חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

שתית "חמר מדינה" לארבע כוסות.

למישהו או מישהי שלא מסוגל לשתות לא יין ולא מיץ ענבים – לפי משנה הברורה מותר לשתות "חמר המדינה". האם יש התייחסות להיתר זה בפניני ההלכה? לצערי הוא/היא גם לא אוהב/ת מיץ תפוזים תרי שאני מבין שבגדר "חמר מדינה" ורק מסוגל/ת לשתות קפה חלבי וזה מה שהביא/ה לסדר. האם הייתי נכון לתת חנכיה לשתות את הכוס השלישי ורבעי לפני הסעודה הבשרית?

יש התייחסות בהערה 10 ובהערה 35, אמנם למעשה הרב לא הביא התייחסות לזה, כי נדיר שאדם לא יכול לשתות יין או מיץ ענבים מכל סוג שהוא, ואף לא על ידי עירובו במים כדי להטעימו, אלא אם כן הוא נמצא במקום שפשוט אין לו יין ולא מיץ ענבים. לכן הדבר גם לא מוזכר בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור המביא את כל פסקי הדינים שבספרי פניני הלכה בספר אחד.

אמנם אין צורך להעיר לאדם שלא מעוניין לקיים את ההלכה לכתחילה ולכן שותה משקה חשוב כמו קפה לשם ארבע כוסות.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-23 22:23:07

קטניות בפסח

שלום הרב, האם בתור אשכנזי שאינו אוכל קטניות בחג, אני יכול לעשות התרת נדרים ולהתחיל לאכול קטניות? אם לא, מדוע?

לא.

כי לא על כל דבר אפשר לעשות התרת נדרים, כגון מנהג ברור וגורף של עדה שלמה. אמנם אתה יכול להקל ככל הקולות שנאמרו לגבי קטניות, כמבואר בפניני הלכה, ובספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור, ומביא את כל ההלכות למעשה שבספרי פניני הלכה:

המינים הכלולים באיסור

ד. המאכלים המוכרים הכלולים במנהג הם: אורז, אספסת, אפונה, דוחן, דורא, חומוס, חילבה, חמניות (גרעינים שחורים), חרדל, כוסמת (כוסמין זה מין דגן), כמון, כרשינה, לוביה, סויה, ספיר, עדשים, פול, פלסילוס (תורמוס צהוב), פרגין, פשתן, קטנית, קימל, קנבוס, שעועית, שומשום, תורמוס, תירס, תילתן, תמרינד הודי. גם מוצרים שעשויים מקטניות אלו כלולים במנהג, כגון קורנפלקס וקורנפלור המופקים מתירס, וכן פריכיות אורז.

ה. מאכלים שאינם כלולים במנהג, ומותרים לאחר בדיקה מגרגירי דגן: כורכום, זעפרן, קינואה, שבת וגרגירי כוסברא. גם קטניות בתרמיליהן, כגון שעועית ואפונה, נחשבות כמיני ירק ואינן כלולות במנהג האיסור, וכן קמח תפוחי אדמה, וכן בוטנים מותרים למי שאין לו מנהג שלא לאוכלם.

ו. שמן סויה, שמן קנולה (לפתית), שמן בוטנים ושמן כותנה, אינם בכלל האיסור. וכן שוקולדים וממתקים ושאר מאכלים שהקטניות שבהם אינן ניכרות ובטלו ברוב לפני פסח, מותרים מצד הדין אף שכתוב עליהם 'לאוכלי קטניות בלבד'.

דיני המנהג

ז. תחילת זמן איסור אכילת קטניות ביום י"ד, כזמן איסור אכילת חמץ. אמנם מותר להשהותם בבית בפסח בלא למוכרם, משום שאינם חמץ. וכן מותר ליהנות מהם, כגון להאכילם לבעלי חיים.

ח. מותר למי שנוהג באיסור קטניות, לבשל קטניות עבור מי שנוהג לאכול קטניות. וכן מותר לו לבשל עבור עצמו בכלים נקיים שבישלו בהם לפני כן קטניות.

ט. מאכל שנפלו לתוכו קטניות שלא ניתן להוציאם, הן בטלות ברוב והמאכל מותר. כמו כן, המתארח אצל אנשים שאוכלים קטניות, ובטעות לא הכינו עבורו גם מאכלים שלא מעורב בהם קטניות, בדיעבד יכול לקחת מתוך המאכלים את מה שאינו קטניות. ואם התערבו לגמרי עד שאינו יכול להפרידם, יכול בדיעבד לאכול מכל התבשיל אם הקטניות בטלו בו ברוב.

י. כאשר שביעי של פסח חל בערב שבת, מותר בשבת לאכול קטניות, אלא שלא נהגו להכינם בפסח, אבל מותר לקבלם ממי שנוהג לאכול קטניות. ומי שרוצה להכינם בפסח, אין בידו איסור.

יא. מותר לחולה שצריך לאכול מיני קטניות, לאוכלם בפסח לאחר ברירה מגרגירי דגן. למשל, חולה הסובל מעצירות יכול לבלוע זרעי פשתן שנשרו במים. וכן מותר להאכיל מאכלי קטניות לתינוקות הצריכים לכך, וראוי להקצות לצורכם כלים מיוחדים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-21 14:04:26

שיעור כזית במצות רכות

שלום קראתי בפניני הלכה ששיעור כזית הוא כשליש מצת מכונה מה שיעור כזית במצות רכות?

כשיעור נפח של חצי ביצה של ימינו. יש לשער לפי ראות העין כפי שמשערים בכל המאכלים כזית לברכה אחרונה.

מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

יג. משערים גודל חצי ביצה לפי נפח ולא לפי משקל, כל מאכל לפי מרקמו המיוחד כולל החללים הקטנים המלווים את כולו, כפי שמצוי למשל בעוגות ובמבה. אבל חללים גדולים כפי שיש לפעמים בלחם, לא מחשיבים לשיעור 'כזית'. ואין לחשוש בהערכת שיעור חצי ביצה, שהרי חכמים מסרו שיעור זה לכל אדם, אף שידעו שיהיו שיטעו מעט כלפי מעלה או כלפי מטה, וכל אחד צריך ללמוד להעריך את המאכלים השונים ביחס לחצי ביצה. לדוגמה, קופסת גפרורים רגילה ועשרים חתיכות שקדים, שווים לגודל חצי ביצה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-21 05:26:48

אכילת כזית בפסח

שלום. אני אדם שאכילת מצה מרובה יכולה לגרום לי לכאבי בטן ולעצירות אני מעוניין לדעת מה השיעור החיוב הבסיסי שאני מחויייב לאכול מצה כמה זה בגרמים. שאלה נוספת יש קרובת משפחה חילונית שכאשר היא מגיעה הביתה אלינו בשבת היא מטעינה את הפלאפון שלה בשבת במטען יש לנו וויכוח בבית האם להעיר לה מצד אחד זה יכול ליצור כלפיה ניכור דבר שהוא חבל מכיון שהבית נותן לה ולביתה אווירת יהדות מצד מה גם שמדובר באישה קשת יום ובודדה מצד שני אולי יש לחשוש מכיון שאנו משלמים על החשמל זה נקרא כאילו אנחנו מכשילים אותה באיסור

  1. אביא לך את הדברים הלכה למעשה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור, המביא את הפסקים שבספרי פניני הלכה בספר אחד:אכילת המצה

    כז. מצווה מהתורה לאכול בליל ט"ו בניסן 'כזית' מצה שמורה, ומדברי חכמים אוכלים עוד 'כזית' מצה יחד עם ה'כזית' הראשון, ועוד 'כזית' בכורך, ועוד 'כזית' בסוף הסעודה לאפיקומן.

    כח. שיעור 'כזית' הוא כשליש מצת מכונה, וכגודל זה במצות יד קשות, ובמצות רכות השיעור הוא נפח של חצי ביצה. אוכלים את המצה ברציפות ובנחת, ואין צורך להסתכל לשם כך בשעון, שכן אם לא הפסיק בדברים אחרים, ודאי יצא ידי חובה.

    המתקשים לאכול מצה

    לג. המתקשה לאכול את הכמות הנדרשת של המצות, ישתדל לאכול במצת המצווה הראשונה שני שליש מצת מכונה, וב'כורך' וב'אפיקומן' יכול להסתפק בחמישית מצת מכונה. ואם גם זה קשה לו, יכול לאכול למצת מצווה כשיעור שליש מצה. ואם לא יכול לאכול שליש מצה בתחילה, יאכל כמה שיכול בלא לברך "על אכילת מצה", ויצא בברכת עורך הסדר.

    לד. מי שקשה לו ללעוס את המצה, יכול לפורר אותה. ואם גם באופן זה מתקשה לאכול, ישרה אותה מעט במים. אבל אם השרה אותה עד שנימוחה, כיוון שנתבטל ממנה טעם מצה, לא יוצא בה ידי חובה.

    לה. מי שיודע שאכילת המצה או המרור או שתיית ארבע כוסות תגרום לו שיחלה וייפול למשכב, או שיגבר חוליו, פטור מהמצווה. לכן רוב חולי צליאק חייבים לאכול 'כזית' מצה בליל הסדר, מפני שאכילה מועטת כזו לא תגרום להם לחלות. אבל היודעים שאכילת המצה עלולה לגרום להם לתגובות קשות, פטורים. וכיום יש מצות משיבולת שועל, שטובות יותר לחולי צליאק.

  2. אינכם מכשילים אותה באיסור, שהרי היא כלל לא שואלת אתכם האם אפשר להטעין. אם שייך להעיר לה שאין הדבר מכובד, או לפחות שתטעין בחדר באופן לא גלוי, כדאי מאוד לעשות זאת בעדינות. אנשים צריכים לדעת לכבד את המארחים הדתיים שלהם. פעמים רבות אנשים מופתעים מכך שמי שהעירו לו קיבל בשמחה את הדברים.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-21 02:25:39

יש לך שאלה?

לוי בין קודש לחול – לפרשת בהעלותך

פרשות הלויים

אחד הדברים הבולטים בספר במדבר הוא המקום הגדול שתופסים הלויים. כך בפרשת במדבר שם ישנה הדגשה "אך את מטה לוי לא תפקוד ואת ראשם לא תישא בתוך בני ישראל, ואתה הפקד את הלויים על משכן העדות ועל כל כליו ועל כל אשר לו", ובהמשך "והלוים יחנו סביב למשכן העדות ולא יהיה קצף על עדת בני ישראל ושמרו הלוים את משמרת משכן העדות". לאחר מכן חוזרת התורה ואומרת "הקרב את מטה לוי והעמדת אותו לפני אהרן הכוהן ושרתו אותו", ובהמשך מציינת התורה שהלויים באים במקום כל בכור פטר רחם מבני ישראל, ובסוף הפרשה מגיעים למפקד הלויים ולקיחת הלויים תחת כל בכור.

וכן בפרשת נשא מודגש מאוד עניינם של הלויים. הפרשה פותחת במניינם ותפקידם של משפחות גרשון ומררי, וממשיכה בנדבת הנשיאים שחלק מרכזי ממנה הוא העגלות הניתנות ללויים.

גם בפרשתנו, פרשת בהעלותך, מיד אחר הציווי על המנורה (עליו כתבנו בשנים האחרונות) מתואר הטקס והסדר של הכנסת הלויים לתפקידם, ורק לאחר מכן מתחילה תנועת בני ישראל. וכן בהמשך ספר במדבר ישנה התייחסות ללויים, לתפקידם ומעמדם, ואולי המקום הבולט ביותר הוא בפרשת קורח, שם משה פונה ללויים ואומר להם "רב לכם בני לוי".

אם כן, יש מקום לברר מהו תפקידם המיוחד של הלויים ומדוע דווקא בספר במדבר הם מקבלים מקום חשוב כל כך? וכדי שהדברים יובנו היטב ננסה להראות את ההבדל שבין תפקידם של הכהנים לזה של הלויים.

מה בין כהן ללוי?

הכהנים הם העובדים למעשה את עבודת הקודש, הם האנשים המרוממים הנמצאים בתוככי המקדש ומשמשים כדמויות המופת של עם ישראל. כאשר חז"ל רוצים לתאר ממי מקבלים תורה הם אומרים שאם הרב דומה בעיניך כמלאך ה' צבאו-ת אז תקבל תורה מפיו ואם לאו אז אל תקבל תורה מפיו. ובכדי להוכיח זאת מביאים חז"ל את הפסוק "כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך ה' צבאו-ת הוא".

הכהן דומה בעיננו כמלאך ה', ויש לנו יתרון גדול ביכולתנו לקבל תורה מפיהו ובהתפעלות העצומה שמופיעה בפגישתנו עימו. אולם יש בכך גם חיסרון, שהקשר והחיבור שבין אדם למלאך הינו קשר בעייתי וצריך גורם מקשר בין העם לכהנים, וזהו בדיוק תפקידו של שבט לוי.

ביום לידתו של לוי בן יעקב, אומרת אימו לאה: "עתה הפעם ילוה אישי אלי כי ילדתי לו שלושה בנים, על כן קרא שמו לוי". ללוי יש יכולת חיבור ודיבוק. לכן הלויים היו מלמדי התורה בעם ישראל. נראה שגדולי התורה, מאורי הדור, היו מן הכהנים, אך מלמדי התורה שבכל אתר ואתר היו הלויים.

התורה נותנת ללויים שלוש עבודות מרכזיות:

  1. נשיאת המשכן וכליו.
  2. שמירת המשכן והמקדש, כשוערים ושומרים.
  3. משוררים- עבודת השירה המלווה את הקורבנות, הן בקול והן בכלי נגינה.

שוערים

וניתן לבאר את שלושת התפקידים כמקשרים ומחברים את העם אל הקודש. ונתחיל בביאור שני התפקידים הקבועים: בתפקידו של הלוי כשוער הוא מקבל את פני הבאים אל המקדש. אדם מישראל מגיע מעבודתו ונחלתו, משדהו ובהמתו, אל הקודש, אל מקדש ה'. מי שמקבל את פניו ועוזר לו להיכנס לאווירה הנכונה ולמחשבות הקדושות, הוא הלוי.

יחד עם זאת תפקיד הלוי הוא לשמור שלא יהיה טשטוש בין החול לקודש, לשמור שלא יכנסו דברים שאסור שיכנסו. לא לחינם אחר חטא העגל כשמשה רבנו שואל "מי לה' אליי" מתייצבים הלויים כשומרי משמרת הקודש.

משוררים

גם כמשוררים תפקידם של הלויים הוא להכניס את ישראל לאווירה הקדושה, לחבר ולחבק את הנמצאים לעבודת הקודש, שכידוע אין דבר המחבר את האדם כשירים ומנגינות. נפשו של האדם ורגשותיו מתעוררים ומתעלים כאשר הוא שומע שירי קודש, (כפי שכל אחד מאיתנו מכיר זאת בימים הנוראים).

נושאי המשכן

גם בתפקידם הזמני של הלויים כנושאי המשכן יש ביטוי עמוק לתפקידם, שהרי כאשר הולכים בדרך עלולים לשכוח ולהזניח את הקודש, ותפקיד הלויים הוא לשאת את המשכן בתוך בני ישראל, ובכך להזכיר כל הזמן את המשכן ועניינו. זו גם הסיבה לכך שדווקא בספר במדבר – ספר התנועה והדרך – הלויים תופסים מקום מרכזי כל כך, כי דווקא בדרך, כאשר נעים והדברים אינם מסודרים ומעוצבים כפי שקורה בחניה (שם כולם מסודרים סביב למשכן) יש צורך גדול בלויים לחבר ולקשר את העם אל הקודש.

יהי רצון שנזכה לתלמידי חכמים כלויים אשר יוכלו מצד אחד לקבל את הבאים אל הקודש ולהכניסם לעבודת ה', לרומם את רוחם ונפשם בשירת הקודש, ומאידך לשמור מכל משמר על טהרת הקודש, שכן דווקא מי שתפקידו לחבר את העם לקודש, עלול לחטוא בכך שבמקום להעלות את העם אל הקודש הוא ישפיל ויוריד את הקודש אל העם, וזהו מבחנם הגדול של הלויים.

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן