חיפוש במערכת החדשה
  • בחר סוג תוכן

  • בחר רב

  • נושא

  • סדרה

שיעורים לפי נושאים
  • אמונה (76)
  • חודש אלול (4)
  • מוסר (7)
  • משנה (6)
  • תנך (49)

הכי אחי – דבר תורה לפרשת ויצא

בסוף פרשתנו, רודף לבן אחר יעקב ומשפחתו הבורחים ומשיג אותם. לאחר מכן הם כורתים ברית ביניהם ויושבים יחדיו לאכול לחם.

והנה, בהקמת גל האבנים לצורך עדות הברית, נאמר: "ויאמר יעקב לאחיו לקטו אבנים".

מי הם אותם "אחים"? מפרש רש"י: "אחיו – הם בניו".

ואילו כמה פסוקים לאחר מכן, כשיעקב מזמין את אורחיו לסעודה, נאמר: "ויקרא לאחיו לאכול לחם", אך כאן מפרש רש"י: "אחיו – לאוהביו שעם לבן".

דבר תימא הוא: מדוע את המילה "לאחיו" הראשונה פירש רש"י כמתייחסת לבניו, ואילו את אותה המילה "לאחיו" כשמופיעה בפעם השניה, פירש רש"י על אורחיו-אוהביו?

אמר על כך רבי אלעזר רוקח, בעל ה"מעשה רוקח": הפסוק הראשון הלא הוא עוסק בעזרה שביקש יעקב אבינו בלקיטת האבנים. לעבודה זו, שיש בה טורח מסויים – היחידים שהתנדבו לעזרתו היו בניו. לעומת זאת, כשקורא יעקב לכולם לגשת אל הסעודה – כאן לפתע כולם הופכים להיות אחיו…

בעת הסעודה, גם הרחוקים נעשים קרובים וכל הידידים הופכים לאחים נאמנים…

אנו נוטים להשתמש בביטוי "אחי" במובן של קרבה ואהבה השוררת בין מכרים: "מה נשמע, אחי?", "אחי, מה המצב?" ועוד ועוד. והנה מסתבר שהסלנג העכשווי "אחי", הרי הוא קדום מאד, אותו המציא כבר יעקב אבינו! לשון זו מטשטשת בין אלו שאנו מכירים היכרות רחוקה ושיטחית, לבין הקרובים לנו באמת. את כולם אנו מקרבים בטפיחה על השכם, חיבוק ומיד – "אחי, מה העניינים".

אלא שכגודל הציפיות כך גודל האכזבות. ולפעמים, האדם נדמה לו לאדם שהוא מוקף בהמון "אחים", אך לבסוף הוא נותר לבדו דווקא בזמן שנצרך להם. אם כולם אחים שלי, כיצד הם נעלמים לפתע פתאום, נשמטים אחד אחד, דווקא בעת שאנו כל כך זקוקים להם, בעת צרה ויגון ואנחה, לא עלינו?

כמה פעמים מדמיין לו האדם, שהוא מוקף בחברה תומכת ואוהבת, אך ברגע אחד של צרה, מחלה, בעיה כלכלית ועוד אי-אילו פגעים, לפתע מסתבר לו שהוא לבדו עומד במערכה? רש"י "עלה" על הנקודה הפגומה הזאת, ובעדינות רבה ציין אותה בפירושו לפסוקים.

המסר העולה מדברי רש"י הוא כפול ומשולש:

  • האחד, הוא לדעת על מי אנחנו יכולים לסמוך לגמרי, מיהו חבר אמיתי, ומיהו ידיד ומכר, שנחמדה לנו קרבתו, אך אל לנו לצפות ממנו ליותר מכך.
  • למרות זאת, יעקב אבינו השתמש בביטוי זה, בין כשהתכוון לבניו ובין שהתכוון לחבורה הרודפת אחריו. ממנו נלמד, שמותר ואפשר להשתמש בביטוי זה, כאות לקרבה. טוב לאדם שיהיה נחמד על הבריות, שהלא כולנו "אנשים אחים אנחנו". אך בל נוותר על המודעות הריאלית לדירוג חברתי, שאף אם לכולם נקרא "אחי" בחיבה, בכל זאת נדע מיהו קרוב אמיתי. כך יש סיכוי סביר שנתאכזב פחות.
  • המסר השלישי, הם דברי המוסר החבויים בפירושו של רש"י, המורים לנו לבדוק את עצמינו, האם אחים אנו לחבירנו רק בעת שנח לנו, או שאנו קרובים אליהם באמת. רש"י שיקף לנו את המציאות, שאינה מחמיאה כלל ועיקר, בה כולנו "אחים" אחד לשני, אך רק מן השפה ולחוץ. בעדינות רבה מורה לנו רש"י שלא נהיה כלבן וחבורתו, שנלמד לתמוך גם בעת שצריך "ללקט אבנים", כשחבירנו משוועים לעזרה, לעצה תומכת, ואפילו רק לנוכחות מאירת פנים ודואגת. החברים, פעמים רבות, יתביישו לבקש עזרה, ורק "אחים" קרובים של ממש, ישמעו את שתיקתם הרועמת, את מצוקותם ורצונם בתמיכה. האם נהיה שם לצידם?

שיעורים אחרונים:

מאחורי הטומאה והטהרה

⬅ כיצד טומאה באה לביטוי בימינו?
⬅ האם ניתן למצוא טעם במצוות הטהרה והטומאה?
⬅ האם יש קשר בין חיים לטהרה ובין טומאה למוות?
⬅ התרחקות ככלי לחידוש הקשר הזוגי
⬅ מה מקור ההבדל בין טומאת נידה לטומאת לידה?

נגיעה בעריות, מתי אסורה ומתי מותרת

מקורות הדין בספרא אחרי מות פרשה ט, יג, מבואר שלא רק גילוי עריות אסור, אלא גם קרבה אל העריות אסורה (אלא שלא

הרב גור

פרשת צו וההכנות לפסח

העבודה הראשונה שנעשית במקדש היא תרומת הדשן ומיד לאחריה הוצאת הדשן: "…צו את אהרן ואת בניו לאמר: זאת תורת העולה, הוא העולה

דילוג לתוכן