חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

קטניות בפסח

שלום הרב, האם בתור אשכנזי שאינו אוכל קטניות בחג, אני יכול לעשות התרת נדרים ולהתחיל לאכול קטניות? אם לא, מדוע?

לא.

כי לא על כל דבר אפשר לעשות התרת נדרים, כגון מנהג ברור וגורף של עדה שלמה. אמנם אתה יכול להקל ככל הקולות שנאמרו לגבי קטניות, כמבואר בפניני הלכה, ובספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור, ומביא את כל ההלכות למעשה שבספרי פניני הלכה:

המינים הכלולים באיסור

ד. המאכלים המוכרים הכלולים במנהג הם: אורז, אספסת, אפונה, דוחן, דורא, חומוס, חילבה, חמניות (גרעינים שחורים), חרדל, כוסמת (כוסמין זה מין דגן), כמון, כרשינה, לוביה, סויה, ספיר, עדשים, פול, פלסילוס (תורמוס צהוב), פרגין, פשתן, קטנית, קימל, קנבוס, שעועית, שומשום, תורמוס, תירס, תילתן, תמרינד הודי. גם מוצרים שעשויים מקטניות אלו כלולים במנהג, כגון קורנפלקס וקורנפלור המופקים מתירס, וכן פריכיות אורז.

ה. מאכלים שאינם כלולים במנהג, ומותרים לאחר בדיקה מגרגירי דגן: כורכום, זעפרן, קינואה, שבת וגרגירי כוסברא. גם קטניות בתרמיליהן, כגון שעועית ואפונה, נחשבות כמיני ירק ואינן כלולות במנהג האיסור, וכן קמח תפוחי אדמה, וכן בוטנים מותרים למי שאין לו מנהג שלא לאוכלם.

ו. שמן סויה, שמן קנולה (לפתית), שמן בוטנים ושמן כותנה, אינם בכלל האיסור. וכן שוקולדים וממתקים ושאר מאכלים שהקטניות שבהם אינן ניכרות ובטלו ברוב לפני פסח, מותרים מצד הדין אף שכתוב עליהם 'לאוכלי קטניות בלבד'.

דיני המנהג

ז. תחילת זמן איסור אכילת קטניות ביום י"ד, כזמן איסור אכילת חמץ. אמנם מותר להשהותם בבית בפסח בלא למוכרם, משום שאינם חמץ. וכן מותר ליהנות מהם, כגון להאכילם לבעלי חיים.

ח. מותר למי שנוהג באיסור קטניות, לבשל קטניות עבור מי שנוהג לאכול קטניות. וכן מותר לו לבשל עבור עצמו בכלים נקיים שבישלו בהם לפני כן קטניות.

ט. מאכל שנפלו לתוכו קטניות שלא ניתן להוציאם, הן בטלות ברוב והמאכל מותר. כמו כן, המתארח אצל אנשים שאוכלים קטניות, ובטעות לא הכינו עבורו גם מאכלים שלא מעורב בהם קטניות, בדיעבד יכול לקחת מתוך המאכלים את מה שאינו קטניות. ואם התערבו לגמרי עד שאינו יכול להפרידם, יכול בדיעבד לאכול מכל התבשיל אם הקטניות בטלו בו ברוב.

י. כאשר שביעי של פסח חל בערב שבת, מותר בשבת לאכול קטניות, אלא שלא נהגו להכינם בפסח, אבל מותר לקבלם ממי שנוהג לאכול קטניות. ומי שרוצה להכינם בפסח, אין בידו איסור.

יא. מותר לחולה שצריך לאכול מיני קטניות, לאוכלם בפסח לאחר ברירה מגרגירי דגן. למשל, חולה הסובל מעצירות יכול לבלוע זרעי פשתן שנשרו במים. וכן מותר להאכיל מאכלי קטניות לתינוקות הצריכים לכך, וראוי להקצות לצורכם כלים מיוחדים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-21 14:04:26

שיעור כזית במצות רכות

שלום קראתי בפניני הלכה ששיעור כזית הוא כשליש מצת מכונה מה שיעור כזית במצות רכות?

כשיעור נפח של חצי ביצה של ימינו. יש לשער לפי ראות העין כפי שמשערים בכל המאכלים כזית לברכה אחרונה.

מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

יג. משערים גודל חצי ביצה לפי נפח ולא לפי משקל, כל מאכל לפי מרקמו המיוחד כולל החללים הקטנים המלווים את כולו, כפי שמצוי למשל בעוגות ובמבה. אבל חללים גדולים כפי שיש לפעמים בלחם, לא מחשיבים לשיעור 'כזית'. ואין לחשוש בהערכת שיעור חצי ביצה, שהרי חכמים מסרו שיעור זה לכל אדם, אף שידעו שיהיו שיטעו מעט כלפי מעלה או כלפי מטה, וכל אחד צריך ללמוד להעריך את המאכלים השונים ביחס לחצי ביצה. לדוגמה, קופסת גפרורים רגילה ועשרים חתיכות שקדים, שווים לגודל חצי ביצה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-21 05:26:48

אכילת כזית בפסח

שלום. אני אדם שאכילת מצה מרובה יכולה לגרום לי לכאבי בטן ולעצירות אני מעוניין לדעת מה השיעור החיוב הבסיסי שאני מחויייב לאכול מצה כמה זה בגרמים. שאלה נוספת יש קרובת משפחה חילונית שכאשר היא מגיעה הביתה אלינו בשבת היא מטעינה את הפלאפון שלה בשבת במטען יש לנו וויכוח בבית האם להעיר לה מצד אחד זה יכול ליצור כלפיה ניכור דבר שהוא חבל מכיון שהבית נותן לה ולביתה אווירת יהדות מצד מה גם שמדובר באישה קשת יום ובודדה מצד שני אולי יש לחשוש מכיון שאנו משלמים על החשמל זה נקרא כאילו אנחנו מכשילים אותה באיסור

  1. אביא לך את הדברים הלכה למעשה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור, המביא את הפסקים שבספרי פניני הלכה בספר אחד:אכילת המצה

    כז. מצווה מהתורה לאכול בליל ט"ו בניסן 'כזית' מצה שמורה, ומדברי חכמים אוכלים עוד 'כזית' מצה יחד עם ה'כזית' הראשון, ועוד 'כזית' בכורך, ועוד 'כזית' בסוף הסעודה לאפיקומן.

    כח. שיעור 'כזית' הוא כשליש מצת מכונה, וכגודל זה במצות יד קשות, ובמצות רכות השיעור הוא נפח של חצי ביצה. אוכלים את המצה ברציפות ובנחת, ואין צורך להסתכל לשם כך בשעון, שכן אם לא הפסיק בדברים אחרים, ודאי יצא ידי חובה.

    המתקשים לאכול מצה

    לג. המתקשה לאכול את הכמות הנדרשת של המצות, ישתדל לאכול במצת המצווה הראשונה שני שליש מצת מכונה, וב'כורך' וב'אפיקומן' יכול להסתפק בחמישית מצת מכונה. ואם גם זה קשה לו, יכול לאכול למצת מצווה כשיעור שליש מצה. ואם לא יכול לאכול שליש מצה בתחילה, יאכל כמה שיכול בלא לברך "על אכילת מצה", ויצא בברכת עורך הסדר.

    לד. מי שקשה לו ללעוס את המצה, יכול לפורר אותה. ואם גם באופן זה מתקשה לאכול, ישרה אותה מעט במים. אבל אם השרה אותה עד שנימוחה, כיוון שנתבטל ממנה טעם מצה, לא יוצא בה ידי חובה.

    לה. מי שיודע שאכילת המצה או המרור או שתיית ארבע כוסות תגרום לו שיחלה וייפול למשכב, או שיגבר חוליו, פטור מהמצווה. לכן רוב חולי צליאק חייבים לאכול 'כזית' מצה בליל הסדר, מפני שאכילה מועטת כזו לא תגרום להם לחלות. אבל היודעים שאכילת המצה עלולה לגרום להם לתגובות קשות, פטורים. וכיום יש מצות משיבולת שועל, שטובות יותר לחולי צליאק.

  2. אינכם מכשילים אותה באיסור, שהרי היא כלל לא שואלת אתכם האם אפשר להטעין. אם שייך להעיר לה שאין הדבר מכובד, או לפחות שתטעין בחדר באופן לא גלוי, כדאי מאוד לעשות זאת בעדינות. אנשים צריכים לדעת לכבד את המארחים הדתיים שלהם. פעמים רבות אנשים מופתעים מכך שמי שהעירו לו קיבל בשמחה את הדברים.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-21 02:25:39

קריאת שמע שעל המיטה

היי שלום הרב אם אני הולך לישון בשעה 3 בלילה האם עדיף לקרוא קרית שמע שעל המיטה לפני שאני הולך לישון או לקרוא לפני חצות? והאם בכול אופן לא אומרים ברכת המפיל בברכה כי אני ישן אחרי חצות? (אני ספרדי נוהג לפי עדות המזרח)

קריאת שמע שעל המיטה אומרים על המיטה לפני שהולכים לישון.

דין הברכה מובא בפניני הלכה תפילה כו, ב וכן בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור. אפשר לקרוא מספרי פניני הלכה דרך האתר של פניני הלכה:

יש שלמדו על פי קבלת האר"י ז"ל, שרק מי שהולך לישון לפני חצות לילה יברך 'המפיל', אבל מי שהולך לישון אחר חצות לא יאמרנה. וכן נוהגים רבים מהספרדים, שאם הולכים לישון אחר חצות אומרים 'המפיל' בלא שם ומלכות (כה"ח רלט, ח, ועי' יחו"ד ד, עמ' קכב-קכד). אבל למנהג אשכנזים וחלק מהספרדים, כל זמן שהולכים לישון לפני עמוד השחר – מברכים 'המפיל'.

אם אינך יודע את מנהגך, תשאל את אביך וסבך, או את אנשי הקהילה הזקנים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-19 02:18:23

יש לך שאלה?

לקראת החתימה על ההסכם השנתי

לקראת החתימה על ההסכם השנתי – לפרשת ניצבים וראש השנה

השבוע אנו קוראים את פרשת ניצבים, וכמובן בליבנו ובמחשבתנו אנו בעיצומן של ההכנות הפנימיות לראש השנה, בפרשה כורת ה' ברית, הסכם עם ישראל, ויש להבין מה עניינה של הברית, בכלל, אנו מוצאים שנכרתות בריתות רבות, בין הקב"ה ועם ישראל, והברית היא עניין יסודי ובו אנו חותמים את ברכת הזיכרונות בראש השנה: 'זוכר הברית', ולכן יש להביט לעומקה של הברית.

וודאי הוא שיש את הצד האלוקי בברית, 'נצח ישראל לא ישקר ולא ינחם כי לא אדם הוא להנחם', אך השאלה מה הברית באה לומר לנו? מה היא נותנת לנו, למה להתקבע? למה לכרות בריתות ולסכם הסכמים? לא עדיף לעשות מתוך רצון פנימי ולא מתוך הסכם כפוי? ישנה תשובה חלקית, שההסכמים הם עניין חיצוני מול חברות ואנשים שסביבנו שכדי לדעת מה באחריותנו, מה אנו מחויבים לעשות, הם צריכים לסכם איתנו, אך זה חיצוני מאד, כי ההסכמים הכי חשובים הם ההסכמים שהאדם עושה עם עצמו, וההסכמים שלו עם הקב"ה (שיודע היטב מראש מה נעשה ומה לא…), ולכן מתחזקת השאלה מה מטרת הברית וההסכם?

לשמר את החזון

והתשובה היא, שבחיים יש רגעי שיא ויש רגעי שיגרה, יש שעות של התעלות ויש שעות של חולין, וברגע הארה אדם רואה ומבין מה הוא רוצה באמת, מה חשוב ומה משמעותי, והפחד הוא שהתובנות הללו שכעת כל כך בהירות וברורות ישכחו ויכהו בהמשך הזמן, וכדי לתפוס את הרגע ולשמר אותו נכרתת ברית, שתזכיר את האמת הגדולה גם בשעות קטנות, הסכם פנימי, שבו אני מקבל על עצמי מעשים והנהגות שמתאימות למחשבה הגדולה, העמוקה והאמיתית.

כפי משלו הנודע של הרמב"ם במו"נ על אדם ההולך בדרך האפילה והחשוכה באמצע הלילה, ולפתע הבריק הברק ונגלית לפניו הדרך לצאת מן הסבך, וודאי שיעשה הכול לקבע בזכרנו ומחשבתו את מה שראו עיניו.

קביעת נקודת ייחוס בברית

וכך כותב הרב חרל"פ זצ"ל בספרו 'אורי וישעי':"ענין כריתת הברית הוא כשני בני אדם או שתי אומות המוצאים קורת רוח זה מזה, כורתים ברית יחדיו, שתמיד תהיה התייחסותם זה לזה כפי אותה השעה של כריתת הברית. והיינו שתמיד לא תפסק ברית אהבתם אפי' אם המאורעות שיבואו אח"כ יחייבו את הפרעתה, וזה כוחו של הברית שתמיד יהיה נידון התיחסותם על פי אותה השעה שכרתו ברית בניהם ושהיה קורת רוח ביניהם…".

ביום ראש השנה, אומר הרב חרל"פ חפץ הקב"ה לכרות ברית עם עם-ישראל ועם כל אחד ואחד מאיתנו, ולכן על פי הנהגתנו בר"ה נקבע היחס אלינו כל השנה, וממילא מובן כמה משמעותי וחשוב להתכונן כראוי לשעה גדולה זו שעת כריתת הברית.

אם כן, מהי החשיבות של ההסכמים בחיינו, ההסכמים שלנו הם המחויבות שלנו לרצונות האמיתיים שלנו-לעצמנו! – שאני מגיע לבהירות בנוגע לחשיבות הבריאות שלי, אני עושה עם עצמי הסכם, מהיום אוכל בריא ואעשה כושר, שאני מגיע להבנה שחינוך ילדיי עומד במרכז חיי, אני עושה עם עצמי הסכם, מהיום אני משקיע בכל ילד חצי שעת איכות ביום, ועוד ועוד.

ככל שההסכמים בהירים וברורים, כתובים ומנוסחים, ואני לוקח עליהם אחריות ומחויבות, חיי יהיו יותר טובים ויעילים, חיים של נאמנות לדברים החשובים בחיי.

הסכמים עם הסובבים אותנו, יוצרים תיאום ציפיות, ומונעים אכזבה.

יש שבורחים מהסכמים, שלא מוכנים לכתוב בבהירות ולהתחייב, אפילו לעצמם…

בואו ננסח את ההסכמים שלנו עם עצמנו וסביבתנו לשנה הקרובה, באופן בהיר וברור, הסכמים שנהיה מחויבים אליהם, הסכמים שניקח עליהם אחריות מלאה!

אם יורשה לי בשולי הדברים להציע:

  1. חישבו איזה נושאים חשובים בחייכם, ועל איזה הסכמים הייתם רוצים לחתום עם עצמכם או עם סביבתכם.
  2. כתבו את ההסכמים, בצורה בהירה, חיתמו עליהם, שתפו את כל הנוגעים להסכם!
  3. החליטו שלהצליח לעמוד בהסכמים, זה הכבוד האמיתי שלכם!
  4. בחנו את עצמכם כל ערב שבת – האם אתם עומדים בהסכמים?

נדבק כולנו במידותיו של 'הנאמן בבריתו וקיים במאמרו' שהוא 'ברוך אומר ועושה, גוזר ומקיים', ברית מופלאה לשנה טובה ומתוקה!

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן