חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

מחמם מים בגז בשבת

שלום יש לנו מחמם מים בגז שאנחנו מכבים לפני כניסת שבת מה קורה במקרה בו שוכחים לכבות אותו לפני שבת האם יהיה אסור שברז המים יהיה על מצב אחר מלבד קרים לגמרי? מה קורה אם הברז פתוח על חמים, ואז נזכרים שהמחמם לא כבוי. האם מותר לסגור את ברז המים (אני מניח שזה גורם לכיבוי להבה במחמם)

אם בכל פתיחה של מים חמים המחמם מתחיל לעבוד – מותר לפתוח רק קרים. אם פתחו את חמים – מותר לסגור בשינוי (פסיק רישא בתרי דרבנן).

אם אין כיבויו חשמלי אלא בעזרת ברזי גז, מותר לסוגרם בשבת.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 17:23:52

ברכות

שלום וברכה! האם יש לברך 'על המחיה' אחרי אכילת חטיף כמו 'כיף-כף'? מדובר בחטיף של 18.5 גרם, אבל נראה שהוא כן בנפח חצי ביצה. על גב החטיף מצוין ש75% זה שוקולד בלבד ו25% זה וופל שוקולד. כיצד ניתן לדעת האם אחוזי הדגן מתוך אותם 25% מגיעים לשמינית סה"כ מתוך המוצר? (והאם החישוב שעשיתי נכון בכלל?)

מכיוון שהשוקולד לא מעורב בתוך הקמח, אינו מצרף לשיעור כזית, ולכן רק אם אכל מהמזונות בלבד שיעור כזית יברך 'על המחיה', ואם לא אכל מהמזונות שיעור כזית, אבל מכלל החטיף אכל כזית יחד עם המזונות – יברך בורא נפשות.

כך מובא בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור:

שיעור ברכה אחרונה בעוגה ופשטידה

טז. עוגה בחושה שכמות הקמח מחמשת מיני דגן שבעיסה לפחות שמינית, כמו ברוב העוגות והעוגיות, כל המרכיבים שנבללים בעיסה מצטרפים לקמח, והאוכל 'כזית' מהעוגה יברך 'על המחיה'. ואם שיעור הקמח פחות משמינית, האוכל 'כזית' מהעוגה יברך 'בורא נפשות'. אמנם לפני אכילתה צריך כמעט תמיד לברך 'מזונות' (להלן יא, ה-ז).

יז. בפשטידה וקציצה שאר המינים לא נועדו רק להטעים את הקמח כבעוגה, אלא יש להם ערך עצמי, ולכן רק אם הקמח מחמשת מיני דגן הוא רוב התערובת, מברכים על אכילת 'כזית' מהפשטידה 'על המחיה'. אבל אם הדגן הוא מיעוט, אין שאר המינים מצטרפים אליו, ולכן רק אם אכל מהדגן עצמו כמות של 'כזית' בזמן של שבע דקות, יברך 'על המחיה', וכגון שאכל שיעור שלושה זיתים בשבע דקות מפשטידה שהקמח שבה הוא שליש מכלל המרכיבים. אבל אם לא אכל כמות כזו, כל שאכל מהפשטידה כמות של 'כזית', יברך 'בורא נפשות'.

יח. עוגה, עוגיות או פשטידה שיש בהן מילוי שאינו מעורב בתוך הקמח, אין הוא מצטרף לקמח. לכן אם אכל מהבצק על כל המרכיבים שבו 'כזית', יברך 'על המחיה' ויפטור את המילוי. ואם לא אכל מהבצק 'כזית', אבל יחד עם המילוי אכל 'כזית', יברך 'בורא נפשות'. לכן לדוגמה, האוכל שני וופלים קטנים יברך 'בורא נפשות', והאוכל ארבעה וופלים יברך 'על המחיה'.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 20:59:29

הלכות שבת

שלום הרב האם מותר בשבת לשטוף את הרצפה ולנגב בסוף עם סמרטוט ללא סחיטה אחכ? אשמח למקור לתשובה. תבורכו.

גם תשובה לשאלה זו מובאת בפניני הלכה פרק טו, וכן בספר הקיצור לפניני הלכה.

אסור לשטוף במים רצפה (שו"ע שלז, ג; מ"ב ג). ואם נשפכו על הרצפה מים רבים, מותר לגורפם על ידי מגב (שש"כ כג, ז).

כאשר מקום מסוים ברצפה נתלכלך מאוד, כגון שנשפך עליו מיץ, מותר לשפוך עליו מעט מים, ולגורפם אח"כ במגב, או להספיגם בדבר שאין חשש שיבוא לסוחטו (רשז"א שש"כ כג, הערה ל; חזו"ע ח"ד עמ' מט). כאשר כל הרצפה התלכלכה מאוד, המיקל לשפוך על כולה מים ולגורפם, יש לו על מה לסמוך (אול"צ מג, ח).

כדי שלא יגיע אדם לידי סחיטה, אסרו חכמים לקחת בידו דבר שספוג במים והדרך לסוחטו, או להספיג מים רבים על ידי מגבת וכדומה, אלא יספיגם על ידי מספר מגבות שכל אחת תספוג מעט. כמו כן, יכול להספיגם על ידי דבר שאין רגילים לסוחטו מיד כשנספג בהרבה מים, כגון נייר סופג שרגילים לזורקו. ואם אין אפשרות אחרת, ניתן לבצע את פעולת ההספגה על ידי שני אנשים.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 22:15:03

הלכות שבת

האם מותר לרכב בשבת על סקטבורד, או רולרבלייד? בכל גיל?

התשובה לשאלתך מובאת בפניני הלכה שבת סוף פרק כד סעיף י. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה. וכעת אפשר לרכוש גם את ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא לאור.

אופניים קורקינט וסקטים

אסור לרכוב על אופניים רגילים שיש להם שני גלגלים, משום 'עובדין דחול' (לעיל כב, ח). גם כאשר יש להם גלגלי עזר, אסור לרכוב עליהם. אבל מותר לילדים קטנים לרכוב על תלת אופן, מפני שתלת אופן הם אופניים של ילדים קטנים בלבד, ויש הבדל גדול בינם לבין אופניים רגילים, ולכן אין במשחק בהם משום 'עובדין דחול' (שם, 4).

יש מתירים לילדים לנסוע על קורקינט וסקטים בשבת, שכן לדעתם כשם שמותר לילדים לרוץ בשבת, כך מותר להם לרכוב על קורקינט או סקטים בשבת. מנגד, יש שאוסרים לנסוע עליהם, משום שכל מה שהתירו חכמים לרוץ להנאה הוא דווקא ברגליים, אבל לא על ידי מכשירים, שהופכים את הריצה למהירה ומקצועית יותר, והרי זה מעשה של חול.

ואף שבדיעבד יש למקילים על מה לסמוך, נכון להחמיר, משום שדעת המחמירים נראית יותר, וכשם שנהגו ישראל לאסור רכיבה על אופניים משום 'עובדין דחול', שהנסיעה בהם מנוגדת לצביון השבת, כך נכון שלא לרכוב על קורקינט וסקטים. בנוסף, על ידי הגבלת הילדים למשחקים פשוטים יותר, יתחנכו הילדים הגדולים להקדיש את השבת לתורה ומנוחה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 22:16:35

יש לך שאלה?

דבר תורה לפרשת בא

בפרשתנו מצטווים ישראל את המצווה הראשונה, כפי שכותב רש"י בתחילת ספר בראשית, "לא הייתה התורה צריכה להתחיל אלא מ'החודש הזה לכם', שהיא המצווה הראשונה שנצטוו ישראל". ואמנם מוני המצוות מנו כמה מצוות לפניה: פריה ורביה, מילה ואיסור גיד הנשה, אולם מדיוק בדברי רש"י עולה שגם הוא לא סובר שקידוש החודש זוהי המצווה הראשונה, אלא שזוהי המצווה הראשונה שנצטוו ישראל, היינו המצווה הראשונה שנצטוונו כעם.

וצריך להבין מדוע נבחרה מצווה זו להיות המצווה הראשונה שנצטוו בה ישראל כעם, מה מיוחד במצווה זו? מדוע מייצגת מצווה זו את כל תפקידו של עם ישראל בעולם?

ונראה לבאר שהאדם נתון מרגע ברייתו בעולם הזה לשלושה דברים המצמצמים את כוחו: עולם, שנה ונפש. כלומר, כל אדם נתון במקום מסוים (עולם), כפוף לזמן (שנה), ומוגבל ביחדיותו, ברצונותיו ובמחשבותיו (נפש). וישראל מצווים לקדש את הזמן, את המקום ואת נפשם. ובמצוות קידוש החודש מתאחדים כל היסודות הללו.

קידוש הזמן, שהוא עיקרה של המצווה, כדברי המדרש, "אמר הקב"ה משעה שבראתי את עולמי הייתי נושא משוי לחשב חשבונות של חודשים, מכאן ואילך הוא מסור לכם, לכם הוא מסור ואין אתם מסורים בידו. בכוחם של ישראל לתת משמעות לזמן, לתת חיים ברגע.

יסוד המקום מופיע גם הוא במצוות קידוש החודש, שפוסק הרמב"ם שכל מה שאנו מקדשים חודשים גם בגלות נסמך רק על מה שישנם אנשים בארץ ישראל שמקדשים את החודש, ומכוחם אנו מקדשים את החודש בכל העולם. ולכן כותב הרמב"ם "ואני אוסיף לך ביאור אילו הנחנו בדרך משל שבני ישראל יעדרו מארץ ישראל, חלילה לאל מעשות זאת כי הוא הבטיח שלא ימחה אותות האומה מכל וכל, ולא יהיה שם בית דין או בחו"ל בית דין שנסמך בארץ, הינה חשבוננו זה לא יועילנו כלום בשום פנים", וכותב על כך החתם סופר ש"נראה מדבריו כי אילו חס ושלום לא יישאר שום ישראל בארץ ישראל, אפילו יהיו יושבים ישראל בחוצה לארץ מקרי כליון אומה חס ושלום, אחר שאין לנו סמוכים ואי אפשר לקבוע חודשים ולעבר… אלא שהבטיחנו יוצרנו שלא יהיה זה". כלומר, אומר החתם סופר, כי קיום האומה תלוי בכך שיהיו אנשים מבני ישראל בארץ ישראל. וגם הכוזרי (מאמר ב,כ) מוכיח ממצוות קידוש החודש שארץ ישראל היא ארץ התורה.

וכן מימד האדם וכוחם של ישראל בא לידי ביטוי במצווה זו. שהרי אמרו חז"ל "החודש הזה לכם'- בידכם מסור הדבר, אפילו שוגגים אפילו מזידים אפילו טועים", וקידושם של ישראל את החודש הוא הקובע את הזמנים, כפי שמדגישים "מקדש ישראל והזמנים"- שמתוך קדושת ישראל יש קדושה לזמנים.

כך שבעצם מצוות קידוש החודש מאחדת את קידוש הזמן, קדושת הארץ וקדושת ישראל, שהם הערכים היסודיים שעם ישראל באו לגלות בעולם, שאפשר לקדש את ריבונו של עולם גם בתוך ההגבלות החומריות שמתבטאות בעולם-שנה-נפש. כך בכלל, וכך כמובן גם בפרט, שמוטלת על האדם חובה להפוך את מקומו למקום קדוש, להפוך את רגעיו ושעותיו לזמנים בעלי חשיבות וערך, וכל זה על ידי קדושת נפשו והעלאת מחשבותיו ורצונותיו לרצון האלוקי.

דבר נוסף ויסודי ביותר שמייצג את תפקיד עם ישראל בקידוש החודש הוא שישראל נמשלו ללבנה, וייחודה של הלבנה הוא ביכולת ההתחדשות המתמדת שלה, בדינמיות, בהתקדמות ובהופעת האור אחרי החושך, וכל זה מתוך קבלת האור העליון. דבר זה מייצג את עם ישראל, שאף על פי שהוא העם הזקן בעולם הוא מתחדש באופן מתמיד, דינמי, יצירתי ומשתנה, ויעודו הוא לעשות זאת מתוך קליטה של האור האלוקי בעולם. כך בכלל ובפרט, שמצווה להתחדש התחדשות מתמדת, להיות דינמי, קשוב יום יום לרצון ה' שהולך ומתגלה אליו.

ונסיים בדברי רבי נחמן מברסלב בשיחותיו, "גם אין טוב להיות זקן, הן חסיד זקן והן צדיק זקן. זקן אין טוב, כי צריך רק להתחדש בכל יום, להתחיל בכל עת מחדש". ושנזכה לקיים בעצמנו "נער לא ימיש מתוך האוהל"

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן