חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

מחמם מים בגז בשבת

שלום יש לנו מחמם מים בגז שאנחנו מכבים לפני כניסת שבת מה קורה במקרה בו שוכחים לכבות אותו לפני שבת האם יהיה אסור שברז המים יהיה על מצב אחר מלבד קרים לגמרי? מה קורה אם הברז פתוח על חמים, ואז נזכרים שהמחמם לא כבוי. האם מותר לסגור את ברז המים (אני מניח שזה גורם לכיבוי להבה במחמם)

אם בכל פתיחה של מים חמים המחמם מתחיל לעבוד – מותר לפתוח רק קרים. אם פתחו את חמים – מותר לסגור בשינוי (פסיק רישא בתרי דרבנן).

אם אין כיבויו חשמלי אלא בעזרת ברזי גז, מותר לסוגרם בשבת.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 17:23:52

ברכות

שלום וברכה! האם יש לברך 'על המחיה' אחרי אכילת חטיף כמו 'כיף-כף'? מדובר בחטיף של 18.5 גרם, אבל נראה שהוא כן בנפח חצי ביצה. על גב החטיף מצוין ש75% זה שוקולד בלבד ו25% זה וופל שוקולד. כיצד ניתן לדעת האם אחוזי הדגן מתוך אותם 25% מגיעים לשמינית סה"כ מתוך המוצר? (והאם החישוב שעשיתי נכון בכלל?)

מכיוון שהשוקולד לא מעורב בתוך הקמח, אינו מצרף לשיעור כזית, ולכן רק אם אכל מהמזונות בלבד שיעור כזית יברך 'על המחיה', ואם לא אכל מהמזונות שיעור כזית, אבל מכלל החטיף אכל כזית יחד עם המזונות – יברך בורא נפשות.

כך מובא בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור:

שיעור ברכה אחרונה בעוגה ופשטידה

טז. עוגה בחושה שכמות הקמח מחמשת מיני דגן שבעיסה לפחות שמינית, כמו ברוב העוגות והעוגיות, כל המרכיבים שנבללים בעיסה מצטרפים לקמח, והאוכל 'כזית' מהעוגה יברך 'על המחיה'. ואם שיעור הקמח פחות משמינית, האוכל 'כזית' מהעוגה יברך 'בורא נפשות'. אמנם לפני אכילתה צריך כמעט תמיד לברך 'מזונות' (להלן יא, ה-ז).

יז. בפשטידה וקציצה שאר המינים לא נועדו רק להטעים את הקמח כבעוגה, אלא יש להם ערך עצמי, ולכן רק אם הקמח מחמשת מיני דגן הוא רוב התערובת, מברכים על אכילת 'כזית' מהפשטידה 'על המחיה'. אבל אם הדגן הוא מיעוט, אין שאר המינים מצטרפים אליו, ולכן רק אם אכל מהדגן עצמו כמות של 'כזית' בזמן של שבע דקות, יברך 'על המחיה', וכגון שאכל שיעור שלושה זיתים בשבע דקות מפשטידה שהקמח שבה הוא שליש מכלל המרכיבים. אבל אם לא אכל כמות כזו, כל שאכל מהפשטידה כמות של 'כזית', יברך 'בורא נפשות'.

יח. עוגה, עוגיות או פשטידה שיש בהן מילוי שאינו מעורב בתוך הקמח, אין הוא מצטרף לקמח. לכן אם אכל מהבצק על כל המרכיבים שבו 'כזית', יברך 'על המחיה' ויפטור את המילוי. ואם לא אכל מהבצק 'כזית', אבל יחד עם המילוי אכל 'כזית', יברך 'בורא נפשות'. לכן לדוגמה, האוכל שני וופלים קטנים יברך 'בורא נפשות', והאוכל ארבעה וופלים יברך 'על המחיה'.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 20:59:29

הלכות שבת

שלום הרב האם מותר בשבת לשטוף את הרצפה ולנגב בסוף עם סמרטוט ללא סחיטה אחכ? אשמח למקור לתשובה. תבורכו.

גם תשובה לשאלה זו מובאת בפניני הלכה פרק טו, וכן בספר הקיצור לפניני הלכה.

אסור לשטוף במים רצפה (שו"ע שלז, ג; מ"ב ג). ואם נשפכו על הרצפה מים רבים, מותר לגורפם על ידי מגב (שש"כ כג, ז).

כאשר מקום מסוים ברצפה נתלכלך מאוד, כגון שנשפך עליו מיץ, מותר לשפוך עליו מעט מים, ולגורפם אח"כ במגב, או להספיגם בדבר שאין חשש שיבוא לסוחטו (רשז"א שש"כ כג, הערה ל; חזו"ע ח"ד עמ' מט). כאשר כל הרצפה התלכלכה מאוד, המיקל לשפוך על כולה מים ולגורפם, יש לו על מה לסמוך (אול"צ מג, ח).

כדי שלא יגיע אדם לידי סחיטה, אסרו חכמים לקחת בידו דבר שספוג במים והדרך לסוחטו, או להספיג מים רבים על ידי מגבת וכדומה, אלא יספיגם על ידי מספר מגבות שכל אחת תספוג מעט. כמו כן, יכול להספיגם על ידי דבר שאין רגילים לסוחטו מיד כשנספג בהרבה מים, כגון נייר סופג שרגילים לזורקו. ואם אין אפשרות אחרת, ניתן לבצע את פעולת ההספגה על ידי שני אנשים.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 22:15:03

הלכות שבת

האם מותר לרכב בשבת על סקטבורד, או רולרבלייד? בכל גיל?

התשובה לשאלתך מובאת בפניני הלכה שבת סוף פרק כד סעיף י. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה. וכעת אפשר לרכוש גם את ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא לאור.

אופניים קורקינט וסקטים

אסור לרכוב על אופניים רגילים שיש להם שני גלגלים, משום 'עובדין דחול' (לעיל כב, ח). גם כאשר יש להם גלגלי עזר, אסור לרכוב עליהם. אבל מותר לילדים קטנים לרכוב על תלת אופן, מפני שתלת אופן הם אופניים של ילדים קטנים בלבד, ויש הבדל גדול בינם לבין אופניים רגילים, ולכן אין במשחק בהם משום 'עובדין דחול' (שם, 4).

יש מתירים לילדים לנסוע על קורקינט וסקטים בשבת, שכן לדעתם כשם שמותר לילדים לרוץ בשבת, כך מותר להם לרכוב על קורקינט או סקטים בשבת. מנגד, יש שאוסרים לנסוע עליהם, משום שכל מה שהתירו חכמים לרוץ להנאה הוא דווקא ברגליים, אבל לא על ידי מכשירים, שהופכים את הריצה למהירה ומקצועית יותר, והרי זה מעשה של חול.

ואף שבדיעבד יש למקילים על מה לסמוך, נכון להחמיר, משום שדעת המחמירים נראית יותר, וכשם שנהגו ישראל לאסור רכיבה על אופניים משום 'עובדין דחול', שהנסיעה בהם מנוגדת לצביון השבת, כך נכון שלא לרכוב על קורקינט וסקטים. בנוסף, על ידי הגבלת הילדים למשחקים פשוטים יותר, יתחנכו הילדים הגדולים להקדיש את השבת לתורה ומנוחה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 22:16:35

יש לך שאלה?

תמים תהיה? – לפרשת קדושים

פרשת קדושים פותחת במילים "דבר אל כל עדת בני ישראל" ומביא שם רש"י בשם המדרש "מלמד שנאמרה פרשה זו בהקהל [=כינוס העם], מפני שרוב גופי תורה תלויין בה". כלומר, ישנה חשיבות עליונה לפרשה קצרה זו.

לא ללכת לחוזי עתידות

בתוך פרשה קצרה זו חוזרת התורה ארבע פעמים על האיסור לברר את העתיד באמצעות קוסמים למיניהם, לא לנחש, לקבוע דברים על פי סימנים, כגון: 'עכשיו לא אצליח כי עבר לפני חתול שחור', לא לקבוע דברים על פי השעות, כגון: "לא טוב להתחיל במוצאי שבת", לא לפנות אל אובות ויידעונים, שהם קוסמים ומכשפים המנבאים את העתיד (ודבר זה נשנה שלוש פעמיים!!!).

איסור זה, לנסות לגלות מה צופן העתיד, הוא הפשט של מצוות העשה המופיעה בפרשת שופטים: "תמים תהיה עם ה' אלוקיך" וכפי שמפרש שם רש"י "התהלך עמו בתמימות ותצפה לו ולא תחקור אחר העתידות, אלא כל מה שיבוא עליך קבל בתמימות, ואז תהיה עמו ולחלקו".

נמצאנו למדים שאחד מגופי התורה היסודיים ביותר הוא האיסור לנסות לגלות מה צופן העתיד. אנו יודעים שאף בימינו יש רצון אדיר לדעת מה צופן העתיד, לנסות ולנבא 'מה יהיה' ו'מה יקרה', וכפי שעינינו רואות כיצד אנשים נוהים אחר מקובלים למיניהם, ולהבדיל, אחר אסטרולוגים, קוראים בקפה ושאר מרעין בישין. ואולי הדבר הבולט ביותר בשנה האחרונה הוא הנהירה אחר הסקרים, כדי שינבאו מה יקרה ומה יתרחש.

מדוע לא לנחש את העתיד?

ונראה להסביר שהבעיה הגדולה בשאיפתו של האדם לדעת מה יקרה ומה יהיה בעתיד היא שמטרת ידיעת העתיד הינה עשיית הדבר המוצלח והנכון. אלא שבאמת הדבר האמתי לעשות הוא לא הדבר שיתברר בדרך זו או אחרת שהמציאות הוכיחה שהוא הצליח או צדק, אלא הדבר שמתאים לציווי האלוקי, לאידיאלים, למוסר ולמצפון. האדם לא עסוק בבחירתו החופשית, בהבנה העמוקה מה נכון וצודק לעשות, מהי האמת ומהו הטוב, אלא מנסה לדעת מה יהיה ולאור זאת לעשות את המשתלם והמתאים לעתיד, הדבר הזה את עוקר את עיקר כוחו של האדם כיצור בעל בחירה, שבזה הוא נזר הבריאה, והופך אותו לאדם הנתון לגורל העיוור.

לדוגמא, שני אחים, ראובן ושמעון, שאביהם האהוב חלה במחלה קשה והרופאים אומרים שיש סיכוי מסוים להצילו על ידי ניתוח יקר. ראובן ניגש אל בעל האוב, וזה האחרון מספר לו שאביו עתיד להיפטר מהעולם בתוך חודשיים. בעקבות כך מודיע ראובן לשמעון שהוא אינו מתכוון להשקיע מהונו וממרצו לטובת הטיפול באב. לעומתו שמעון ממשכן את ביתו, אוסף כספים מחבריו ומאנשי הקהילה, מארגן את כל הדברים הנצרכים וטס עם אביו לניתוח, שלמרבה הצער מסתיים בפטירתו של האב.

ראובן, אומר בליבו "הינה, ברוך ה' ששאלתי את בעל האוב וכך עשיתי את המעשה הנכון והצודק". אך באמת ברור ששמעון הוא זה שעשה את המעשה הנכון. שמעון קיים מצוות כיבוד אב בכל כוחו, ועוד מצוות רבות כגון 'לא תעמוד על דם רעך', 'ואהבת לרעך כמוך' ועוד.

נכון שלצערו הרב, בסופו של דבר, אביו נפטר. אך כל המעשים שנעשו בניסיון להצלת אביו היו המעשים הנכונים והאמתיים שהיו צריכים להיעשות.

עוד יש להוסיף שהאוב והידעוני גורמים להסרת אחריות של האדם ובריחה מלקבל החלטות, מלבחור בחירות אמיצות.

זוהי אולי גם הסיבה שחז"ל התבטאו בחריפות נגד מחשבי הקיצים- 'תיפח רוחם של מחשבי הקיצים'.

יהי רצון שנזכה לכוון את חיינו על האמת והיושר.

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן