חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

מחמם מים בגז בשבת

שלום יש לנו מחמם מים בגז שאנחנו מכבים לפני כניסת שבת מה קורה במקרה בו שוכחים לכבות אותו לפני שבת האם יהיה אסור שברז המים יהיה על מצב אחר מלבד קרים לגמרי? מה קורה אם הברז פתוח על חמים, ואז נזכרים שהמחמם לא כבוי. האם מותר לסגור את ברז המים (אני מניח שזה גורם לכיבוי להבה במחמם)

אם בכל פתיחה של מים חמים המחמם מתחיל לעבוד – מותר לפתוח רק קרים. אם פתחו את חמים – מותר לסגור בשינוי (פסיק רישא בתרי דרבנן).

אם אין כיבויו חשמלי אלא בעזרת ברזי גז, מותר לסוגרם בשבת.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 17:23:52

ברכות

שלום וברכה! האם יש לברך 'על המחיה' אחרי אכילת חטיף כמו 'כיף-כף'? מדובר בחטיף של 18.5 גרם, אבל נראה שהוא כן בנפח חצי ביצה. על גב החטיף מצוין ש75% זה שוקולד בלבד ו25% זה וופל שוקולד. כיצד ניתן לדעת האם אחוזי הדגן מתוך אותם 25% מגיעים לשמינית סה"כ מתוך המוצר? (והאם החישוב שעשיתי נכון בכלל?)

מכיוון שהשוקולד לא מעורב בתוך הקמח, אינו מצרף לשיעור כזית, ולכן רק אם אכל מהמזונות בלבד שיעור כזית יברך 'על המחיה', ואם לא אכל מהמזונות שיעור כזית, אבל מכלל החטיף אכל כזית יחד עם המזונות – יברך בורא נפשות.

כך מובא בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור:

שיעור ברכה אחרונה בעוגה ופשטידה

טז. עוגה בחושה שכמות הקמח מחמשת מיני דגן שבעיסה לפחות שמינית, כמו ברוב העוגות והעוגיות, כל המרכיבים שנבללים בעיסה מצטרפים לקמח, והאוכל 'כזית' מהעוגה יברך 'על המחיה'. ואם שיעור הקמח פחות משמינית, האוכל 'כזית' מהעוגה יברך 'בורא נפשות'. אמנם לפני אכילתה צריך כמעט תמיד לברך 'מזונות' (להלן יא, ה-ז).

יז. בפשטידה וקציצה שאר המינים לא נועדו רק להטעים את הקמח כבעוגה, אלא יש להם ערך עצמי, ולכן רק אם הקמח מחמשת מיני דגן הוא רוב התערובת, מברכים על אכילת 'כזית' מהפשטידה 'על המחיה'. אבל אם הדגן הוא מיעוט, אין שאר המינים מצטרפים אליו, ולכן רק אם אכל מהדגן עצמו כמות של 'כזית' בזמן של שבע דקות, יברך 'על המחיה', וכגון שאכל שיעור שלושה זיתים בשבע דקות מפשטידה שהקמח שבה הוא שליש מכלל המרכיבים. אבל אם לא אכל כמות כזו, כל שאכל מהפשטידה כמות של 'כזית', יברך 'בורא נפשות'.

יח. עוגה, עוגיות או פשטידה שיש בהן מילוי שאינו מעורב בתוך הקמח, אין הוא מצטרף לקמח. לכן אם אכל מהבצק על כל המרכיבים שבו 'כזית', יברך 'על המחיה' ויפטור את המילוי. ואם לא אכל מהבצק 'כזית', אבל יחד עם המילוי אכל 'כזית', יברך 'בורא נפשות'. לכן לדוגמה, האוכל שני וופלים קטנים יברך 'בורא נפשות', והאוכל ארבעה וופלים יברך 'על המחיה'.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 20:59:29

הלכות שבת

שלום הרב האם מותר בשבת לשטוף את הרצפה ולנגב בסוף עם סמרטוט ללא סחיטה אחכ? אשמח למקור לתשובה. תבורכו.

גם תשובה לשאלה זו מובאת בפניני הלכה פרק טו, וכן בספר הקיצור לפניני הלכה.

אסור לשטוף במים רצפה (שו"ע שלז, ג; מ"ב ג). ואם נשפכו על הרצפה מים רבים, מותר לגורפם על ידי מגב (שש"כ כג, ז).

כאשר מקום מסוים ברצפה נתלכלך מאוד, כגון שנשפך עליו מיץ, מותר לשפוך עליו מעט מים, ולגורפם אח"כ במגב, או להספיגם בדבר שאין חשש שיבוא לסוחטו (רשז"א שש"כ כג, הערה ל; חזו"ע ח"ד עמ' מט). כאשר כל הרצפה התלכלכה מאוד, המיקל לשפוך על כולה מים ולגורפם, יש לו על מה לסמוך (אול"צ מג, ח).

כדי שלא יגיע אדם לידי סחיטה, אסרו חכמים לקחת בידו דבר שספוג במים והדרך לסוחטו, או להספיג מים רבים על ידי מגבת וכדומה, אלא יספיגם על ידי מספר מגבות שכל אחת תספוג מעט. כמו כן, יכול להספיגם על ידי דבר שאין רגילים לסוחטו מיד כשנספג בהרבה מים, כגון נייר סופג שרגילים לזורקו. ואם אין אפשרות אחרת, ניתן לבצע את פעולת ההספגה על ידי שני אנשים.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 22:15:03

הלכות שבת

האם מותר לרכב בשבת על סקטבורד, או רולרבלייד? בכל גיל?

התשובה לשאלתך מובאת בפניני הלכה שבת סוף פרק כד סעיף י. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה. וכעת אפשר לרכוש גם את ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא לאור.

אופניים קורקינט וסקטים

אסור לרכוב על אופניים רגילים שיש להם שני גלגלים, משום 'עובדין דחול' (לעיל כב, ח). גם כאשר יש להם גלגלי עזר, אסור לרכוב עליהם. אבל מותר לילדים קטנים לרכוב על תלת אופן, מפני שתלת אופן הם אופניים של ילדים קטנים בלבד, ויש הבדל גדול בינם לבין אופניים רגילים, ולכן אין במשחק בהם משום 'עובדין דחול' (שם, 4).

יש מתירים לילדים לנסוע על קורקינט וסקטים בשבת, שכן לדעתם כשם שמותר לילדים לרוץ בשבת, כך מותר להם לרכוב על קורקינט או סקטים בשבת. מנגד, יש שאוסרים לנסוע עליהם, משום שכל מה שהתירו חכמים לרוץ להנאה הוא דווקא ברגליים, אבל לא על ידי מכשירים, שהופכים את הריצה למהירה ומקצועית יותר, והרי זה מעשה של חול.

ואף שבדיעבד יש למקילים על מה לסמוך, נכון להחמיר, משום שדעת המחמירים נראית יותר, וכשם שנהגו ישראל לאסור רכיבה על אופניים משום 'עובדין דחול', שהנסיעה בהם מנוגדת לצביון השבת, כך נכון שלא לרכוב על קורקינט וסקטים. בנוסף, על ידי הגבלת הילדים למשחקים פשוטים יותר, יתחנכו הילדים הגדולים להקדיש את השבת לתורה ומנוחה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 22:16:35

יש לך שאלה?

פרשת תולדות – דבר תורה לשבת

וירא אליו ה' ויאמר אל תרד מצרימה שכן בארץ אשר אמר אליך: גור בארץ הזאת ואהיה עמך ואברכך". לכאורה ישנה כפילות בפסוק. מדוע צריך ה' לומר ליצחק ‘שכן בארץ’, הרי כבר אמר לו ‘גור בארץ’?

אומר המדרש:

"‘וירא אליו ה' ויאמר אל תרד מצרימה שכון בארץ’ – עשה שכונה בארץ ישראל הוי נוטע הוי זורע הוי נציב. דבר אחר: ‘שכון בארץ’ – שכן את השכינה בארץ".

ואין כאן שני פירושים אלא דבר אחד, השכינה מתגלית שארץ על ידי בניינה הגשמי, זהו החידוש המופלא של הארץ הזאת שהיא מצד אחד 'ארץ' ארצית וגשמית, ומאידך 'קודש' מחוברת לאידיאלים הכי עליונים ונשגבים, וזו תכלית עבודותינו לקדש את החומר, וזה ע"י בניין הארץ.

בניין הארץ איננו להקים בית לאומי אלא בכדי לשכן את השכינה בארץ, ולכן השכונה שלנו צריכות להיות מכוונות להגשמת האידיאלים המחשבה צריכה להיות איך ניישב את הארץ באופן שיגשים את כל התורה שאנו לומדים בביהמ"ד, וזה בכל תחום בבינוי, בחינוך, בכלכלה.

בראשי המיישבים צריכים לעמוד אנשים שהם עולה תמימה שהם קודש קודשים כיצחק, וזה מה שהקב"ה מבהיר ליצחק – שהוא המבטא את 'אז ימלא שחוק פינו' – ב'שובה ה' שבותינו כאפיקים בנגב', אתה לא יוצא מן הארץ תפקידך לייצג את העתיד הכי נשגב ועליון של עם ישראל והעולם כולו אינך כאברהם,

"‘וילך יצחק אל אבימלך…’ – בקש לירד למצרים מיד נגלה עליו הקב"ה, אמר לו: ‘אל תרד מצרימה’. אברהם ירד, ויצחק לא ירד. ולמה לא אמר לאברהם אלא ליצחק ‘אל תרד מצרימה’? אמר ר' הושעיא: אמר לו הקב"ה: יצחק, אביך שבא מחוצה לארץ ירד למצרים, אבל אתה שנולדת בארץ ישראל ואתה עולה טהורה תרד?! לפיכך ‘אל תרד מצרימה’"

כלומר, אומר הקב"ה ליצחק: אברהם שנולד בחוץ לארץ ונשם מאויר ארץ העמים ירד למצרים, אבל אתה יצחק – אתה שנולדת בארץ ישראל, שמעולם לא עזבת את הארץ, שאתה עולה טהורה, אתה אינך רשאי לרדת.

במפגש שבין יצחק ליעקב מתארת התורה את הדו-שיח ביניהם:

"ויאמר אליו יצחק אביו גשה נא ושקה לי בני: ויגש וישק לו וירח את ריח בגדיו ויברכהו ויאמר ראה ריח בני כריח שדה אשר ברכו ה'",

מסביר רש"י: "מלמד שנכנסה עמו ריח גן עדן". הריח של ארץ ישראל הוא ריח גן עדן, כיוון שארץ ישראל היא גן עדן עלי אדמות, היא המקום של חיבור שמים וארץ, של הופעת השכינה בארץ.

בברכות שבירך יצחק את יעקב מופיעה הברכה: "ויתן לך האלקים מטל השמים ומשמני הארץ ורב דגן ותירש", ובאופן פשוט ההסבר הוא שאלוקים יתן לך מטל השמים ומשמני הארץ, אולם חז"ל קוראים את הפסוק כך: "ויתן לך – האלוקים, יתן לך אלוקותו". ממה? "מטל השמים ומשמני הארץ ורב דגן ותירש". מסביר ענין זה השפת אמת:

"במדרש: ‘ויתן לך אלקותו’. פירוש: להיות איש ישראל מקבל אלקות מכל הדברים: ‘מטל השמים ומשמני הארץ ורוב דגן ותירוש’… ונתקיים אחר כך בקבלת התורה: ‘אנכי ה' אלקיך’ זה שכתוב: ‘ויתן לך האלקים’ כי התורה מלמדת על ידי תרי"ג מצות למצוא אלקותו יתברך שמו בכל דבר וזה עיקר הברכה"

כלומר, הברכה היא שבכל דבר ודבר בבריאה, ימצא את האלוקים. האדם מישראל נפגש עם האלוקים דרך כל דבר בבריאה, אלוקים מתגלה אליו מטל השמים ומשמני הארץ. אותו הדבר גם ביחס לתורה. התורה היא תורת חיים, אין תחום בחיים שהתורה לא מדברת עליו, ועל ידי התורה ומצוות אנו מגלים את אלוקותו בכל דבר ודבר בבריאה, ולכן עיקר קיום המצוות הוא בארץ וחוץ לארץ הוא רק בבחינת 'הציבי לך ציונים'.

אומר המדרש ביחס להמשך הברכה:

"‘מטל השמים’ – זו מקרא, ‘ומשמני הארץ’ – זו משנה, ‘ורב דגן’ – זו תלמוד, ‘ותירוש’ – זה אגדה".

"טל השמים" – זה מקרא שירד משמים. "ומשמני הארץ" – זו משנה שמקורה בארץ. "ורב דגן" – שהוא יותר מעובד, זה תלמוד. "ותירש" – זה אגדה. על ידי כל התורה כולה על כל גווניה, מקרא, משנה, תלמוד ואגדה, ניתן למצוא את אלקותו בכל דבר בבריאה!, כפי שכותב הרב קוק בהקדמתו לעין איה, ע"י לימוד האגדות זוכים לראות את פועל ה' בעולם שזהו הדבר העליון והגדול ביותר.

בספר שער החצר, ספר המונה תרי"ג מעלות לארץ ישראל, מובא שאחת מן המעלות היא ש"ארץ ישראל שקולה כמצות מילה". ומביא בשם ספר 'טוב הארץ' רמז לדבר מסופי השמות בהם נקראה ארץ ישראל:
ארץ החיים,
ארץ צבי,
ארץ ישראל,
ארץ הקדושה, סופי תיבות – מילה. כידוע יצחק הוא ראש הנימולים לשמונה, והראשון שהייתה בו גם מילה וגם פריעה. הרב זצ"ל מוסיף שראשי התיבות של השמות בהם נקראה ארץ ישראל מרמזים על המילה יצחק:
ארץ ישראל,
ארץ צבי,
ארץ החיים,
ארץ הקדושה", וזה עניינה של המילה להכשיר את החומר לקלוט את הופעת ה' בעולם דרכו, דרך הגוף הישראלי.

יהי רצון שנזכה להקים שכונות כאלו בא"י, להשכין שכינה בארץ!!!

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן