חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

מחמם מים בגז בשבת

שלום יש לנו מחמם מים בגז שאנחנו מכבים לפני כניסת שבת מה קורה במקרה בו שוכחים לכבות אותו לפני שבת האם יהיה אסור שברז המים יהיה על מצב אחר מלבד קרים לגמרי? מה קורה אם הברז פתוח על חמים, ואז נזכרים שהמחמם לא כבוי. האם מותר לסגור את ברז המים (אני מניח שזה גורם לכיבוי להבה במחמם)

אם בכל פתיחה של מים חמים המחמם מתחיל לעבוד – מותר לפתוח רק קרים. אם פתחו את חמים – מותר לסגור בשינוי (פסיק רישא בתרי דרבנן).

אם אין כיבויו חשמלי אלא בעזרת ברזי גז, מותר לסוגרם בשבת.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 17:23:52

ברכות

שלום וברכה! האם יש לברך 'על המחיה' אחרי אכילת חטיף כמו 'כיף-כף'? מדובר בחטיף של 18.5 גרם, אבל נראה שהוא כן בנפח חצי ביצה. על גב החטיף מצוין ש75% זה שוקולד בלבד ו25% זה וופל שוקולד. כיצד ניתן לדעת האם אחוזי הדגן מתוך אותם 25% מגיעים לשמינית סה"כ מתוך המוצר? (והאם החישוב שעשיתי נכון בכלל?)

מכיוון שהשוקולד לא מעורב בתוך הקמח, אינו מצרף לשיעור כזית, ולכן רק אם אכל מהמזונות בלבד שיעור כזית יברך 'על המחיה', ואם לא אכל מהמזונות שיעור כזית, אבל מכלל החטיף אכל כזית יחד עם המזונות – יברך בורא נפשות.

כך מובא בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור:

שיעור ברכה אחרונה בעוגה ופשטידה

טז. עוגה בחושה שכמות הקמח מחמשת מיני דגן שבעיסה לפחות שמינית, כמו ברוב העוגות והעוגיות, כל המרכיבים שנבללים בעיסה מצטרפים לקמח, והאוכל 'כזית' מהעוגה יברך 'על המחיה'. ואם שיעור הקמח פחות משמינית, האוכל 'כזית' מהעוגה יברך 'בורא נפשות'. אמנם לפני אכילתה צריך כמעט תמיד לברך 'מזונות' (להלן יא, ה-ז).

יז. בפשטידה וקציצה שאר המינים לא נועדו רק להטעים את הקמח כבעוגה, אלא יש להם ערך עצמי, ולכן רק אם הקמח מחמשת מיני דגן הוא רוב התערובת, מברכים על אכילת 'כזית' מהפשטידה 'על המחיה'. אבל אם הדגן הוא מיעוט, אין שאר המינים מצטרפים אליו, ולכן רק אם אכל מהדגן עצמו כמות של 'כזית' בזמן של שבע דקות, יברך 'על המחיה', וכגון שאכל שיעור שלושה זיתים בשבע דקות מפשטידה שהקמח שבה הוא שליש מכלל המרכיבים. אבל אם לא אכל כמות כזו, כל שאכל מהפשטידה כמות של 'כזית', יברך 'בורא נפשות'.

יח. עוגה, עוגיות או פשטידה שיש בהן מילוי שאינו מעורב בתוך הקמח, אין הוא מצטרף לקמח. לכן אם אכל מהבצק על כל המרכיבים שבו 'כזית', יברך 'על המחיה' ויפטור את המילוי. ואם לא אכל מהבצק 'כזית', אבל יחד עם המילוי אכל 'כזית', יברך 'בורא נפשות'. לכן לדוגמה, האוכל שני וופלים קטנים יברך 'בורא נפשות', והאוכל ארבעה וופלים יברך 'על המחיה'.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 20:59:29

הלכות שבת

שלום הרב האם מותר בשבת לשטוף את הרצפה ולנגב בסוף עם סמרטוט ללא סחיטה אחכ? אשמח למקור לתשובה. תבורכו.

גם תשובה לשאלה זו מובאת בפניני הלכה פרק טו, וכן בספר הקיצור לפניני הלכה.

אסור לשטוף במים רצפה (שו"ע שלז, ג; מ"ב ג). ואם נשפכו על הרצפה מים רבים, מותר לגורפם על ידי מגב (שש"כ כג, ז).

כאשר מקום מסוים ברצפה נתלכלך מאוד, כגון שנשפך עליו מיץ, מותר לשפוך עליו מעט מים, ולגורפם אח"כ במגב, או להספיגם בדבר שאין חשש שיבוא לסוחטו (רשז"א שש"כ כג, הערה ל; חזו"ע ח"ד עמ' מט). כאשר כל הרצפה התלכלכה מאוד, המיקל לשפוך על כולה מים ולגורפם, יש לו על מה לסמוך (אול"צ מג, ח).

כדי שלא יגיע אדם לידי סחיטה, אסרו חכמים לקחת בידו דבר שספוג במים והדרך לסוחטו, או להספיג מים רבים על ידי מגבת וכדומה, אלא יספיגם על ידי מספר מגבות שכל אחת תספוג מעט. כמו כן, יכול להספיגם על ידי דבר שאין רגילים לסוחטו מיד כשנספג בהרבה מים, כגון נייר סופג שרגילים לזורקו. ואם אין אפשרות אחרת, ניתן לבצע את פעולת ההספגה על ידי שני אנשים.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 22:15:03

הלכות שבת

האם מותר לרכב בשבת על סקטבורד, או רולרבלייד? בכל גיל?

התשובה לשאלתך מובאת בפניני הלכה שבת סוף פרק כד סעיף י. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה. וכעת אפשר לרכוש גם את ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא לאור.

אופניים קורקינט וסקטים

אסור לרכוב על אופניים רגילים שיש להם שני גלגלים, משום 'עובדין דחול' (לעיל כב, ח). גם כאשר יש להם גלגלי עזר, אסור לרכוב עליהם. אבל מותר לילדים קטנים לרכוב על תלת אופן, מפני שתלת אופן הם אופניים של ילדים קטנים בלבד, ויש הבדל גדול בינם לבין אופניים רגילים, ולכן אין במשחק בהם משום 'עובדין דחול' (שם, 4).

יש מתירים לילדים לנסוע על קורקינט וסקטים בשבת, שכן לדעתם כשם שמותר לילדים לרוץ בשבת, כך מותר להם לרכוב על קורקינט או סקטים בשבת. מנגד, יש שאוסרים לנסוע עליהם, משום שכל מה שהתירו חכמים לרוץ להנאה הוא דווקא ברגליים, אבל לא על ידי מכשירים, שהופכים את הריצה למהירה ומקצועית יותר, והרי זה מעשה של חול.

ואף שבדיעבד יש למקילים על מה לסמוך, נכון להחמיר, משום שדעת המחמירים נראית יותר, וכשם שנהגו ישראל לאסור רכיבה על אופניים משום 'עובדין דחול', שהנסיעה בהם מנוגדת לצביון השבת, כך נכון שלא לרכוב על קורקינט וסקטים. בנוסף, על ידי הגבלת הילדים למשחקים פשוטים יותר, יתחנכו הילדים הגדולים להקדיש את השבת לתורה ומנוחה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 22:16:35

יש לך שאלה?

פרשות מטות מסעי – הכישלון והלימוד

חודש אב- הרצון והטוב

אנו עומדים בר"ח אב, ולכאורה יש כאן דבר מפליא. דווקא החודש של החורבן והצער, של הכישלון והחטא, מכונה "אב". המשמעות של אב היא שזהו היסוד, השורש העמוק, וכפי שכותב הרב קוק ב'ראש מילין' שהמילה אב היא מהשורש א.ב.ה שעניינו הרצון. השורש להכל הוא ברצון. כל מעשה מתחיל מהרצון הפנימי של העושה. ואפילו דברים יותר עליונים כדיבור ומחשבה מתחילים מהרצון.

ומכאן יש לשאול- כיוון שהחודש הזה כה עליון ונשגב, מדוע דווקא בו ארעו הכישלונות והחורבנות הנוראיים ביותר בעם ישראל?

אך לפני שנענה על השאלה נוסיף עוד מספר דברים על עניינו של החודש מספר יצירה בו כתוב על חודש אב: "המליך אות טי"ת בשמיעה". כלומר, האות של חודש אב היא האות "ט".

פעמים רבות בעבר כתבנו שכאשר רוצים לברר את משמעותה של אות או מילה, צריך לברר את המקום הראשון בו מופיעה אותה האות או המילה בתורה. הפעם הראשונה שמופיעה האות "ט" בתורה היא במילה 'טוב': "וירא אלוקים את האור כי טוב". כלומר, עניינה של האות 'ט' הוא הופעת הטוב האלוקי בעולם.

וכמובן שהשאלה שלעיל מתעצמת עוד יותר- האם זה החודש של הטוב האלוקי?

כדי להתחיל לענות על השאלה, נביא את דברי רש"י על הפסוק הנ"ל: "ראהו שאינו כדאי להשתמש בו רשעים והבדילו לצדיקים לעתיד לבוא". מדברים אלו מתגלה לנו שהטוב הגדול הוא הטוב שאינו נראה אלא טוב גנוז, טוב נסתר. וכך גם אומר המדרש: "ראה הקב"ה שאינו כדאי לרשעים, וגנזו" ו'בספר הבהיר' הוסיף מילה על המדרש וכתב: "וגנזו באורייתא". כלומר, האור מסתתר בתוך התורה והאדם צריך לעיין ולהעמיק בתוך התורה, בתוך דבר ה', כדי לגלות את האור הגנוז.

זו אולי המשמעות של דברי ספר יצירה: "המליך אות טי"ת בשמיעה". השמיעה היא הדבר העמוק ביותר, הרבה יותר מראיה שמסתכלת על הצד החיצוני. השמיעה קשורה למילה משמעות, כי עניין השמיעה הוא להבין  ולשמוע את הקול הפנימי בכל דבר.

הלימוד מהכישלון

הלימודים הכי פנימיים והכי עמוקים שאנו יכולים ללמוד, נמצאים דווקא בכישלונות, בנפילות הכי גדולות, שכן שם גם נמצאות ההזדמנויות והלמידה העמוקה ביותר שיש. וכפי שאומרים חז"ל: "אין אדם עומד על דברי תורה אלא אם כן נכשל בהם", ו"שבע יפול צדיק וקם". החידוש בפסוק זה אינו שלמרות שהצדיק נפל  הרי שבסופו של דבר הוא גם יקום, אלא בזכות שנפל מגיע הצדיק למעלה העליונה. דרכו של הצדיק עוברת דרך הנפילות.

וניתן דוגמא מעולם העסקים (קל לתת דוגמאות מעולם העסקים שכן שם הדברים מדידים יותר). נדיר מאוד לפגוש איש עסקים מצליח, מהאלפיון העליון של אנשי העסקים, ואשר בנה את הונו בעצמו, שלא נפל ונכשל בדרך. וכששואלים אותם על הכשלונות שלהם הם בדרך כלל אומרים שאלה היו השיעורים הטובים ביותר שהם קיבלו בדרך להצלחה.

הניסיונות להגיע לגבהים ולעלות כרוכים בלא מעט כישלונות, ודווקא כיוון שזה כה כואב, זה לימוד שחודר עמוק פנימה. זה מה שקרה בחודש אב, ומעניין לראות שזה גם מה שקרה לעם ישראל במדבר.

השבת אנו מסיימים את ספר במדבר, דבר שממנו יש את הלימודים הגדולים ביותר להנהגת האומה, לימודים שמגיעים דרך כישלונות ונפילות: דרך קורח, דרך זמרי, דרך המרגלים ודרך החוטאים בחטא העגל.

כל המציאות של ישראל במדבר היא תוצאה של כישלון. ישראל היו צריכים להגיע לארץ בתוך ימים אחדים, וכל המציאות של ארבעים שנה במדבר היא כתוצאה מחטא וכישלון. אבל כשמתבוננים בסוף אותם ארבעים שנה, ורואים את התהליכים שישראל עברו (וכפי שמופיעים בתמצית בפרשת מסעי), מגלים שעם ישראל עבר מ"ב מסעות ונבנה מהם.

כידוע המספר מ"ב רומז לאחד משמות ה' העליונים ביותר, שם של מ"ב אותיות. כלומר, מכל הכשלונות והנפילות של עם ישראל הם ממשיכים לנסוע ולהתקדם, ומגיעים לשם ה' העמוק והנשגב ביותר.

יהיה רצון שנלמד לרצות ולשאוף, וגם כשנתקל לפעמים בחוסר הצלחה, נדע ללמוד מהנפילה ולהמשיך הלאה ביתר שאת וביתר עוז.

 

הערה

הכוונה היא כמובן לכישלונות של אנשים ששואפים לקדושה וטהרה, לבניין וליישוב הארץ, וכיוון שהם רוצים דברים גדולים ומאתגרים, לא פשוטים ולא מובנים מאליהם, הרי שפעמים רבות הם לא מצליחים בהתחלה. דברנו אינם מכוונים לאנשים רשעים שחוטאים במזיד.

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן