לזה גדר מוחלט, אלא הכלל בזה הוא לפי איך שנוהגות הנשים הצנועות, כלומר לא פתוח מידי.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-17 11:14:40

יש לך שאלה?

פרשת וארא – למה הרעותה? – דבר תורה לפרשת השבוע

הפרשה מתחילה בתוכחה שאומר הקב"ה למשה רבנו, "וידבר אלוקים אל משה" ומפרש רש"י ש"דיבר איתו משפט" (אלוקים זהו שם הרומז על מידת הדין, וכן 'דיבור' רומז על דיבור קשה). "ויאמר אליו אני ה'", ומפרש רש"י "נאמן לשלם שכר למתהלכים לפניי" (ה' הוא שם הרומז למידת הרחמים והחסד, וכן 'ויאמר' רומז על דיבור רך). וכיוון שאני ה' אזי "לא לחינם שלחתיך כי אם לקיים דבריי שדיברתי לאבות הראשונים".

התוכחה האלוקית שאומר הקב"ה למשה מופיעה אחרי שאלתו הקשה של משה לקב"ה, בפרשה הקודמת, "ויאמר, אדנ-י למה הרעותה לעם הזה למה זה שלחתני, ומאז באתי אל פרעה לדבר בשמך הרע לעם הזה והצל לא הצלת את עמך".

מעבר לתוכחה האלוקית כבר בסוף פרשת שמות מופיע תשובה למשה רבנו "ויאמר ה' אל משה עתה תראה אשר אעשה לפרעה כי ביד חזקה ישלחם וביד חזקה יגרשם מארצו". וחז"ל מוצאים כאן רמז שהקב"ה אומר למשה "עתה תראה" (עכשיו תראה)- כלומר דווקא את יציאת מצרים תזכה לראות אולם את הניצחון על שבעת עממים לא תזכה לראות (מובא ברש"י שם).

הקב"ה ממשיך לבאר למשה שהוא עומד לזכות למה שלא זכו האבות, שהם לא זכו לראות במילוי השבועה ואילו הוא זוכה להתגלות שם ה' בצורה שלמה יותר, שיהיה נראה לעין כל מילוי ההבטחות והשבועה שנשבע הקב"ה לאברהם אבינו "וגם את הגוי אשר יעבדו דן אנכי ואחרי כן יצאו ברכוש גדול".

לא זאת בלבד, אלא הקב"ה מגלה למשה גם את המהלך השלם על חמשת שלביו "והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים והצלתי אתכם מעבודתם וגאלתי אתכם בזרוע נטויה ובשפטים גדולים, ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לאלוקים… והבאתי אתכם אל הארץ… ונתתי אותה לכם מורשה…".

יש להבין מהי בדיוק הטרוניה של משה רבנו, הרי הקב"ה אמר לו מיד בתחילת שליחותו "ואני ידעתי כי לא יתן אתכם מלך מצריך להלוך… והכיתי את מצרים בכל נפלאותי אשר אעשה בקרבו ואחרי כן ישלח אתכם"

מסביר מחבר הספר 'שם משמואל' שכשמשה רבנו שואל את הקב"ה 'למה זה שלחתני?' כוונתו לשאול: "אם עוד לא הגיע זמן הקץ, מדוע ממהר הקב"ה לשולחו לפני פרעה?", שהרי ציפה משה רבנו שמרגע בואו לפני פרעה יתחיל שיפור הדרגתי במצבם של ישראל ואע"פ שאמר לו הקב"ה שהדבר ייקח זמן ציפה משה רבנו שיהיו לדבריו השפעה.

אלו דברי מדרש תנחומא: "ומאז באתי אל פרעה לדבר בשמך, שמך חיים ורפואה לכל באי עולם ובשמך הרע לעם הזה, מה יעשו אותם הנתונים בתוך הדימוס?". כלומר, אומר משה: "הרי אני דיברתי בשמך" וכל פעם שאדם מדבר בשם ה' הדבר מביא ברכה לעולם, ואיך ייתכן שבשמך מצבם של ישראל הורע?

מוסיף ה'שם משמואל' לבאר שמשה רבנו בענוותנותו סבר שהאשם הוא בו, ועיקר שאלתו היא 'למה זה שלחתני?'- למה שלחת אותי? הרי כפי הנראה כשאני מבטא את דבר ה' בעולם הדבר פוגם, וכשפוגמים בדבר גדול כמו דבר ה' בעולם אכן מופיעה רעה בעולם, שככל שדבר גדול ועליון יותר כך כאשר פוגמים בו הפגם גדול יותר.

זו לשונו:

"והיינו דמשה רבנו עליו השלום שכינה מדברת מתוך גרונו, וכתיב "כן יהיה דברי אשר יצא מפי לא ישוב אלי ריקם כי אם עשה את אשר חפצתי והצליח אשר שלחתיו", כי דיבורו של הקב"ה עושה רושם… כן היה צריך הדיבור להיות עושה רושם לטוב בלב פרעה, וגדולה מזה איתה בספרים הקדושים אשר אף בצדיקים הגדולים נמצאת מידה זו אשר בדיבורם עושים רושם להכניע לב עושי רשעה ולהטותם לדרך ה' יתברך, ואין צריך ליתן שום טעם וליפות הדברים בביטויים שונים רק כשאומר הדרך הישרה לעשות כן דיבורו עושה רושם ונכנס בלב השומע… ואם לא ישלחם…מכל מקום יכנסו הדברים ויכשכו בתוך מעיו ויקל עולו מעליהם במקומם אף שלא ישלחם, ועל כל פנים שוב לא ירהב עוז בנפשו להרע עוד יותר, אלא ודאי הוא מחמת שהוא אינו ראוי לשליחות הזאת… על כן חשב שנפגם הדיבור בעברו בתוך פיו ואיבד את כוחו…"

תשובת הקב"ה למשה שאכן יש ברכה גדולה וקידוש ה' גדול בסירובו של פרעה הרשע לשלח את ישראל. וזה לשונו: "כי לעומת גודל סירובו של פרעה וגסות רוחו ועזות פניו, כן לעומתו יגדל קידוש ה' שיהיה מוכרח להיכנע אחר עשר המכות… זהו קידוש ה' יותר מאשר לא היה כל כך מסרב ומעיז פניו בראשונה, היה מקום לדורות הבאים לומר עליו 'פתי יאמין לכל דבר'… וזהו פירוש הכתוב 'כי ביד חזקה ישלחם', היינו שאיננו נדרש השילוח מארצו לבד אלא שיהיה על ידי יד חזקה שבזה יתקדש שם שמים עוד יותר. ומעתה נסתרה מחשבת משה רבנו עליו השלום שהיה מתמה מאין ולמה היתה כזאת, הלא כתיב 'כן יהיה דברי אשר יצא מפי לא ישוב אלי ריקם..'", אדרבה זה עצמו הוא אשר חפצתי, כי זהו הצורך ושפיר עשה הדיבור אשר שלחתיו ולא שב אלי ריקם כלל".

נמצאנו למדים מדברים אלו את יסודות התורה ממש, שגם כאשר אנו רואים שבעקבות פעולתנו הטובה והקדושה ישנה ירידה והחשכה צריך להבין שכפי הנראה הדבר יוביל לטוב גדול יותר ולקידוש ה' גדול יותר, שזו מגמתנו ומטרתנו.

לכן התשובה שמשה רבנו מקבל היא שאצלו עתיד להגלות שם ה' בצורה עליונה יותר, שכל האבות לא התגלה אצלם אלא שם שד-י שהוא התגלות הקב"ה בדרך הטבע, ואילו אצל משה רבנו עתיד להתגלות השם המיוחד שהוא מעל ומעבר לטבע. ודווקא לשם כך ישנה כעת ירידה זמנית ו"עת צרה היא ליעקב וממנה יוושע"

יהי רצון שכבר בדורנו ובזמננו נזכה לראות כיצד מתוך הירידות מופיעה מדרגת קידוש ה' כפי שלא הופיעה מיום בריאת העולם.

נ.ב.

בחרנו להביא מדברי ה'שם משמואל' של האדמו"ר מסוכאטשוב, רבי שמואל ברנשטיין, שסיפרו המופלא הוא סיכום תורתם של אביו ה'אגלי טל' ושל האדמו"ר מקוצק, בהרחבה ובגאונות עצומה, כיוון שיום ההילולא שלו חל בכ"ד בטבת (יום שישי).

ויהי רצון שנזכה ללמוד מתורתו המאירה ולקיים את הדרכתו שכנגד גלות אדום שמכוונת כנגד המרה השחורה, שכיוון שבגלות זו נלקחה מאיתנו החיות והשמחה, נזכה ללמוד תורה בחיות ושמחה ולתקן את הפגם. וזה לשונו: "וכמו המרה השחורה היא הסתלקות החיות, כן בגלות אדום אין איתנו לא נביא ולא חוזה ואין לנו שיור רק התורה הזאת, שהתורה היא נותנת חיים לבעליה רק באותו אופן שהוא יושב ושונה, וכמו שרמזו חז"ל (תדב"א רבה פ' י"ח) 'כל היושב ושונה הקב"ה שונה כנגדו', כנגדו דווקא, אם הוא לומד בחיות ורגש הנפש כן היא נותנת לו חיי הנפש".

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן