חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

מחמם מים בגז בשבת

שלום יש לנו מחמם מים בגז שאנחנו מכבים לפני כניסת שבת מה קורה במקרה בו שוכחים לכבות אותו לפני שבת האם יהיה אסור שברז המים יהיה על מצב אחר מלבד קרים לגמרי? מה קורה אם הברז פתוח על חמים, ואז נזכרים שהמחמם לא כבוי. האם מותר לסגור את ברז המים (אני מניח שזה גורם לכיבוי להבה במחמם)

אם בכל פתיחה של מים חמים המחמם מתחיל לעבוד – מותר לפתוח רק קרים. אם פתחו את חמים – מותר לסגור בשינוי (פסיק רישא בתרי דרבנן).

אם אין כיבויו חשמלי אלא בעזרת ברזי גז, מותר לסוגרם בשבת.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 17:23:52

ברכות

שלום וברכה! האם יש לברך 'על המחיה' אחרי אכילת חטיף כמו 'כיף-כף'? מדובר בחטיף של 18.5 גרם, אבל נראה שהוא כן בנפח חצי ביצה. על גב החטיף מצוין ש75% זה שוקולד בלבד ו25% זה וופל שוקולד. כיצד ניתן לדעת האם אחוזי הדגן מתוך אותם 25% מגיעים לשמינית סה"כ מתוך המוצר? (והאם החישוב שעשיתי נכון בכלל?)

מכיוון שהשוקולד לא מעורב בתוך הקמח, אינו מצרף לשיעור כזית, ולכן רק אם אכל מהמזונות בלבד שיעור כזית יברך 'על המחיה', ואם לא אכל מהמזונות שיעור כזית, אבל מכלל החטיף אכל כזית יחד עם המזונות – יברך בורא נפשות.

כך מובא בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור:

שיעור ברכה אחרונה בעוגה ופשטידה

טז. עוגה בחושה שכמות הקמח מחמשת מיני דגן שבעיסה לפחות שמינית, כמו ברוב העוגות והעוגיות, כל המרכיבים שנבללים בעיסה מצטרפים לקמח, והאוכל 'כזית' מהעוגה יברך 'על המחיה'. ואם שיעור הקמח פחות משמינית, האוכל 'כזית' מהעוגה יברך 'בורא נפשות'. אמנם לפני אכילתה צריך כמעט תמיד לברך 'מזונות' (להלן יא, ה-ז).

יז. בפשטידה וקציצה שאר המינים לא נועדו רק להטעים את הקמח כבעוגה, אלא יש להם ערך עצמי, ולכן רק אם הקמח מחמשת מיני דגן הוא רוב התערובת, מברכים על אכילת 'כזית' מהפשטידה 'על המחיה'. אבל אם הדגן הוא מיעוט, אין שאר המינים מצטרפים אליו, ולכן רק אם אכל מהדגן עצמו כמות של 'כזית' בזמן של שבע דקות, יברך 'על המחיה', וכגון שאכל שיעור שלושה זיתים בשבע דקות מפשטידה שהקמח שבה הוא שליש מכלל המרכיבים. אבל אם לא אכל כמות כזו, כל שאכל מהפשטידה כמות של 'כזית', יברך 'בורא נפשות'.

יח. עוגה, עוגיות או פשטידה שיש בהן מילוי שאינו מעורב בתוך הקמח, אין הוא מצטרף לקמח. לכן אם אכל מהבצק על כל המרכיבים שבו 'כזית', יברך 'על המחיה' ויפטור את המילוי. ואם לא אכל מהבצק 'כזית', אבל יחד עם המילוי אכל 'כזית', יברך 'בורא נפשות'. לכן לדוגמה, האוכל שני וופלים קטנים יברך 'בורא נפשות', והאוכל ארבעה וופלים יברך 'על המחיה'.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 20:59:29

הלכות שבת

שלום הרב האם מותר בשבת לשטוף את הרצפה ולנגב בסוף עם סמרטוט ללא סחיטה אחכ? אשמח למקור לתשובה. תבורכו.

גם תשובה לשאלה זו מובאת בפניני הלכה פרק טו, וכן בספר הקיצור לפניני הלכה.

אסור לשטוף במים רצפה (שו"ע שלז, ג; מ"ב ג). ואם נשפכו על הרצפה מים רבים, מותר לגורפם על ידי מגב (שש"כ כג, ז).

כאשר מקום מסוים ברצפה נתלכלך מאוד, כגון שנשפך עליו מיץ, מותר לשפוך עליו מעט מים, ולגורפם אח"כ במגב, או להספיגם בדבר שאין חשש שיבוא לסוחטו (רשז"א שש"כ כג, הערה ל; חזו"ע ח"ד עמ' מט). כאשר כל הרצפה התלכלכה מאוד, המיקל לשפוך על כולה מים ולגורפם, יש לו על מה לסמוך (אול"צ מג, ח).

כדי שלא יגיע אדם לידי סחיטה, אסרו חכמים לקחת בידו דבר שספוג במים והדרך לסוחטו, או להספיג מים רבים על ידי מגבת וכדומה, אלא יספיגם על ידי מספר מגבות שכל אחת תספוג מעט. כמו כן, יכול להספיגם על ידי דבר שאין רגילים לסוחטו מיד כשנספג בהרבה מים, כגון נייר סופג שרגילים לזורקו. ואם אין אפשרות אחרת, ניתן לבצע את פעולת ההספגה על ידי שני אנשים.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 22:15:03

הלכות שבת

האם מותר לרכב בשבת על סקטבורד, או רולרבלייד? בכל גיל?

התשובה לשאלתך מובאת בפניני הלכה שבת סוף פרק כד סעיף י. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה. וכעת אפשר לרכוש גם את ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא לאור.

אופניים קורקינט וסקטים

אסור לרכוב על אופניים רגילים שיש להם שני גלגלים, משום 'עובדין דחול' (לעיל כב, ח). גם כאשר יש להם גלגלי עזר, אסור לרכוב עליהם. אבל מותר לילדים קטנים לרכוב על תלת אופן, מפני שתלת אופן הם אופניים של ילדים קטנים בלבד, ויש הבדל גדול בינם לבין אופניים רגילים, ולכן אין במשחק בהם משום 'עובדין דחול' (שם, 4).

יש מתירים לילדים לנסוע על קורקינט וסקטים בשבת, שכן לדעתם כשם שמותר לילדים לרוץ בשבת, כך מותר להם לרכוב על קורקינט או סקטים בשבת. מנגד, יש שאוסרים לנסוע עליהם, משום שכל מה שהתירו חכמים לרוץ להנאה הוא דווקא ברגליים, אבל לא על ידי מכשירים, שהופכים את הריצה למהירה ומקצועית יותר, והרי זה מעשה של חול.

ואף שבדיעבד יש למקילים על מה לסמוך, נכון להחמיר, משום שדעת המחמירים נראית יותר, וכשם שנהגו ישראל לאסור רכיבה על אופניים משום 'עובדין דחול', שהנסיעה בהם מנוגדת לצביון השבת, כך נכון שלא לרכוב על קורקינט וסקטים. בנוסף, על ידי הגבלת הילדים למשחקים פשוטים יותר, יתחנכו הילדים הגדולים להקדיש את השבת לתורה ומנוחה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 22:16:35

יש לך שאלה?

הצטרפו לקבוצות הלימוד שלנו!

הרב אליעזר מלמד

רביבים

הרב אליעזר מלמד

בקבוצה תוכלו לקבל את הטור 'רביבים' של הרב אליעזר מלמד מדי שבוע. הקבוצה שקטה.

לימוד יומי בנ"ך

הרב יונדב זר

לימוד יומי בן כ-10 דק, להאזנה, הכולל את הקראת הפרק בליווי הסבר קצר ובהיר לידיעת הנביאים והכתובים!

דף יומי

הרב מאור קיים

האזינו לשיעור בן כ-20 דקות, בליווי הסבר בהיר ומרתק ובצירוף תמונות להבנת הסוגיה!

פרשת השבוע

הרב יונדב זר

לימוד יומי בן כ-20 דקות להאזנה, הכולל הקראת העלייה של אותו יום בליווי הסבר קצר ובהיר לידיעת התורה!

דף יומי

הרב גור גלון

לימוד הדף היומי, בן כ-25 דק' להאזנה וקריאה הכולל הסבר קצר ובהיר של סוגיית הדף שלא ישאיר אותך מאחור!

פרק יומי במשנה

הרב נתן ארונס

הרב נתן ארונס מקריא ומסביר באופן בהיר ותמציתי על הפרק היומי במשנה. שיעור האזנה יומי בן כעשר דקות.

הפנינה היומית

הרב גור גלון

לימוד יומי בן כ-10 דק', לצפייה, האזנה וקריאה של שתי הלכות מתוך פניני הלכה, לידיעת ההלכה למעשה והקפת הנושאים הרלוונטיים לחיים!

איש לרעהו – לפורים

הרבי מאוסטרובצה הסביר מדוע תיקנו אנשי כנסת הגדולה מצוות משלוח מנות דווקא בפורים ולא ביום טוב אחר כמו חנוכה וכדומה:
חכמינו אמרו במסכת מגילה: "למה נתחייבו שונאיהם של ישראל שבאותו דור כליה, מפני שפלחו (עבדו) לצלם".
ומקשה שם הגמרא "וכי משוא פנים יש בדבר?" (כלומר, אם באמת עבדו לצלם מדוע לבסוף "ויתר" להם הקב"ה?)
ועונה הגמרא: "הם לא עשו אלא לפנים, אף הקב"ה לא עשה עמהם אלא לפנים".

אמר הרבי מאוסטרובצה: מפני זה ישראלים שבאותו דור לא רצו לאכול אחד מחברו בשר ולשתות יין, שכל אחד היה יודע בעצמו שהוא לא עבד לצלם אלא לפנים (רק עשה עצמו כאילו עובד לצלם), אבל שמא חברו עבד לצלם באמת בלב ובנפש, ואז יינו יין נסך ובשר שלו אסור.
אבל כשראו שהקב"ה עשה עמהם הנס הגדול, נגלה למפרע שכל היהודים לא עבדו אלא לפנים.
משום כך תקנו חכמים שבאותו דור שישלח אחד לחברו בשר ויין שזה עיקר מצוות משלוח מנות בבשר ויין, ולהראות שכל אחד לא עבד לצלם אלא לפנים, ויינו ובשרו מותר.

בניסיון לאתר על מה ולמה מגיע להם ליהודים גזירה ועונש נוראיים כאלו, הסבירו חכמים שאין זאת אלא משום שעם ישראל כולו השתחווה לצלמו של נבוכדנצאר ועבד עבודה זרה. תוצאותיו של אותו מאורע, לפי הרבי מאוסטרובצה, היו קשות לא רק כלפי שמיא, שכן מאז אותו אירוע אומלל לא הסכימו שכנים להתארח אחד אצל חבירו. אמנם, מודה היהודי, אף אני השתחוותי לצלם, אך ברי לי שלא התכוונתי לעבדו באמת. רק "לפנים" עשיתי זאת. נאלצתי להתחפש ולהראות עצמי כאילו עובד עבודה זרה אני, מפחד העונש. אך חברי, לך תדע מה היו מניעיו, שמא הוא התכוון גם התכוון לעבוד לצלמו של נבוכדנאצר? על כן, יש לחשוש לכשרות מאכליו, ואסור באיסור חמור לאכול אצלו בשר ולשתות ממנו יין.

העובדות ידועות: היהודים כולם השתחוו לצלם. השתחווייה זו לפני שנים רבות היתה, אולם זִכרה עדיין מעיב על יחסי השכנות התקינים שבין אדם לחברו. משפחות שלמות מדירות רגליהן מקרוביהן – יראי שמים כמותן – שמא מאכלם אינו כשר. קהילות שלימות חושדות אחת בשניה, שמא אינן עובדות את ה' באמת ובתמים. ההשתחווייה לצלם היתה סוג של תחפושת מאונס, אך קשים ממנה הם החשד והעוינות שמגלה כל אחד בחברו.

החושד בכשרים לוקה בגופו. הקב"ה העניש את עמו וגזר עליהם גזירת כליה. אך הוא כבר ידע את הסוף הטוב, שלא בא אלא ללמד את עם ישראל פרק באחדות ושלום. רק לאחר שה' נצרך להתערב בפירוד הנורא שבין בניו, גילו עם ישראל את מה שברור היה מלכתחילה – אל לנו לשפוט את חברינו באופן חיצוני, במיוחד בעת צרה ואונס. הנחת היסוד היא שכל המקיים אורח חיים יהודי אוהב את ריבונו של עולם ורוצה באמת ובתמים לעבדו.

לא ימי מרדכי ואסתר הם המעניינים את הרבי מאוסטרובצה. בתוך עמו הוא יושב, ובדימיונו הוא מפליא לתאר מציאות שבקלות רבה עלולה להתרחש בקהילות ישראל בכל אתר ובכל זמן. הוא מבין ששורש הבעיה איננה בהשתחוויה לצלם דווקא. אמת, "ישנו עם אחד מפוזר ומפורד", אך אף על פי שאלו אוסרים ואלו מתירין, אלו פוסלין ואלו מכשירין – הם "עם אחד" – שמכוונים פנימה לעבוד את ה' – ולא נמנעים מלאכול יחדיו ומלהשיא את ילדיהם ביניהם.

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן