חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

מחמם מים בגז בשבת

שלום יש לנו מחמם מים בגז שאנחנו מכבים לפני כניסת שבת מה קורה במקרה בו שוכחים לכבות אותו לפני שבת האם יהיה אסור שברז המים יהיה על מצב אחר מלבד קרים לגמרי? מה קורה אם הברז פתוח על חמים, ואז נזכרים שהמחמם לא כבוי. האם מותר לסגור את ברז המים (אני מניח שזה גורם לכיבוי להבה במחמם)

אם בכל פתיחה של מים חמים המחמם מתחיל לעבוד – מותר לפתוח רק קרים. אם פתחו את חמים – מותר לסגור בשינוי (פסיק רישא בתרי דרבנן).

אם אין כיבויו חשמלי אלא בעזרת ברזי גז, מותר לסוגרם בשבת.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 17:23:52

ברכות

שלום וברכה! האם יש לברך 'על המחיה' אחרי אכילת חטיף כמו 'כיף-כף'? מדובר בחטיף של 18.5 גרם, אבל נראה שהוא כן בנפח חצי ביצה. על גב החטיף מצוין ש75% זה שוקולד בלבד ו25% זה וופל שוקולד. כיצד ניתן לדעת האם אחוזי הדגן מתוך אותם 25% מגיעים לשמינית סה"כ מתוך המוצר? (והאם החישוב שעשיתי נכון בכלל?)

מכיוון שהשוקולד לא מעורב בתוך הקמח, אינו מצרף לשיעור כזית, ולכן רק אם אכל מהמזונות בלבד שיעור כזית יברך 'על המחיה', ואם לא אכל מהמזונות שיעור כזית, אבל מכלל החטיף אכל כזית יחד עם המזונות – יברך בורא נפשות.

כך מובא בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור:

שיעור ברכה אחרונה בעוגה ופשטידה

טז. עוגה בחושה שכמות הקמח מחמשת מיני דגן שבעיסה לפחות שמינית, כמו ברוב העוגות והעוגיות, כל המרכיבים שנבללים בעיסה מצטרפים לקמח, והאוכל 'כזית' מהעוגה יברך 'על המחיה'. ואם שיעור הקמח פחות משמינית, האוכל 'כזית' מהעוגה יברך 'בורא נפשות'. אמנם לפני אכילתה צריך כמעט תמיד לברך 'מזונות' (להלן יא, ה-ז).

יז. בפשטידה וקציצה שאר המינים לא נועדו רק להטעים את הקמח כבעוגה, אלא יש להם ערך עצמי, ולכן רק אם הקמח מחמשת מיני דגן הוא רוב התערובת, מברכים על אכילת 'כזית' מהפשטידה 'על המחיה'. אבל אם הדגן הוא מיעוט, אין שאר המינים מצטרפים אליו, ולכן רק אם אכל מהדגן עצמו כמות של 'כזית' בזמן של שבע דקות, יברך 'על המחיה', וכגון שאכל שיעור שלושה זיתים בשבע דקות מפשטידה שהקמח שבה הוא שליש מכלל המרכיבים. אבל אם לא אכל כמות כזו, כל שאכל מהפשטידה כמות של 'כזית', יברך 'בורא נפשות'.

יח. עוגה, עוגיות או פשטידה שיש בהן מילוי שאינו מעורב בתוך הקמח, אין הוא מצטרף לקמח. לכן אם אכל מהבצק על כל המרכיבים שבו 'כזית', יברך 'על המחיה' ויפטור את המילוי. ואם לא אכל מהבצק 'כזית', אבל יחד עם המילוי אכל 'כזית', יברך 'בורא נפשות'. לכן לדוגמה, האוכל שני וופלים קטנים יברך 'בורא נפשות', והאוכל ארבעה וופלים יברך 'על המחיה'.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 20:59:29

הלכות שבת

שלום הרב האם מותר בשבת לשטוף את הרצפה ולנגב בסוף עם סמרטוט ללא סחיטה אחכ? אשמח למקור לתשובה. תבורכו.

גם תשובה לשאלה זו מובאת בפניני הלכה פרק טו, וכן בספר הקיצור לפניני הלכה.

אסור לשטוף במים רצפה (שו"ע שלז, ג; מ"ב ג). ואם נשפכו על הרצפה מים רבים, מותר לגורפם על ידי מגב (שש"כ כג, ז).

כאשר מקום מסוים ברצפה נתלכלך מאוד, כגון שנשפך עליו מיץ, מותר לשפוך עליו מעט מים, ולגורפם אח"כ במגב, או להספיגם בדבר שאין חשש שיבוא לסוחטו (רשז"א שש"כ כג, הערה ל; חזו"ע ח"ד עמ' מט). כאשר כל הרצפה התלכלכה מאוד, המיקל לשפוך על כולה מים ולגורפם, יש לו על מה לסמוך (אול"צ מג, ח).

כדי שלא יגיע אדם לידי סחיטה, אסרו חכמים לקחת בידו דבר שספוג במים והדרך לסוחטו, או להספיג מים רבים על ידי מגבת וכדומה, אלא יספיגם על ידי מספר מגבות שכל אחת תספוג מעט. כמו כן, יכול להספיגם על ידי דבר שאין רגילים לסוחטו מיד כשנספג בהרבה מים, כגון נייר סופג שרגילים לזורקו. ואם אין אפשרות אחרת, ניתן לבצע את פעולת ההספגה על ידי שני אנשים.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 22:15:03

הלכות שבת

האם מותר לרכב בשבת על סקטבורד, או רולרבלייד? בכל גיל?

התשובה לשאלתך מובאת בפניני הלכה שבת סוף פרק כד סעיף י. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה. וכעת אפשר לרכוש גם את ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא לאור.

אופניים קורקינט וסקטים

אסור לרכוב על אופניים רגילים שיש להם שני גלגלים, משום 'עובדין דחול' (לעיל כב, ח). גם כאשר יש להם גלגלי עזר, אסור לרכוב עליהם. אבל מותר לילדים קטנים לרכוב על תלת אופן, מפני שתלת אופן הם אופניים של ילדים קטנים בלבד, ויש הבדל גדול בינם לבין אופניים רגילים, ולכן אין במשחק בהם משום 'עובדין דחול' (שם, 4).

יש מתירים לילדים לנסוע על קורקינט וסקטים בשבת, שכן לדעתם כשם שמותר לילדים לרוץ בשבת, כך מותר להם לרכוב על קורקינט או סקטים בשבת. מנגד, יש שאוסרים לנסוע עליהם, משום שכל מה שהתירו חכמים לרוץ להנאה הוא דווקא ברגליים, אבל לא על ידי מכשירים, שהופכים את הריצה למהירה ומקצועית יותר, והרי זה מעשה של חול.

ואף שבדיעבד יש למקילים על מה לסמוך, נכון להחמיר, משום שדעת המחמירים נראית יותר, וכשם שנהגו ישראל לאסור רכיבה על אופניים משום 'עובדין דחול', שהנסיעה בהם מנוגדת לצביון השבת, כך נכון שלא לרכוב על קורקינט וסקטים. בנוסף, על ידי הגבלת הילדים למשחקים פשוטים יותר, יתחנכו הילדים הגדולים להקדיש את השבת לתורה ומנוחה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 22:16:35

יש לך שאלה?

הצטרפו לקבוצות הלימוד שלנו!

הרב אליעזר מלמד

רביבים

הרב אליעזר מלמד

בקבוצה תוכלו לקבל את הטור 'רביבים' של הרב אליעזר מלמד מדי שבוע. הקבוצה שקטה.

לימוד יומי בנ"ך

הרב יונדב זר

לימוד יומי בן כ-10 דק, להאזנה, הכולל את הקראת הפרק בליווי הסבר קצר ובהיר לידיעת הנביאים והכתובים!

דף יומי

הרב מאור קיים

האזינו לשיעור בן כ-20 דקות, בליווי הסבר בהיר ומרתק ובצירוף תמונות להבנת הסוגיה!

פרשת השבוע

הרב יונדב זר

לימוד יומי בן כ-20 דקות להאזנה, הכולל הקראת העלייה של אותו יום בליווי הסבר קצר ובהיר לידיעת התורה!

דף יומי

הרב גור גלון

לימוד הדף היומי, בן כ-25 דק' להאזנה וקריאה הכולל הסבר קצר ובהיר של סוגיית הדף שלא ישאיר אותך מאחור!

פרק יומי במשנה

הרב נתן ארונס

הרב נתן ארונס מקריא ומסביר באופן בהיר ותמציתי על הפרק היומי במשנה. שיעור האזנה יומי בן כעשר דקות.

הפנינה היומית

הרב גור גלון

לימוד יומי בן כ-10 דק', לצפייה, האזנה וקריאה של שתי הלכות מתוך פניני הלכה, לידיעת ההלכה למעשה והקפת הנושאים הרלוונטיים לחיים!

ראש השנה- יום האורה הכללית

כשזוכים להתקרב לראש השנה קשה מאוד להגדיר ולבאר את עניינו של היום הגדול והקדוש הזה, היום שהוא ראשית הבריאה, היום שהוא התחדשות הבריאה בכל שנה ושנה, היום שבו נקבע גורלם של העולם והאדם, ועם זאת ננסה לבאר מאמר חז"ל שנותן הגדרה מצד מסוים לראש השנה.

נהגו כל ישראל להגיד מראש חודש אלול ועד שמיני עצרת פעמיים בכל יום את מזמור כ"ז בתהילים, "לדוד ה' אורי וישעי ממי אירא ה' מעוז חיי ממי אפחד…". ווודאי שאם נהגו לומר מזמור זה הרי שמרומז בו כל הגודל, הרוחב והעומק שמופיעים בימים הללו.

ודרשו חז"ל "אורי' זה ראש השנה, 'וישעי' זה יום הכיפורים, אלמלי אורי לא היה ישעי". יום ראש השנה הוא 'אורי', כלומר, ביום ראש השנה זוכים לראות את אור ה' המתגלה בעולם. כיוון שהבריאה מתחדשת ומקבלת כוחות ועוצמות, אזי מי שפותח את ליבו ושיכלו זוכה לראות באופן בהיר את מטרת הבריאה וממילא גם את תפקידו האישי המיוחד בתוך המהלך הכללי, שכיוון שביום הזה מתחדשת הבריאה כולה ומקבלים כוחות לכל השנה, אזי יכול האדם לראות את הדברים באופן כולל ומרוכז ומתוך כך גם לראות את מגמת העולם באמת ולכוון את מבטו ומגמתו בהתאם.

כל הסבל והכישלונות, המבוכות ומצוקות שאנו נתקלים בהם במהלך השנה יסודם בהסתר הפנים, מאי ראיית האור האלוקי (כפי שאנו מוצאים בקללה שבתוכה "יככה ה' בעיוורון… והיית ממשש בצהריים כאשר ימשש העיוור באפילה"), ולו היינו זוכים לאור ה' לא היו ישראל נכשלים בשום דבר. "בית יעקב לכו ונלכה באורה'". וכל המתנות הטובות שזכו ישראל, לא זכו אלא בזכות גילוי האורה האלוקית, וכפי שאנו אומרים "כי באור פניך נתת לנו תורת חיים ואהבת חסד וצדקה וברכה ורחמים וחיים ושלום".

וכך כותב הרב חרל"פ "על כן הוקבע זה ביום ראש השנה, הוא היום שבו מאיר ה' פניו לכל אחד מישראל, והוא היום שאין בו שום הסתר פנים ואין בו שום חשכות". ועבודתנו המרכזית ביום הזה היא לפתוח את החלונות, כדברי הרב חרל"פ "וכל מי אשר פותח חלונותיו האורה נחדרת בקרבו, וכפי ערך חדירתה ביום ראש השנה כן מאירה בכל השנה כולה".

וכפי שממשיך דוד המלך באותו המזמור "לך אמר ליבי בקשו פני את פניך ה' אבקש", דהיינו, בשליחות אלוקית אומר הלב לאדם "בקשו פני" (כפירוש רש"י שם "'לך'- בשליחותך"). ולכאורה יש להקשות שאם ליבי מדבר אליי בשליחות אלוקית אז היה צריך לכתוב בלשון יחיד 'בקש פני' ולא 'בקשו'?

הרב חרל"פ מבאר שהקב"ה פונה לכל יחיד ויחיד ומבקש ממנו שיצטרף לכלל ישראל ושיהיה בכלל הכלל המבקשים פני ה', שהרי כלל ישראל דבוקים ואחוזים בקב"ה וכל החטאים וההפרדות הינם רק מהצד הפרטי של כל אחד ואחד. כיוון שביום ראש השנה מתגלה האור הכללי שמחייה את העולם ממילא גם יכול האדם לחזור לכלל ולבקש פני ה'. ואם היינו יודעים ומרגישים אפילו נקודה אחת מאהבתו העליונה של הקב"ה אל כל יחיד מישראל, לא הייתה שום אפשרות לחטא, "כי לאהבת ה' אפילו לאחד מישראל אין לנו שום שיג כלל". ומאהבה עצומה זו של הרוצה בתשובה יוצאת הבקשה העליונה אל כל אחד ואחד מישראל "בקשו פניה".

יהי רצון שנזכה לקבל פני מלך, להתמלא באורה האלוקית המופיעה בראש השנה, ומתוך כך להאיר את העולם כולו בתורה ובמעשים טובים.

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן