חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

מחמם מים בגז בשבת

שלום יש לנו מחמם מים בגז שאנחנו מכבים לפני כניסת שבת מה קורה במקרה בו שוכחים לכבות אותו לפני שבת האם יהיה אסור שברז המים יהיה על מצב אחר מלבד קרים לגמרי? מה קורה אם הברז פתוח על חמים, ואז נזכרים שהמחמם לא כבוי. האם מותר לסגור את ברז המים (אני מניח שזה גורם לכיבוי להבה במחמם)

אם בכל פתיחה של מים חמים המחמם מתחיל לעבוד – מותר לפתוח רק קרים. אם פתחו את חמים – מותר לסגור בשינוי (פסיק רישא בתרי דרבנן).

אם אין כיבויו חשמלי אלא בעזרת ברזי גז, מותר לסוגרם בשבת.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 17:23:52

ברכות

שלום וברכה! האם יש לברך 'על המחיה' אחרי אכילת חטיף כמו 'כיף-כף'? מדובר בחטיף של 18.5 גרם, אבל נראה שהוא כן בנפח חצי ביצה. על גב החטיף מצוין ש75% זה שוקולד בלבד ו25% זה וופל שוקולד. כיצד ניתן לדעת האם אחוזי הדגן מתוך אותם 25% מגיעים לשמינית סה"כ מתוך המוצר? (והאם החישוב שעשיתי נכון בכלל?)

מכיוון שהשוקולד לא מעורב בתוך הקמח, אינו מצרף לשיעור כזית, ולכן רק אם אכל מהמזונות בלבד שיעור כזית יברך 'על המחיה', ואם לא אכל מהמזונות שיעור כזית, אבל מכלל החטיף אכל כזית יחד עם המזונות – יברך בורא נפשות.

כך מובא בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור:

שיעור ברכה אחרונה בעוגה ופשטידה

טז. עוגה בחושה שכמות הקמח מחמשת מיני דגן שבעיסה לפחות שמינית, כמו ברוב העוגות והעוגיות, כל המרכיבים שנבללים בעיסה מצטרפים לקמח, והאוכל 'כזית' מהעוגה יברך 'על המחיה'. ואם שיעור הקמח פחות משמינית, האוכל 'כזית' מהעוגה יברך 'בורא נפשות'. אמנם לפני אכילתה צריך כמעט תמיד לברך 'מזונות' (להלן יא, ה-ז).

יז. בפשטידה וקציצה שאר המינים לא נועדו רק להטעים את הקמח כבעוגה, אלא יש להם ערך עצמי, ולכן רק אם הקמח מחמשת מיני דגן הוא רוב התערובת, מברכים על אכילת 'כזית' מהפשטידה 'על המחיה'. אבל אם הדגן הוא מיעוט, אין שאר המינים מצטרפים אליו, ולכן רק אם אכל מהדגן עצמו כמות של 'כזית' בזמן של שבע דקות, יברך 'על המחיה', וכגון שאכל שיעור שלושה זיתים בשבע דקות מפשטידה שהקמח שבה הוא שליש מכלל המרכיבים. אבל אם לא אכל כמות כזו, כל שאכל מהפשטידה כמות של 'כזית', יברך 'בורא נפשות'.

יח. עוגה, עוגיות או פשטידה שיש בהן מילוי שאינו מעורב בתוך הקמח, אין הוא מצטרף לקמח. לכן אם אכל מהבצק על כל המרכיבים שבו 'כזית', יברך 'על המחיה' ויפטור את המילוי. ואם לא אכל מהבצק 'כזית', אבל יחד עם המילוי אכל 'כזית', יברך 'בורא נפשות'. לכן לדוגמה, האוכל שני וופלים קטנים יברך 'בורא נפשות', והאוכל ארבעה וופלים יברך 'על המחיה'.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 20:59:29

הלכות שבת

שלום הרב האם מותר בשבת לשטוף את הרצפה ולנגב בסוף עם סמרטוט ללא סחיטה אחכ? אשמח למקור לתשובה. תבורכו.

גם תשובה לשאלה זו מובאת בפניני הלכה פרק טו, וכן בספר הקיצור לפניני הלכה.

אסור לשטוף במים רצפה (שו"ע שלז, ג; מ"ב ג). ואם נשפכו על הרצפה מים רבים, מותר לגורפם על ידי מגב (שש"כ כג, ז).

כאשר מקום מסוים ברצפה נתלכלך מאוד, כגון שנשפך עליו מיץ, מותר לשפוך עליו מעט מים, ולגורפם אח"כ במגב, או להספיגם בדבר שאין חשש שיבוא לסוחטו (רשז"א שש"כ כג, הערה ל; חזו"ע ח"ד עמ' מט). כאשר כל הרצפה התלכלכה מאוד, המיקל לשפוך על כולה מים ולגורפם, יש לו על מה לסמוך (אול"צ מג, ח).

כדי שלא יגיע אדם לידי סחיטה, אסרו חכמים לקחת בידו דבר שספוג במים והדרך לסוחטו, או להספיג מים רבים על ידי מגבת וכדומה, אלא יספיגם על ידי מספר מגבות שכל אחת תספוג מעט. כמו כן, יכול להספיגם על ידי דבר שאין רגילים לסוחטו מיד כשנספג בהרבה מים, כגון נייר סופג שרגילים לזורקו. ואם אין אפשרות אחרת, ניתן לבצע את פעולת ההספגה על ידי שני אנשים.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 22:15:03

הלכות שבת

האם מותר לרכב בשבת על סקטבורד, או רולרבלייד? בכל גיל?

התשובה לשאלתך מובאת בפניני הלכה שבת סוף פרק כד סעיף י. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה. וכעת אפשר לרכוש גם את ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא לאור.

אופניים קורקינט וסקטים

אסור לרכוב על אופניים רגילים שיש להם שני גלגלים, משום 'עובדין דחול' (לעיל כב, ח). גם כאשר יש להם גלגלי עזר, אסור לרכוב עליהם. אבל מותר לילדים קטנים לרכוב על תלת אופן, מפני שתלת אופן הם אופניים של ילדים קטנים בלבד, ויש הבדל גדול בינם לבין אופניים רגילים, ולכן אין במשחק בהם משום 'עובדין דחול' (שם, 4).

יש מתירים לילדים לנסוע על קורקינט וסקטים בשבת, שכן לדעתם כשם שמותר לילדים לרוץ בשבת, כך מותר להם לרכוב על קורקינט או סקטים בשבת. מנגד, יש שאוסרים לנסוע עליהם, משום שכל מה שהתירו חכמים לרוץ להנאה הוא דווקא ברגליים, אבל לא על ידי מכשירים, שהופכים את הריצה למהירה ומקצועית יותר, והרי זה מעשה של חול.

ואף שבדיעבד יש למקילים על מה לסמוך, נכון להחמיר, משום שדעת המחמירים נראית יותר, וכשם שנהגו ישראל לאסור רכיבה על אופניים משום 'עובדין דחול', שהנסיעה בהם מנוגדת לצביון השבת, כך נכון שלא לרכוב על קורקינט וסקטים. בנוסף, על ידי הגבלת הילדים למשחקים פשוטים יותר, יתחנכו הילדים הגדולים להקדיש את השבת לתורה ומנוחה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 22:16:35

יש לך שאלה?

פרשת פנחס – התעלות של אומה

קורבנות הציבור וארץ ישראל

בפרשת השבוע אנחנו נפגשים בפירוט של קורבנות הציבור, ומיד עולה השאלה מדוע דווקא בפרשת פנחס? האם לא היה מתאים יותר שפירוט קורבנות הציבור יהיה יחד עם שאר ענייני הקורבנות בספר ויקרא?

כפי שכתבנו בעבר, וכפי שראינו בשבוע שעבר, חלקו האחרון של ספר במדבר הוא הכנה ברורה לקראת הכניסה לארץ. והדברים הולכים ומתקדמים בפרשתנו: מינוי יהושע, המניין לקראת חלוקת הנחלות, בירורי בנות צלפחד בעניין הנחלות ועוד.

קורבנות הציבור, הם קורבנות של האומה כולה, הם התקדשות והתעלות של כל הכלל, זו מציאות שלא שייכת במדבר (הרמב"ן, אביהם של ישראל, העולה לארץ ומייסד ביהכנ"ס הרמב"ן בירושלים, כותב שלא הוקרבו קורבנות ציבור במדבר. ואמנם ראשונים רבים חולקים, אבל נראה שגם לשיטתם זה היה רק הציבי לך ציונים, הכנה לקראת קורבנות הציבור בארץ ישראל. בכל מקרה, כהלכה לדורות אין קורבנות ציבור אלא בביהמ"ק בירושלים). כשמגיעים לארץ ישראל מתגלה הקומה הציבורית, ואז שייך לחוש את רוח העם, את הכוח של הציבור, את העוצמה של האומה.

הזהות המרכזית של כל אחד ואחד מאיתנו היא בן ישראל, חלק מהאומה. אחרי הזהות המרכזית הזאת, כל אחד ואחד מאיתנו יש לו את החלק שלו, את האות שלו, אבל זה מתחיל מהיותנו חלק מעם ישראל- זה הבסיס הרחב, הגדול והמשמעותי מאד שלנו. אני זוכר שכאשר הייתי בגיל העשרה הייתי מקפיד לשמוע תוכנית רדיו אחת ביום שישי: "זיקוקים של אדיר" של אדיר זיק זצ"ל, אשר היה מציג עצמו תמיד כ: יהודי מארץ ישראל!

אנחנו ישראלים בארץ ישראל, זו העוצמה שלנו, זה החלק הניצחי שבתוכנו, החלק שמעבר לכל המעשים והבחירות, מעבר לכל הנפילות והטעויות, וגם מעבר לכל ההצלחות והעליות. ישראלים בארץ ישראל!

ריח ניחוח האומה

קורבנות הציבור מייצרים ריח ניחוח. ריח הניחוח הוא האוירה הכללית, האור המקיף שמתוכו הכול צומח. קורבנות הציבור הם ההתקרבות הציבורית, ההתעלות של האומה. כל האומה מקריבה ומתקרבת. לכן אסור שקורבנות הציבור יהיו של יחיד או שותפים. אפילו אם כל אזרחי מדינת ישראל יתנו 10 אגורות ונקנה קורבן שיוגדר בשותפות של כל אחד ואחד, זה לא יכול להיות קורבן ציבור. קורבן ציבור הוא קורבן של האומה בכללה, ולא של פרטים בתוכה.

להיות שייכים לאומה כשזו צועדת ומתקדמת, שכל יחיד ויחיד נהנה מרוח גבית מקדמת ומקרבת, מעירה ומעוררת- כשזה הכיוון הכללי, קל מאד להתעלות. זו עוצמה עצומה של אומה שלימה שעובדת את אלוקיה, שמרוממת את העולם כולו. יום יום קורבן התמיד, וביתר שאת ויתר עוז במועדי הקודש ובראשם השבת.

השבוע שצמנו בי"ז תמוז התאבלנו על ביטול התמיד, כאבנו את ביטול התמיד, כי זה האובדן הגדול ביותר, זה אובדן המקדש, אובדן ההתעלות הכללית הגלויה, כמה היינו יכולים להאיר את העולם כאומה.. יש כאב אדיר על החסרון.

אני תמיד מדמיין, רחוב שההסתכלות עליו תרומם, תקשורת שמצמיחה ומגדלת – שפותחים את הרדיו, ורה"מ האיש עם העוצמה והכריזמה, מתחיל בדבר ה' לאומה, במילים עצומות של גודל ואמונה, רוממות וגודל, ואז פנאל פרשנים מגדולי חכמי ישראל דנים את דבריו, ובין לבין שירת קודש, וכך האומה מתגדלת, ומגיעה לשיאים של קרבת ה' ומוסריות, לשיאים של טוב וחסד.

אוי לנו כי חטאנו, ואיבדנו את הגודל והיופי הזה!

על זה אנחנו אבלים, על כך אנו כואבים, בשלושת השבועות הללו.

כמו מקדש מעט, ננסה לייצר בינתיים ציבור מעט. נבנה חברה, שהשיח שלה מחובר לאידאלים, לקב"ה, נבנה חברה אוהבת בטוחה וצודקת, חברה של חסד ותורה, אמונה ותפילה, חברה שמקדשת את ה', חברה שהילדים שלנו יצאו ויחזרו יותר חזקים, יותר טובים, זה אפשרי, חברה שבה מעשר כספים הוא נורמה, חברה שלימוד שש שעות בשבתות, ימים טובים וחולו של מועד הוא הבסיס, חברה שבה לשון הרע הוא בושה וחרפה, ומי שבטעות ידבר יסתכלו עליו בפליאה ותדהמה. נתחיל בתוכנו, בבית הכנסת שלנו, שקהילה, ביישוב ובמשפחה, ונזכה להדביק בטוב והטוהר הזה את עם ישראל.

קריאת הפרשה מעוררת אותנו לחלומות הללו: אומה מסודרת, איש על מקומו ותפקדיו ונחלתו, קורבנות הציבור בשבתות ומועדים, הנהגה מופלאה של 'איש אשר רוח בו'. יהי רצון שנזכה לכך במהרה!

 

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן