חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

מחמם מים בגז בשבת

שלום יש לנו מחמם מים בגז שאנחנו מכבים לפני כניסת שבת מה קורה במקרה בו שוכחים לכבות אותו לפני שבת האם יהיה אסור שברז המים יהיה על מצב אחר מלבד קרים לגמרי? מה קורה אם הברז פתוח על חמים, ואז נזכרים שהמחמם לא כבוי. האם מותר לסגור את ברז המים (אני מניח שזה גורם לכיבוי להבה במחמם)

אם בכל פתיחה של מים חמים המחמם מתחיל לעבוד – מותר לפתוח רק קרים. אם פתחו את חמים – מותר לסגור בשינוי (פסיק רישא בתרי דרבנן).

אם אין כיבויו חשמלי אלא בעזרת ברזי גז, מותר לסוגרם בשבת.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 17:23:52

ברכות

שלום וברכה! האם יש לברך 'על המחיה' אחרי אכילת חטיף כמו 'כיף-כף'? מדובר בחטיף של 18.5 גרם, אבל נראה שהוא כן בנפח חצי ביצה. על גב החטיף מצוין ש75% זה שוקולד בלבד ו25% זה וופל שוקולד. כיצד ניתן לדעת האם אחוזי הדגן מתוך אותם 25% מגיעים לשמינית סה"כ מתוך המוצר? (והאם החישוב שעשיתי נכון בכלל?)

מכיוון שהשוקולד לא מעורב בתוך הקמח, אינו מצרף לשיעור כזית, ולכן רק אם אכל מהמזונות בלבד שיעור כזית יברך 'על המחיה', ואם לא אכל מהמזונות שיעור כזית, אבל מכלל החטיף אכל כזית יחד עם המזונות – יברך בורא נפשות.

כך מובא בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור:

שיעור ברכה אחרונה בעוגה ופשטידה

טז. עוגה בחושה שכמות הקמח מחמשת מיני דגן שבעיסה לפחות שמינית, כמו ברוב העוגות והעוגיות, כל המרכיבים שנבללים בעיסה מצטרפים לקמח, והאוכל 'כזית' מהעוגה יברך 'על המחיה'. ואם שיעור הקמח פחות משמינית, האוכל 'כזית' מהעוגה יברך 'בורא נפשות'. אמנם לפני אכילתה צריך כמעט תמיד לברך 'מזונות' (להלן יא, ה-ז).

יז. בפשטידה וקציצה שאר המינים לא נועדו רק להטעים את הקמח כבעוגה, אלא יש להם ערך עצמי, ולכן רק אם הקמח מחמשת מיני דגן הוא רוב התערובת, מברכים על אכילת 'כזית' מהפשטידה 'על המחיה'. אבל אם הדגן הוא מיעוט, אין שאר המינים מצטרפים אליו, ולכן רק אם אכל מהדגן עצמו כמות של 'כזית' בזמן של שבע דקות, יברך 'על המחיה', וכגון שאכל שיעור שלושה זיתים בשבע דקות מפשטידה שהקמח שבה הוא שליש מכלל המרכיבים. אבל אם לא אכל כמות כזו, כל שאכל מהפשטידה כמות של 'כזית', יברך 'בורא נפשות'.

יח. עוגה, עוגיות או פשטידה שיש בהן מילוי שאינו מעורב בתוך הקמח, אין הוא מצטרף לקמח. לכן אם אכל מהבצק על כל המרכיבים שבו 'כזית', יברך 'על המחיה' ויפטור את המילוי. ואם לא אכל מהבצק 'כזית', אבל יחד עם המילוי אכל 'כזית', יברך 'בורא נפשות'. לכן לדוגמה, האוכל שני וופלים קטנים יברך 'בורא נפשות', והאוכל ארבעה וופלים יברך 'על המחיה'.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 20:59:29

הלכות שבת

שלום הרב האם מותר בשבת לשטוף את הרצפה ולנגב בסוף עם סמרטוט ללא סחיטה אחכ? אשמח למקור לתשובה. תבורכו.

גם תשובה לשאלה זו מובאת בפניני הלכה פרק טו, וכן בספר הקיצור לפניני הלכה.

אסור לשטוף במים רצפה (שו"ע שלז, ג; מ"ב ג). ואם נשפכו על הרצפה מים רבים, מותר לגורפם על ידי מגב (שש"כ כג, ז).

כאשר מקום מסוים ברצפה נתלכלך מאוד, כגון שנשפך עליו מיץ, מותר לשפוך עליו מעט מים, ולגורפם אח"כ במגב, או להספיגם בדבר שאין חשש שיבוא לסוחטו (רשז"א שש"כ כג, הערה ל; חזו"ע ח"ד עמ' מט). כאשר כל הרצפה התלכלכה מאוד, המיקל לשפוך על כולה מים ולגורפם, יש לו על מה לסמוך (אול"צ מג, ח).

כדי שלא יגיע אדם לידי סחיטה, אסרו חכמים לקחת בידו דבר שספוג במים והדרך לסוחטו, או להספיג מים רבים על ידי מגבת וכדומה, אלא יספיגם על ידי מספר מגבות שכל אחת תספוג מעט. כמו כן, יכול להספיגם על ידי דבר שאין רגילים לסוחטו מיד כשנספג בהרבה מים, כגון נייר סופג שרגילים לזורקו. ואם אין אפשרות אחרת, ניתן לבצע את פעולת ההספגה על ידי שני אנשים.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 22:15:03

הלכות שבת

האם מותר לרכב בשבת על סקטבורד, או רולרבלייד? בכל גיל?

התשובה לשאלתך מובאת בפניני הלכה שבת סוף פרק כד סעיף י. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה. וכעת אפשר לרכוש גם את ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא לאור.

אופניים קורקינט וסקטים

אסור לרכוב על אופניים רגילים שיש להם שני גלגלים, משום 'עובדין דחול' (לעיל כב, ח). גם כאשר יש להם גלגלי עזר, אסור לרכוב עליהם. אבל מותר לילדים קטנים לרכוב על תלת אופן, מפני שתלת אופן הם אופניים של ילדים קטנים בלבד, ויש הבדל גדול בינם לבין אופניים רגילים, ולכן אין במשחק בהם משום 'עובדין דחול' (שם, 4).

יש מתירים לילדים לנסוע על קורקינט וסקטים בשבת, שכן לדעתם כשם שמותר לילדים לרוץ בשבת, כך מותר להם לרכוב על קורקינט או סקטים בשבת. מנגד, יש שאוסרים לנסוע עליהם, משום שכל מה שהתירו חכמים לרוץ להנאה הוא דווקא ברגליים, אבל לא על ידי מכשירים, שהופכים את הריצה למהירה ומקצועית יותר, והרי זה מעשה של חול.

ואף שבדיעבד יש למקילים על מה לסמוך, נכון להחמיר, משום שדעת המחמירים נראית יותר, וכשם שנהגו ישראל לאסור רכיבה על אופניים משום 'עובדין דחול', שהנסיעה בהם מנוגדת לצביון השבת, כך נכון שלא לרכוב על קורקינט וסקטים. בנוסף, על ידי הגבלת הילדים למשחקים פשוטים יותר, יתחנכו הילדים הגדולים להקדיש את השבת לתורה ומנוחה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 22:16:35

יש לך שאלה?

מקץ ושבת חנוכה- ההכרח והאור

הלחץ והאור הגדול

ימי החנוכה שאנו כעת בעיצומם הם ימים של אור גדול- כה גדול עד שבכוחו להאיר את החושך הגדול ביותר. מקורו של האור העצום הינו בלחץ בו היו ישראל מגזירות היוונים, לחץ ממנו יצא שמן הזית בו היה נס חנוכה- לחץ שממנו התגלו תכונותיהם של ישראל.

בתקופת החשמונאים היה תהליך נורא של התייוונות. ההשפעה התרבותית והרוחנית של המלכות ההליניסטית הלכה וגברה מיום ליום. באופן אירוני מה שבלם את התהליך הזה היה דווקא הניסיון של אנטיוכוס לזרז את התהליך.

אנטיוכוס ראה שתהליך ההתייונות בעם ישראל איטי יחסית לשאר העמים אותם כבשו היוונים, והחליט לגזור גזירות בכדי לזרז את התהליך. אלא כתוצאה מהלחץ התעוררו החשמונאים להלחם בהיתייונות הנוראה. הלחץ העמיד אותם עם הגב אל הקיר, ולא הותיר להם ברירה אלא לעמוד על נפשם ולהילחם.

פעמים רבות בהיסטוריה היהודית אנו רואים שקורא הדורות מראש, מביא את עם ישראל למצבי לחץ נוראים, כדי שיתגלה האור הגנוז, הכוח הנסתר, הסגולה האלוקית האדירה הטמונה בו.

כאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ

כך אנו רואים גם בפרשת השבוע. יוסף עובר יסורים ותלאות ומתוך אלה מתגלה אורו. וכן האחים, ובראשם יהודה, עוברים קשיים נוראים ומתוך כך מתגלה גדולתם.

כל ניסיון מנשא למעלה, כל יסורים ממרקים ומזככים. כאשר אדם חש בלחץ, מתגלים כל כוחות נפשו, כל תעצומות ליבו.

הבדל גדול ישנו בין עם ישראל לשאר העמים. כאשר לוחצים את אומות העולם, תתעורר באנשים האגואיסטיות- כל אחד יתעורר לדאוג לעצמו. לעומת זאת בעם ישראל "כאשר יענו אותו, כן ירבה וכן יפרוץ". כאשר דוחקים את עם ישראל מתגלה הדביקות שלו בה' ובתורתו, מתגלה החברות והריעות, האחווה והאהבה, מתגלה הטוב הגדול הטמון בנשמתו.

זהו סוד הייסורים שעובר יעקב, דרך התלאות שעובר יוסף, והדרך הארוכה והמסובכת שעובר עם ישראל. ההתקדמות איננה למרות הייסורים והקשיים, אלא בזכות הייסורים והקשיים. דווקא 'מקץ שנתיים ימים' – מהבור העמוק והאפל עולה יוסף למלוכה, מבירא עמיקתא לאיגרא רמה.

אלו חבלי משיח, חבלי הגאולה העוברים עלינו, כפי שמקובלנו מרבינו הגר"א, שגאולה זו היא בסוד "עת צרה ליעקב' – וממנה – מתוכה -יוושע!

כי נפלתי קמתי

הנביא מיכה אומר (ז, ח) "אל תשמחי אויבתי לי כי נפלתי קמתי כי אשב בחושך ה' אור לי" והמדרש (ילקוט שמעוני, שם מז תקנ"ח) מבאר את הפסוק אחרת, במילים שאין כמותם להתחזקות בכל מצב.  וזו לשונו: "ד"א אל תשמחי אויבתי לי כי נפלתי קמתי. שנו רבותינו מתוך כעס רצון, מתוך רוגז רחמים, מתוך צרה רווחה שנאמר: 'עת צרה היא ליעקב וממנה יושע', מתוך ריחוק קירוב, מתוך נפילה קימה, מתוך אפלה אורה. מתוך כעס רצון 'הרף ממני ואשמידם' מיד 'וינחם ה'. מתוך רוגז רחמים שנאמר 'ברוגז רחם תזכור', מתוך ריחוק קירוב שנאמר 'והיה במקום אשר יאמר להם לא עמי אתם יאמר להם בני אל חי', מתוך נפילה קימה שנאמר 'כי נפלתי קמתי', מתוך אפלה אורה שנאמר 'כי אשב בחשך ה' אור לי'"

וכך כותב הרב קוק זצ"ל (עין אי"ה ברכות  ב עמ' 368): "כה יסדה החכמה העליונה שהסיבה המכרעת להוציא את כל יתרון אל פעלו יהיה ההכרח…וזה ההכרח הוא ציר האמונים להעלות את הכלל ואת הפרט לרום מעלתו, והדבר נראה לעין במצבה הרוחני של כנסת ישראל למסתכל בדבר. ועל זה נאמר:  "אל תשמחי אויבתי לי, כי נפלתי קמתי, כי אשב בחושך,  ה' אור לי". ודרשו חז"ל: "לולא שנפלתי לא קמתי  ולולא שישבתי בחושך לא היה ה' אור לי".

וכך מפרש את הדברים הרב ראובן נתנאל (בשיעור שניתן ביישוב עצמונה באייר תשס"א לאחר התקפת הפצמרי"ם הראשונה על עצמונה. מאחד הפגזים נפגעו אמא ותינוק):

החושך הוא הדוחף, הוא המדרבן, הוא היוצר את העלייה הגדולה! ההכרח האלוקי הפנימי מכה על האדם ואומר לו גדל! אתה חייב לגדול! אתה חייב להיות נאמן לעצמיותך! זהו סוד מסודות ההויה, שעל ידו מנהיג הקב"ה את עולמו ומביאו אל תכליתו ויעודו. "ההכרח הוא ציר האמונים" ציר מלשון שגריר, שליח, מלאך אלוקי שהוא שליח ההנהגה האלוקית. יש אפשרות להסתכל על המציאות בה אנו נמצאים במבט אנושי, ואילו הרב זצ"ל מלמד אותנו שאנו נדרשים למבט אמוני "ציר האמונים". ואולי מרומז בדברי הרב שיש כאן תהליך של לידה, מלווה בצירי לידה, אי אפשר לעצור ואי אפשר לחזור אחורה. אמנם, בלידה יש כאבים, יש בכי, אבל יש גם הכנה לחיים, להויה חדשה "ועם נברא יהלל יה".

ציר האמונים הוא ההכרח שמאפיין את גאולתנו, גאולה על פי הטבע, שהקב"ה פועל אותה על ידינו. ואם לא נפעל, יבואו עלינו מעיקים והכרחים שיעוררו אותנו לפעול. "כי אשב בחושך,  ה' אור לי". החושך קודם לאור, אבל החושך גם מכריח את הופעת האור. עוצמת החושך וההעדר מעוררים בלבבות השתוקקות גדולה לאור. "ה' אור לי" – ע"י ההכרח האלוקי מופיע האור לפי הגובה האלוקי שהיה מוסתר ומוסווה בחושך.

המחשבות צריכות לגדול, האמונה צריכה לגדול, העולם המוסרי שלנו צריך לגדול. צריך להתחיל את הבנין האמוני מההתחלה,  להתחדש בכל ולגדול! המלחמות והצרות משכיחות את התשובות של אתמול, לגבי היום הן שטחיות מדי ואינן מספקות את הנשמה המתעוררת. אנחנו יכולים להגיע למדרגה גבוהה הרבה יותר. יש כאן תהליך אלוקי, הכרח אלוקי – היסטורי, מלאך אלוקי המכה בנשמת האומה ובלבו של כל יחיד מיחידיה ואומר לו: גדל!  גדל!  גדל!

יהי רצון שנזכה, לאור הנרות, לראות את כל הקשיים כדחיפות אלוקיות הקוראות לנו לגדול!

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן