חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

מחמם מים בגז בשבת

שלום יש לנו מחמם מים בגז שאנחנו מכבים לפני כניסת שבת מה קורה במקרה בו שוכחים לכבות אותו לפני שבת האם יהיה אסור שברז המים יהיה על מצב אחר מלבד קרים לגמרי? מה קורה אם הברז פתוח על חמים, ואז נזכרים שהמחמם לא כבוי. האם מותר לסגור את ברז המים (אני מניח שזה גורם לכיבוי להבה במחמם)

אם בכל פתיחה של מים חמים המחמם מתחיל לעבוד – מותר לפתוח רק קרים. אם פתחו את חמים – מותר לסגור בשינוי (פסיק רישא בתרי דרבנן).

אם אין כיבויו חשמלי אלא בעזרת ברזי גז, מותר לסוגרם בשבת.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 17:23:52

ברכות

שלום וברכה! האם יש לברך 'על המחיה' אחרי אכילת חטיף כמו 'כיף-כף'? מדובר בחטיף של 18.5 גרם, אבל נראה שהוא כן בנפח חצי ביצה. על גב החטיף מצוין ש75% זה שוקולד בלבד ו25% זה וופל שוקולד. כיצד ניתן לדעת האם אחוזי הדגן מתוך אותם 25% מגיעים לשמינית סה"כ מתוך המוצר? (והאם החישוב שעשיתי נכון בכלל?)

מכיוון שהשוקולד לא מעורב בתוך הקמח, אינו מצרף לשיעור כזית, ולכן רק אם אכל מהמזונות בלבד שיעור כזית יברך 'על המחיה', ואם לא אכל מהמזונות שיעור כזית, אבל מכלל החטיף אכל כזית יחד עם המזונות – יברך בורא נפשות.

כך מובא בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור:

שיעור ברכה אחרונה בעוגה ופשטידה

טז. עוגה בחושה שכמות הקמח מחמשת מיני דגן שבעיסה לפחות שמינית, כמו ברוב העוגות והעוגיות, כל המרכיבים שנבללים בעיסה מצטרפים לקמח, והאוכל 'כזית' מהעוגה יברך 'על המחיה'. ואם שיעור הקמח פחות משמינית, האוכל 'כזית' מהעוגה יברך 'בורא נפשות'. אמנם לפני אכילתה צריך כמעט תמיד לברך 'מזונות' (להלן יא, ה-ז).

יז. בפשטידה וקציצה שאר המינים לא נועדו רק להטעים את הקמח כבעוגה, אלא יש להם ערך עצמי, ולכן רק אם הקמח מחמשת מיני דגן הוא רוב התערובת, מברכים על אכילת 'כזית' מהפשטידה 'על המחיה'. אבל אם הדגן הוא מיעוט, אין שאר המינים מצטרפים אליו, ולכן רק אם אכל מהדגן עצמו כמות של 'כזית' בזמן של שבע דקות, יברך 'על המחיה', וכגון שאכל שיעור שלושה זיתים בשבע דקות מפשטידה שהקמח שבה הוא שליש מכלל המרכיבים. אבל אם לא אכל כמות כזו, כל שאכל מהפשטידה כמות של 'כזית', יברך 'בורא נפשות'.

יח. עוגה, עוגיות או פשטידה שיש בהן מילוי שאינו מעורב בתוך הקמח, אין הוא מצטרף לקמח. לכן אם אכל מהבצק על כל המרכיבים שבו 'כזית', יברך 'על המחיה' ויפטור את המילוי. ואם לא אכל מהבצק 'כזית', אבל יחד עם המילוי אכל 'כזית', יברך 'בורא נפשות'. לכן לדוגמה, האוכל שני וופלים קטנים יברך 'בורא נפשות', והאוכל ארבעה וופלים יברך 'על המחיה'.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 20:59:29

הלכות שבת

שלום הרב האם מותר בשבת לשטוף את הרצפה ולנגב בסוף עם סמרטוט ללא סחיטה אחכ? אשמח למקור לתשובה. תבורכו.

גם תשובה לשאלה זו מובאת בפניני הלכה פרק טו, וכן בספר הקיצור לפניני הלכה.

אסור לשטוף במים רצפה (שו"ע שלז, ג; מ"ב ג). ואם נשפכו על הרצפה מים רבים, מותר לגורפם על ידי מגב (שש"כ כג, ז).

כאשר מקום מסוים ברצפה נתלכלך מאוד, כגון שנשפך עליו מיץ, מותר לשפוך עליו מעט מים, ולגורפם אח"כ במגב, או להספיגם בדבר שאין חשש שיבוא לסוחטו (רשז"א שש"כ כג, הערה ל; חזו"ע ח"ד עמ' מט). כאשר כל הרצפה התלכלכה מאוד, המיקל לשפוך על כולה מים ולגורפם, יש לו על מה לסמוך (אול"צ מג, ח).

כדי שלא יגיע אדם לידי סחיטה, אסרו חכמים לקחת בידו דבר שספוג במים והדרך לסוחטו, או להספיג מים רבים על ידי מגבת וכדומה, אלא יספיגם על ידי מספר מגבות שכל אחת תספוג מעט. כמו כן, יכול להספיגם על ידי דבר שאין רגילים לסוחטו מיד כשנספג בהרבה מים, כגון נייר סופג שרגילים לזורקו. ואם אין אפשרות אחרת, ניתן לבצע את פעולת ההספגה על ידי שני אנשים.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 22:15:03

הלכות שבת

האם מותר לרכב בשבת על סקטבורד, או רולרבלייד? בכל גיל?

התשובה לשאלתך מובאת בפניני הלכה שבת סוף פרק כד סעיף י. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה. וכעת אפשר לרכוש גם את ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא לאור.

אופניים קורקינט וסקטים

אסור לרכוב על אופניים רגילים שיש להם שני גלגלים, משום 'עובדין דחול' (לעיל כב, ח). גם כאשר יש להם גלגלי עזר, אסור לרכוב עליהם. אבל מותר לילדים קטנים לרכוב על תלת אופן, מפני שתלת אופן הם אופניים של ילדים קטנים בלבד, ויש הבדל גדול בינם לבין אופניים רגילים, ולכן אין במשחק בהם משום 'עובדין דחול' (שם, 4).

יש מתירים לילדים לנסוע על קורקינט וסקטים בשבת, שכן לדעתם כשם שמותר לילדים לרוץ בשבת, כך מותר להם לרכוב על קורקינט או סקטים בשבת. מנגד, יש שאוסרים לנסוע עליהם, משום שכל מה שהתירו חכמים לרוץ להנאה הוא דווקא ברגליים, אבל לא על ידי מכשירים, שהופכים את הריצה למהירה ומקצועית יותר, והרי זה מעשה של חול.

ואף שבדיעבד יש למקילים על מה לסמוך, נכון להחמיר, משום שדעת המחמירים נראית יותר, וכשם שנהגו ישראל לאסור רכיבה על אופניים משום 'עובדין דחול', שהנסיעה בהם מנוגדת לצביון השבת, כך נכון שלא לרכוב על קורקינט וסקטים. בנוסף, על ידי הגבלת הילדים למשחקים פשוטים יותר, יתחנכו הילדים הגדולים להקדיש את השבת לתורה ומנוחה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 22:16:35

יש לך שאלה?

מה מבקש משה? – דבר תורה לפרשת ואתחנן

לגרסת הדפסה

משה רבנו מפיל 515 תחינות – כמניין 'ואתחנן' – בכדי לזכות ולהיכנס לארץ ישראל. ואין הוא מסתפק בבקשה ככלית על הכניסה לארץ, אלא מפרט ואומר "אעברה נא ואראה את הארץ הטובה אשר בעבר הירדן, ההר הטוב הזה והלבנון". חז"ל מבארים ש"ההר הטוב הזה'- זו ירושלים, 'והלבנון'- זה בית המקדש"*.

כלומר, הסיבה בגינה משה רבנו רוצה כל כך רוצה להיכנס לארץ ישראל אינה בשביל עצמאות מדינית, ביטחונית וכלכלית, וגם לא בשביל נוחות – אף על פי שזו תאפשר לימוד תורה פורה ורחב יותר. משה רבנו רוצה להיכנס לארץ בשל קדושתה, שהגילוי הגדול של קדושה זו מופיע במקדש, "על ההר הטוב הזה" שהוא הר הבית.

החשיבות של בניין הארץ הינה הופעת הרעיונות האלוקיים במציאות, בחיים, באופן ממשי, ולכן בית המקדש הוא ליבה של הארץ. ואם נדייק יותר הרי שעל פי המשנה, הגמרא וההלכה, המקומות הקדושים היחידים הם ארץ ישראל, ירושלים ובית המקדש, וזאת להוציא מלב הטועים שבדו מליבם קברים קדושים ועוד כל מיני מקומות קדושים שונים ומשונים. המשנה מונה באופן חד משמעי שישנן רק עשר קדושות שמתחילות בקדושת הארץ ונגמרות בקדושת קודש הקודשים- במעגלים, ההולכים ומצטמצמים.

הבית המקדש בדורנו

גם בימינו צריך לחזור ולהזכיר שהלב של כל פעולתנו ועשייתנו בארץ הוא בית המקדש.

ישנו דבר תמוה ומפליא, שמכל המקומות בארץ ובעולם ישנו רק מקום אחד בו יש "חוק" שאסור ליהודים להתפלל, חוק גזעני (שהרי חל רק על יהודים). חוק זה, באופן תמוה, הוא בדיוק במקום דרכו מתקבלות כל תפילותינו (חז"ל דורשים "תלפיות – תל שכל הפיות פונים אליו"), המקום אליו נשואים עינינו וליבנו במשך אלפי שנים, המקום עליו הקב"ה אומר "והיו עיני וליבי שם כל הימים".

המקום הקטן הזה שהוא פחות מקילומטר רבוע, הנמצא בלב ליבה של מדינת ישראל – ירושלים – נתון לשליטת אויבנו, כפי שלצערנו חווינו ב-ט' באב, עת הגענו קבוצה של כ 150 אנשים מיישובנו, יחד עם עוד מאות אחרים שהשתוקקו לעלות, להתפלל ולהתחנן לבניין המקדש בהר הבית, שבשל קבוצת פורעים ערבים אשר הודיעו למשטרה שאם תתאפשר עליית יהודים להר הם יתפרעו, נמנעה עלייתנו ועליית חברי כנסת ושרים שהיו עמנו.

לדרוש את המקדש

העמידה מול השערים החסומים וגודל האבסורד והתימהון עוררה בי מחשבה שאנו חייבים לומר שמאת ה' הייתה זאת, ושכפי הנראה הקב"ה רוצה לומר לנו שוב ושוב את אשר נאמר בתורה "לשכנו תדרשו ובאת שמה". כדי להגיע למקום הקודש צריך לדרוש ללא הפסק. "ציון דורש אין לה" – משמע שיש צורך בדרישתה. כפי הדברים הידועים של הכוזרי בחתימת ספרו שירושלים לא תבנה עד שייכספו אליה בתכלית הכוסף.

משה רבנו יודע את הסוד הזה ולכן דורש בכל כוחו להגיע לירושלים, להר הבית ולבית המקדש.

הגמרא במסכת יומא מביאה שני פירושים מדוע נקרא המקדש גם בשם 'לבנון'? הפירוש הראשון בבחינת 'סור מרע' – שה'לבנון' מלבין את עוונותיהם של ישראל. הפירוש השני בבחינת 'עשה טוב' – שבזכותו מלבלבין ישראל. הוא גורם ללבלוב וצמיחה.

בית המקדש איננו רק בניין פיזי. בית המקדש הוא גם ביטוי עמוק למצבם של ישראל. לכן, אף על פי שאנו מייחלים לבית המקדש, אנו יודעים שיש עוד עבודה רבה המוטלת עלינו עד שנזכה לבניינו.

יחד עם זאת "ההר הטוב הזה' – הר הבית – הוא דבר שבידנו לפעול בו כבר כעת. בדרישתנו ופעולתנו להרבות את העולים להר הבית בקדושה ובטהרה אנו מסמנים את הכיוון והרצון, את הצפייה והתקווה בכל בניין ארצנו, והולכים בכך בדרכו של משה רבנו, שאף על פי שידע שיעברו מאות שנים עד שאכן ירושלים אכן תהיה בידנו (בזמן דוד) ובית המקדש יבנה (בימי שלמה), סימן עוד בטרם הכניסה לארץ שאלו הם שתי המטרות הגדולות שבשלם אנו נוחלים את הארץ.

יהי רצון שנזכה ש"יבנה בית המקדש במהרה בימינו ושם נעבדך כימי עולם וכשנים קדמוניות".

____

*בנוסף, רש"י בהושע ג,ה מביא את המדרש: "תנא משום רבי שמעון בן יוחאי, בשלושה דברים מאסו בני ישראל בימי רחבעם: במלכות שמים ובמלכות בית דוד ובבית המקדש… אמר רבי שמעון בן מנסיא: אין מראין סימן טוב לישראל עד שיחזרו ויבקשו שלושתן, הדא הוא דכתיב 'אחר ישובו בני ישראל ובקשו את ה" – זו מלכות שמים, 'ואת דוד מלכם' – כמשמעו, 'ופחדו אל ה' ואל טובו' זה בית המקדש', כמה דאת אמר 'ההר הטוב הזה"

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן