חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

קריאת שמע שעל המיטה

היי שלום הרב אם אני הולך לישון בשעה 3 בלילה האם עדיף לקרוא קרית שמע שעל המיטה לפני שאני הולך לישון או לקרוא לפני חצות? והאם בכול אופן לא אומרים ברכת המפיל בברכה כי אני ישן אחרי חצות? (אני ספרדי נוהג לפי עדות המזרח)

קריאת שמע שעל המיטה אומרים על המיטה לפני שהולכים לישון.

דין הברכה מובא בפניני הלכה תפילה כו, ב וכן בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור. אפשר לקרוא מספרי פניני הלכה דרך האתר של פניני הלכה:

יש שלמדו על פי קבלת האר"י ז"ל, שרק מי שהולך לישון לפני חצות לילה יברך 'המפיל', אבל מי שהולך לישון אחר חצות לא יאמרנה. וכן נוהגים רבים מהספרדים, שאם הולכים לישון אחר חצות אומרים 'המפיל' בלא שם ומלכות (כה"ח רלט, ח, ועי' יחו"ד ד, עמ' קכב-קכד). אבל למנהג אשכנזים וחלק מהספרדים, כל זמן שהולכים לישון לפני עמוד השחר – מברכים 'המפיל'.

אם אינך יודע את מנהגך, תשאל את אביך וסבך, או את אנשי הקהילה הזקנים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-19 02:18:23

האם טבליות של tums מותרות בפסח

שלום כבוד הרב, לאחרונה עלתה הבעיה ששינו את נוסחת התרופה נגד צרבת tums. הרבנים ולא יודעים להגיד האם התוספת שנותנת טעם לtums היא חמץ או לא. מצד אחד אומרים הבגלל שזה תערובת טעמים אז אין לדעת איזה טעם נותן מה ולכן זה מותר, מצד שני אומרים שבגלל שהתוספת נותנת טעם אין להשתמש. מצרפת תשובה באנגלית לגבי עניין זה. מה פוסק ברב במקרה הזה? Tums (Passover) Status: Why does the cRc Pesach Guide say that all Tums aren’t acceptable but others list certain types as acceptable? The reason for the difference in policy is a Rabbinic difference of opinion as to whether one must refrain from consuming products which contain flavors of unknown kosher and Pesach status. Some Rabbis take a lenient position due to the fact that most of the flavor-contributing chemicals are not chametz, no single chemical’s taste is perceived in the final product (i.e. zeh v’zeh gorem), and the flavor is used in tiny proportions. Other Rabbis argue based on halachic and factual grounds which are beyond the scope of this document. The cRc follows the latter, stricter approach to this question. We are unable to determine whether the flavorings used in Tums are acceptable for Pesach, and therefore cannot recommend them. Others who list certain Tums products as acceptable for Pesach are aware of this but accept the lenient approach outlined above, which rules that flavors of unknown status do not compromise the Pesach status of the Tums. It is noteworthy that there is corn starch in every variety of Tums which we looked at, which means that even according to the lenient approach the Tums should only be consumed by those who are Sephardic or ill and permitted to eat kitnios.

מותר

כך כתב הרב מלמד בעיתון רביבים של שבוע שעבר:

כתבתי (בפניני הלכה ח, סוף הערה 9) שבשעת הדחק, כאשר לא ניתן לברר אם התרופה הטעימה כשרה, גם שלא לצורך פיקוח נפש, מותר ליטול אותה בפסח, שהואיל וברוב רובן של התרופות אין חמץ, אפשר להקל על פי הרוב, כמבואר בשולחן ערוך (יורה דעה קי, ג).

אולם עתה שלח לי ידידי הדגול הרב שאול דוד בוצ'קו שליט"א תשובה שכתב, ובה בירר שגם בתרופות הטעימות אין חשש חמץ. ראשית, מפני שרק באחוז זעיר מהן מעורב עמילן או אלכוהול שהופק מחמשת מיני דגן. וגם באלה שיש בהן עמילן שהופק מדגן אין חשש חמץ, מפני שעמילן זה הופרד משאר מרכיבי החיטה, והוא לבדו אינו יכול להחמיץ, וכפי שבירר הרב שאר ישוב כהן זצ"ל בתשובתו לגבי חומצת לימון (ראו פניני הלכה פסח ח, ח). וגם אם עירבו בתרופה אלכוהול שהופק מחמשת מיני דגן, הוא שונה מאלכוהול לשתייה, הואיל והוא נועד לצורך רפואי שנועד להמסה. ריכוז האלכוהול שבו בין 95 ל־99 אחוזים, ונוזל כזה אינו ראוי לשתייה, ולכן גם אם הופק מחמשת מיני דגן נפסל מאכילת כלב לפני פסח, ולכן אין בו איסור חמץ.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-18 18:15:59

לחיצת יד לאישה

האם מותר ללחוץ יד לאישה משום נימוס?

לא. היא צריכה להיות מנומסת כלפיך ולכבד את התורה שאתה מאמין בה ולא ללחוץ את ידך. ואם היא לא יודעת, אז תסביר לה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-18 06:33:18

מעשר כספים להורים

שלום רב, ההורים של אשתי בגיל פנסיה, סביב גיל 70 ואין להם קרן השתלמות ורק פנסיה מינימלית. חמי חולה והם אינם עובדים. ברשותם הדירה שהם חיים בה כך שאין להם שכר דירה לשלם. הם חיים בצמצום, אינם קונים לעצמם בגדים או תכשיטים. הם מסיימים כל חודש במינוס. גיסי עוזר להם כספית מידי פעם. האם ניתן לתת להם מכספי מעשר או שעדיף לתת לעמותה שמחלקת לעניים?

אביא לך את המובא בפניני הלכה ליקוטים ב' סוף פרק ו (ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה):

טו – צדקה להורים

שאלה: האם אפשר לתת את כספי המעשר להורים נזקקים? תשובה: אם יש לבן אפשרות לפרנס את הוריו הנזקקים הוא חייב לפרנסם. ואמרו חכמים שאם ייתן את כספי הצדקה שלו להורים, תבוא לו מארה (קללה), שאין ראוי שייתן אדם להוריו צדקה אלא ראוי שיסייע להם מכספו האישי. אבל אם מצבו הוא, שבלא כספי מעשר כספים לא יוכל לעזור להוריו, הרי ההורים קודמים לבנים ולכל שאר העניים, ולכן ייתן להם את כספי המעשר (שו"ע ורמ"א יו"ד רמ, ה).

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-17 18:57:53

יש לך שאלה?

ויגש – מה מכעיס אותך ומה מדליק אותך?

נר חנוכה וצד שמאל

אנו כותבים את הדברים אור ליום רביעי, נר שמיני של חנוכה. מולנו מאירים בעוז ובעוצמה כל שמונת נרות החנוכה, והמחשבות נתונות להלל וההודאה על הימים המופלאים הללו. כמה עוז ועוצמה, כמה גבורה ותעצומות נפש היו צריכים החשמונאים בכדי לצאת למלחמה.

מלחמת החשמונאים לא הייתה רק כנגד האויב היווני אלא גם מלחמה באויב מבית- המתיוונים- משתפי הפעולה, שפעם אחר פעם הביאו במו ידיהם את האויב לארץ ישראל וירושלים. איזו בערה פנימית אדירה צריכים בכדי לא להתייאש ולחזור ולהילחם שוב ושוב, במשך שנים רבות.

שני דברים בולטים מאוד בחנוכה: האש ורשות הרבים.

חז"ל מוסרים לנו שיש קשר פנימי בין נרות החנוכה, מצוות המזוזה ומצוות הציצית. כפי שמובא במסכת סופרים: "נר חנוכה, מצווה להניחו בפתח הסמוך לרשות הרבים משמאל, שתהא מזוזה מימין ונר חנוכה בשמאל, ובעל הבית בטלית מצוייצת עובר ביניהם לקיים 'החוט המשולש לא במהרה ינתק".

וצריך להבין מה הקשר בין שלושת הדברים. וכן יש להבין כיצד ייתכן שנר חנוכה מוצג בשמאל, הרי המצוות כולן נעשות בימין (חוץ מתפילין של יד המכוונות נגד הלב המצוי בצד שמאל).

"מי לה' אליי"

נענה על האחרון ראשון, ונסביר אותו בשני אופנים:

האופן הראשון הוא שהחשמונאים, בכדי לצאת למאבקם ולהצליח בו, היו צריכים להשתמש במידת הדין ומידת הגבורה. מידות אלו מיוחסות לצד שמאל. "לעולם תהא שמאל דוחה וימין מקרבת". וכפי שכתוב ב'פתח אליהו': "חסד דרועא ימינא. גבורה דרועא שמאלא". ולכן מתאים שנר חנוכה יהיה בצד שמאל.

יתר על כן, ראש חודש טבת חל תמיד בחנוכה. בספר יצירה מובא שמידתו של חודש טבת היא מידת הכעס. הכעס, כידוע, הינה אחת המידות הנפוצות והיא טומנת בחובה קלקולים ונזקים רבים. אולם בצורתו המתוקנת הכעס הינו האש הפנימית שמתעוררת באדם לעקור את הרשעה ולתקן את העולם.

קנאות ו"זעם קדוש" הינן תכונות שמתאימות לשבט לוי, ממנו באו החשמונאים. כך היה בנקמה על מעשה דינה, וכך היה כאשר חטא העגל קרא משה רבנו "מי לה' אליי" והתקבצו אליו בני לוי שנשלחו להרוג "איש באחיו". ואולי המקום הידוע והבולט ביותר הוא שלא נתכהן פנחס עד שקינא את הקינאה הגדולה והרג את זמרי בן סלוא.

האש שאנו מדליקים בחנוכה היא אש הקודש שהתעוררה בלבבות של הכהנים הקדושים (החשמונאים) ותומכיהם. וגם אנו צריכים להידלק באש קודש. כי ללא ספק זו בחינה גדולה לערכיו של האדם- מה מכעיס אותו, מה מדליק אותו.

שמאל שהוא ימין

האופן השני בו ניתן להסביר את הקושיה הינו, כפי שכותב ה'שפת אמת' על הש"ס, שבאמת נר חנוכה איננו בשמאל אלא בימין. שכיוון שנר חנוכה פונה החוצה, אל הרחוב, הרי הוא בימין היוצא מהבית.

וניתן לחבר את שתי התשובות ולומר שהאדם פנימה בוער באש קודש, אך כאשר הוא מוציא את הדברים החוצה, הדרך המרכזית לפעולה היא בימין.

ולאור דברנו אלו ניתן לבאר את הקשר בין נר חנוכה, המזוזה והציצית. ברובד הראשון יש כאן השלמה. עניינה של המזוזה הוא לקדש את הבית, והיא הקבועה. ומתוך הקדושה הקבועה והיציבה שהיא ביתו של האדם, מידי פעם מוציא האדם את קדושתו החוצה אל הרחוב.

ברובד השני יש כאן השלמה לבית פנימה, הבית צריך הרבה קדושה של חסד וטוב, וכהשלמה לכך יש גם צורך באש קודש, בגבורה, שבאים לידי ביטוי בנר חנוכה.

יש כאן יחסים כפולים- היחסים בין הפנימי לחיצוני ובין הימני לשמאלי.

גם בציצית אנו מוצאים את היחסים הכפולים הללו. החלק הגדול והמרכזי של הציצית הוא הטלית הפנימית העוטפת את האדם ומייצגת את קדושתו הפנימית, ועליה יש אזהרה של רבנו האר"י שלא להוציאה לחוץ. והחלק השני, הקטן, הוא הפתילים, המשתלשלות החוצה ומייצגות את ההשפעה של האדם על המציאות, החיים והציבור. בהם המצווה היא הפוכה- "וראיתם אותו".

וכן יש בציצית את היחסים שבין הימין לשמאל. הציציות מקיפות את האדם מכל עבריו וצדדיו ומייצגות את המידות השונות בהם צריך האדם להתגלות ולפעול.

כשהאדם נכנס ועומד בפתח הבית, מופיע 'איש וביתו' באופן השלם, וזהו "החוט המשולש לא במהרה ינתק".

נאום יהודה- הפנימי והחיצוני

גם בתחילת פרשתנו אנו מוצאים את הצד הפנימי והצד החיצוני. בצד החיצוני של הפסוקים אנו מוצאים את יהודה ניגש אל יוסף ומדבר אליו דברים רכים, דברי טוב וחסד, דברים המייצגים את הצד הימני. "ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדני ידבר־נא עבדך דבר באזני אדני ואל־יחר אפך בעבדך כי כמוך כפרעה" וכן כל דבריו של יהודה עד סוף הפרק- דברים רכים ומכבדים.

מאידך המדרש, כפי שמביאו גם רש"י, רואה בדברים הללו של יהודה כעס וזעם נורא, איומים וגידופים, וז"ל המדרש:

"'ויגש אליו יהודה' –  שנגש בתוכחות בי אדוני אל תעבור עלינו מדת הדין, 'כי כמוך כפרעה' – כשם שפרעה רבך אוהב נשים ומחמדן כך אתה ראית לבנימן שהוא יפה תואר ואתה מחמדו להיות לך לעבד, דבר אחר: 'כי כמוך כפרעה' – כשם שאתה ופרעה גדולים במקומכם כך אנו גדולים במקומנו, 'אדוני שאל את עבדיו' – א"ל מתחילה בעלילה באת עלינו מכמה מדינות ירדו למצרים לשבור אוכל ולא שאלת אחד מהן, שמא בתך באנו ליקח או אחותינו אתה סבור לישא אעפ"כ לא כסינו ממך דבר. א"ל יוסף יהודה למה אתה דברן מכל אחיך ואני רואה בגביע שיש באחיך גדולים ממך ואתה פטיט (פטפטן). א"ל כל זאת שאתה רואה בשביל הערבות שערבתי אותו. א"ל מפני מה לא ערבת את אחיך כשמכרתם אותו לישמעאלים בעשרים כסף וצערת את אביך הזקן ואמרת לו טרף טורף יוסף והוא לא חטא לך, אבל זה שחטא וגנב הגביע אמור לאביך הלך החבל אחר הדלי, כיון ששמע יהודה כך צעק ובכה בקול גדול ובמר נפש אמר 'כי איך אעלה אל אבי והנער איננו אתי' – א"ל יוסף בא ונתווכח שנינו אמור מילך וסדור דינך, מיד אמר יהודה לנפתלי לך וראה כמה שווקים יש במצרים, קפץ וחזר אמר ליה שנים עשר, אמר יהודה לאחיו אני אחריב מהן שלשה וטלו כל אחד אחד ולא נשאיר בהם איש, אמרו לו אחיו יהודה מצרים אינה כשכם אם אתה מחריב מצרים תחריב את העולם כולו…אמר ליה יהודה ליוסף תדע שמתחלה לא באת עלינו אלא בעלילות, בתחילה אמרת לנו מרגלים אתם, שניה, אמרת לראות את ערות הארץ באתם, שלישית, גביע גנבתם, אני נשבע בחיי אבי הצדיק ואתה נשבעת בחיי פרעה הרשע אם אני אוציא חרבי מנרתיקה אמלא כל מצרים הרוגים, א"ל יוסף אם תוציא חרב מנרתיקו אני כורכו על צוארך, אמר ליה יהודה אם אפתח את פי אבלע אותך, אמר ליה יוסף אם תפתח פיך אני סותמו באבן, אמר יהודה ליוסף מה נאמר לאבא, א"ל אמור לאביך הלך החבל אחר הדלי, א"ל יהודה דין שקר אתה דן אותנו, א"ל יוסף אין לך דין שקר כמכירת אחיכם, א"ל יהודה נורא דשכם דליק בלבי, א"ל יוסף נורא דתמר כלתך אנא מטפי, א"ל יהודה רתח אנא ולית דמהימן לי, א"ל יוסף רתחא דידך אנא מתבר, א"ל יהודה עכשיו אני אצא ואצבע כל שווקים שבמצרי' בדם, א"ל יוסף צבעי' הייתם מימיכם שצבעתם כתונת אחיכם בדם ואמרתם לאביכם טרף טרף…"

יש כאן שני צדדים ההופעה החיצונית המכובדת והנעימה, אבל בפנים אש בוערת!

יהי רצון, שמהימים הללו נצא בוערים באש קודש, נאיר את האומה, נאיר את העולם, ושלקראת הבחירות הבאות עלינו לטובה בס"ד, נהיה כולנו לפידים ונשפיע על העם ועל המדינה, נאיר את ביתנו ומתוך כך נצא ונאיר את הרחוב.

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן