חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

קטניות בפסח

שלום הרב, האם בתור אשכנזי שאינו אוכל קטניות בחג, אני יכול לעשות התרת נדרים ולהתחיל לאכול קטניות? אם לא, מדוע?

לא.

כי לא על כל דבר אפשר לעשות התרת נדרים, כגון מנהג ברור וגורף של עדה שלמה. אמנם אתה יכול להקל ככל הקולות שנאמרו לגבי קטניות, כמבואר בפניני הלכה, ובספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור, ומביא את כל ההלכות למעשה שבספרי פניני הלכה:

המינים הכלולים באיסור

ד. המאכלים המוכרים הכלולים במנהג הם: אורז, אספסת, אפונה, דוחן, דורא, חומוס, חילבה, חמניות (גרעינים שחורים), חרדל, כוסמת (כוסמין זה מין דגן), כמון, כרשינה, לוביה, סויה, ספיר, עדשים, פול, פלסילוס (תורמוס צהוב), פרגין, פשתן, קטנית, קימל, קנבוס, שעועית, שומשום, תורמוס, תירס, תילתן, תמרינד הודי. גם מוצרים שעשויים מקטניות אלו כלולים במנהג, כגון קורנפלקס וקורנפלור המופקים מתירס, וכן פריכיות אורז.

ה. מאכלים שאינם כלולים במנהג, ומותרים לאחר בדיקה מגרגירי דגן: כורכום, זעפרן, קינואה, שבת וגרגירי כוסברא. גם קטניות בתרמיליהן, כגון שעועית ואפונה, נחשבות כמיני ירק ואינן כלולות במנהג האיסור, וכן קמח תפוחי אדמה, וכן בוטנים מותרים למי שאין לו מנהג שלא לאוכלם.

ו. שמן סויה, שמן קנולה (לפתית), שמן בוטנים ושמן כותנה, אינם בכלל האיסור. וכן שוקולדים וממתקים ושאר מאכלים שהקטניות שבהם אינן ניכרות ובטלו ברוב לפני פסח, מותרים מצד הדין אף שכתוב עליהם 'לאוכלי קטניות בלבד'.

דיני המנהג

ז. תחילת זמן איסור אכילת קטניות ביום י"ד, כזמן איסור אכילת חמץ. אמנם מותר להשהותם בבית בפסח בלא למוכרם, משום שאינם חמץ. וכן מותר ליהנות מהם, כגון להאכילם לבעלי חיים.

ח. מותר למי שנוהג באיסור קטניות, לבשל קטניות עבור מי שנוהג לאכול קטניות. וכן מותר לו לבשל עבור עצמו בכלים נקיים שבישלו בהם לפני כן קטניות.

ט. מאכל שנפלו לתוכו קטניות שלא ניתן להוציאם, הן בטלות ברוב והמאכל מותר. כמו כן, המתארח אצל אנשים שאוכלים קטניות, ובטעות לא הכינו עבורו גם מאכלים שלא מעורב בהם קטניות, בדיעבד יכול לקחת מתוך המאכלים את מה שאינו קטניות. ואם התערבו לגמרי עד שאינו יכול להפרידם, יכול בדיעבד לאכול מכל התבשיל אם הקטניות בטלו בו ברוב.

י. כאשר שביעי של פסח חל בערב שבת, מותר בשבת לאכול קטניות, אלא שלא נהגו להכינם בפסח, אבל מותר לקבלם ממי שנוהג לאכול קטניות. ומי שרוצה להכינם בפסח, אין בידו איסור.

יא. מותר לחולה שצריך לאכול מיני קטניות, לאוכלם בפסח לאחר ברירה מגרגירי דגן. למשל, חולה הסובל מעצירות יכול לבלוע זרעי פשתן שנשרו במים. וכן מותר להאכיל מאכלי קטניות לתינוקות הצריכים לכך, וראוי להקצות לצורכם כלים מיוחדים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-21 14:04:26

שיעור כזית במצות רכות

שלום קראתי בפניני הלכה ששיעור כזית הוא כשליש מצת מכונה מה שיעור כזית במצות רכות?

כשיעור נפח של חצי ביצה של ימינו. יש לשער לפי ראות העין כפי שמשערים בכל המאכלים כזית לברכה אחרונה.

מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

יג. משערים גודל חצי ביצה לפי נפח ולא לפי משקל, כל מאכל לפי מרקמו המיוחד כולל החללים הקטנים המלווים את כולו, כפי שמצוי למשל בעוגות ובמבה. אבל חללים גדולים כפי שיש לפעמים בלחם, לא מחשיבים לשיעור 'כזית'. ואין לחשוש בהערכת שיעור חצי ביצה, שהרי חכמים מסרו שיעור זה לכל אדם, אף שידעו שיהיו שיטעו מעט כלפי מעלה או כלפי מטה, וכל אחד צריך ללמוד להעריך את המאכלים השונים ביחס לחצי ביצה. לדוגמה, קופסת גפרורים רגילה ועשרים חתיכות שקדים, שווים לגודל חצי ביצה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-21 05:26:48

אכילת כזית בפסח

שלום. אני אדם שאכילת מצה מרובה יכולה לגרום לי לכאבי בטן ולעצירות אני מעוניין לדעת מה השיעור החיוב הבסיסי שאני מחויייב לאכול מצה כמה זה בגרמים. שאלה נוספת יש קרובת משפחה חילונית שכאשר היא מגיעה הביתה אלינו בשבת היא מטעינה את הפלאפון שלה בשבת במטען יש לנו וויכוח בבית האם להעיר לה מצד אחד זה יכול ליצור כלפיה ניכור דבר שהוא חבל מכיון שהבית נותן לה ולביתה אווירת יהדות מצד מה גם שמדובר באישה קשת יום ובודדה מצד שני אולי יש לחשוש מכיון שאנו משלמים על החשמל זה נקרא כאילו אנחנו מכשילים אותה באיסור

  1. אביא לך את הדברים הלכה למעשה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור, המביא את הפסקים שבספרי פניני הלכה בספר אחד:אכילת המצה

    כז. מצווה מהתורה לאכול בליל ט"ו בניסן 'כזית' מצה שמורה, ומדברי חכמים אוכלים עוד 'כזית' מצה יחד עם ה'כזית' הראשון, ועוד 'כזית' בכורך, ועוד 'כזית' בסוף הסעודה לאפיקומן.

    כח. שיעור 'כזית' הוא כשליש מצת מכונה, וכגודל זה במצות יד קשות, ובמצות רכות השיעור הוא נפח של חצי ביצה. אוכלים את המצה ברציפות ובנחת, ואין צורך להסתכל לשם כך בשעון, שכן אם לא הפסיק בדברים אחרים, ודאי יצא ידי חובה.

    המתקשים לאכול מצה

    לג. המתקשה לאכול את הכמות הנדרשת של המצות, ישתדל לאכול במצת המצווה הראשונה שני שליש מצת מכונה, וב'כורך' וב'אפיקומן' יכול להסתפק בחמישית מצת מכונה. ואם גם זה קשה לו, יכול לאכול למצת מצווה כשיעור שליש מצה. ואם לא יכול לאכול שליש מצה בתחילה, יאכל כמה שיכול בלא לברך "על אכילת מצה", ויצא בברכת עורך הסדר.

    לד. מי שקשה לו ללעוס את המצה, יכול לפורר אותה. ואם גם באופן זה מתקשה לאכול, ישרה אותה מעט במים. אבל אם השרה אותה עד שנימוחה, כיוון שנתבטל ממנה טעם מצה, לא יוצא בה ידי חובה.

    לה. מי שיודע שאכילת המצה או המרור או שתיית ארבע כוסות תגרום לו שיחלה וייפול למשכב, או שיגבר חוליו, פטור מהמצווה. לכן רוב חולי צליאק חייבים לאכול 'כזית' מצה בליל הסדר, מפני שאכילה מועטת כזו לא תגרום להם לחלות. אבל היודעים שאכילת המצה עלולה לגרום להם לתגובות קשות, פטורים. וכיום יש מצות משיבולת שועל, שטובות יותר לחולי צליאק.

  2. אינכם מכשילים אותה באיסור, שהרי היא כלל לא שואלת אתכם האם אפשר להטעין. אם שייך להעיר לה שאין הדבר מכובד, או לפחות שתטעין בחדר באופן לא גלוי, כדאי מאוד לעשות זאת בעדינות. אנשים צריכים לדעת לכבד את המארחים הדתיים שלהם. פעמים רבות אנשים מופתעים מכך שמי שהעירו לו קיבל בשמחה את הדברים.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-21 02:25:39

קריאת שמע שעל המיטה

היי שלום הרב אם אני הולך לישון בשעה 3 בלילה האם עדיף לקרוא קרית שמע שעל המיטה לפני שאני הולך לישון או לקרוא לפני חצות? והאם בכול אופן לא אומרים ברכת המפיל בברכה כי אני ישן אחרי חצות? (אני ספרדי נוהג לפי עדות המזרח)

קריאת שמע שעל המיטה אומרים על המיטה לפני שהולכים לישון.

דין הברכה מובא בפניני הלכה תפילה כו, ב וכן בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור. אפשר לקרוא מספרי פניני הלכה דרך האתר של פניני הלכה:

יש שלמדו על פי קבלת האר"י ז"ל, שרק מי שהולך לישון לפני חצות לילה יברך 'המפיל', אבל מי שהולך לישון אחר חצות לא יאמרנה. וכן נוהגים רבים מהספרדים, שאם הולכים לישון אחר חצות אומרים 'המפיל' בלא שם ומלכות (כה"ח רלט, ח, ועי' יחו"ד ד, עמ' קכב-קכד). אבל למנהג אשכנזים וחלק מהספרדים, כל זמן שהולכים לישון לפני עמוד השחר – מברכים 'המפיל'.

אם אינך יודע את מנהגך, תשאל את אביך וסבך, או את אנשי הקהילה הזקנים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-19 02:18:23

יש לך שאלה?

כשהנשמה מאירה – לפרשת לך לך

לגרסת הדפסה

גשם וחשוון

אנו מתחילים היום לבקש את הגשם, דבר המבשר רשמית על בא החורף. כידוע החורף הינו תקופה קשה ואפורה להרבה מאוד בני אדם, הן בשל הרצף של השגרה הארוך והן בגלל הקור והאפרוריות השולטים בחוץ.

סיפר לי חבר העובד באחת המאפיות הגדולות בארץ שכל שנה בחורף ישנה עליה של עשרות אחוזים במכירת העוגות והעוגיות. תחושת העצבות והדיכאון שמשתלטת על האנשים ברמה זו או אחרת, גורמת להם לנסות למלא את החסר על ידי פחמימות עתירות קלוריות.

תחושת החיסרון הפנימית גורמת לנו לחפש דברים חיצוניים בכדי להתמלא. למרות שכולנו יודעים ששום דבר חיצוני לא באמת ימלא את החסר, לא יפתור את תחושת הקדרות, לא יצליח להביא אותנו לשמחה ואושר. ואף על פי כן, מחוסר ידיעה כיצד כן אפשר להתמלא, אנו חוזרים שוב ושוב להתמלא מדברים חיצוניים. יש הבורחים לדברים חריפים כגון סמים ואלכוהול, יש הבורחים למחשב ולעולמות הדמיון והפנטזיה בטלוויזיה ובקולנוע, ויש המעדיפים לברוח אל עולם החלומות במיטתם.

מרן הרב קוק זצ"ל כותב על חודש מר-חשוון את משפטו הנודע "כשהנשמה מאירה גם שמים עוטי ערפל מפיקים אור נעים". כלומר, השמחה תבוא מהארת הנשמה, מכך שאדם יתחדש באופן רוחני, יחדש את הדבקות בה', את ההבנה שה' מלווה אותו, תומך בו ומשגיח עליו באהבה עצומה בכל רגע ורגע.

אברהם – איש שלם

וזוהי גדולתו העצומה של אברהם אבינו שאומר למלך סדום "אם מחוט ועד שרוך נעל ואם אקח מכל אשר לך ולא תאמר אני העשרתי את אברהם" והגמרא (חולין פח:) אומר על כך "אמר רבא: בשכר שאמר אברהם אבינו 'אם מחוט ועד שרוך נעל' זכו בניו לשתי מצוות: לחוט של תכלת ורצועה של תפילין.

ומבאר על כך הרב חרל"פ (מי מרום ה,מח) ש"נראה שלא מפני הניסיון שלא רצה לקחת זכה לשכר זה, אלא בעיקר מפני שהגיע אברהם לידי מדרגה עליונה וזיכוך נפלא כזה עד שהרגיש שיש לו הכל במילוי היותר גמור ולא חסר לו כלום, אפילו חוט או שרוך אחד".

שמחת הדביקות בה'

זוהי מעלה עליונה שהאדם כל כך שמח בטוב שהקב"ה נותן לו שהוא איננו מרגיש שום תחושת חיסרון. לא לחינם פותח היהודי את יומו בברכת 'מודה אני לפניך'. תחושת ההודאה וההלל, היכולת לראות בטוב ה', בארץ חיים, היא היכולת הבסיסית לשמוח.

המצוות שעם ישראל זוכה להן בעקבות מדרגה זו הן המצוות המקשרות והמחברות את האדם לקב"ה: מצוות הציצית העוטפת את האדם מכל צדדיו ומרמזת על החיבוק האלוקי, "שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני". ומצוות התפילין על הקישור והחיבור שלנו לקב"ה, כפי שדורשת הגמרא בברכות "כי שם ה' נקרא עליך'… אלו תפילין של ראש". כשאדם הולך עם תפילין שם ה' נקרא עליו, והוא קשור בקב"ה במחשבותיו (תפילין של ראש), במעשיו (תפילין של יד) ואפילו ברגשותיו (הפניה של תפילין של יד לכיוון הלב).

זהו הדבר היחיד שבכוחו למלא את תחושת החיסרון והריקנות הנמצאת באדם כל זמן שאינו חש חיבור וקישור לאינסוף. בימות החורף הבאים עלינו לטובה ולברכה תפקידנו להתמלא בשמחה פנימית, שמחה בקשר שלנו עם הקב"ה.

יהי רצון שנזכה לחורף שמח ומאושר, אנו וכל בית ישראל.

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן