חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

מחמם מים בגז בשבת

שלום יש לנו מחמם מים בגז שאנחנו מכבים לפני כניסת שבת מה קורה במקרה בו שוכחים לכבות אותו לפני שבת האם יהיה אסור שברז המים יהיה על מצב אחר מלבד קרים לגמרי? מה קורה אם הברז פתוח על חמים, ואז נזכרים שהמחמם לא כבוי. האם מותר לסגור את ברז המים (אני מניח שזה גורם לכיבוי להבה במחמם)

אם בכל פתיחה של מים חמים המחמם מתחיל לעבוד – מותר לפתוח רק קרים. אם פתחו את חמים – מותר לסגור בשינוי (פסיק רישא בתרי דרבנן).

אם אין כיבויו חשמלי אלא בעזרת ברזי גז, מותר לסוגרם בשבת.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 17:23:52

ברכות

שלום וברכה! האם יש לברך 'על המחיה' אחרי אכילת חטיף כמו 'כיף-כף'? מדובר בחטיף של 18.5 גרם, אבל נראה שהוא כן בנפח חצי ביצה. על גב החטיף מצוין ש75% זה שוקולד בלבד ו25% זה וופל שוקולד. כיצד ניתן לדעת האם אחוזי הדגן מתוך אותם 25% מגיעים לשמינית סה"כ מתוך המוצר? (והאם החישוב שעשיתי נכון בכלל?)

מכיוון שהשוקולד לא מעורב בתוך הקמח, אינו מצרף לשיעור כזית, ולכן רק אם אכל מהמזונות בלבד שיעור כזית יברך 'על המחיה', ואם לא אכל מהמזונות שיעור כזית, אבל מכלל החטיף אכל כזית יחד עם המזונות – יברך בורא נפשות.

כך מובא בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור:

שיעור ברכה אחרונה בעוגה ופשטידה

טז. עוגה בחושה שכמות הקמח מחמשת מיני דגן שבעיסה לפחות שמינית, כמו ברוב העוגות והעוגיות, כל המרכיבים שנבללים בעיסה מצטרפים לקמח, והאוכל 'כזית' מהעוגה יברך 'על המחיה'. ואם שיעור הקמח פחות משמינית, האוכל 'כזית' מהעוגה יברך 'בורא נפשות'. אמנם לפני אכילתה צריך כמעט תמיד לברך 'מזונות' (להלן יא, ה-ז).

יז. בפשטידה וקציצה שאר המינים לא נועדו רק להטעים את הקמח כבעוגה, אלא יש להם ערך עצמי, ולכן רק אם הקמח מחמשת מיני דגן הוא רוב התערובת, מברכים על אכילת 'כזית' מהפשטידה 'על המחיה'. אבל אם הדגן הוא מיעוט, אין שאר המינים מצטרפים אליו, ולכן רק אם אכל מהדגן עצמו כמות של 'כזית' בזמן של שבע דקות, יברך 'על המחיה', וכגון שאכל שיעור שלושה זיתים בשבע דקות מפשטידה שהקמח שבה הוא שליש מכלל המרכיבים. אבל אם לא אכל כמות כזו, כל שאכל מהפשטידה כמות של 'כזית', יברך 'בורא נפשות'.

יח. עוגה, עוגיות או פשטידה שיש בהן מילוי שאינו מעורב בתוך הקמח, אין הוא מצטרף לקמח. לכן אם אכל מהבצק על כל המרכיבים שבו 'כזית', יברך 'על המחיה' ויפטור את המילוי. ואם לא אכל מהבצק 'כזית', אבל יחד עם המילוי אכל 'כזית', יברך 'בורא נפשות'. לכן לדוגמה, האוכל שני וופלים קטנים יברך 'בורא נפשות', והאוכל ארבעה וופלים יברך 'על המחיה'.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 20:59:29

הלכות שבת

שלום הרב האם מותר בשבת לשטוף את הרצפה ולנגב בסוף עם סמרטוט ללא סחיטה אחכ? אשמח למקור לתשובה. תבורכו.

גם תשובה לשאלה זו מובאת בפניני הלכה פרק טו, וכן בספר הקיצור לפניני הלכה.

אסור לשטוף במים רצפה (שו"ע שלז, ג; מ"ב ג). ואם נשפכו על הרצפה מים רבים, מותר לגורפם על ידי מגב (שש"כ כג, ז).

כאשר מקום מסוים ברצפה נתלכלך מאוד, כגון שנשפך עליו מיץ, מותר לשפוך עליו מעט מים, ולגורפם אח"כ במגב, או להספיגם בדבר שאין חשש שיבוא לסוחטו (רשז"א שש"כ כג, הערה ל; חזו"ע ח"ד עמ' מט). כאשר כל הרצפה התלכלכה מאוד, המיקל לשפוך על כולה מים ולגורפם, יש לו על מה לסמוך (אול"צ מג, ח).

כדי שלא יגיע אדם לידי סחיטה, אסרו חכמים לקחת בידו דבר שספוג במים והדרך לסוחטו, או להספיג מים רבים על ידי מגבת וכדומה, אלא יספיגם על ידי מספר מגבות שכל אחת תספוג מעט. כמו כן, יכול להספיגם על ידי דבר שאין רגילים לסוחטו מיד כשנספג בהרבה מים, כגון נייר סופג שרגילים לזורקו. ואם אין אפשרות אחרת, ניתן לבצע את פעולת ההספגה על ידי שני אנשים.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 22:15:03

הלכות שבת

האם מותר לרכב בשבת על סקטבורד, או רולרבלייד? בכל גיל?

התשובה לשאלתך מובאת בפניני הלכה שבת סוף פרק כד סעיף י. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה. וכעת אפשר לרכוש גם את ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא לאור.

אופניים קורקינט וסקטים

אסור לרכוב על אופניים רגילים שיש להם שני גלגלים, משום 'עובדין דחול' (לעיל כב, ח). גם כאשר יש להם גלגלי עזר, אסור לרכוב עליהם. אבל מותר לילדים קטנים לרכוב על תלת אופן, מפני שתלת אופן הם אופניים של ילדים קטנים בלבד, ויש הבדל גדול בינם לבין אופניים רגילים, ולכן אין במשחק בהם משום 'עובדין דחול' (שם, 4).

יש מתירים לילדים לנסוע על קורקינט וסקטים בשבת, שכן לדעתם כשם שמותר לילדים לרוץ בשבת, כך מותר להם לרכוב על קורקינט או סקטים בשבת. מנגד, יש שאוסרים לנסוע עליהם, משום שכל מה שהתירו חכמים לרוץ להנאה הוא דווקא ברגליים, אבל לא על ידי מכשירים, שהופכים את הריצה למהירה ומקצועית יותר, והרי זה מעשה של חול.

ואף שבדיעבד יש למקילים על מה לסמוך, נכון להחמיר, משום שדעת המחמירים נראית יותר, וכשם שנהגו ישראל לאסור רכיבה על אופניים משום 'עובדין דחול', שהנסיעה בהם מנוגדת לצביון השבת, כך נכון שלא לרכוב על קורקינט וסקטים. בנוסף, על ידי הגבלת הילדים למשחקים פשוטים יותר, יתחנכו הילדים הגדולים להקדיש את השבת לתורה ומנוחה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 22:16:35

יש לך שאלה?

דבר תורה לפרשת תצווה שבת זכור ופורים

לרוב אנו כותבים דבר תורה מסודר, עם התחלה, אמצע וסוף, אבל פורים הוא בהחלט הזדמנות שלא לעשות את אשר עושים בדרך כלל. על כן נכתוב נקודות נקודות מענייני הפורים, מתוך תקווה שכטוב לבכם ביין יתפתחו הנקודות לכדי רעיונות שלמים.

  • כל השנה אנחנו מתחפשים (ולא, עדיין לא שתיתי…). כל השנה אנחנו עסוקים יום ולילה בבניית התדמית שלנו, כדאמרי אינשי "LOOKING GOOD" (נראה טוב). הרבה ממחשבותינו נתונות למה יגידו, מה יאמרו, מה יחשבו, וסוף סוף בפורים אפשר להסיר את התחפושות ולגלות את הפנימיות, כי הכל בצחוק… ומכיוון שזה כל כך קשה צריך לשתות קודם כמה כוסות בכדי שהעניין יתגלה, ורק כשנכנס יין יוצא סוד.אז תרשו לעצמכם להשתחרר, לזרום ותנו למחשבות לרוץ, רק תיזהרו לא להתמכר לזה…
  • המהר"ל מדגיש שאין בפורים שום קדושה, וזוהי לשונו בספרו 'תפארת ישראל': "כי מעות של פורים אינם עומדים רק לריבוי אכילה ושתיה, ואילו היה היום הזה יום שיש בו קדושה, לא היה הסעודה עניין גשמי לגמרי, שהיה זה לכבוד היום ולמעלת קדושתו, אבל אין ביום הזה קדושה כלל, והאכילה והשתיה דבר גשמי מעניין העולם הזה שהוא כולו גשמי". מאידך, הרב קוק בעולת ראיה כותב כי: "ידענו מדברי חכמים אמיתיים (ואולי הרב רומז כאן שהמהר"ל איננו חכם אמיתי…?! ) שהארת פורים גדולה למאוד וקדושה גדולה מאירה בו בעולם". ולכאורה הדברים סותרים, אלא שבאמת אין מחלוקת כלל, רק שהמהר"ל דיבר על קדושת הרוח, קדושת השכל, שלא מופיעה בפורים כלל, ואילו הרב קוק דיבר, כפי שכותב שם בהמשך לשונו "והנה ההארה הנמשכת ביום הזה היא ממש מצד קדושת הגוף הישראלי". ומה שמתחדש בפורים הוא שיש קדושה בגוף, וזהו חידוש גדול ומשמח מאוד, שהרי השמחה הגדולה ביותר היא שאנו מצליחים לחוות היא השמחה הגופנית.היצרים כתאוות הכסף, הכבוד, והתענוגות מובילים את העולם, ואין ספק שאלו הם גם הכוחות החזקים בעולם (עיין בכתבי פרוייד), וההבנה שאנו לא צריכים לחיות במאבק מתמיד עם הכוחות הללו ושגם בהם יש קדושה, ברגע שהם מכוונים נכון, היא הבנה משמחת מאוד שיכולה להכניס חיים ותחיית המתים ממש בכל עבודת ה'.יהיו בימי הפורים האלה דברי הרב באורות התחיה ל"ג לנגד עיננו: "גדולה היא תביעתנו הגופנית. גוף בריא אנו צריכים. התעסקנו הרבה בנפשיות, שכחנו את קדושת הגוף, זנחנו את הבריאות והגבורה הגופנית, שכחנו שיש לנו בשר קודש לא פחות ממה שיש לנו רוח הקודש… כל תשובתנו תעלה בידנו רק אם תהיה עם כל הוד רוחניותה, גם תשובה גשמית יוצרת דם בריא, בשר בריא, גופים חטובים ואיתנים, רוח לוהט זורח על גבי שרירים חזקים, ובגבורת הבשר המקודש תאיר הנשמה שנתחלשה, זכר לתחיית המתים הגופנית".
  • אחד מיסודות הפורים הוא האחדות, אחדות כל הכוחות שבישראל, אחדות הגוף והנשמה, אחדות הרע והטוב, אחדות החול והקודש, אחדות המצווה והעבירה (גדולה עבירה לשמה…), ולכן יש שמחה גדולה בעולם, שאין שמחה אלא כאשר פוסקים המאבקים ומגלים שהכל הכל הולך לאותו המקום. 'כל שברא לכבודו ברא'. והדברים מגיעים עד אחדות ישראל, אורייתא וקודשא בריך הוא ('הדור קיבלוה בימי אחשוורוש').לכן הדגש בפורים הוא על האחדות, החל מקידוש החומר בחובת הסעודה, וממשיך בהתאחדות כל ישראל על ידי משלוחי המנות ומתנות האביונים. וכל מי שמשאיר בליבו מקום לפירוד, בין אדם לשכנו, בין איש לאחיו, בין כלה לחמותה, בין 'ממלכתי' לנורמלי (סתם… ), בין חרדי למזרוחניק, בין 'פיינשמקרים' ל'גבעונים'- עוד לא זכה לקיים את שמחת הפורים כראוי.ולכן, חוץ ממשלוחי המנות שאדם שולח לאוהביו, יחפש כל אחד מיהו האדם שאיתו אין לו חיבור, יקח משלוח מנות, ילך לביתו של אותו האיש ויעניק לו את משלוח המנות באהבה ובחיבוק (נשיקות אסורות על פי פורום 'תקנה'…).

יש כמובן עוד הרבה מה לומר על פורים, אבל מי שיקיים את שלושת היסודות שהעלנו כאן:
א.גילוי הפנימיות והלב האמיתי שלנו
ב.קדושת החומר והשמחה העצומה שבקדושתו
ג.  אחדות המציאות ועם ישראל
בלא ספק יזכה לקיים את מצוות שמחת פורים בהידור רב.
פורים שמח ☺.

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן