חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

מחמם מים בגז בשבת

שלום יש לנו מחמם מים בגז שאנחנו מכבים לפני כניסת שבת מה קורה במקרה בו שוכחים לכבות אותו לפני שבת האם יהיה אסור שברז המים יהיה על מצב אחר מלבד קרים לגמרי? מה קורה אם הברז פתוח על חמים, ואז נזכרים שהמחמם לא כבוי. האם מותר לסגור את ברז המים (אני מניח שזה גורם לכיבוי להבה במחמם)

אם בכל פתיחה של מים חמים המחמם מתחיל לעבוד – מותר לפתוח רק קרים. אם פתחו את חמים – מותר לסגור בשינוי (פסיק רישא בתרי דרבנן).

אם אין כיבויו חשמלי אלא בעזרת ברזי גז, מותר לסוגרם בשבת.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 17:23:52

ברכות

שלום וברכה! האם יש לברך 'על המחיה' אחרי אכילת חטיף כמו 'כיף-כף'? מדובר בחטיף של 18.5 גרם, אבל נראה שהוא כן בנפח חצי ביצה. על גב החטיף מצוין ש75% זה שוקולד בלבד ו25% זה וופל שוקולד. כיצד ניתן לדעת האם אחוזי הדגן מתוך אותם 25% מגיעים לשמינית סה"כ מתוך המוצר? (והאם החישוב שעשיתי נכון בכלל?)

מכיוון שהשוקולד לא מעורב בתוך הקמח, אינו מצרף לשיעור כזית, ולכן רק אם אכל מהמזונות בלבד שיעור כזית יברך 'על המחיה', ואם לא אכל מהמזונות שיעור כזית, אבל מכלל החטיף אכל כזית יחד עם המזונות – יברך בורא נפשות.

כך מובא בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור:

שיעור ברכה אחרונה בעוגה ופשטידה

טז. עוגה בחושה שכמות הקמח מחמשת מיני דגן שבעיסה לפחות שמינית, כמו ברוב העוגות והעוגיות, כל המרכיבים שנבללים בעיסה מצטרפים לקמח, והאוכל 'כזית' מהעוגה יברך 'על המחיה'. ואם שיעור הקמח פחות משמינית, האוכל 'כזית' מהעוגה יברך 'בורא נפשות'. אמנם לפני אכילתה צריך כמעט תמיד לברך 'מזונות' (להלן יא, ה-ז).

יז. בפשטידה וקציצה שאר המינים לא נועדו רק להטעים את הקמח כבעוגה, אלא יש להם ערך עצמי, ולכן רק אם הקמח מחמשת מיני דגן הוא רוב התערובת, מברכים על אכילת 'כזית' מהפשטידה 'על המחיה'. אבל אם הדגן הוא מיעוט, אין שאר המינים מצטרפים אליו, ולכן רק אם אכל מהדגן עצמו כמות של 'כזית' בזמן של שבע דקות, יברך 'על המחיה', וכגון שאכל שיעור שלושה זיתים בשבע דקות מפשטידה שהקמח שבה הוא שליש מכלל המרכיבים. אבל אם לא אכל כמות כזו, כל שאכל מהפשטידה כמות של 'כזית', יברך 'בורא נפשות'.

יח. עוגה, עוגיות או פשטידה שיש בהן מילוי שאינו מעורב בתוך הקמח, אין הוא מצטרף לקמח. לכן אם אכל מהבצק על כל המרכיבים שבו 'כזית', יברך 'על המחיה' ויפטור את המילוי. ואם לא אכל מהבצק 'כזית', אבל יחד עם המילוי אכל 'כזית', יברך 'בורא נפשות'. לכן לדוגמה, האוכל שני וופלים קטנים יברך 'בורא נפשות', והאוכל ארבעה וופלים יברך 'על המחיה'.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 20:59:29

הלכות שבת

שלום הרב האם מותר בשבת לשטוף את הרצפה ולנגב בסוף עם סמרטוט ללא סחיטה אחכ? אשמח למקור לתשובה. תבורכו.

גם תשובה לשאלה זו מובאת בפניני הלכה פרק טו, וכן בספר הקיצור לפניני הלכה.

אסור לשטוף במים רצפה (שו"ע שלז, ג; מ"ב ג). ואם נשפכו על הרצפה מים רבים, מותר לגורפם על ידי מגב (שש"כ כג, ז).

כאשר מקום מסוים ברצפה נתלכלך מאוד, כגון שנשפך עליו מיץ, מותר לשפוך עליו מעט מים, ולגורפם אח"כ במגב, או להספיגם בדבר שאין חשש שיבוא לסוחטו (רשז"א שש"כ כג, הערה ל; חזו"ע ח"ד עמ' מט). כאשר כל הרצפה התלכלכה מאוד, המיקל לשפוך על כולה מים ולגורפם, יש לו על מה לסמוך (אול"צ מג, ח).

כדי שלא יגיע אדם לידי סחיטה, אסרו חכמים לקחת בידו דבר שספוג במים והדרך לסוחטו, או להספיג מים רבים על ידי מגבת וכדומה, אלא יספיגם על ידי מספר מגבות שכל אחת תספוג מעט. כמו כן, יכול להספיגם על ידי דבר שאין רגילים לסוחטו מיד כשנספג בהרבה מים, כגון נייר סופג שרגילים לזורקו. ואם אין אפשרות אחרת, ניתן לבצע את פעולת ההספגה על ידי שני אנשים.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 22:15:03

הלכות שבת

האם מותר לרכב בשבת על סקטבורד, או רולרבלייד? בכל גיל?

התשובה לשאלתך מובאת בפניני הלכה שבת סוף פרק כד סעיף י. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה. וכעת אפשר לרכוש גם את ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא לאור.

אופניים קורקינט וסקטים

אסור לרכוב על אופניים רגילים שיש להם שני גלגלים, משום 'עובדין דחול' (לעיל כב, ח). גם כאשר יש להם גלגלי עזר, אסור לרכוב עליהם. אבל מותר לילדים קטנים לרכוב על תלת אופן, מפני שתלת אופן הם אופניים של ילדים קטנים בלבד, ויש הבדל גדול בינם לבין אופניים רגילים, ולכן אין במשחק בהם משום 'עובדין דחול' (שם, 4).

יש מתירים לילדים לנסוע על קורקינט וסקטים בשבת, שכן לדעתם כשם שמותר לילדים לרוץ בשבת, כך מותר להם לרכוב על קורקינט או סקטים בשבת. מנגד, יש שאוסרים לנסוע עליהם, משום שכל מה שהתירו חכמים לרוץ להנאה הוא דווקא ברגליים, אבל לא על ידי מכשירים, שהופכים את הריצה למהירה ומקצועית יותר, והרי זה מעשה של חול.

ואף שבדיעבד יש למקילים על מה לסמוך, נכון להחמיר, משום שדעת המחמירים נראית יותר, וכשם שנהגו ישראל לאסור רכיבה על אופניים משום 'עובדין דחול', שהנסיעה בהם מנוגדת לצביון השבת, כך נכון שלא לרכוב על קורקינט וסקטים. בנוסף, על ידי הגבלת הילדים למשחקים פשוטים יותר, יתחנכו הילדים הגדולים להקדיש את השבת לתורה ומנוחה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 22:16:35

יש לך שאלה?

מודה אני!

הרב גור גלון

דיני התודה

בפרשת אמור ממשיכה התורה לעסוק בסדרי הקדושה של עם ישראל, קדושת הכוהנים ובענייני קדושה נוספים.

עניין חשוב המופיע בפרשה הוא קורבן התודה. אנו נמצאים לפני יום ההודאה הגדול, יום העצמאות, והתבוננות בעניין קורבן התודה יכולה ללמדנו יסודות חשובים בעניין ההודאה.

"וכי תזבחו זבח תודה לה' לרצונכם תזבחו, ביום ההוא יאכל לא תותירו ממנו עד בקר אני ה', ושמרתם מצותי ועשיתם אתם אני ה', ולא תחללו את שם קדשי ונקדשתי בתוך בני ישראל אני ה' מקדשכם, המוציא אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלוקים אני ה'".

בפרשיה זו ישנם כמה דברים הראויים לתשומת לב:

  1. זבח התודה נזבח אך ורק לרצונכם, מדוע זה כל כך משמעותי?
  2. בצמוד לקורבן התודה מופיעה אזהרה לא להותיר ממנו עד הבוקר, דבר הנוהג בכל הקורבנות. מדוע התורה חיברה אותו לקורבן התודה?
  3. מדוע מחברת התורה את אחד הציוויים המשמעותיים בה, להיזהר מחילול ה', עם קורבן התודה?

לרצונכם

חז"ל אמרו דברים נשגבים על קורבן התודה:

"ר' פנחס ור' לוי ור' יוחנן בשם ר' מנחם דגליא: לעתיד לבוא כל הקרבנות בטלין וקרבן תודה אינה בטלה לעולם, כל ההודיות בטלין והודיות תודה אינה בטלה לעולם." (מדרש תהלים ק, ד)

– קורבן התודה הוא דבר נצחי ועליון.

התודה היא אחד הדברים המונחים בבסיס קיומו של האדם. המאבק הגדול של כל אדם הוא מול האנוכיות שבו, מול המחשבה שהוא במרכז והכול מגיע לו. כתיקון לכך מתייצבת הכרת התודה העמוקה ומכריזה – כל מה שהאדם מקבל הוא חסד, אל לו לחיות בתחושת חסר, אלא בראייה האמתית שכל מה שהוא זוכה לו הוא חסד גדול, כל קיימו אפשרי בזכות אנשים רבים סביבו המשפיעים טוב. ההכרה בסיסית זו, מוציאה את האדם מעצמו ומאנוכיותו, ובאמירת התודה הוא מכיר כי ראוי להוקיר ולהודות בלב שלם כי הוא לא יכול להתקיים בלעדי כל האנשים שסידרו ותקנו את העולם בטרם הוא בא אליו, הוא חב להם על כל החסד והטוב!

מתוך ההכרה הזו אדם מתחיל לראות ולחוש את טוב ה' בעולם. הכול כה מלא חסד והוא מתהלך עם עיניים ולב המרגישים את האור והטוב, הוא מתמלא בשמחה וברצון אדיר להודות – לרצונכם תזבחו, לא מתוך חובה אלא מרצון ישר וטבעי. זהו העולם המתוקן, בו אין צורך לצוות – 'מצוות בטלות לעתיד לבוא' – יש רצון אדיר וישר, לומר תודה – לשיר תודה.

אך ההודיה הגדולה והעמוקה יותר, היא הודיה לה'. היא מכירה בכל הטוב והחסד שמקורו באין סוף ברוך הוא, בורא העולם. זהו חסד טהור ממי שמחייה ומקיים את העולם כל יום בטובו תמיד.

קיום של הודיה תמידית מוביל אותנו לשמחה, חיוניות, עין טובה, אהבת הבריות ודבקות בה' – לכן מיד עם פתיחת העיניים בבוקר, פותח האדם את יומו בתודה – 'מודה אני לפניך…'. גם בברכת המזון אנו מודים – 'נודה לך ה'..', ובכל תפילה אנו כורעים ומשתחווים ו'מודים אנחנו לך ה' אלוקינו…', רק עם שחי בעולם של הודיה יכול לקדש שם שמיים, זה תמצית ייעודנו 'עם זו יצרתי תהילתי יספרו'.

הכרת הטוב ללא שייור

אך שאלה אחרונה עוד נותרה, מדוע התורה מחברת את דין נותר יחד עם התודה?

אפשרות אחת היא שכל המהלך הזה לא יהיה שלם בפני עצמו. אם האדם מכיר וחי את הטוב והחסד שנעשה בעולם כולו הוא רוצה גם לשתף ולעשות חסד עם כמה שיותר אנשים, לכן ראוי שתעשה סעודת הודיה גדולה, בה שותפים רבים 'אודך בקהל עם…', בזה הוא שותף למהלך החסד הכללי בעולם.

עוד ניתן לומר, כי דווקא בגלל שההודאה היא מרצונו, היא בוקעת מן הלב, היא עלולה לדעוך אחרי שפגה ההתלהבות הראשונית. כנגד זאת מצווה התורה להמשיך באותה התלהבות, לא להשאיר שיירים.

גם לאחר 66 שנים להקמת המדינה, אנו מלאי הודיה והתרגשות, לא כהה ליבנו לגודל השעה והנס, שמחה מציפה את ליבנו, ולמראה הבנייה וההתיישבות עיננו מזילות דמעות גיל, כרמי הגפן הנראים מחלוננו – לא משאירים אותנו אדישים, עם ישראל הולך ונבנה בארצו ומדינתו, הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו!!!

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן