חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

מחמם מים בגז בשבת

שלום יש לנו מחמם מים בגז שאנחנו מכבים לפני כניסת שבת מה קורה במקרה בו שוכחים לכבות אותו לפני שבת האם יהיה אסור שברז המים יהיה על מצב אחר מלבד קרים לגמרי? מה קורה אם הברז פתוח על חמים, ואז נזכרים שהמחמם לא כבוי. האם מותר לסגור את ברז המים (אני מניח שזה גורם לכיבוי להבה במחמם)

אם בכל פתיחה של מים חמים המחמם מתחיל לעבוד – מותר לפתוח רק קרים. אם פתחו את חמים – מותר לסגור בשינוי (פסיק רישא בתרי דרבנן).

אם אין כיבויו חשמלי אלא בעזרת ברזי גז, מותר לסוגרם בשבת.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 17:23:52

ברכות

שלום וברכה! האם יש לברך 'על המחיה' אחרי אכילת חטיף כמו 'כיף-כף'? מדובר בחטיף של 18.5 גרם, אבל נראה שהוא כן בנפח חצי ביצה. על גב החטיף מצוין ש75% זה שוקולד בלבד ו25% זה וופל שוקולד. כיצד ניתן לדעת האם אחוזי הדגן מתוך אותם 25% מגיעים לשמינית סה"כ מתוך המוצר? (והאם החישוב שעשיתי נכון בכלל?)

מכיוון שהשוקולד לא מעורב בתוך הקמח, אינו מצרף לשיעור כזית, ולכן רק אם אכל מהמזונות בלבד שיעור כזית יברך 'על המחיה', ואם לא אכל מהמזונות שיעור כזית, אבל מכלל החטיף אכל כזית יחד עם המזונות – יברך בורא נפשות.

כך מובא בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור:

שיעור ברכה אחרונה בעוגה ופשטידה

טז. עוגה בחושה שכמות הקמח מחמשת מיני דגן שבעיסה לפחות שמינית, כמו ברוב העוגות והעוגיות, כל המרכיבים שנבללים בעיסה מצטרפים לקמח, והאוכל 'כזית' מהעוגה יברך 'על המחיה'. ואם שיעור הקמח פחות משמינית, האוכל 'כזית' מהעוגה יברך 'בורא נפשות'. אמנם לפני אכילתה צריך כמעט תמיד לברך 'מזונות' (להלן יא, ה-ז).

יז. בפשטידה וקציצה שאר המינים לא נועדו רק להטעים את הקמח כבעוגה, אלא יש להם ערך עצמי, ולכן רק אם הקמח מחמשת מיני דגן הוא רוב התערובת, מברכים על אכילת 'כזית' מהפשטידה 'על המחיה'. אבל אם הדגן הוא מיעוט, אין שאר המינים מצטרפים אליו, ולכן רק אם אכל מהדגן עצמו כמות של 'כזית' בזמן של שבע דקות, יברך 'על המחיה', וכגון שאכל שיעור שלושה זיתים בשבע דקות מפשטידה שהקמח שבה הוא שליש מכלל המרכיבים. אבל אם לא אכל כמות כזו, כל שאכל מהפשטידה כמות של 'כזית', יברך 'בורא נפשות'.

יח. עוגה, עוגיות או פשטידה שיש בהן מילוי שאינו מעורב בתוך הקמח, אין הוא מצטרף לקמח. לכן אם אכל מהבצק על כל המרכיבים שבו 'כזית', יברך 'על המחיה' ויפטור את המילוי. ואם לא אכל מהבצק 'כזית', אבל יחד עם המילוי אכל 'כזית', יברך 'בורא נפשות'. לכן לדוגמה, האוכל שני וופלים קטנים יברך 'בורא נפשות', והאוכל ארבעה וופלים יברך 'על המחיה'.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 20:59:29

הלכות שבת

שלום הרב האם מותר בשבת לשטוף את הרצפה ולנגב בסוף עם סמרטוט ללא סחיטה אחכ? אשמח למקור לתשובה. תבורכו.

גם תשובה לשאלה זו מובאת בפניני הלכה פרק טו, וכן בספר הקיצור לפניני הלכה.

אסור לשטוף במים רצפה (שו"ע שלז, ג; מ"ב ג). ואם נשפכו על הרצפה מים רבים, מותר לגורפם על ידי מגב (שש"כ כג, ז).

כאשר מקום מסוים ברצפה נתלכלך מאוד, כגון שנשפך עליו מיץ, מותר לשפוך עליו מעט מים, ולגורפם אח"כ במגב, או להספיגם בדבר שאין חשש שיבוא לסוחטו (רשז"א שש"כ כג, הערה ל; חזו"ע ח"ד עמ' מט). כאשר כל הרצפה התלכלכה מאוד, המיקל לשפוך על כולה מים ולגורפם, יש לו על מה לסמוך (אול"צ מג, ח).

כדי שלא יגיע אדם לידי סחיטה, אסרו חכמים לקחת בידו דבר שספוג במים והדרך לסוחטו, או להספיג מים רבים על ידי מגבת וכדומה, אלא יספיגם על ידי מספר מגבות שכל אחת תספוג מעט. כמו כן, יכול להספיגם על ידי דבר שאין רגילים לסוחטו מיד כשנספג בהרבה מים, כגון נייר סופג שרגילים לזורקו. ואם אין אפשרות אחרת, ניתן לבצע את פעולת ההספגה על ידי שני אנשים.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 22:15:03

הלכות שבת

האם מותר לרכב בשבת על סקטבורד, או רולרבלייד? בכל גיל?

התשובה לשאלתך מובאת בפניני הלכה שבת סוף פרק כד סעיף י. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה. וכעת אפשר לרכוש גם את ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא לאור.

אופניים קורקינט וסקטים

אסור לרכוב על אופניים רגילים שיש להם שני גלגלים, משום 'עובדין דחול' (לעיל כב, ח). גם כאשר יש להם גלגלי עזר, אסור לרכוב עליהם. אבל מותר לילדים קטנים לרכוב על תלת אופן, מפני שתלת אופן הם אופניים של ילדים קטנים בלבד, ויש הבדל גדול בינם לבין אופניים רגילים, ולכן אין במשחק בהם משום 'עובדין דחול' (שם, 4).

יש מתירים לילדים לנסוע על קורקינט וסקטים בשבת, שכן לדעתם כשם שמותר לילדים לרוץ בשבת, כך מותר להם לרכוב על קורקינט או סקטים בשבת. מנגד, יש שאוסרים לנסוע עליהם, משום שכל מה שהתירו חכמים לרוץ להנאה הוא דווקא ברגליים, אבל לא על ידי מכשירים, שהופכים את הריצה למהירה ומקצועית יותר, והרי זה מעשה של חול.

ואף שבדיעבד יש למקילים על מה לסמוך, נכון להחמיר, משום שדעת המחמירים נראית יותר, וכשם שנהגו ישראל לאסור רכיבה על אופניים משום 'עובדין דחול', שהנסיעה בהם מנוגדת לצביון השבת, כך נכון שלא לרכוב על קורקינט וסקטים. בנוסף, על ידי הגבלת הילדים למשחקים פשוטים יותר, יתחנכו הילדים הגדולים להקדיש את השבת לתורה ומנוחה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 22:16:35

יש לך שאלה?

דבר תורה לפרשת השבוע כי תבוא

את פרשת כי תבוא, אותה אנו קוראים השבת, ניתן גם לכנות "פרשת השמחה".

המילה הפותחת את הפרשה היא "והיה", עליה אומרים חז"ל ש"אין 'והיה' אלא לשון שמחה", וכדברי 'אור החיים' הקדוש:

"אין שמחה אלא בישיבת ארץ ישראל". דברי השמחה בפרשה ממשיכים בציווי "ושמחת בכל הטוב אשר נתן לך ה' אלוקיך ולביתך, אתה והלוי והגר אשר בקרבך", וכן בפסוק הנסתר בתוככי הקללות, שסיבת כל הקללה היא "תחת אשר לא עבדת את ה' אלוקיך בשמחה ובטוב לבב מרוב כל".

ממילא ניתן ללמוד מפרשתנו את התנאים בהם מופיעה השמחה, ובכוונה דייקתי בלשוני ואמרתי "התנאים בהם מופיעה השמחה" ולא "הדרכים להגיע לשמחה", כי השמחה, כמו חלק גדול ממידות הנפש איננה דבר שהאדם מתייגע ומתאמץ להשיג, אלא היא דבר המופיע כאשר מתקיימים תנאים מסוימים. ולהפך, ככל שאדם ינסה להיות בשמחה, להביא עצמו לידי שמחה, כך היא תרחק ממנו, אבל אם יעשה את המעשים הטובים והנכונים תבוא השמחה מאליה בלבבו ויהיה שרוי בשמחה תמיד.

וננסה לראות מתוך הפרשה כמה תנאים בסיסיים שמתוכם צומחת השמחה:

שמחת ישיבת הארץ

כמובא לעיל, 'אור החיים' אומר כי הביאה לארץ גורמת לשמחה, וכפי שאף ניתן לדייק בפסוק "והיה כי תבוא אל הארץ אשר ה' אלוקיך נותן לך נחלה וירשתה וישבת בה", שההכרה שהקב"ה הוא המנחיל לנו את הארץ, המצטרפת לירושתה וישיבת הקבע בה, הם הגורמים לשמחה.

ביאור העניין הוא שאחד הדברים היסודיים המביאים לידי שמחה היא התחושה וההכרה שהאדם נמצא במקומו. השייכות, הקביעות ונחת הרוח למקום בו נמצא האדם, במובנו הרחב, הן הפיזי, הן במצבו הנפשי, האישי והמשפחתי והן בעיסוקו, יוצר שמחה.

כלומר, הדברים המופיעים בפסוק הינם שלושה:

  1. ההכרה שהארץ, המקום בו האדם נמצא, הוא המקום אותו הנחיל לך ה', ולכן ודאי שהוא המקום המתאים והנכון לך.
  2. אתה עמל וטורח לקנות, למלא תוכן וליצור את המקום המיועד, "וירישתה".
  3. יצירת הקביעות על ידי ההתמדה וההשתקעות במקום, "וישבת בה".

כשהאדם, מתוך אמונה גדולה, מכיר בעניין הראשון ויוצר את השניים הנוספים, ממילא מתמלא ליבו בשמחה.

שמחה של נתינה

דבר בולט ביותר הוא ששמחה מופיעה מתוך נתינה. לאחר שהאדם מביא את הביכורים ונותן מפרי אדמתו, מיד זוכה לשמחה בכל הטוב, שגם היא בתנאי שהוא משתף בשמחה זו את הלוי והגר אשר בקירבו.

דבר נפלא מצאנו ב'בעל הטורים' שאומר:

"'ושמחת בכל הטוב' וסמיך ליה 'כי תכלה לעשר', שבשביל המעשר תשמח בכל הטוב כמו שדרשו 'עשר בשביל שתתעשר". וממשיך בעל הטורים ואומר "הטוב עולה כ"ב בשביל התורה שנתנה בכ"ב אותיות".

וניתן לבאר את הדברים בשני אופנים, ושניהם אמיתיים:

  • בזכות נתינת המעשרות יזכה האדם לשפע חומרי ולכן ישמח. וכך יש לבאר גם את המשך דבריו "ושמחת בכל הטוב" שבזכות מה תזכה לטובה הגשמית? בזכות שמירת התורה. אלא שכמובן על פי זה היה צריך להקדים את ניתנת המעשר לשמחה, ולכן נביא גם את הביאור השני.
  • היכולת לשמוח בטוב הגשמי היא על ידי שימוש בו לדברים רוחניים. אם תיתן מעשר מרכושך תהיה לך בו שמחה אמיתית, כיוון שיהפוך להיות מדבר מגושם ונמוך לדבר רוחני ועליון בעל משמעות נצחית וכללית. וממילא כך ניתן גם להסביר את המשך דבריו, שהשמחה בכל הטוב תהיה בתנאי שהשימוש בו על פי תורה.

אכן כך אנו רואים במציאות, שהשמחה האמתית של האדם היא כאשר הוא עושה מעשים בעלי תוכן, אידיאלים ומרגיש בכך שיש משמעות וערך לחייו.

ויהי רצון שנזכה לשמחה אמיתית מתוך ענווה ואמונה שהקב"ה שם אותנו במקום הנכון ובזמן הנכון, ומתוך שנדע לנצל את מקומנו ואת כוחותינו לתרומה ועשייה אידיאליסטית.

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן