חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

פורים

שלום ! מהו טווח השעות של סעודת פורים ? האם ואיך קשור לשעות של מנחה גדולה ? במידה ומשנה, אנחנו אשכנזים נוסח ספרד. תודה, פורים שמח ! נפתלי 052-5773565

פניני הלכה זמנים פרק טז (ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה):

יג – זמן הסעודה

מנהג רוב ישראל לקיים את סעודת הפורים אחר הצהרים, אחר תפילת מנחה. מפני שעד הצהרים עוסקים במשלוח מנות איש לרעהו ובמתנות לאביונים, ומהדרים בהבעת אהבה וידידות כלפי בני המשפחה והחברים. ובצהרים, נכון להקדים להתפלל מנחה לפני הסעודה, שאם יתחילו בסעודה לפני שיתפללו מנחה, יש חשש שלא יוכלו להתפלל אח"כ מנחה מפני השיכרות.

ויש מאחרים מאוד ומתחילים את הסעודה סמוך לשקיעת החמה, ואת רוב הסעודה מקיימים בלילה. ורבים הקשו עליהם, שהרי המצווה לקיים את הסעודה בפורים, ואילו אחר צאת הכוכבים כבר מתחיל היום הבא. ויש שהשיבו שהכל הולך אחר ההתחלה, וכיוון שהתחילו את הסעודה בפורים, גם ההמשך שבלילה נחשב לסעודת פורים. וכן הדין לעניין ברכת המזון, שאם התחילו את הסעודה ביום וסיימוה מאוחר בלילה, אומרים 'על הנסים' בברכת המזון. ועוד, שגם במוצאי פורים של י"ד עדיין ראוי לשמוח, שאז מתחיל פורים של מוקפים. אולם לכתחילה נכון להתחיל את הסעודה בעוד היום גדול, ואם ימשיכו בסעודה גם אחר צאת הכוכבים, לא יפסידו, מפני שאת עיקר הסעודה קיימו ביום.

ויש אומרים, שעדיף להזדרז ולקיים את הסעודה בבוקר, וכך גם מי שישתכר יוכל להתפכח מיינו עד מנחה. אבל המנהג הרווח לקיים את הסעודה אחר הצהרים.[1]

טוב לעסוק בתורה לפני הסעודה, שנאמר (אסתר ח, טז): "לַיְּהוּדִים הָיְתָה אוֹרָה וְשִׂמְחָה", דרשו חכמים: אורה היא תורה, ומתוך לימוד התורה אפשר להגיע לשמחה השלימה (רמ"א תרצה, ב).

מי שיודע שאם ישתכר ייתכן שלא יוכל אח"כ להתפלל מנחה או ערבית, לדעת רבים לא ישתכר (ח"א, באו"ה). אולם מרן הרב קוק זצ"ל כתב, שהשותה בפורים הרי הוא עוסק במצווה, והעוסק במצווה אחת פטור ממצווה אחרת (אורח משפט השמטות ז).

[1]. ההסבר למנהג המתחילים לסעוד סמוך לשקיעה מובא בתה"ד קמ, אמנם רבותיו והוא נהגו לסעוד בשחרית. והשל"ה עודד לקיים את הסעודה דווקא בבוקר, וכך נהג הגר"א, וכך מנהג רש"ש עפ"י הקבלה (כה"ח כג). ורמ"א תרצה, ב, כתב עפ"י מהרי"ל, שעדיף לסעוד אחר מנחה גדולה, וכך ההדרכה המקובלת, וכן נוהגים רבים. ויש נוהגים להתחיל את הסעודה סמוך לערב, וגם בין האחרונים יש שנהגו כך. ואם הוא ליל ט"ו ממילא יש מצווה לשמוח בשני הימים (רמ"א תרצה, ב, ומ"ב טז). אולם גם בירושלים יש נוהגים להאריך בסעודה במוצאי פורים. והסברה שהכל הולך אחר ההתחלה. ועוד שעפ"י ר"ן אין איסור 'ולא יעבור' על מצוות המעשה של פורים, אלא רק על מקרא מגילה, ולכן בפורים המשולש מקיימים את הסעודה ביום ראשון שהוא ט"ז, ואם כן אפשר להמשיך במצוות הסעודה בלילה.

 

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-18 13:56:07

עניה לטלפון בשבת

שלום הרב. אני עובד בבית חולים ככח עזר, ואני עושה משמרות גם בשבת (אני מגיע ברגל לבית החולים). ריציתי לדעת האם מותר לי לענות לשיחת טלפון בשבת מהאחראית שלי במקרה שיש לה פאנצ'ר (חסר איש צוות בגלל בלת"ם) כדי לקרוא לי לבוא למשמרת בשבת?

אם יש בזה צד של פיקוח נפש, ואני מעריך שזו המציאות בבתי חולים – ודאי מותר. אם זה רק עניין של עזרה לחולים – גם מותר, שהרי אתה עונה לטלפון בשינוי, והתירו חכמים את איסוריהם במקום חולי.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-18 16:55:03

כלאיים

שתלתי חסה באדנית והשתמשתי באדמה מקומפוסטר שלי. לאחר השקיה יצרו נבטים של דלורית ועגבניות ליד החסה , ממש אחד ליד השני,כנראה מגרעינים שהיו באדמה מהקופוסטר. העברתי את החסה למקום אחר, אך עדיין נשארו עגבניות ודלורית במרחק של סנטימטר אחד מהשני. מה עושים? ועוד שאלה, יש לי בגינה שום, תרד, פטרוזיליה בכמויות קטנות ואני אוהבת לקטף כל יום מעט. כל יום צריך להפריש תרומות ומעשרות מחדש? אני גרה באזור בו הברכה היא בספק, אשל הנשיא, ליד באר שבע. תודה רבה . אם אני אוכלת בחוץ ומוסיפה עלים לסלט, אפשר בלי להפריש ?

א. צריך להוציא אחד מהם ולשתול אותו במקום אחר.

ב. לכתחילה לא מפרישים מהתלוש על המחובר. לכן צריך כל פעם להפריש מחדש בברכה, שכן על פי המבואר בפניני הלכה כשרות, כל המקומות בארץ ישראל שנמצאים בריבונות ישראל, חייבים בתרומות ומעשרות בלא שום ספק.

ג. אכילה בחוץ בתוך הסלט ללא הפרשה אסורה. ההיתר הוא רק לקטוף ולאכול בכל פעם רק פרי אחד שנאכל בבת אחת, כגון ענב אחד או תאנה אחת. אבל אם יקטוף שני ענבים, או פרי שאין אוכלים אותו בבת אחת, כתפוח או תאנה גדולה, אסור לאכול מהם לפני הפרשת תרו"מ.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-14 13:37:31

צניעות

רציתי לדעת עד איפה נחשב הצאור למקום מגולה ומאיפה אסור לראותו אם אפשר בבקשה מקורות לעיון תודה רבה פורים שמח

אין לזה גדר מוחלט, אלא הכלל בזה הוא לפי איך שנוהגות הנשים הצנועות, כלומר לא פתוח מידי.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-17 11:14:40

יש לך שאלה?

דבר תורה לפרשת וארא

הקב"ה מצווה את משה ואהרון "כי ידבר אליכם פרעה לאמור תנו לכם לופת, ואמרת אל אהרון קח את מטך והשלך לפני פרעה יהי תנין", ומספרת התורה שאכן כך היה, "ויבוא משה ואהרון אל פרעה ויעשו כן כאשר ציווה ה' וישלך אהרון את מטהו לפני פרעה ולפני עבדיו ויהי לתנין. ויקרא גם פרעה לחכמים ולמכשפים ויעשו גם הם חרטומי צרים בלהטיהם כן, וישליכו איש מטהו ויהיו לתנינים ויבלע מטה אהרון את מטותם". ואומרת הגמרא במסכת שבת "אמר רבי אלעזר נס בתוך נס", וכפי שכתב רש"י אצלנו "מאחר שחזר ונעשה מטה בלע את כולם".

מבאר החתם-סופר שבהפיכת המטה לתנין ישנה אמירה יסודית שפרעה הינו מטה ביד ה', וזה לשונו: "רמז לו כי מה שהוא עתה תנין גדול רובץ בתוך יאוריו, איננו אלא מטה של הקב"ה שמסרו בידו לרדות בו בישראל". ומבאר הרב יעקב אריאל שליט"א, שיש כאן דיון עמוק בייעוד האדם ותפקידו. המצרים ראו באדם סוג של תנין, שכל יעודו ותפקידו הוא לספק את צרכיו ותאוותיו. הנהנתנות היא הממלאת את תוכן כל חייו. לעומתם, משה ואהרון רואים את האדם כמטה, דהיינו, ככלי ביד ה' שנועד למלא את רצון ה' בעולם.

המצרים בזו לתפיסה הרואה את האדם כמטה, שהרי המטה הוא עץ יבש, ללא חיים משלו, הוא כבול לרצון משלחו, בלי יכולת לבטא את אישיותו, וללא מימוש עצמי. אין טעם לחיים שכאלה, חיי מטה מת, שכל יעודו הוא להיות כלי ביד אחר. ואהרון, לעומת זאת, מראה להם שהיות האדם מטה ביד ה' איננו מכיוון שאינו יכול להיות תנין, אלא ברצונו הופך עצמו למטה, ורק על ידי כך חייו מקבלים משמעות עמוקה ואמתית. ולכן אהרון הופך את מטהו לתנין, לומר, 'אף על פי שאני ממלא את רצון ה' אין זה סותר את עצמיותי, את יכולת השמחה וההנאה שלי, אלא רק מרומם אותם, ואילו אתם, המצרים, משועבדים להיותכם תנינים ועבדים לתאוותיכם. וסוף המטה לבלוע את התנין (כפי שאכן קורה)'.

המשנה באבות אומרת: "אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתלמוד תורה". ומבאר התפארת ישראל, ש"רק הוא אינו משתעבד וגם אינו משועבד להגופניות. וזאת החירות שנפשו אינה משועבדת לתאוות הגופני, זהו לבד החירות האמיתית, ולא כשתאוותו משוחרר ונפשו משועדת לתאווה"- כלומר, האדם מעצם היותו נברא הוא משועבד, שהרי עבד הוא לבוראו, ולכן השאלה היא לא האם אני כאדם יהיה עבד ומשרת לדבר שהוא גדול, חזק ונעלה ממני, אלא רק את מי אני בוחר לשרת.

האדם ה"חופשי" מרצון ה' ומתורה, משועבד לגמרי לתאוותיו, להנאותיו הגשמיות, לגאוותו ולאנוכיותו. עד כדי כך הוא משועבד לכך שהוא נהנה בהנאות גשמיות, רגעיות, אף על פי שמביאות לו נזק גדול יותר וגורמות לו צער רב כבר בחייו בעולם הזה. הוא נפגע וכועס, פוגע ומקנא, למרות שדברים אלו פוגעים במצב רוחו ובאיכות חייו העכשוויים. מכיוון שהוא משועבד לתאוות האכילה, הממון והעריות, ולאהבת הכבוד, היוקרה והערכה.

אומר אהרון לפרעה: "אנחנו מטה ביד ה', ולכן יש ערך לחיינו, יש משמעות לעבודתנו ויצירתנו, אבל אתם, המצרים, תנינים, כל עבודתכם היא להרבות בכבודכם ובגאוותכם, ולכן כל מעשיכם חסרי ערך, וכל דבר שחסר ערך סופו ליפול. ויותר מכך, כיוון שה' מנהיג את העולם וכיוון שכל מה שברא- לכבודו ברא, סוף אלו שהם מטה ביד ה' להנות ולבלוע את עבודתם של התנינים". ואכן כך קרה לבסוף, "ואחרי כן יצאו ברכוש גדול", וכל ממונם של המצרים נלקח בידי ישראל, בבחינת "יכין רשע וילבש צדיק".

ישאל כל אחד את עצמו בצורה אמיתית: 'למה אני משועבד? את מה אני משרת? בשביל מי אני עובד?', ויזכור את דברי ריה"ל, "עבדי הזמן עבדי עבדים הם ועבד ה' הוא לבדו חופשי".

יהי רצון שנזכה להיות משועבדים לרצונו יתברך ולעשות רצוננו רצונו, להיות עבדים לערכים ולא עבדים לצרכים, להיות מחויבים לחלוטין לאידיאלים האלוקיים, ולא מחויבים לכבודנו האישי.

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן