חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

מחמם מים בגז בשבת

שלום יש לנו מחמם מים בגז שאנחנו מכבים לפני כניסת שבת מה קורה במקרה בו שוכחים לכבות אותו לפני שבת האם יהיה אסור שברז המים יהיה על מצב אחר מלבד קרים לגמרי? מה קורה אם הברז פתוח על חמים, ואז נזכרים שהמחמם לא כבוי. האם מותר לסגור את ברז המים (אני מניח שזה גורם לכיבוי להבה במחמם)

אם בכל פתיחה של מים חמים המחמם מתחיל לעבוד – מותר לפתוח רק קרים. אם פתחו את חמים – מותר לסגור בשינוי (פסיק רישא בתרי דרבנן).

אם אין כיבויו חשמלי אלא בעזרת ברזי גז, מותר לסוגרם בשבת.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 17:23:52

ברכות

שלום וברכה! האם יש לברך 'על המחיה' אחרי אכילת חטיף כמו 'כיף-כף'? מדובר בחטיף של 18.5 גרם, אבל נראה שהוא כן בנפח חצי ביצה. על גב החטיף מצוין ש75% זה שוקולד בלבד ו25% זה וופל שוקולד. כיצד ניתן לדעת האם אחוזי הדגן מתוך אותם 25% מגיעים לשמינית סה"כ מתוך המוצר? (והאם החישוב שעשיתי נכון בכלל?)

מכיוון שהשוקולד לא מעורב בתוך הקמח, אינו מצרף לשיעור כזית, ולכן רק אם אכל מהמזונות בלבד שיעור כזית יברך 'על המחיה', ואם לא אכל מהמזונות שיעור כזית, אבל מכלל החטיף אכל כזית יחד עם המזונות – יברך בורא נפשות.

כך מובא בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור:

שיעור ברכה אחרונה בעוגה ופשטידה

טז. עוגה בחושה שכמות הקמח מחמשת מיני דגן שבעיסה לפחות שמינית, כמו ברוב העוגות והעוגיות, כל המרכיבים שנבללים בעיסה מצטרפים לקמח, והאוכל 'כזית' מהעוגה יברך 'על המחיה'. ואם שיעור הקמח פחות משמינית, האוכל 'כזית' מהעוגה יברך 'בורא נפשות'. אמנם לפני אכילתה צריך כמעט תמיד לברך 'מזונות' (להלן יא, ה-ז).

יז. בפשטידה וקציצה שאר המינים לא נועדו רק להטעים את הקמח כבעוגה, אלא יש להם ערך עצמי, ולכן רק אם הקמח מחמשת מיני דגן הוא רוב התערובת, מברכים על אכילת 'כזית' מהפשטידה 'על המחיה'. אבל אם הדגן הוא מיעוט, אין שאר המינים מצטרפים אליו, ולכן רק אם אכל מהדגן עצמו כמות של 'כזית' בזמן של שבע דקות, יברך 'על המחיה', וכגון שאכל שיעור שלושה זיתים בשבע דקות מפשטידה שהקמח שבה הוא שליש מכלל המרכיבים. אבל אם לא אכל כמות כזו, כל שאכל מהפשטידה כמות של 'כזית', יברך 'בורא נפשות'.

יח. עוגה, עוגיות או פשטידה שיש בהן מילוי שאינו מעורב בתוך הקמח, אין הוא מצטרף לקמח. לכן אם אכל מהבצק על כל המרכיבים שבו 'כזית', יברך 'על המחיה' ויפטור את המילוי. ואם לא אכל מהבצק 'כזית', אבל יחד עם המילוי אכל 'כזית', יברך 'בורא נפשות'. לכן לדוגמה, האוכל שני וופלים קטנים יברך 'בורא נפשות', והאוכל ארבעה וופלים יברך 'על המחיה'.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 20:59:29

הלכות שבת

שלום הרב האם מותר בשבת לשטוף את הרצפה ולנגב בסוף עם סמרטוט ללא סחיטה אחכ? אשמח למקור לתשובה. תבורכו.

גם תשובה לשאלה זו מובאת בפניני הלכה פרק טו, וכן בספר הקיצור לפניני הלכה.

אסור לשטוף במים רצפה (שו"ע שלז, ג; מ"ב ג). ואם נשפכו על הרצפה מים רבים, מותר לגורפם על ידי מגב (שש"כ כג, ז).

כאשר מקום מסוים ברצפה נתלכלך מאוד, כגון שנשפך עליו מיץ, מותר לשפוך עליו מעט מים, ולגורפם אח"כ במגב, או להספיגם בדבר שאין חשש שיבוא לסוחטו (רשז"א שש"כ כג, הערה ל; חזו"ע ח"ד עמ' מט). כאשר כל הרצפה התלכלכה מאוד, המיקל לשפוך על כולה מים ולגורפם, יש לו על מה לסמוך (אול"צ מג, ח).

כדי שלא יגיע אדם לידי סחיטה, אסרו חכמים לקחת בידו דבר שספוג במים והדרך לסוחטו, או להספיג מים רבים על ידי מגבת וכדומה, אלא יספיגם על ידי מספר מגבות שכל אחת תספוג מעט. כמו כן, יכול להספיגם על ידי דבר שאין רגילים לסוחטו מיד כשנספג בהרבה מים, כגון נייר סופג שרגילים לזורקו. ואם אין אפשרות אחרת, ניתן לבצע את פעולת ההספגה על ידי שני אנשים.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 22:15:03

הלכות שבת

האם מותר לרכב בשבת על סקטבורד, או רולרבלייד? בכל גיל?

התשובה לשאלתך מובאת בפניני הלכה שבת סוף פרק כד סעיף י. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה. וכעת אפשר לרכוש גם את ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא לאור.

אופניים קורקינט וסקטים

אסור לרכוב על אופניים רגילים שיש להם שני גלגלים, משום 'עובדין דחול' (לעיל כב, ח). גם כאשר יש להם גלגלי עזר, אסור לרכוב עליהם. אבל מותר לילדים קטנים לרכוב על תלת אופן, מפני שתלת אופן הם אופניים של ילדים קטנים בלבד, ויש הבדל גדול בינם לבין אופניים רגילים, ולכן אין במשחק בהם משום 'עובדין דחול' (שם, 4).

יש מתירים לילדים לנסוע על קורקינט וסקטים בשבת, שכן לדעתם כשם שמותר לילדים לרוץ בשבת, כך מותר להם לרכוב על קורקינט או סקטים בשבת. מנגד, יש שאוסרים לנסוע עליהם, משום שכל מה שהתירו חכמים לרוץ להנאה הוא דווקא ברגליים, אבל לא על ידי מכשירים, שהופכים את הריצה למהירה ומקצועית יותר, והרי זה מעשה של חול.

ואף שבדיעבד יש למקילים על מה לסמוך, נכון להחמיר, משום שדעת המחמירים נראית יותר, וכשם שנהגו ישראל לאסור רכיבה על אופניים משום 'עובדין דחול', שהנסיעה בהם מנוגדת לצביון השבת, כך נכון שלא לרכוב על קורקינט וסקטים. בנוסף, על ידי הגבלת הילדים למשחקים פשוטים יותר, יתחנכו הילדים הגדולים להקדיש את השבת לתורה ומנוחה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 22:16:35

יש לך שאלה?

פרשת מקץ – "יוסף הצדיק" למה צדיק? – דבר תורה לפרשת השבוע

בשבוע שעבר התחלנו לדבר על דמותו של יוסף, יוסף מכונה "יוסף הצדיק" והוא אחד האנשים הבודדים שמכונה צדיק בתנ"ך. ובארנו ע"פ מו"ר הרב אליעזר מלמד שליט"א שעניינו של הצדיק הוא האמונה העמוקה שבה' שמתבטאת ביכולת לפעול במציאות בחיוניות.

יכולת זו נמדדת כאשר המציאות החיצונית המתגלה לעינינו היא קשה ונוראה, כאשר אדם חווה בגידות ונפילות ואף על פי כן ממשיך להאמין בקב"ה, ביכולת לתקן את המציאות וביכולתו האישית לפעול ולעשות טוב בעולם. ולמרת כל הקשיים ממשיך באותו מרץ ובאותה חיוניות, באותה האהבה ומסירות לפעול לטובת העולם, האנושות וקידוש שם ה' בעולם.

ונמשיך בתיאור מציאות זו בחייו של יוסף:

אחרי שיוסף עמל להצלחת פוטיפר, וזאת למרות שכבר חווה בגידה קשה מצד אחיו כשבא לשאול בשלומם ולבקש בטובתם, חווה יוסף, פעם נוספת, בגידה נוראה. אדוניו, אף על פי שהכיר וראה את כוחו הגדול ואת נאמנותו המופלגת, שהרי הכתוב מעיד "ויעזוב כל אשר לו ביד יוסף ולא ידע איתו מאומה כי אם הלחם אשר הוא אוכל", מאמין לאשתו קלת הדעת.

לא די בכך שהוריד אותו ממעמדו ותפקידו אלא אף מחליט לשלוח את יוסף לבית האסורים של המלך ששם המקום בו ממתינים חייבי המיתה לביצוע עונשם.

היינו משערים שאחרי נפילה כזאת, אחר שבא לארץ חדשה, השקיע את כל כוחו ומרצו לסייע לאדוניו, ואכן הצליח בכך מאוד ושוב הכל התרסק אל נגד עיניו ואחר שנפל מן הפח אל הפחת נמצא את יוסף מיואש, פסימי או לכל הפחות דואג להישרדותו ולקיומו הפרטי בלבד.

אולם אנו מוצאים שמיד בכניסתו של יוסף לבית האסורים מוצא הוא חן בעיני שר בית הסוהר, וכמובן שמציאת חן כזו קשורה מאוד למעשיו ולהתנהגותו של יוסף, לפעילותו ואחריותו. ואכן שר בית הסוהר מעביר אליו את כל האחריות והפיקוד על בית הסוהר "ויתן שר בית הסוהר ביד יוסף את כל האסירים אשר בבית הסוהר ואת כל אשר עושים שם הוא היה עושה" כלומר, הכל היה נעשה במצוותו ובפקודתו.

בל נחשוב שיוסף הפך להיות מנהל קר ומנוכר ושכל התמנותו לשר בית הסוהר בפועל היא רק חלק מניסיון הישרדות אישית או רצון להטבת תנאים, שהרי אנו רואים שכאשר שר המשקים ושר האופים קמים בבוקר ופניהם לא כתמול שלשום, יוסף ברגישות ובאהבה מזהה את מצבם "ויבוא אליהם יוסף בבוקר וירא אותם והינם זועפים" ובאכפתיות ובאחווה שואל אותם "מדוע פניכם רעים היום".

יש להעיר שבאופן פשוט מצב הרוח הכללי בבית הסוהר הוא לא מהגבוהים בעולם (בייחוד אם תנאי בית הסוהר המצרי דומים לתנאי הכלא המצרי היום…), וכל שכן אצל אנשים שגזר דין מוות מרחף מעל ראשם. ואף על פי כן מצליח יוסף לזהות את השוני שישנו בפניהם של שר המשקים ושר האופים.

אז חווה יוסף בגידה נוספת. שר המשקים, שיוסף סייע לו בבית הסוהר ויוצא לחופשי כפי פתרונו של יוסף, בוגד בו ולא מזכיר את שמו לפני המלך, למרות בקשתו המפורשת של יוסף.

הדברים ממשיכים בפרשת מקץ, שכאשר יוסף מורץ מין הבור הוא מתגלה לעינינו כאדם מלא חיוניות, רצון טוב ושאיפה לתיקון עולם, כאדם שיודע מה מעמדו, מה כבודו ומה תפקידו. לכן הוא גם לא מתבייש לבקש לעכב את ביאתו לפני פרעה וזאת כדי שיוכל להתגלח ולהחליף את בגדיו, שהרי אין זה מכבוד המלכות לבוא אל המלך לא מגולח.

לאחר מכן יוסף, בעוז ובגבורה, בביטחון ובאמונה, לא מתבייש לתקן את פרעה ולומר לו שדבריו שיוסף הוא פותר החלומות הינם טעות ורק הקב"ה הוא הפותר את חלומותיו של האדם "ויען יוסף את פרעה לאמור בלעדי אלוקים יענה את שלום פרעה.

בהמשך הוא לא מתבייש ולא מהסס לתת עצות ורעיונות למלך אף על פי שלא התבקש לעשות כן "ועתה ירא פרעה איש נבון וחכם וישיתהו על ארץ מצרים", ואכן פרעה לא יכול לעמוד אל מול גבורת האמונה ואומר "ויאמר פרעה אל עבדיו הנמצא כזה איש אשר רוח אלוקים בו… אתה תהיה על ביתי ועל פיך יישק כל עמי, רק הכיסא אגדל ממך".

יהי רצון שנזכה לאותה גבורת האמונה, לאותה חיוניות ואש קודש כפי שהופיע אצל יוסף הצדיק, ובכך ידעו כל העמים כי אין חכם ונבון כישראל ונתקן עולם במלכות שד-י.

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן