חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

מחמם מים בגז בשבת

שלום יש לנו מחמם מים בגז שאנחנו מכבים לפני כניסת שבת מה קורה במקרה בו שוכחים לכבות אותו לפני שבת האם יהיה אסור שברז המים יהיה על מצב אחר מלבד קרים לגמרי? מה קורה אם הברז פתוח על חמים, ואז נזכרים שהמחמם לא כבוי. האם מותר לסגור את ברז המים (אני מניח שזה גורם לכיבוי להבה במחמם)

אם בכל פתיחה של מים חמים המחמם מתחיל לעבוד – מותר לפתוח רק קרים. אם פתחו את חמים – מותר לסגור בשינוי (פסיק רישא בתרי דרבנן).

אם אין כיבויו חשמלי אלא בעזרת ברזי גז, מותר לסוגרם בשבת.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 17:23:52

ברכות

שלום וברכה! האם יש לברך 'על המחיה' אחרי אכילת חטיף כמו 'כיף-כף'? מדובר בחטיף של 18.5 גרם, אבל נראה שהוא כן בנפח חצי ביצה. על גב החטיף מצוין ש75% זה שוקולד בלבד ו25% זה וופל שוקולד. כיצד ניתן לדעת האם אחוזי הדגן מתוך אותם 25% מגיעים לשמינית סה"כ מתוך המוצר? (והאם החישוב שעשיתי נכון בכלל?)

מכיוון שהשוקולד לא מעורב בתוך הקמח, אינו מצרף לשיעור כזית, ולכן רק אם אכל מהמזונות בלבד שיעור כזית יברך 'על המחיה', ואם לא אכל מהמזונות שיעור כזית, אבל מכלל החטיף אכל כזית יחד עם המזונות – יברך בורא נפשות.

כך מובא בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור:

שיעור ברכה אחרונה בעוגה ופשטידה

טז. עוגה בחושה שכמות הקמח מחמשת מיני דגן שבעיסה לפחות שמינית, כמו ברוב העוגות והעוגיות, כל המרכיבים שנבללים בעיסה מצטרפים לקמח, והאוכל 'כזית' מהעוגה יברך 'על המחיה'. ואם שיעור הקמח פחות משמינית, האוכל 'כזית' מהעוגה יברך 'בורא נפשות'. אמנם לפני אכילתה צריך כמעט תמיד לברך 'מזונות' (להלן יא, ה-ז).

יז. בפשטידה וקציצה שאר המינים לא נועדו רק להטעים את הקמח כבעוגה, אלא יש להם ערך עצמי, ולכן רק אם הקמח מחמשת מיני דגן הוא רוב התערובת, מברכים על אכילת 'כזית' מהפשטידה 'על המחיה'. אבל אם הדגן הוא מיעוט, אין שאר המינים מצטרפים אליו, ולכן רק אם אכל מהדגן עצמו כמות של 'כזית' בזמן של שבע דקות, יברך 'על המחיה', וכגון שאכל שיעור שלושה זיתים בשבע דקות מפשטידה שהקמח שבה הוא שליש מכלל המרכיבים. אבל אם לא אכל כמות כזו, כל שאכל מהפשטידה כמות של 'כזית', יברך 'בורא נפשות'.

יח. עוגה, עוגיות או פשטידה שיש בהן מילוי שאינו מעורב בתוך הקמח, אין הוא מצטרף לקמח. לכן אם אכל מהבצק על כל המרכיבים שבו 'כזית', יברך 'על המחיה' ויפטור את המילוי. ואם לא אכל מהבצק 'כזית', אבל יחד עם המילוי אכל 'כזית', יברך 'בורא נפשות'. לכן לדוגמה, האוכל שני וופלים קטנים יברך 'בורא נפשות', והאוכל ארבעה וופלים יברך 'על המחיה'.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 20:59:29

הלכות שבת

שלום הרב האם מותר בשבת לשטוף את הרצפה ולנגב בסוף עם סמרטוט ללא סחיטה אחכ? אשמח למקור לתשובה. תבורכו.

גם תשובה לשאלה זו מובאת בפניני הלכה פרק טו, וכן בספר הקיצור לפניני הלכה.

אסור לשטוף במים רצפה (שו"ע שלז, ג; מ"ב ג). ואם נשפכו על הרצפה מים רבים, מותר לגורפם על ידי מגב (שש"כ כג, ז).

כאשר מקום מסוים ברצפה נתלכלך מאוד, כגון שנשפך עליו מיץ, מותר לשפוך עליו מעט מים, ולגורפם אח"כ במגב, או להספיגם בדבר שאין חשש שיבוא לסוחטו (רשז"א שש"כ כג, הערה ל; חזו"ע ח"ד עמ' מט). כאשר כל הרצפה התלכלכה מאוד, המיקל לשפוך על כולה מים ולגורפם, יש לו על מה לסמוך (אול"צ מג, ח).

כדי שלא יגיע אדם לידי סחיטה, אסרו חכמים לקחת בידו דבר שספוג במים והדרך לסוחטו, או להספיג מים רבים על ידי מגבת וכדומה, אלא יספיגם על ידי מספר מגבות שכל אחת תספוג מעט. כמו כן, יכול להספיגם על ידי דבר שאין רגילים לסוחטו מיד כשנספג בהרבה מים, כגון נייר סופג שרגילים לזורקו. ואם אין אפשרות אחרת, ניתן לבצע את פעולת ההספגה על ידי שני אנשים.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 22:15:03

הלכות שבת

האם מותר לרכב בשבת על סקטבורד, או רולרבלייד? בכל גיל?

התשובה לשאלתך מובאת בפניני הלכה שבת סוף פרק כד סעיף י. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה. וכעת אפשר לרכוש גם את ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא לאור.

אופניים קורקינט וסקטים

אסור לרכוב על אופניים רגילים שיש להם שני גלגלים, משום 'עובדין דחול' (לעיל כב, ח). גם כאשר יש להם גלגלי עזר, אסור לרכוב עליהם. אבל מותר לילדים קטנים לרכוב על תלת אופן, מפני שתלת אופן הם אופניים של ילדים קטנים בלבד, ויש הבדל גדול בינם לבין אופניים רגילים, ולכן אין במשחק בהם משום 'עובדין דחול' (שם, 4).

יש מתירים לילדים לנסוע על קורקינט וסקטים בשבת, שכן לדעתם כשם שמותר לילדים לרוץ בשבת, כך מותר להם לרכוב על קורקינט או סקטים בשבת. מנגד, יש שאוסרים לנסוע עליהם, משום שכל מה שהתירו חכמים לרוץ להנאה הוא דווקא ברגליים, אבל לא על ידי מכשירים, שהופכים את הריצה למהירה ומקצועית יותר, והרי זה מעשה של חול.

ואף שבדיעבד יש למקילים על מה לסמוך, נכון להחמיר, משום שדעת המחמירים נראית יותר, וכשם שנהגו ישראל לאסור רכיבה על אופניים משום 'עובדין דחול', שהנסיעה בהם מנוגדת לצביון השבת, כך נכון שלא לרכוב על קורקינט וסקטים. בנוסף, על ידי הגבלת הילדים למשחקים פשוטים יותר, יתחנכו הילדים הגדולים להקדיש את השבת לתורה ומנוחה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 22:16:35

יש לך שאלה?

הצטרפו לקבוצות הלימוד שלנו!

הרב אליעזר מלמד

רביבים

הרב אליעזר מלמד

בקבוצה תוכלו לקבל את הטור 'רביבים' של הרב אליעזר מלמד מדי שבוע. הקבוצה שקטה.

לימוד יומי בנ"ך

הרב יונדב זר

לימוד יומי בן כ-10 דק, להאזנה, הכולל את הקראת הפרק בליווי הסבר קצר ובהיר לידיעת הנביאים והכתובים!

דף יומי

הרב מאור קיים

האזינו לשיעור בן כ-20 דקות, בליווי הסבר בהיר ומרתק ובצירוף תמונות להבנת הסוגיה!

פרשת השבוע

הרב יונדב זר

לימוד יומי בן כ-20 דקות להאזנה, הכולל הקראת העלייה של אותו יום בליווי הסבר קצר ובהיר לידיעת התורה!

דף יומי

הרב גור גלון

לימוד הדף היומי, בן כ-25 דק' להאזנה וקריאה הכולל הסבר קצר ובהיר של סוגיית הדף שלא ישאיר אותך מאחור!

פרק יומי במשנה

הרב נתן ארונס

הרב נתן ארונס מקריא ומסביר באופן בהיר ותמציתי על הפרק היומי במשנה. שיעור האזנה יומי בן כעשר דקות.

הפנינה היומית

הרב גור גלון

לימוד יומי בן כ-10 דק', לצפייה, האזנה וקריאה של שתי הלכות מתוך פניני הלכה, לידיעת ההלכה למעשה והקפת הנושאים הרלוונטיים לחיים!

הזהר עשות ספרים הרבה – לחג השבועות

חג השבועות, הוא גם יום השנה לפטירתו של הבעל-שם-טוב, האיש שהביא לעולם היהודי תורה רעננה ומחודשת, תורה שחודרת אל הלב ומרוממת את הנשמה. האיש שחיבר יהודים רחוקים כה רבים לכור מחצבתם, ותורתו הרי היא כהכנה לתורת הגאולה.

אחד מתלמידיו של הבעל שם טוב היה נוהג לכתוב בסתר את מה ששמע מתורת רבו.
פעם אחת ראה הבעש"ט שד אחד ההולך ואוחז ספר בידו.
אמר לו: מה זה הספר שאתה נושא בידך?
השיב לו השד: זהו הספר שחיברת.
אז הבין הבעש"ט שאחד מתלמידיו כותב תורתו.
קיבץ את כל תלמידיו, ושאל אותם: מי בכם כותב תורתי?
הודה אותו האיש והביא לו הכתבים.
לאחר שעיין בהם הבעש"ט, אמר לתלמידו: אין כאן אפילו דיבור אחד שאמרתי.

(שבחי הבעש"ט)

התלמידים בוודאי התפלאו מאד על כינוס החירום שציווה רבם. לא היה זה כלל מנהגו. בכינוס, לא סיפר להם הבעש"ט מה עבר עליו לילה קודם לכן, ואיזה מראה נורא חזה – דברי תורתו בידיו של שד. משמים מורים לו איך דבריו לא שווים מאומה. שד! הוא זה שלומד את תורתו העמוקה של הבעש"ט! מזועזע ומסויט קם הרב בבוקר ומיד, ללא הקדמות מיותרות ניגש הישר אל השאלה: מי מכם, תלמידי היקרים, רושם את השיעורים שלי? התלמיד מן הסתם לא הבין כלל מה פגם מצא הרב בסיכום השיעורים? הלא הוא משכתב אותם למענו, שמא ישכח, ולזיכוי הרבים, למען הדורות הבאים, שאף הם יזכו לשתות ממעין החכמה של הבעש"ט. מדוע הרב דוחה בשאט נפש כזו את כתביו שלו עצמו?

לא לחינם, הבעל שם טוב, כמו רוב רובם של גדולי החסידות אחריו, לא כתב ספרים, שכן הספר מונע את המפגש הישיר בין הרב לתלמיד. אינו דומה הקורא סיכומי שיעורים – לתלמיד היושב לפני רבו, שומע את הדברים מפיו, ושם לבו לניואנסים הדקים, שכוללים שפת דיבור ותנועות גוף. רק בדרך זו יכול התלמיד לרדת לדעת רבו ולהבין מה עיקר ומה טפל, מה לכתחילה ומה דיעבד, מה נאמר בקול גדול ומה בלשון קצת מתחמקת, ועוד ועוד.

יתרה מכך, ספר לעולם יזמין גם פרשנות. כפי שהתורה שבכתב מזמינה את תלמידי החכמים שבכל הדורות להפוך בה ולהפוך בה, ולפרשה – זוהי התורה שבעל פה, כך, כל כתיבה של ספר נוסף מזמינה בהכרח את כתיבת הספר הבא שיהווה לו פרשנות, וכן הלאה. אין בכוחן של המילים הכתובות לחשוף ולהביע את עומק המחשבות של הרב.

מעת שהדפוס הפך לנורמה מקובלת קשה לנו מאד לתאר את חיינו בלעדיו. רבנים רבים כותבים ומוציאים לאור את דברי תורתם (מדברי התנאים והאמוראים שנכתבו בתלמוד ועד לעלון זה אותו אתם מחזיקים בידיכם) ואין אנו יכולים להבין את ההחמצה שבכך. אמנם, ספרייתנו גדושת ספרים מלאי עושר וידע עצום הנגישים לכל יהודי ויהודי, אך מאידך, הספר מכיל טקסט אנפורמטיבי בלבד. אף אם ביכולתו להעניק ידע לקורא בו, לעולם לא תהיה זו אותה החוויה שבלימוד שבחבורה. אין תחליף למפגש הבלתי-אמצעי עצמו. הבעש"ט שואף לתורה חווייתית, ללימוד המלא בעוצמות נפש. על כן, הרוצה את הרב – יבוא אליו. כל עוד הרב בחיים אין שום סיבה ליצור מפגש טכני באמצעות דפים ודיו. אמנם, צדיקים, דבריהם שנותרו אחריהם הם זכרונם. ועל כן, לאחר מותו של הצדיק מתארגנים התלמידים בזריזות להוציא את כתביו של רבם על מנת שלא תשתכח תורתו. אך כל עוד הרב חי, ישנה חשיבות עליונה במעלה להגיע אל הצדיק, לשבת בבית מדרשו ולשמוע תורה מפיו. זוהי תורה שבעל פה, שאין לה תחליף. על כן, ברור ומוחלט היה האיסור לכתוב את דברי התושב"ע.

חכמים הדגישו מאד את חשיבות הלימוד בחבורה ואת ההשתתפות בדרשות ציבוריות וקישורו הרוחני של כל אחד מבני הקהילה אל מסגרת לימוד כלשהיא. בליל מתן תורה, בו נהגו ישראל להשאר ערים וללמוד תורה עד אור הבוקר, אנו חווים בצורה תמציתית את שיעורי התורה והלימוד – ומכוחם, בעז"ה, נצליח להתעלות בתורה במשך כל השנה כולה, ונזכה ללומדה בשמחה ובדיבוק חברים.

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן