שאלה
בס"ד שלום כבוד הרב א. האם מותר לשקר במצב שלא רוצים להוציא את האחר שקרן? למשל שאמי מבקשת מאחי הקטן לעשות משהו והוא לא רוצה ואני עושה ואחר כך היא שואלת אותו אם הוא עשה את זה והוא אומר שכן ואחר כך היא שואלת אותי בלי שהוא ידע אם אני עשיתי או הוא . האם אפשר להגיד שהוא עשה את זה? כדי לא להוציא אותו משקר? ב. קראתי בפניני הלכה בהכנסת אורחים ש"גדולה הכנסת אורחים מקבלת פני שכינה" רק שזה עני ממש שאין לו מה לאכול ובימינו לא מצוי כל כך ענים כאלה אבל אפשר להכניס אורחים שמדוכאים בנפש או עולים חדשים. אך האם הכנסת אורחים בחגים למשל כמו חג הפסח שמכניס אורח שיש אצלו חמץ בבית, למשל נער שהוריו לא שומרים ומארחים אותו האם זה גם כקבלת פני שכינה? ויכול להחליף את העני ממש שאין לו אוכל שלא מצוי כיום? כי לאותו נער אין אוכל כשר בלי הכנסת אורחים כזו. תודה רבה וסליחה אם הארכתי יותר מדי
תשובה
שלום,
א. עדיף לא לשקר במצב כזה, מכיוון שההורים צריכים לדעת מה קורה עם ילדיהם בבית. קשה לחנך את הילדים מבלי לדעת בדיוק את הפרטים של מה נעשה בבית. ולכן צריך לומר את האמת, ומתוך כך, ילמדו לא לשקר פעם הבא.
ב. מצווה גדולה להכניס אורחים ולהביא להם אוכל כשר. עם זאת, נדמה שההשפעה העיקרית תגיע מהאווירה בבית. ולכן חשוב שייראה שדתיים שמחים, מאושרים וגאים בתורה ובמצוות, ומתוך כך ירצה לחיות חיים כאלה.
בברכה,
מאור קיים
ר"מ בישיבת הר-ברכה
